שנה ראשונה שאנחנו עושים 'סדר'!

וואי אנחנו מהקורונה עושים לבד בבית וזה עולם אחר! אני אישית מאוד נהנת בבית!
מרגישה שאנחנו נותנים הרבה יותר יחס אישי לילדים ואם יש בלתמים באמצע, אז פשוט עוצרים ומנקים את מה שנשפך/מרגיעים את התינוקת וכו'.. ואז ממשיכים.
בעיקרון אצלינו אנחנו נותנים לילדים לקרוא קטעים בהגדה (למי שיודע לקרוא) ובעלי עושה להם הצגה קטנה (שם זקן וקושר כאפיה על הראש, וכפתאן לבן כזה (שמשיג מחבר) ומקל מטאטא שקושר אליו שקית עם מצות וכאילו הוא יצא ממצרים עכשיו- וככה הוא מספר להם 'ממקור ראשון' איך החוויה של יציאת מצרים.
אנחנו נותנים לילדים לשתף בעצמם דברים שלמדו בגן ובדר"כ הם ממש נהנים!

בפעם הראשונה שדודה שלי עשתה סדר עם הילדים
היא הלבישה לקטנים חולצה קצת ישנה של אח יותר גדול/של אבא
הם הרגישו עם קיטל – זה היה חגיגי ומרגש

וואו איך התארחתם בקורונה?? שובבים!
אנחנו הכני כרטיסי מטבעות וכל פעם צ'יפרנו את הילדים כל חידוש ויתור השתתפות מכל סוג זיכה אותם בכרטיס..
ככל שהיה להם יותר יכלו לקנות בכרטיסים יותר דברים..
כרטיס שווה שקל
וגם קנינו להם אגדות מאוירות ויפות גדולות עם תמונות מרהיבות ( דבורה בנדיקט , קופלה , וכו')
ככה ההיו מרוכזים בהגדה וסיפרו וחוו הכל בצורה מדהימה!!
הרבה הצלחה!
חיג שמח!

הכי טוב בבית!
אני ממליצה לא לבוא עם ציפיות מסוימות אלא להיות מוכנים להכול, ילדים יכולים מאוד להפתיע – לטוב ולמוטב.
להיות סבלניים מאוד ולזכור שהכי חשוב שהם ייהנו גם אם זה לא הולך ממש לפי הציפיות שלנו.
כדאי להכין מראש את הילדים מה הולך להיות, מי ידבר מתי וכולי – שלא יהיו מריבות.
וכן ממליצה מאוד להביא להם לאכול לפני הקידוש!
עד שמגיעים לשולחן עורך לוקח זמן והן רעבים ועצבניים… ככה הם רגועים וגם את רגועה שהם אכלו.
וכמובן להתפלל.
בהצלחה!

מנהג האפיקומן שלנו
אביטל מש
אשתו של רס"ר אוריה מש הי"ד
נהרג בקרב בצפון רצועת עזה.

אפשר להפיץ

ליל הסדר מתקרב, ורציתי לשתף בגרסה שלנו למנהג האפיקומן.
בשנה הראשונה שחגגנו ליל הסדר בבית, אוריה היה מוטרד בשאלה מה נעשה עם האפיקומן. הוא לא אהב את הביטוי "לגנוב" את האפיקומן, ולא את התחרותיות והמריבות שנלוות לעיתים לחיפוש אחריו.
ישבנו וחשבנו ומצאנו פתרון שעבד בשבילנו בהצלחה שנים רבות:
חושבים מראש, בערב החג, על מקום מחבוא לאפיקומן, ומחברים כתב חידה שמוביל למקום (לא חובה, אפשר גם לכתוב בצורה ברורה לאן ללכת. החידה היא עוד בונוס).
לאחר מכן גוזרים כרטיסים וממספרים אותם, וכותבים על כל כרטיס אות, באופן שסידור האותיות על פי מספרי הכרטיסים יוצר את כתב החידה (משאירים גם כרטיסים ריקים לרווח בין מילה למילה). את כל התהליך אפשר לעשות במחשב או ביד.
במהלך הסדר מחלקים לילדים כרטיסים על שאלות שהם שואלים, תשובות שהם עונים והתנהגות נעימה אחד לשני.
הכרטיסים מעודדים את הילדים להיות שותפים בסדר, שומרים על עירנות, ומייצרים אוירה נעימה ושיתוף פעולה בין כל הילדים, שהרי רק יחד הם יכולים להגיע לאפיקומן.

כשנזכרתי במסורת המתוקה הזו, זה התחבר לי מאוד לדברים שאוריה אמר לפני חמש שנים, בברית של הבן החמישי שלנו:
"אנחנו רוצים לברך…
שהאחדות בינינו תהיה חזקה ושום רוח קנאה ותחרות, שום מחלוקת ושנאת חינם לא תוכל להפריד בין חלקי
העם הזה, ונהיה מלאים תמיד בביטחון בטוב, בעתיד הגדול והטוב הצפון לעם הזה. ולא ניתן לעולם, לרוחות
היאוש והרפיון לכבות את האהבה הזו".
מוזמנים לאמץ את גרסת האפיקומן שלנו, בתפילה לאהבה ואחדות בתוך המשפחות שלנו, ובעם כולו.
אביטל מש.