שתי שאלות שהגיעו למייל שלנו (שימי לב, יש מייל למטה לשליחת שאלות)
מכיוון ששתיהן באותו נושא אנחנו מעלות אותן ביחד.
השאלה הראשונה מרחלי:
שלום,
אשמח לשאול אם יש אימהות שטיפלו בהרטבת לילה לילדים או שמעו על כאלה שטיפלו ואם ראו תועלת.
כמובן אשמח גם לפירוט על אופן הטיפול/הפרוצדורה/עלויות..
תודה רבה!
רחלי
והשאלה השנייה מאפרת:
שלום לכולן
הילדים שלי (בני 6,5,4) היו גמולים לגמרי גם בלילה,
לפני שנה ילדתי ודי מהר שלושתם חזרו להרטיב בלילה : (
מה עושים?? אני ממש אובדת עצות.
ניסינו לא לדבר על זה ורק להחליף להם בבוקר,
ניסינו להסביר להם ולהגיד להם שהם מסוגלים,
ניסינו להרים אותם באמצע הלילה לשירותים…
אם למישהי יש עצה טובה מה לעשות או לחילופין גם מה לא לעשות
אשמח לשמוע מנסיונכן.
תודה,
אפרת
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: shvirega@gmail.com וכולנו ננסה לעזור לך!
16 Responses
אפרת,
לדעתי גמילה מחדש – קרי לעשות להן מבצע עם פרס משמעותי, יעזור להם לשוב לקחת אחריות
ואני יוסיף את השאלה שלי,
רוב הילדים שלי נגמלים מאוחר וגם אח"כ לא לוקחים אחריות (מרשים לעצמם לפקשש ) עד גיל 5 בערך,
אני יודעת שמבחינת הרפואה עד גיל 5 זה בסדר גמור,
הם ילדים מאוד מפותחים, אבל בנושא הזה פשוט לא בא להם ללכת לשרותים, וכנראה גם פיזית לא מפריע להם להיות רטובים, עשיתי מבצע וזה עוזר רק לכמה ימים,
כרגע יש לי בת בגיל 4.5 שעדיין מרטיבה חופשי ביום ובלילה, וגם כשאנ שולחת אותה לשרותים היא הולכת מסתכלת על השרותים ואומרת לי עשיתי, מה עושים??
יש לי שיטת טיפול מה"ר מענה התנהגותי רגשי
כמו בדוגמא שלך אפשר לראות שיש כאו טריגר ריגשי -אמא ילדה + דפוס התנהגות לא מפריע להם להיות רטובים/ לא לוקחים אחריות
הטיפול יכול להתבצע פרונטלי -אצלי/טלפוני בו אני מקשיבה לך מזהה את הטריגר הריגשי במדויק מזהה את הטריגר ההתנהגותי במדויק ואז אני נותנת מענה רגשי , נותנת מענה התנהגותי ובעז"ה תקומי לבוקר יבשששש
הבת שלי בת 5 הייתה גמולה בלילה. נסעתי לחופשה בת שבוע לחו"ל ומאז היא התחילה להרטיב כמעט כל לילה. במשך חודשים הייתי לוקחת אותה כל לילה לשירותים בערך ב 12 בלילה. לפני מספר חודשים ראיתי פטנט שכתבו במרווה לצמא שנותנים לילד לדרוך על אורז לפני השינה. במשך שבועיים-שלוש היא דרכה כל לילה לפני השינה ולא הרטיבה. לאחר מכן הפסקנו לדרוך והיא הפסיקה לגמרי להרטיב.
שווה לנסות.
פלצבו קלאסי!!!
אבל אם זה עזר – מה רע ; )
זה לא נשמע כמו פלצבו………….
יותר כמו שינוי רמת עוררות והגברת תחושה ותגובה לגירוי.
הבן שלי נגמל קרוב לגיל 3 רק ביום
בלילה הוא הרטיב כל לילה , אז החזרתי טיטול
ניסיתי תקופות להוריד טיטול והוא פשוט ישן חזק, לא מתעורר גם כשהוא רטוב וקר.
עכשיו אחרי גיל 6 מנסה לגמול שוב. אמנם הוא לא קם בלילה לבד
אבל אם אני מעירה אותו פעמיים או 3, הוא קם יבש.
הזמן עושה את שלו ומה שלא עושה הזמן עושה תפילה.
גם לי יש ילדה בת 4.5 שעדיין מרטיבה בלילה לפעמים והרבה פיספוסים קטנים מקומיים מעצבנים במשך היום
אני עכשיו שבועיים אחרי לידה ודוקא בכל הזמן שלא הייתי בבית,
לדוג' שהיתה שתי שבתות אצל חמותי בלעדי – היתה יבשה 100%!
חזרתי הביתה והילדה כאילו חזרה לשגרה של הפיספוסים
אני כבר מיואשת כי ניסינו שוב ושוב לסיים עם זה – בשיטות המקל והגזר…
אציין שיש לה באופי קטע קצת מקובע וקשה לשנות לה משהו שהתרגלה אליו
לא בלתי אפשרי – אבל היא בהחלט לא מתלהבת משינויים…
ואני מרגישה שהיא התרגלה לדפוס מסוים וקשה להוציא אותה משם
(נגיד בגן זה קורה לעיתים ממש רחוקות ובבית זה כמעט כל יום פעם פעמיים לפחות)
אני שמחה לשמוע שזה נורמלי עד גיל 5, אבל הנושא בהחלט מטריד ואני מחפשת בדחיפות פתרון!
נשמע שהיא יכולה אבל לא רוצה להתאמץ
תשאלי את חמותך ואותה איך היא ישנה שם
אם היא תגיד שהיא לא ישנה טוב מרב פחד שתרטיב, כנראה שאין הוכחה שאם היא תרצה היא תוכל (ואז אני מציעה לשים טיטול תקופה עד שהיא תתעורר עם טיטולים יבשים מידי לילה – היא צריכה כנראה להבשיל)
אבל אם היא ישנה שם טוב
תגידי לה שאת יודעת שהיא יכולה ואם היא תמשיך להרטיב היא תישן שם במקום בבית ותראי איך היא מגיבה
אולי יעזור גם להטיל עליה את המשימות שקשורות לתיקון הנזקים של ההרטבה – להכניס למכונה – להפעיל – לתלות – להציע את המיטה וכו'
אין לי זמן לכתוב באריכות,
אבל מכיוון שיש לי ניסיון מרגישה חובה לכתוב.
עונה לרחלי –
ראשית, צריך לראות מה גיל הילד, יש ילדים קטנים שעדיין לא בשלים (גיל 3,4)
אבל יש כאלו שצריכים גם עזרה ב"בהתבשלות"…
יש את ה"זמזם" – אפשר לקנות אותו בכל בית מרקחת, ייתכן מאד שגם ביד שרה אפשר להשאיל אותו,
הוא עובד על התניה, מחברים אותו לבגד של הילד והוא מצפצף כאשר הילד מתחיל להרטיב.
הוא אמור להעיר את ההורים – בפועל, אצלנו הוא העיר אותנו… אבל הפלא ופלא, איכשהו, למרות שהילד לא התעורר ממנו –
אחרי כמה שבועות (תוך ימים ספורים ראינו שיפור) – הילד חדל לגמרי מלהרטיב.
איכשהו הזמזם משדר לילד שזאת האחריות שלו לדאוג לעצמו.
אבל אצל ילד אחר שלנו זה לא עזר ונאלצנו להעזר בתרופה בשם מנירין.
העיקרון של התרופה בנוי על זה שאצל כל מבוגר יש הורמון שאמור לעזור לו לשמור על עצמו בלילה בלי צורך להתרוקן.
יש ילדים שאצלם ההורמון הזה מופרש בגיל גדול יותר (אפילו בגילאי העשרה)
במקרים נדירים מאד – יש כאלו שאצלם ההורמון הזה לא יופרש כל החיים.
בכל מקרה ה"מנירין" הוא תחליף סינטטי להורמון שמופרש באופן טבעי בגוף –
אצלנו – בתוספת הנחיות אכילה ושתיה של הרופא – הוא עזר מאד.
כלומר – ביום שהילד לוקח הוא לא מרטיב כלל.
חשוב לי לציין שהתחלנו אותו אחרי שניסינו את כל השיטות וכו',
התחלנו בשני כדורים ללילה, וירדנו לאחד – הכל בליווי של אורולוג ילדים.
בכל מקרה –
לפני שאת מנסה לפנות לכל המטפלות הרגשיות (שייתכן שיכולות להועיל בהחלט)
תתחילי מפניה לרופא הילדים – יש להם הרבה מידע בנושא (בתקווה שיש לך רופא מסביר פנים…)
אחרי זה תוכלו גם לקבל הפניה לאורלוג ילדים שמתמחה בין היתר גם בהרטבות לילה.
ולאפרת –
ברור שהבעיה רגשית, האם הלידה אכן הייתה כל כך טלטלה בבית?
לפעמים אנחנו בלי לשים לב משדרים לילדים שהם מאד מסכנים בגלל הלידה,
או שאולי אכן חל שינוי מהותי בבית.
בגל מקרה, במצב הנוכחי נראה לי כדאי לפנות להנחיית הורים טובה (עם דגש על ה'טובה'… תעשי בירור רציני לפני כן…)
בהצלחה רבה!
לרוב:
-אם הילד היה גמול, ופתאום חזר לפספס, לרוב הבעיה רגשית והמענה גם אמור להיות בכיוון הזה.
בגיל הקטן, הדרכת הורים לרוב יעילה יותר מטיפול רגשי.
– אם הילד לא נגמל אף פעם, או נגמל וממשיך לפספס בלילה, ייתכן שזה על רקע חולשת אגן. יש פיזיותרפיסטיות שמומחיות לרצפת אגן ולגמילה שיכולות מאוד להועיל, לפחות לבדוק שהכול תקין.
חוצמזה בפועל אני רואה לפי שיטת 'רפלקס אינטגרציה' שיש ילדים שאחד הרפלקסים ההתפתחותיים עדיין נשאר וגורם לחולשה בשרירי האגן וכך לפספוסים בלילה, וע"י תרגילים- נגמלים.
– מלבד זאת, נתקלת לאחרונה ביותר ויותר מקרים (בעיקר כשהבעיה היא פספוסים במשך היום) שנראה שילש לא מרגיש מספיק, שהבעיה היא על רקע 'עצירות סמויה'.
אין לכך את הסימנים שאנחנו מכירים על עצירות! אבל בפועל הילד עם עצירות, וזה גורם לו פחות לחוש את האזור. או שהצואה לוחצת על שלפוחית השתן וגורמת להם להרטיב.
ילדים יכולים שנים ללכת למגוון רופאים וטיפולים, ובסוף עולים על זה שזאת הייתה עצירות סמויה!
לוקחים 'נורמלקס'- זה פשוט סיבים תזונתיים מרוכז, וקונים ללא מרשם. במקרה כזה שווה לנסות לתת נורמלקס לתקופה ולראות מה זה עושה.
בהצלחה רבה!
אני לא בטוחה אם זה יושב על משהו רגשי או לא (אולי היום ממהרים כל דבר לשייך ל"משהו רגשי"…)
אני, בתור ילדה הייתי מרטיבה גם בגיל 8! ולא בגלל שלא לקחתי אחריות, אלא בגלל שפשוט ישנתי עמוק!
הייתי מתעוררת רטובה ואומללה באמצע הלילה ולא מבינה איך זה קרה לי אחרי שלא שתיתי כל הערב ואחרי שהלכתי לשירותים לפני השינה.
אמא שלי קנתה הרבה מגיני מזרן, לימדה אותי להחליף מצעים לבד ושמה אותם בצורה מסודרת במגירה נמוכה (התביישתי להעיר אותה כל פעם…)
ולמרבה הפלא- באיזשהו שלב זה פשוט עבר לבד…
יש לי אחות שהייתה בדיוק כמוך
ישנה מיטה לידי
ואני ועוד אחות שנגמלנו בקלות היינו סובלות מהריח
וגם ראינו בעינינו את הסבל הנורא שלה
גם פיזי וגם רגשית
אמא שלי ניסתה המון דברים
רק המוצרים של רינה פארם עזרו
זה בהדרכה די צמודה
היא נותנת מוצר אחד וצריך לעקוב אם זה לא עוזר היא מחליםה למשהו אחר ועוקבים עד שהבעיה נפתרת.
זה עולה קצת כסף כי כל מוצר יכול לעלות סביב 90
אבל זהו הבעיה נפתרה
ברור לי שזו טראומה בלתי נשכחת
אז בבקשה תעזרו לילדים שלכם
לרינה פארם יש מוצר מעולה שעובד מנסיון
הבן שלי בן 4 וקצת ילד רחפן ומתוק ולא מידי אכפת לו להיות רטוב מפספס מלא -האמת הוא לא נקרא גמול חוץ מזה שהוא בלי טיטול(מלוכלך הוא כמעט תמיד כן עושה בשירותים)
האחריות היא עלי לתזכר אותו ולפעמים ממש לחייב אותו ללכת לשירותים ואם אני מורידה אחריות הוא מפספס
ניסיתי מבצעים ועוזר לחצי יום בערך
דיברתי עם מטלת ריגשית שעוזרת המון לעניין הרטבות והיא טענה שאם נראה לי שזה מגיע מרחפנות ובעיות תחושה אז היא לא יכולה לעזור
מה עוד אפשר לעשות????
כיום הטיפול הכי מוצלח הוא המינרין
החיסרון הגדול שלו שבהרבה מקרים הוא אינו מרפא את הבעיה
אלא רק פותר אותה כאשר לוקחים
גם במקרים כאלו אפשר להיגמל מהכדור אם פעם בתקופה מנסים להוריד קצת את המינון
אפשר אפילו קצת לגרד וכל יום להוסיף קצת
וגם אם לא עבד כדאי אחרי תקופה לנסות שוב…
לפעמים זה לא עובד בכלל או שלא לגמריה ואז צריך לבקש מהרופא להעלות מינון
אבל יש מקרים שגם זה לא עובד ואז אין עניין להמשיך
חשוב לציין שאם זה לא עבד אצל ילד אחד זה בהחלט יכול לעבוד אצל אח/ות אחר
ואין עניין מראש לא לנסות [למה שיסבול סתם]
אם הילד מאוד מוכן לעבוד אפשר לגשת לטיפול בזמזם
כאשר אם ידוע לכם שאין לכם מספיק זמן פנוי כדאי לעשות זאת באמצעות מכון מסודר
אם אין לכם לכם/לילד זמן כוח וסבלנות לטיפול ממושך לא שווה להתחיל
בגדול עד גיל 6-7 אין עניין לטפל אלא אם כן זה מאוד מציק לילד
בכל גיל שהוא וודאי בגילאים קטנים אולם גם בגדולים
אם מכל סיבה שהיא לא מטפלים כמעט בכל המקרים שווה מאוד לחשוב
לתת לילד לישון באופן קבוע אם טיטול
לרות שיכול להיות שזה נראה כתחושת השפלה
כאשר ההורים יחליטו שאין בכך שום בעיה וישדרו את זה לילד בסוף הוא יקבל את זה
[אפשר להשתמש גם בדריי נייט קצת יקר אבל עדיף מהכביסה]
אמנם ההתחלה אולי תיהיה קצת קשה
אך לאורך זמן הבעיה של לישון עם טיטול הרבה פחות מציקה בפן הטכני מאשר לקום רטוב
וכאשר הילד מתרגל לכך ההרגשה הקשה נעלמת [אבל זה כנראה עדיין יהיה לא נחמד אבל גם ההרטבה אותו הדבר]
הנסיון מוכיח מעבר לכל ספק הגיל הוא התרופה הכי טובה ועם הסבלנות זה גם יהיה הכי קלה
וכמובן ללמד את הילד שיש לו משהו לבקש מה' שהוא היחיד ששולט על זה
שיתחיל כבר בגיל הזה להשתמש בכוח התפילה הוא ירוויח מזה רק טוב!!!!!
מצטרפת להמלצה על טיטול
הסבל של ילד שמתעורר רטוב הוא באמת נורא (צפיתי באחותי, אז עוד לא היו טיטולים גדולים)
במיוחד שיש עוד ילדים בחדר שסובלים מהריח
יש ילדים שמרטיבים כמה פעמים בלילה
ופשוט לא נעים להם כבר לבקש עזרה
הם לא נרדמים
ערים הרבה שעות רטובים וקפואים
זה פוגע בהם מאוד
ילד שלא ישן
לא מצליח בלימודים ובחברה
לא גדל מספיק
ויכול לסבול מאנמיה
וזה עוד לפני שדברנו על הביטחון העצמי שלו שיורד פלאים