4 מיליארד דולר איבדה קוקה קולה ביום אחד בשבוע האחרון.
המניה שלה צנחה מ-242 ל-238 מיליארד דולר ברגע אחד.
לא בגלל פרסום כושל, לא בגלל סימון תוויות כזה או אחר, אלא בגלל רונאלדו.
אולי צריך להתנצל כשמזכירים אותו פה, הוא משמש פה כמשל.
רונאלדו הוא אחד משחקני הכדורגל המובילים כיום בעולם, בעשיריה הפותחת.
בשבוע שעבר במהלך מסיבת עיתונאים עם מיליוני צופים בכל העולם, עמדו מולו על השולחן שני בקבוקי קוקה קולה קטנים. הכדרוגלן התרגז, הזיז אותם הצידה, הרים במקומם בקבוק מים, ונבח לעבר הצופים: "מים".
כלומר: קוקה קולה – אאוט, מים – אין.
התגובה לא איחרה לבוא, המניה של קוקה קולה צנחה בחדות, וקוקה קולה איבדה 4 מיליארד דולר משווי החברה שלה.
טוב, לא צריך לפתוח קמפיין בקופת העיר.
המניה הראתה סימני התאוששות כבר למחרת, ומלבד זאת, קוקה קולה כבר מזמן לא מספקת רק מהנוזל המוגז וההרסני שלה, אלא מחזיקה ברשותה מפעלי אריזה למים מינרליים בכל רחבי העולם, כך שאין חשש לירידה בהכנסות גם אם הציבור עובר לשתות מים.
אבל, מה שהדהים בסיפור הזה כמובן, היא העובדה שתזוזה. אחת. מילה. אחת. תנודה – יכולה לגרום למיליוני אנשים בעולם לשנות את דעתם בן רגע, ולגרום להם לשנות את מה שטפטוף עקבי של שנים לא עשה להם.
רונאלדו זז – וכולם מצייתים.
הסיפור הזה הוא בלתי נתפס, בכל קנה מידה.
וקל מאד כששומעים אותו, לצקצק בלשון על העולם הטועה, שמסתנוור אחרי תנועת יד של ידוען כזה או אחר.
אבל בכנות, כשראיתי את זה חשבתי עלי.
מי ה"ידוענים" שלי, מי ה"משפיענים" שסביבי, בתוך עומק הלב, את מי אני מחקה, מי המודל שלי, במי אני מקיפה את עצמי, איפה אני מסתובבת, מעשית, חברתית, וירטואלית.
כמובן שיש דמויות הוד שמכוונות את הדרך, אבל עד שם, את מי אני קוראת, את מי אני נושמת, מי עושה עלי רושם.
אותי זה טלטל. כי המחיר בחיים שלי הוא הרבה יותר מאשר להפסיק לשתות קוקה קולה.
מה את אומרת?
