בניבן ה-7, ב"ה ילד חכם מאוד, כמעט גאון
הרבה בחיידר אומרים שהוא קולט בשנייה, ואין לו כבר מה לחדש לו
הציעו אולי שיקפוץ כיתה, אבל אני לא רוצה – מבחינה רגשית נראה לי שהוא עדיין לא בשל
מחפשת עצה
1. בבית: איך אפשר לאתגר אותו יותר לימודית? אולי להתחיל משניות באופן עצמאי ואז חידון קולי? מישהי מכירה משהו כזה? פעם היה כעין חידון תנ"ך – האם יש עדיין דברים דומים? או עלונים וכדומה עם פרסים?
2. בכיתה: בגלל שהוא קולט מהר, הוא משתעמם ולכן לפעמים מפריע. יש למישהי רעיונות?
הוא בחידר סטנדרטי? מבחינת שיטת הלימוד, כמובן…
אולי תנסו להעביר אותו לחידר בשיטת "זכרו"?
הם מתקדמים מאד מאד מהר בלימוד וחוזרים על הכל ב10 וריאציות שונות,
אין מצב להשתעמם!
גומרים פרשה בשבועיים בערך, ויודעים הכל ישר והפוך!
זו שיטה מהימה ומעולה לילדים שמשתעממים בקלות…
דרך אגב, יש לי ילד עם בעית קשב ברמה קשה, כיום בגן שפה-רגשי. לגבי כיתה א'- המטפלות והגננות כולן המליצו לי פה אחד ששיטת זכרו תהיה לו מעולה!
אני לא פותחת הדיון, זה נשאר מפעם קודמת……..
אפשר לשנות את השם:)
לפעמים זה פתרון אבל יש ילדים שזה ממש לא טוב להם, כי מה שחזק אצלם זה דווקא ההבנה ולא הזיכרון ומאד קשה להם לשבת לשנן בלי להבין, ממש יכול להוציא את הטעם מהלימוד וחבל כי ילד מחונן יכול להגיע לטעם בלימוד בגיל צעיר יותר אם רק יכוונו אותו.
מכירה מקרוב מישהו שהיה כזה בתור ילד, בחיידר לפעמים נתנו לו כמו שאלון על החומר להעסיק אותו שלא ישתעמם, ואחרי הצהריים פעמיים בשבוע למד איתו אברך דברים אחרים ממה שלמדו בחיידר.
חוץ מזה כדאי מאד לפתח בילד כזה את היכולות לומר אני לא יודע, לפעמים בגלל התחושה שהכל הם מבינים, הם נכנסים למקום לא טוב של אין דבר כזה לא יודע… צריך לפעול בחכמה כמובן כמו להחמיא לו כששואל או לספר על עצמינו שנכשלנו וכדו'
הרבה הצלחה ותזכו לגדלו…
בעלי עובד בזיכרו וטוען שהשיטה מתאימה למחוננים בלבד (אישית הכיתה שלו השנה ממש לא מתאימה לשיטה )
לילד שקולט בשניה זכרו זה פחות מתאים. משעמם לו לשנן שוב ושוב. מנסיון שלי לא כדאי להקפיץ כיתה, בהתחלה זה נראה ורוד אבל אחכ ההבדלים הרגשיים מתחילים לצוץ.
אפשר אולי לבקש מהרבה לשאול שאלה מאתגרת שצריך בבית לחפש תשובה וזה לא בקלות ומקבלים צ'ופר שווה. זה תלוי מאד ברב'ה כמה הוא מוכן לשתף פעולה. בבית בעלי היה משתמש בזה הרבה עם הבן שלי, שואל שאלה מעניינת ועמוקה ומבקש תשובה מפורטת, זה היה מעסיק אותו ברמות… ואם כבר להתחיל משניות עצמאית אז עדיף מסכת שלא לומדים בת"ת ככה לא ישעמם לו עוד יותר כשהוא יגיע לחומר הזה בכיתה.
זה לא קשור לשיתוף פעולה של הרבה כי אם זה גוזל לו מהבית או מלהגיע לשאר ילדי הכיתה שעדין לא הבינו אז יצא שכרו בהפסדו (אני ממש אתנגד אם בעלי יתחיל גם להכין שאלות לילדים מחוננים את רוצה תמצאי ספר שפשוט לוקחים משם שאלות יש כזה בגמרה אולי יש כאילה בעוד מקצועות)מספיק לי הדקות האילה שבעלי נמצא בבית לא צריך לקחת גם את זה לרבס
כתבתי רק בשביל הבנת הדברים ולא בשביל לצאת נגד משהוא חס וחלילה (פשוט ההורים לא יודעים את הצד השני)
היי,
קיבלת ילד עם יכולות גבוהות שבע”ה יעזרו לו להגיע רחוק ולהרוות אתכם נחת.
בינתיים יכולה לעזור לך מהנסיון שלנו עם ילד מדהים שכזה.
בבית הצענו לו להתחיל ללמוד משניות, כאלה שלא מגיעים אליהם בשנות ה’חיידר’. הוא הסתער על הפרויקט ומלבד זה שהוא לומד ’בעיון’ מסכת אחרי מסכת, הוא כבר הספיק לגמור ש”ס משניות ברמה שטחית, מה שממלא אותו מאד בעניין וסיפוק.
אם הילד שלך בעניין, אפשרנו לו לסכם במחשב את מה שלומד כמו בעלי, והוא הוציא קונטרס שכתב בעצמו על מסכת אחת, גם אתגר שהעסיק אותו רבות. וכן על זו הדרך- אתגר לימודי עם גיוון.
על הדרך לימדתי אותו קצת אנגלית…
בכיתה- הרבה כבר יודע לתת לו דפי עבודה מעניינים בעיקר בשיעורים של מקצועות החול. והגענו להבנות שמותר לו לעסוק במשהו שקט שלא מפריע אם משעמם לו. הוא מצייר, כותב קומיקסים :), מכין תשבצים וכו..
מה שחשוב זה מודעות ושיח עם הצוות החינוכי כדי שיראו שאתם ’על זה’ מודעים לאתגר ומוכנים להתאמץ עבור פתרון. ולהבין גם רבה שקשה לו ילד שמפריע כי הבין בשעה שעוד 30 ילדים בכיתה מיישרים קו עם הקצב.
בהצלחה ורוב נחת!
וואו
בן כמה הבן שלך?
הרבה נחת לכולן
היום בן 9. סיים ש”ס משניות בגיל 8, בקיאות ומתקדם לשם גם בעיון…
הפרויקט הנוכחי שמאתגר אותו זה כבר גמרא 🙂
ואגב, נחת לא באה בחינם, ב”ה שיש נחת אבל כדי שלא תקבלו חלישות הדעת רק אספר שהוא קש”ר ועברנו הרבה עד שהגענו לאיזון המדויק.
רק נחת!
מנסיון דומה- (הבן שלי גם בן 7).
אנחנו מדרבנים את הילד ללמוד משניות,
כבר גמר לא מעט מסכתות ויודע אותם ישר והפוך בעיון (ממש הפך לחלק מהדיונים והשיח בשולחן שבת), התחיל ללמוד משניות בגיל 5.5.
מה שגרם לו להירתם לזה בהתלהבות היה סיום מסכת רצינית בכל חג (יש לו דד ליין) שמזמינים את הסבים והסבתות,
וכן להיבחן על מסכתות אצל רבנים שונים או ראשי ישיבות.
חומר הלימודים בכיתה שונה לחלוטין (בינתיים- חומש) ולכן הוא נלהב גם על חומר הלימודים בחיידר.
לרב שלו עוזר כשהוא מאפשר לילד לשאול שאלות, מאתגר את כל הכיתה לפעמים בשאלות חשיבה והיקש מפרשות שונות, ומבקש ממנו לפעמים לתרגם מילים לאנגלית (סתם, בלי סיבה…. הוא פשוט נשאר דרוך כל השיעור לרגע שבו הרב יבקש ממנו).
אה….וגם אנחנו משתדלים להעשיר את תחומי הידע והעניין-
הוא דובר אנגלית, אז לימדנו אותו לקרוא ולכתוב באנגלית.
הוא משחק שחמט עם בעלי והדודים,
וקורא המווווון אינציקלופדיות.
בהצלחה:)
זה בהחלט מאתגר.
ב"ה כאמא לילד מדהים שכזה (בן 7)
הוא לומד המון משניות ומשנן בע"פ גם מה שלא לומדים בחיידר
חוזר הביתה, יכול לפתוח נביא ולקרוא…
בעלי לומד איתו נביאים ועושים סיום על כל ספר / מסכת (משניות) וכו
אני המון מעשירה אותו מעבר
יש לו גלובוס, הוא יודע אותו בע"פ – יבשות, ארצות, ערי בירה, ערים מרכזיות נהרות
אטלס – כנל
אינצקלופדיות וספרים שמסבירים על בע"ח, ארצות, תופעות טבע
מלא ספרים על הפרשה, על נביאים, הוא כן מאבד ענין (למשל כה עשו חכמינו היה לו כבד מדי… השפה והסגנון, לצערי, כי אני משוגעת על זה…. חחח)
וסתם ספרי קריאה כמו אלי וגולד, החוקרים, ועוד
בכיתה ב"ה הרבה עושה להם מבצע אז יש לו מוטיבציה להיות מצטיין, ולכן לא מפריע, הרבה מרשה להם לצייר וזה פתרון מעולה
הרבה נחת!!! הלוואי שימשיכו כך בע"ה
מעניין שגדול מאוד בישראל אמר לאבי על אחי,
כי לשלוח ילד ללמוד בשיטת זכרו בלי סיבה-
זה להכריז מראש שהוא בינוני בהבנה.
ומתוך כך בעלי בצוות באחד החיידרים,
השיטה טובה רק לילדים שמתקשים בהבנה,
ילד שמבין וקולט לא עומד בקצב- כי הוא מידי מהיר,
ללא הבנה כלל אלא גריסה של הפרשיות.
ולאמא לילד המוכשר-
אם זה רלוונטי:
תנסי להושיב אותו עם ילקוט מעם לועז על החומש,
לאסוף מדרשים וסיפורים מעניינים,
מלבד משניות.
(לא לכל ילד זה מתאים…)