בוב צ'פמן, מנכ"ל חברת Barry-Wehmiller, הוא אדם יוצא דופן – הוא מעולם לא פיטר עובד!
המשבר הכלכלי העולמי של 2008 גרם להרבה חברות לקרוס ולהרבה עובדים לאבד מקור מחיה וחיים.
בין לילה – החברה של צ'פמן איבדה 30% מהמכירות שלה. 30%! זה לא סתם מספר, זו מכה אנושה!
בוב העמיד רשת יועצים מתוך החברה ומחוץ לה, וכולם הגיעו למסקנה אחת: אין ברירה ההוצאה הכי כבדה היא כח אדם, וזהו כמעט הסעיף היחיד שאתה יכול לקצץ בו. אתה חייב לערוך קיצוצים, תפטר אחוז מסוים של עובדים מכל מחלקה, וזה מה שיציל את החברה.
אבל בוב סירב. הוא האמין באנשים שלו. הוא כינס את כולם ואמר משפט בלתי נשכח:
"עדיף שכולנו נסבול מעט, מאשר שאחד מאיתנו יסבול הרבה!"
הוא הציע תוכנית יצירתית: כל עובד ייצא לחל"ת למשך ארבעה שבועות בשנה, בתאריכים לבחירתו.
זה לא היה קל, זה דרש הקרבה, אבל זה היה נשמע הוגן.
ומה קרה? התגובה הייתה מדהימה!
העובדים, שראו את המנהיג שלהם לצידם,
שהרגישו שהוא רואה אותם כאנשים ולא רק כ"מספרים", הגיבו בהתרגשות, אבל מתברר שגם בנאמנות עמוקה!
הם התחילו לסחור ביניהם בשבועות החל"ת! עובדים שיכלו להרשות לעצמם, נתנו "שבוע מתנה" לעובדים אחרים שלא יכלו לקחת חל"ת. הם עשו את זה כי הם הרגישו שייכים, מוערכים, וכי המנהיג שלהם היה להם מודלינג של ערכים, אמון ואנושיות.
הקשר בינך לבין בוב צ'פמן: מנהיגות שהיא מודלינג!
הסיפור של בוב צ'פמן הוא לא רק על ניהול משבר.
הוא על מנהיגות אמיתית!
מנהיגות שמבינה שגם כשקשה, כשאין תפוקה מיידית, כשצריך לקבל החלטות קשות –
הדרך שבה אנחנו מתייחסות לעובדים שלנו היא זו שתבנה (או תהרוס) את המחויבות, המוטיבציה והחוסן שלהם לטווח ארוך.
כמנחת קבוצות, וכיועצת ארגונית אני נמצאת בעמדה דומה. אני לא רק מעבירה ידע;
אני מובילה אנשים!!
כמנהיגות, כל אימת שאנחנו מול קבוצה (גם בבית) –
אנחנו צריכות להיות הפרסונה הזו – הדמות שמשדרת ביטחון, סמכות, ואנושיות. זו סמכות שהיא מודלינג -לא כזו שדורשת ציות, אלא כזו שמעוררת כבוד והקשבה, כי את חיה את הערכים שאת מנסה להנחיל.
מהי קבוצה?
צוות, קבוצת לימוד, כתה, קבוצת תמיכה, קבוצה טיפולית, משפחה…
הסוד טמון בשני עמודי תווך מרכזיים: "הצטרפות" ו"הובלה".
אז איך הופכים למנהיגה כזו? איך בונים את ה"פרסונה" הזו שסוחפת אחריה קבוצות וצוותים? הסוד טמון בשני עמודי תווך מרכזיים, שהם הלב של קורס הנחיית הקבוצות שלנו:
1. הצטרפות (Joining): הכוח שביצירת חיבור עמוק. זהו המפתח ליצירת אמון. כמו בוב צ'פמן ש"הצטרף" לכאב של עובדיו, כך גם את תלמדי:
- להקשיב באמת: לא רק למילים, אלא לרגשות, לשפת הגוף, ולמה שנסתר מתחת לפני השטח (כמו ב"מודל הקרחון"). כשתקשיבי עמוק, תביני את ה"למה" של הקבוצה.
- לשקף ולהכיל: לתת תחושה למשתתפים שהם נשמעים, מובנים ומוכלים, גם כשהם מביעים קשיים או התנגדויות. זה בונה את הגשר הראשוני לאמון.
- לבנות ראפור: ליצור חיבור רגשי ואמון, שיגרום לקבוצה להיפתח ולשתף איתך פעולה, כי הם ירגישו שאת "איתם".
2. הובלה (Leading): הכוח שבהנעה ובהכוונה.
זוהי היכולת לנווט את הקבוצה למטרותיה. כשתשלטי ב"הצטרפות", תוכלי להוביל בביטחון:
- להציב גבולות בביטחון: לנהל דינמיקות מאתגרות, להחזיר את המושכות, ולשמור על מסגרת ברורה – כי הקבוצה תסמוך עלייך.
- לתשאל באפקטיביות: לשאול שאלות שמניעות את הדיון, מעוררות מחשבה ומקדמות את הלמידה – כי את מבינה את צרכי הקבוצה.
- להניע לפעולה: לכוון את הקבוצה להשגת יעדים, גם כשהיא מתמודדת עם קשיים – כי הם יאמינו בך וברצונך הטוב.
הפכי ל"פרסונה" – מנהיגה שהיא מודלינג!
כי מנהיגות אמיתית תלויה,ביכולת שלך להוביל אנשים מתוך חיבור עמוק, ונמדדת דווקא ברגעי האמת.
הצטרפי למחזור הבא של קורס הנחיית קבוצות –
שימי לב!! הקורס מתקיים בשיתוף עם תמך!
ויש תעודה מוכרת –
תהפכי למנחה שאת תמיד חלמת להיות – בטוחה, משפיעה, כריזמטית ומובילה!
אל תחכי לרגע האחרון! מספר המקומות מוגבל!
לפרטים נוספים והרשמה, לחצי כאן:
קורס הנחיית קבוצות מחלף גיטי ויספלד
מחכה לך במסע המרתק הזה,
באהבה והצלחה,
תהני מהקיץ!
גיטי ויספלד




נהניתי מאוד מהמאמר, תודה!
הפרקטיקה הזו לא חדשה,
בספר "לנצח נבנו" מסופר שחברת HP בתקופות שפל נהגה לבקש מכל העובדים לצאת לחופשה מדי יום שישי אחת לשבועיים ולהפחית את המשכורת ב-10% במקום לפטר 10% מהעובדים