כל היום רוצה את אמא:(

דבר ראשון לדעת שזה נורמלי לגמרי במעבר למטפלת.
אני קראתי את זה בפוסט של נעמי הופנר – יועצת הנקה וזה ממש הרגיע אותי.

תשימי לב אם את ישנה ואוכלת מספיק כי זה מאד משפיע על ההנקה. כשאת לא דואגת מספיק לעצמך החלב פחות מזין, הוא פחות רגוע רוצה אותך יותר וכו'. זה חוץ ממה שהוא כל הזמן שומר עליך שלא תברחי…

והכי חשוב להתפלל- שיהיה רגוע, שישן טוב, שיאכל טוב אצל המטפלת וכו' – זה תמיד עוזר!

מוסיפה גם,
להסביר לו שהוא הולך למטפלת והיא שומרת עליו ואח"כ אמא באה ולוקחת אותו ושומרת עליו חזק,
תבדקי רק שטוב לו אצל המטפלת, תבררי אצל אמהות אחרות אם לילדים שלהם טוב שם.

גם אני הייתי במקום שלך.
אצלי היה ברור לי שאני משדרת לה את המצפון שלי, הרגשתי כ"כ נורא למסור אותה למטפלת לכ"כ הרבה שעות (כל פעם לחזור לעבודה אחרי חופשת לידה זו קריעה!)
ישר שהייתי חוזרת הייתי מרימה אותה, מחבקת ומנשקת, ומנסה להשלים את כל השעות שהיו.
פשוט הרגשתי שאני צריכה לפצות אותה על הזמן שלא היינו יחד…
היא באמת לא הסכימה לרדת ממני כמעט אבל זה היה לי טוב:)
אפשר לומר שגם אני רציתי להיות קרובה אליה…
עד ששחררתי לקח זמן. בסוף זה כבר העיק עלי מאד והייתי מורידה אותה ממני לפרקי זמן קצרים שהלכו והתארכו.
היום היא בובהלה בת שנה וחצי, עצמאית לגמרי…
לדעתי את צריכה להתאזר בסבלנות, לתת לו את החום והאהבה שהוא צריך עד שירגיש מסופק וממילא גם ישחרר מצידו.
המון הצלחה!!

את בטוחה שהמטפלת פנויה אליו?
יש לה סבלנות?
לפני כמה שנים הייתי מטפלת במעון,
והיה שם ילד שהיה בוכה המוווווןן,
האמא שיתפה אותנו שלפני כן הוא היה אצל מטפלת פרטית,
והוא ילד קצת בכיין-
היא סגרה אותו בחדר כדי לא לשמוע את הצרחות.
צמרמורת.

לא רוצה להפחיד אותך ולא רוצה לזרוע חששות.
לא צריך גם להגיע לחשדות קיצוניים…
לפעמים רק אי פניות יכולה לגרום לילד להרגיש לא בטוח.
אולי תבואי בהפתעה בשעה שהיא לא מחכה לך,
ותראי אם טוב לו ואם היא פנויה ואם היא אכן מטפלת כמו שצריך?