הַבַּיִת שֶׁלִּי חוֹלֶה, הוּא צָרִיךְ רוֹפֵא
לְחַבֵּר לוֹ אִינְפוּזְיָה לַוְּרִיד
פַּעַם הוּא הָיָה נָקִי וְיָפֶה
הַיּוֹם הוּא נִרְאֶה קְצָת מַחֲרִיד
צְרִיכָה לְדַלֵּג, לְאַרְגֵּן הֲפִיכָה
דַּרְכִּי בֵּין מִכְשׁוֹלִים לְהַיְשִׁיר
וּמֵרֹב יֵאוּשִׁי אֲנִי נוֹטֶשֶׁת מַעֲרָכָה
וְיוֹשֶׁבֶת לִכְתֹּב זֶה הַשִּׁיר
מקסים!
אהבתי ממש
חחח
הרופא צריך להיות מחובר באינפוזיה לבית🫶
אהבתי
את כותבת מדהים!
כל הכבוד על זה שנטשת?…:)
חחחח
אהבתי
ממש משוררת
נראה לי נהיה פה אובר עידוד להרפיה ובלגן
צריך להתגבר ולסדר
אבל מתוך שמחה ומודעות לכוחות..
אין פה עידוד להרפיה ובלגן!!!
יש פה נירמול תופעת בית מבורך ילדים, עם אמא עובדת גם מחוץ לבית והיא לא מלאך.
יש פה נתינת כח לנשים שמבינות שהן נורמליות לגמרי גם כשהן לא מצליחות להשתלט יום יום על כל מטלות הבית.
יש פה חיזוק לנפש של אישה שעל סף קריסה מאשמה ומצפון.
יש פה צרת רבים חצי נחמה.
אם יש כל כך הרבה שיח פה על הנושאים האלה כנראה שיותר מידי נשים מתמודדות עם האתגר הזה.
אף אישה לא יושבת בטלה יומם ולילה ומחכה למישהו שיגיד לה קומי, תתגברי, תסדרי…
אין דבר מחליש יותר מלהגיד לאישה, את מסוגלת ליותר, יש נשים כמוך שמצליחות איפה שאת נכשלת תמיד, את לא מספיק מתאמצת, את צריכה להשתדל יותר…
דווקא כאשר מבינים אותה ומזדהים ומדברים על הקושי זה נותן כוחות להתאמץ עוד טיפה ולנסות עוד יותר.
תודה! 🙂
מהמם!!
מזדהה שזאת המציאות
והשיר הזה רק נותן כח…