מפחיד אותי להיות ענייה!

ברוריה (בדוי) הגיעה להכוונה תעסוקתית.

בנאלי למדי, לא?

רוצה לדעת מה ללמוד, אם יש לה בכלל כסף ללימודים האלו, ואם בכלל יהיה לה זמן לזה, ובמה כדאי לעבוד, ושיסתדר בשעות של הבית, שיביא הרבה כסף… כזה מן. כמו כולן.

הכתב שלה היה בעל סימנים רבים ללחץ, בצפיפות הדוקה היא שמרה על המשאבים, על המזומנים היקרים שלא יאבדו.

"את מפוטרת?" שאלתי בהזדהות. "הכול עדיין כואב, מה…"

ברוריה בולעת את רוקה פעם, ופעמיים.

"לפחות את עדיין לא חנוקה כלכלית. בטח עדיין בשלב הפיצויים", הוספתי.

הבטתי שוב ושוב בכתב היד. נראה שהלחץ מפני הכסף והאוויר שאולי ייגמר בעולם הוא קיומי. בסיסי. הוא שלה בלבד.

כתב היד של בעלה מראה שחרור, לא נראה שחסר.

"אני דווקא לא כזאת לא חנוקה". מצאה את עצמה. "אני אמרתי לבעלי, בטבעיות, כאילו מה יותר ברור מזה, ולמה לא, שצריך להצטמצם קצת. כי פוטרתי. הוא הבין ולקח את זה בקלות. אפילו לא הבין מה יש לי כבר ללכת לגרפולוגית. כאילו, הכוונה, מה יש להנציח את הבעיה".

היא נעצרה ללגום אוויר.

"אבל האמת, שאני לא יודעת להסביר מה קשה לי בזה כל כך ולמה אני כן חנוקה מאד. מאד מאד. אולי תעזרי לי בזה?"

זאת לא פעם ראשונה שמישהי מגיעה להכוונה תעסוקתית ומחפשת הרבה יותר מזה. האמת, בדרך כלל זה כך.

סיפרתי לה על הקושי הקיומי שלה לעמוד מול האין. אין מצב שיהיה חסר.

אחת הטעויות האמתיות של העולם הזה… הצביעה של העתיד שעוד לא קיים- בשחור חזק. מה יהיה. מה יהיה. כל הזמן. מי יקבל אותי לעוד עבודה. איך נחתן. כל היום נרוץ להלוות כספים.

"כן", היא פתאום כמעט צעקה. "מפחיד אותי להיות ענייה. הכסף ייגמר, הילדים שלי לא יבינו למה אין שתיה מתוקה בשבת. אני אביא להם חצאי מנות של דג. אמא של שבת תחלק רק עדש לכל ילד והיא תבכה. ולא יהיה עוד מה. ונפתח מגירות לחפש שקלים כמו בכל הסיפורים! והבנק יתקשר ויעקל. לא יודעת מה".

נהיה שקט.

"חלום בלהות". הגבתי.

"אני בכלל לא שם" ברוריה נשנקה. "יש לנו אוכל וכסף… והבנק ב"ה מלא. ויש אבטלה מסודרת. וגם מבעלי נכנס כסף. אבל… אם אני אמשיך ככה… מי יודע מה יהיה. הפחד הזה מציף אותי כל לילה, העיניים של הילדים שלי כל הזמן… כאילו איך אני יכולה להיות להם אימא אם אני אכשל בתפקיד של להביא להם מה שהם צריכים".

השקט שב לשרור.

סיפרתי לה שאכן הפחד הזה נמצא בכתב, וגם בכתבים קודמים, עוד לפני הפיטורין. הפיטורין היו רק הקש.

אמרתי לה שיש פה משהו עמוק שנבנה כבר בתפיסה בעבר.

שאלתי אותה, על פי סימנים בכתב ובציורים,  מה היה בבית בו היא גדלה, שכך היא מרגישה.

"אמא שלך לא יכלה לספק לך את הצרכים האלו, נכון?" שאלתי.

תמונות חדות עוברות מול עיניה. היא משתפת. בית של אמא, ברוריה ועוד שלושה בנים. ברוריה לומדת להכניס את המכונה, לתלות, להלביש בלי לגהץ.

אמא בטלפונים. הרבה בוכה.

אבא כבר לא איתם כמה שנים כי הוא לא יכול לחזור לארץ בגלל – היא לא יודעת מה.

היא מתגעגעת נואשות לאבא, ואיש לא מסביר.

אמא- היא אמרה אז לעצמה. חורטת באש. חייבת לתת לילדים שלה הכוללללל. יכולה לומר "לא" מרצון- כי אולי זה לא חינוכי. אבל אמהלה! אין מציאות כזו לומר לא- כי באמת אין! כי אין לתת! אם היא תגיד לא כי לא תהיה אפשרות- היא לא אמא. ואיזה פחד אם חסר משהו. לא נצליח לנשום.

כל כך הרבה דברים בעלה אמר לה לקנות, ועד עכשיו היא הרגישה מסתפקת במועט, ובשביל מה.

ורק עכשיו היא מבינה שהיא שומרת כל הזמן כי אולי יום אחד לא יהיה.

איזה קשה היה לחוות את ההרגשה הזו, ואיזה משחרר זה היה לה.

נכון, אפשר לשחרר את ההתניות הראשונות שעולות לנו לראש.

מי אמר שזה כל כך גרוע לומר לילד: לא מתאים לנו עכשיו לקנות.

מי אמר: אמא שווה מה שהיא נותנת.

מי אמר שאם יום אחד נצטרך להלוות, זה יהיה נורא כל כך. ומי אמר שד' לא ידאג מיד שוב.

היא יצאה ממני עם אופציה ללמוד שני דברים שממש מתאימים לה, וצריכה להחליט עליהם,

אבל איך היא הגדירה ברצינות? "זה היה רק הבונוס".

איחלתי לה שבעזרת ד' תמצא במהירות את הדרך להביא פרנסה, ולא תהיה בסטאטוס המפוטרת,

ועד אז? עד אז יש לה הרבה… עבודה.

_________________________________________________________________________________

מילה של גרפולוגית:

לחץ בכתב הוא עולם שלם…

לעיתים כתבים גדולים מאד יעידו על היסטריה צעקנית, לעומת הכתבים הקטנטנים והצפופים ממש שיעידו על ניצול משאבים חזק, דקדוקים שנוגעים גם לכסף, פחד לשחרר, דריכות חזקה ופחד מביקורת.

לחץ חזק וחורט יעיד על מתח רב, פרפקציוניזם , רצון לשליטה ופחד מאיבודה, ואילו הקו החלש יכול להעיד אמנם על עדינות וצניעות, אך גם על חולשה שכבר קורית בעקבות סטרס רב בחיים.

והסימנים לכאורה סותרים…

לכן חשוב מאד לראות את הכתב, ובשילוב הפרטים כולם להכריע האם יש כאן לחץ / חרדה שחורגים מהנורמה, וכמה זה תקין או לא.

יהודית רובינשטיין היא גרפולוגית מוסמכת הנותנת מענה להורים באבחון קשיים אצל הילדים, ולצוותי הוראה באבחון קשיים אצל התלמידים. היא נותנת ייעוץ בתחומי תעסוקה ובתקופת השידוכים.

היא מעבירה סדנאות, הרצאות ותוכניות גרפולוגיה מובילות בציבור ועוסקת בהוראת עקרונות הגרפולוגיה.

 לקבלת מדריך מתנה: איך להביט על ציור של ילד בלי להיות גרפולוגית לחצי כאן.