עשית פעם דיאטה?
תרשי לי לנחש שזה לא היה לך קל,
בעיקר לא מול עוגת שמנת מגרה בסעודה שלישית, או פחמימה מתוקה ומרגיעה אחרי יום מתסכל,
והצלחת לוותר ולהתגבר? איזה גיבורה שאת!
הילד שלי נמצא בדיאטה תמידית, ובורא העולם בחר אותה בשבילו,
ואם שאלת, הוא ממש קטן, רק בן שלוש, והוא גיבור גדול.
הילד שלי הוא מולטי-אלרגי, כלומר אלרגי למגוון רחב של מאכלים:
חלבי, סויה, ביצים, בוטנים, אגוזים ושומשום.
אני יודעת מה את רוצה לשאול אותי:
מה? אז אין לך את כל זה בבית?
בשביל הסקרנות אומר לך שיש לי את כל מוצרי הבסיס, רק עם שמירה הדוקה ועין פקוחה, ולהרבה מחברותי אין, לא מכניסים לבית שום מוצר עם אלרגן.
ותגידי זה באמת מסוכן? זה בטח השאלה השניה שלך,
אז אומר לך שבאמת באמת זה ממש מסוכן,
כשמערכת הדם שלו מזהה אלרגן, היא מגיבה מייד בהתקפה חמורה.
רוצה אחת ולתמיד לצעוק את צעקת האלרגיים,
יש הבדל תהומי בין רגישות למזון, שמסבה אי נוחות או כאב מקומי, לבין אלרגיה למזון, בה הילד האלרגי נמצא בסכנת חיים מידית! ובמקרה של חשיפה אם לא תהיה לידו עזרה רפואית זה יגמר חלילה באסון. כי שוק אנפילקטי הוא מהיר, לא צפוי וקטלני, ומתאפיין בנפילה מהירה של דופק, איבוד הכרה, וקוצר נשימה חריף.
ולכן תביני איך אני שומרת על הילד שלי, כי מה שממתק לילד שלך – רובה טעון לשלי.
ולמה כואב לי שהגיבור הקטן שלי, ילדון סקרן בן שלוש, שיודע לשאול על כל מאכל, אמא, מותר לי? (ופעמים רבות נענה בלא, והעיניים התכולות שלו מתמלאות אכזבה) צריך גם להתמודד מול חוסר מחשבה ורגישות בגן לדוגמא.
כל הילדים אוהבים מסיבות יומולדת בגן, אבל ילד אלרגי פחות. כולם אוהבים מסיבות – אבל בשבילו זה עוד שטח של התגברות ושוני מהחברים שאוכלים הכל הכל ולא קורה להם כלום.
לכן תסכימי איתי שזה ממש בקשה לגיטימית, ואף חוקית (כן, יש לזה חוקים) שלא תבחרו לחלק דווקא במבה במסיבת החומש. את היית רוצה לחוות את התסכול הזה עם הילד שלך? את יודעת שיש ילדים שרק הריח גורם להם לתגובה מסכנת חיים ?
אלרגיה זו סכנת חיים מיידית,
ולכן אולי תביני, למה שהוצאת לחם עם חביתה בגינה, העיניים שלי עקבו בחרדה אחרי הילדה שלך, שרצה למגלשה שמחה ומשוחררת, והשאירה שדה מוקשים פעיל אחריה.
ואני לא מגזימה.
את יודעת שבחשיפה אקראית של במבה, שוקולד חלבי, או חלבה לדוגמא הבן שלי תוך דקות ספורות מפתח קוצר נשימה חריף, ואחרי שחווינו כמה כאלו לצערי,
תביני למה שהוצאת לבן לתינוקת שלך ביקשתי ממך שלא תזחל בכל רחבי הגינה, אלא תשב לידך עד שתסיים את המנה? מבינה למה אני לא יכולה בכלל לקחת סיכונים?
אולי חשבת שאני מגזימה, אבל אולי כעת תדעי שמה שאוכל בריא ומפנק לילד שלך מהווה רעל קטלני לשלי.
לא יכולה לשכוח את ליל השבת ההוא שבאמצע סעודת השבת רצנו למוקד חירום, אחרי שילדה חמודה כיבדה את הילד שלי בחטיף במבה שאמא חילקה לה בגינה לכבוד שבת.
את יודעת שאחוז הילדים האלרגיים עולה מידי שנה? ובכל גן כמעט, יש לצערי ילד גיבור ואלרגי.
בגן אנחנו זכאים לסייעת רפואית שתעקוב ותשגיח שלא תהיה סכנה חלילה,
אבל תרשי לי לפנות אליך גננת יקרה, ולבקש ממך, תתני לסייעת לעשות את תפקידה נאמנה. לשמור על החיים, אל תתני לה לגזור דפים (רק אם היא ממש רוצה ומסכימה) היא לא אמורה להוריד את הזבל, ואין לך רשות לשלוח אותה לקנות חלב, ואת בינתיים תשגיחי על הילד שלי, כי בדיוק בשביל זה היא מקבלת משכורת, ואת כנראה לא יכולה לשמור רק על ילד אחד.
אם חלילה תהיה חשיפה, את תדעי להזריק לו אפיפן ולהזמין אמבולנס בלי לאבד עשתונות?
אם במשרד החינוך הסכימו איתנו שהילד שלנו זכאי לשמירה, וגם ממנים לנו את זה, אז בבקשה – אל תקחו לנו את מה שמגן על הילד שלנו ונותן לנו ולו שלווה נפשית!
ויותר מזה אל תקשו עלינו ותגרמו לנו להרגיש לא טוב שהבאנו לך ילד ארלגי לגן, מה לעשות, הוא לא יכול להישאר בבית.
אמא לילד אלרגי גם עוברת התמודדות.
הפחד התמידי, הדאגה, הצער העמוק על ילד שנדרש ליכולת איפוק שמבוגר לא יכול לעמוד בה מדי יום, האכזבות, אי קבלה למסגרות של משפחתונים ומטפלות, מאבקים על סייעות מול המעונות והגנים, הבדיקות הרפואיות…
אבל לסביבה יש הרבה כוח להקל ולעזור,
ישמח אותי אם באספת הורים כשאסביר על האלרגיה של הילד שלי,
ומה זה אומר לשאר ילדי הגן,
את תכבדי, לא תלחמי, תביני את הקושי ואל תקראי עליו תגר,
תשלחי את הילד שלך בבוקר עם עוגייה שלא תסכן את הבן שלי, ולא תסובבי כתף – זה בעיה שלהם… שלא ישלחו אותו לגן או שהקטנצ'יק בן השלוש יתמודד…
ישמח אותי, אם את מסיבת החנוכה אולי תציעי לעשות פרווה או בשרי, וגם הילד שלי יוכל פעם ליהנות ולהרגיש שווה בין שווים, וגם אנחנו נוכל להגיע ברוגע, בלי לחץ ואולי עם רצון להישאר בבית.
נכון שלא היית רוצה להחליף איתי, למרות קצבת הנכות שאנחנו מקבלים?
ולכל האימהות לילדים גיבורים כאלו, חשוב לזכור –
כי הילד שלך הוא אומנם אלרגי, אבל לפני הכל הוא ילד מדהים ומתוק, חכם במיוחד, גיבור כבר אמרתי, רגיש ונעלב לפעמים, וגם, גם אלרגי.
32 Responses
כל מילה.
ואם יורשה לי להגזים. האם בשמחת תורה ובראש השנה – החברה היקרה שלי – צריכה להימנע מללכת לבית הכנסת, כי הבמבה היא מוצר חובה בפעקאלך של כל הילדים? זה מקום תפילה, לא גינה, וכן, גם לתקיעות שופר, יעזור מאד אם האמהות הצדיקות והיקרות תחשובנה על כל המתפללות האלרגיות, כשהן ממלאות את שקית הממתקים, והנוסעים באוטובוס יחשבו פעמיים לפני שהם מוציאים לילד במבה. האם זאת התחשבות מוגזמת? התגברות מיוחדת של בין אדם לחברו?
אנחנו לא נקנה בחנויות ממתקים ועוגות שום דבר על המשקל, אבל אולי, רק אולי, אם היתה יותר מודעות לא להשתמש באותה הכף שלקחת בוטנים ואגוזים עבור הסוכריות ג'לי , ולא לקחת מאפה חלבי ובאותם המלקחיים לקחת גם קרואסון פרווה – אולי היו ניצלים כמה חיים. ידעתן שחומרת התגובה האלרגית משתנה בגילאים השונים או לפני לידה? שבית צעיר וחדש שחיכה לבשורה טובה, קיבל ככה בדיוק בשורת איוב?
האלרגים, והאימהות לאלרגים, עוברים מספיק גם אם כולם מתחשבים בהם. בואו נחסוך להם את מה שהם לא מוכרחים לעבור, ויעמוד לנו לזכות.
האמת שאני ממש מסכימה שצריך להתחשב!
אבל התגובה קצת מוגזמת, כי יש מלא מאכלים שהם אלרגנים והציבור לא באמת יכול להימנע מהכל.. הרי במלא מי שאלרגני לא יקנה במקום שמוכרים אוכל פתוח, אז מה הטעם להעיר על זה?
וברור שצריך להתחשב באלרגנים!!! אבל אי אפשר לצפות שאנשים לא יאכלו דברים בחוץ (כמובן שאם הילדים שלי יאכלו לדוג' משהו חלבי בחוץ ומישהי תגש אליי שהילד שלה אלרגי, אני יעשה את כל המאמצים כדי לא לפגוע בילד ויבקש מהילדים שלי לאכול בצד ואחרי זה אנקה אותם..)
וכמובן שזה ניסיון לא פשוט!! שה' ייתן לכן ולידים שלכן המון כוחות וסיעתא דישמיא בנושא!!
הי אתי כתבת מאוד יפה ומאוד מפורט אשמח גם אם תוכלי לכתוב גם על מגע
ומקווה שיגיע לאוזניים שצריכות לשמוע
הבת שלי אלרגית במגע גם לחלבי
ובשמחת תורה אחת שתתה נס קפה ונגעה בביתי והיא יודעת שאסור לגעת בה
ומאז הלך לי כל השמחת תורה
הלווו,
יש הבדל גדול בין התחשבות לבין לקחת אחריות על כל העולם,
לא הגיוני לצפות שאנשים יפסיקו לאכול כל מה שמישהו אחר יכול להיות אלרגני אליו,
למה את לא כועסת על החנות שמוכרת מוצרים אלרגנים, ועל המפעלים שמייצרים אותם?
אולי שיאסרו את זה בחוק לייבא ולייצר מוצרי חלב, ביצים, שומשום ועוד???
כן אני מצפה מהורים לילד אלגרני שיעדכנו את הסביבה על כך,
בגן – שולחים חוזר להורים + פתק תזכורת תלוי על דלת הגן.
בבית הכנסת יש לעדכן את הגבאים (שלא יחלקו ממתקים בעייתים) ולתלות שלטים בכל שטח בית הכנסת – יש כאן ילד אלגני לX נא לא להוציא בכל שטח בית הכנסת
אני חושבת שרוב הציבור בהחלט מתחשב ומשתדל מאוד. ובהחלט צריך לסבר את אוזני מי שלא מתחשב,
אבל אי אפשר לצפות שכל העולם יתנהלו לפי ילד אחד שאולי יבוא פעם לגינה…
בתור אמא אני רוצה להגיד לך שאני חושבת שילד אלרגי זה מתנה לגן
כן מתנה!!
זה ההזדמנות שלנו להרגיל את הילדים מגיל קטן להתחשבות בשני, לרגישות, לראות עוד אנשים חוץ מעצמם.
זה דורש מאיתנו – בהחלט!
אבל אני רואה את זה כחלק מהחינוך.
הילדים שלנו יזכו לגדול יותר טובים ב"ה
מזדהה עם כל מילה.
להיות אמא לילד אלרגי זה לא קל, ולא רק במובנים שאתם חושבות.
זה פוגש אותי בכל צומת בחיים,
מתחיל במטבח (מוצרי יסוד, חלב ביצים – אין…, תפריט חדש – תמציאי…..)
עובר דרך הגינה – לשים עין באופן תמידי, לבדוק מגלשות, לנקות גביעי לבן שפוכים…. לרחרח במבות…
להיות תמיד עם ראדאר פתוח, מה יש לחבר בלחם…. ומה החמוד שם מחלק לילדים…
עובר דרך אירועים: הבר באירוסין() ובבר מצווה () שבע ברכות () ומי יודע מה התפריט בחתונה???
ביקור והתארחות אצל חבר, אופס….. סעודת שבת אצל דודים, אופססס….
חגים – ניסים לחגוג פסח ללא ביצים אגוזים ושקדים?
ומה עם חג השבועות עטור המעדנים העוגות והגלידות….
ארוחות – אין כזה דבר לקנות פיצה וסיימנו….
בקיצור התמודדות יומיומית מאתגרת.
תביני, אמא יקרה, חברה יקרה, דודה, שכנה….
אנחנו לא מגזימות…. זה החיים של הילד המתוק שה' נתן לנו.
גם אם את לא מבינה, תאמיני שהיינו רוצות אחרת, והיינו רוצות לשחרר….
כשזה מגיעה לחלק שלך, אל תזלזלי, תעזרי לי לשמור על הילד שלי.
תביני שיש דברים שאת לא מבינה.
תודה על הצפת הנושא
כ"כ חשוב וכ"כ לא במודעות של הרבה אנשים
כשאנשים אומרים לך "תפסיקי לעשות עסק" או "תשלחי אותו אלינו לשבוע ותראי שהוא יחזור אלייך ילד חדש…" את מבינה שהם בכלל לא באירוע ולא באמת הפנימו שהילד שלי פשוט יכול למות ח"ו, איך אמרת? רובה טעון…
חייבת לומר דווקא כאן תודה לאנשי צוות מדהימים ואכפתיים, לגננות נדירות שחוץ מהשמירה ההדוקה והאחריות האין סופית, כל כך חשוב להן שהאלרגי שלי גם לא יפגע ולא ירגיש שונה וחריג. תודה!
כמעט בכיתי למקרא המשפטים שאנשים אומרים לך…
זה מתכתב לי עם אנשים שלא רצו לשמוע הצעת שידוך כי האבא היה עם נכות מפוליו,,,
או שחששו לשלוח ילד לגן בו הסייעת הייתה בעלת תסמונת דאון שמא ידבק…
כנראה שהבורות לא פסה מהעולם
והמילים שכתבת הם ה מענה לזה
המשיכי עוד ועוד
אתן באמת נתקלות באנשים שמזלזלים???
אני חושבת שרוב ההתנהגויות מגיעות מחוסר מודעות
גם אני עד לקריאת השורות לא ידעתי שזה בעייתי לרדת עם חביתה לגינה, מהיום ברור שאקח לתשומת ליבי!
תודה גדולה על השיתוף כאן
וגם אני מסכימה עם דבי, שזו הזדמנות עבורנו לאמן את שרירי ההתחשבות בזולת וללמד את הילדים שלנו הלאה
דבי את מרגשת!
שירבו כמוך בישראל
ועוד אמהות כאלו בגן של הבן שלי:)
כן
אנשים מזלזלים!
הרב'ה בחיידר- עשה ארוחה משותפת ושכח שיש ילד אלרגי, אז כולם ישבו ואכלו את הפיתה פלאפל שהוא קנה להם, מלבד ילד אחד! בן 5 כולה, שישב ללא צלחת! וראה את כולם אוכלים,
בעיני זה זלזול, זה פוגע, ובעיקר- זה רחמים על המסכן,
ובמסיבת חומש הסבירו- שא"א בלי כיבוד, מה לעשות, כל השנה מתחשבים -אז עכשיו לא, ועשו בר פתוח,
אני יודעת שזה אולי הגיוני ושזה קשה, אבל חשבתם מה הזיכרון של הילד מהמסיבת חומש שלו??
זה לא זלזול, זה חוסר התחשבות, חוסר יכולת לראות את הצרכים של הילד
זה גם מנוגד לחוק, ע"פ חוק מוסד חינוכי חייב לדאוג לילד אלרגני למאכל זהה למה שמחלקים לשאר הילדים,
אבל מה – בציבור החרדי חוק זה צחוק
גם בחידר של הבן שלי אין שום התחשבות מצד ההנהלה, בגנים הגננות המקסימות תמיד דאגו לבקש ממני שאכין בבית / אקנה כשהן הכינו פיצה וכו..
שמתי להן תמיד שקית ממתקים שיהיה להן מה להביא לבן שלי אם בטעות יחלקו משהו שאסור לו,
ההורים והילדים האחרים מאוד התחשבו והשתדלו להביא דברים שמותר לו
אבל ממכינה עושים סיומים רוב הדברים אסורים, בסיום כמו שכתבת חילקו לכל הילדים מאפה ענק ורק הבן שלי היה צריך לקושש משהו מהבר שמותר לו כדי שיהיה לו משהו לאכול,
בחנוכה מחלקים סופגניות, הילד שלי מעולם לא קיבל!! כמה שניסיתי לבקש מהמנהל שיקנה לו או לפחות יעדכן אותי יום קודם שאני יקנה לו סופגניה שהוא יכול לאכול – לא היה עם מי לדבר!!!!!!!!!!!!
תרשו לי להגיד משפט קשה למנהלים כאלו, תלכו בבקשה לנהל מפעל, הילדים שלנו הם בני אדם וזקוקים ליחס אישי, אם אין לכם אפשרות לתת את זה אז בבקשה תלכו לעבוד במשהו אחר, אל תשחקו בנפשות שלהם.
רק מעירה, בגלל שזו סכנת נפשות ממש,
לגבי ה"ממילא לא תקנו אוכל בממתקיות ומאפיות שמוכרות מוצרים פתוחים".
מסתבר שאצל נשים בהריון/נערות וילדים בגיל ההתבגרות – משתנה חומרת התגובה לחשיפה לאלרגנים. ככה בדיוק נפטרה לפני שנה אישה צעירה עוד לא בת 19 בהריון ראשון, שאכלה קרואסון פרווה בהכשר הבד"ץ.
ומה? שניסע רק במוניות?
לא יותר פשוט לבקש קצת התחשבות?
זה לא שאין במה למלא את הפעקאלע, או שכל כך קשה לשרוד נסיעה באוטובוס בלי במבה.
וודאי שניתן להתחשב, אבל אני בתור אישה פשוטה, שב"ה לא מבינה גדולה באלרגיות, לא יכולה להפסיק לאכול הכ-ל. ואני אפילו לא מכירה את כל סוגי האלרגיות (מודה שרק לאחרונה שמעתי שיש כזה דבר אלרגיה חמורה לביצים)
אז כמובן שאם יש אלרגי בסביבה אני אתחשב, ואם תבקשי ממני בגינה אני לא אאכיל את הילדה שלי במשהו שמסוכן לילדה שלך, אבל אי אפשר לבקש ממני לא להאכיל אף פעם בגינה חביתה, וגם לא חלבי, וגם לא דגים, וגם לא גלוטן או אגוזים, כי אולי-אולי יש מישהו אלרגי שיעבור כאן מחר…
לכתוב לי לא לתת במבה אף פעם באוטובוס זה לא נכלל ב"קצת התחשבות", סורי…
ושוב – אם את באזור במקרה, ואני עם במבה, אז דברי איתי ואני יסגור את זה, ברור!
חיבת לשתף שאני גדלתי בשכונה מדהימה
(טלז סטון)
ובשכנותנו הייתה ילדה חמודה אלרגית לבוטנים
כשעוד כמעט לא הכירו את המושג………………. (לפני בערך 25 שנה)
ההורים שלה עשו מסע הסברה.
היה לנו ברור (לילדים) שבמבה\ חמאת בוטנים הם מאכלי בית!
לא לבית ספר, לא פותחים במבה בגינה, לא פותחים במבה במקום ציבורי!!!!!
זה נתפס לי בתור ילדה כמו לצרוח ברחוב.
במקום ציבורי יש כללים ובינהם: לא פותחים אלרגנים.
מהר מאוד עברו לשכונה משפחות שונות שהיה להם ילד אלרגני
והשכונה הפכה לנקייה מאלרגנים: חלבי שמרו בנפרד ושמו שילוט. במבה לא פתחו בכלל.
לא היה לנו שום חסר………
בית ספר, חידרים, גנים, תחבורה ציבורית גינות ציבוריות.
תחושה של התנהגות מכבדת בציבור.
זכור לי פעם שהמועצה הוציאה אוטובוסים לפארק המים חפץ חיים והם ביקשו לעדכן בכניסה לכל הבאים לא לפתוח במבות והורידו את הבמבות מהמדפים בקיוסק.
הכל אפשרי!!!!!!!!!!!!!!!!!
היום השכונה גדלה ודברים השתנו, אבל בגדול מרגישה שיש יותר מודעות והתחשבות.
לכל האימהות המודאגות שלא יהיה לילדים שלהם מה לאכול בגינה:
אף אחד לא ביקש שלא תביאו שום דבר אלרגני וזה גם לא מעשי . יש ככ הרבה אלרגיות- שומשום, ביצים, חלב, דגים, בוטנים.
רק ביקשנו קצת שימת לב.
אפשר להביא חביתה לגינה- רק שימי לב שאוכלים אותה על הספסל ולא שופכים בדנדנה.
גם לבן ומעדן לא חייבים לשלוח עם הילד בדיוק כשהוא עולה למגלשה ומטפטף על כל המתקן .
וכן במבה נשמח שתמנעי מלהביא למקומות ציבוריים. זהו אלרגן שמאד נפוץ גם בריח. ואני בטוחה שילדיך יהיו מסוגלים לוותר עליו בגינה ובאוטובוס.
זה קצת התחשבות ושימת לב ועזרה ענקית להמון ילדים שבסך הכל ביקשו להגיע לגינה
וואוווו
תודה על הכנסת הנושא למודעות!
בחיים לא חשבתי פעמיים לפני שפתחתי במבה באוטובוס או כשהילד שלי פיזר אותה בכל הגינה..
אני יודעת לא לתת לילדים אוכל בלי לבקש רשות מההורים, אבל המידע שכתוב פה היה חדש לי לגמרי..
תמשיכו להפיץ את זה!
אני בטוחה שרוב ההורים שלא מתחשבים זה פשוט מחוסר ידיעה מוחלט..
חוה, תודה בשמי ובשם כל האלרגיים והאמהות שלהם
לצערי גם אני נחשפתי לתגובות פחות אנושיות
ואני שמחה לראות את האכפתיות והרגישות שעלתה כאן
וכמו שדבורה חידדה
אנחנו לא מנסות לתקן את העולם או לבקש מכן להמנע בעצמכם מאכילה של אלרגניים
אלא לפתח רגישות ומודעות לנושא
ותודה לכל מי שמהיום- תשים לב- בכל המובנים….
אני חושבת שברור שכולנו רוצים להתחשב,
אבל יש כאלו שנראה להם שלא יוכלו לעמוד בזה,
או שהם מרגישים מותקפים בלי סיבה.
(הדוגמא של המאפיה- לא לקחת מאפים פרווה עם משהו שנגע בחלבי-
רוב האנשים שברוך השם לא מכירים מקרוב,
לא חולמים אפילו שיכול להזיק, ומרגישים מותקפים ללא סיבה כאשר באים אליהם עם טענות בנושא…)
אני חושבת שכדאי להפיץ קובץ שיכיל מידע לציבור הרחב אילו מעשים והתנהגויות יכולים להזיק לציבור האלרגני,
בנוסף אותו קובץ יהיה יעיל אפילו יותר אם יכיל רשימת מאכלים/ממתקים שמותרת לכלל האלרגנים (בדגש על ארוחות בגינה, ומסיבות במוסדות הלימוד) כך שלאנשים יקל להתנהל במרחב הציבורי בצורה מתחשבת.
וההערה נוספת, יש אלרגיות שנפוצות יחסית בצורה החמורה שלהם,
כמו אלרגיה לבוטנים, והיות שיש לא מעטים שאפילו ריח של במבה יכול לגרום להם להתקף חמור,
לדעתי דווקא די מתבקש לא לתת במבה במרחב ציבורי,
אני ממש משתדלת בל"נ לעמוד בכך מאז שהתוודעתי לנושא,
לשום ילד לא יקרה אסון אם נמנע ממנו במבה במרחב ציבורי, יש לא מעט תחליפים…
אוואוו
כתבה חשובה מאוד מאוד.
הכרתי את הנושא מסיפורים בעיקר,אבל באמת אני לא חושבת שהיתה לי מודעות כמו לגבי גינה או אוטובוס,.
הילדים הללו הם באמת גיבורים והאימהות לא פחות ואני חושבת שכמו שאנחנו מגבירות ערנות ומזהירות מפני כביש או אנשים זרים וכו' כי זה מסוכן,הנושא הזה לא פחות חשוב,וצריך להסביר גם לילדים ללא הבעיות כמה חשוב להזהר ליד חבר ולהיות רגישים.
תודה שהעלתם את הנושא וכן התגובות החכימו אותי יותר.
הי חברות, כאמא לשני ילדים אלרגיים (או מולטי אלרגיים כמו שחוה חידשה לי, לא הכרתי…)
כמובן שיש את אלו שלא מבינים, וחבל:( הגננת בגן של ביתי בת השנתיים אפילו לא הסכימה לידע את ההורים והבטיחה שהן משגיחות…
ומה אני יכולה לעשות? חוץ מלהתפלל ולבקש שיושיבו אותה בצד שלא תקח ביס מחברים, אין לי מה לעשות!!!! אבל חיבת לציין שדווקא נתקלתי בהרבה התחשבות, כמו רב'ה בחידר שמתקשר לשאול אותי אם מותר לילד ממתק מסוים… או אמא של חבר שהתקשרה לפני שהכינה עוגה לסיום…
כללית, אני חושבת שהמודעות מאד עלתה בציבור. ראיתי ברחובות ובעוד עיר שילוט בגינות "כאן מתחשבים באלרגיים" כי בהחלט אכילת מאכלים אלרגנים נפוצים כמו במבה, חלבי, אגוזים עלולים לסכן חיים גם בחשיפה למגע או ריח.
מסכימה שא"א לא להאכיל ילדים בגינה, אבל בבקשה, בזהירות, לידך על הספסל ולנקות ידיים אח"כ.
גם אם "רק" יצאו לילד שלפוחיות בעקבות חשיפה בגללך, אני לא חושבת שתרגישי בנוח… ק"ו כשמדובר בסיכון חיים ממשי,
רק בריאות לכולכן!
שאפו גדול לכל האימהות שמתמודדות עם ילדים אלרגנים!!
לפני ואחרי האלרגיה, רציתי להעיר נושא חשוב
למה לתת לילד לאכול ותוך כדי לשחק במתקנים, בכל הריכוזים החרדיים המתקנים מלוכלכים
ואם תלכו לריכוזים אחרים תראו מתקנים נקיים!!
לתשומת ליבכן
הי, תודה שהעלית לי למודעות את העניין, בעיקר בקטע של אכילה בגינה ללא שאריות, אשתדל מהיום לשים יותר לב לעניין.
באופן כללי לא הייתי מאשימה בחוסר התחשבות, נראה לי שבאמת אין מספיק מודעות
חברות יקרות,
חייבת לחדד ולהדגיש שאין ספק שאתן לא פועלות מחוסר התחשבות! זה ברור,
כל המטרה שלי בשיתוף הזה לדבר אחד- לחדד את המודעות!
שבוע שעבר הייתי עם הבן שלי בתור לארגולוג, מי שיודעת יש שם הרבה מאד אנשים והתורים ארוכים
וכולם שם מגיעים לבדוק אלרגיות,
ובכל אופן אישה פתחה שם לבן שלה חבילת במבה!
כמובן שאמרתי לה- מילא בגינה, אבל בתור לארגולוג?
והיא ממש התנצלה שאפילו היא לא שמה לב!
אין ספק שזה לא מרוע או אנוכיות, (למעט מקרים קיצוניים)
זה נטו מודעות,
ותודה על התגובות המבינות והאכפתיות:)
אני מכירה בית ספר אחד במגזר הכללי (בחיפה יכול להיות שיש עוד) שתולים בשער הראשי שלט גדול בדבר ילדים אלרגיים שנמצאים במוסד ומה לא להכניס כלל למוסד וכל זה כתוב באותיות קידוש לבנה .
ובלי קשר ואם קשר חבל שבגנים ובמוסדות החינוך החרדיים מחלקים המון ממתקים מסוכנים כל הזמן עם זה בימי שישי ועם זה כל פעם כשיש סיבה למסיבה ב"ה בבית חרדי כל פעם יש איזה עיתוי שראוי לחלק עליו ממתק אז למה לא? אבל אולי כדאי במקום ממתקים לחלק פרי או ירק או פרס מהכול בשקל? למה דווקא רעל??
מי ישלם על רופא השיניים? מי יטפל מאוחר יותר בבעיות השמנה או סוכרת ל"ע??
סתם נקודה למחשה והלוואי והדבר ישתנה
מסכימה איתך ממש
גם הקישור של ממתק למעשה טוב עלול לגרום לאכילה רגשית ולהפרעות אכילה
אוכל אוכלים כשרעבים, זה משבש את המנגנון הטבעי של הגוף
אולי אפשר להציע באסיפת הורים שבמקום ממתק יביאו פרס קטן לחלק. אפילו מדבקה תשמח את הקטנים.
בביה"ס, שהייתי ילדה, המורה קראה פרק מספר (או סיפור) לכבוד המאורע.
כותבת שוב רק כדי לומר תודה לכולן על התגובות,
מחמם את הלב לראות את האכפתיות של כל אחת.
לפעמים באמת נראה שאנשים אינם רגישים, וככ מרגש לראות כאן שיש כאלו שברגע שמעלים להם למודעות- מבינים ומתחשבים.
הילד שלי בנוסף לאלרגיה סובל מאסטמה של העור- אטופיק דרמטיטיס
כיום ב"ה מצבו השתפר מאד מאד
אבל עד היום אני זוכרת תגובות של אנשים לא רגישים כמו "בדקת לו כינים? הוא ממש מגרד בראש!" עצתה של אישה בגינה….
או "אוי איך שהוא נראה! את מטפלת בזה?" לא, מה פתאום, אני אמא שלו ולא שמתי לב איך שהוא נראה, רק לך אכפת ממנו…
וזה אחרי שאני ערה בלילות ומחזיקה לו את הידיים שלא יגרד…
בקיצור, יש אנשים שהם כ"כ "אכפתיים", אבל מגלים אפס רגישות לשני
ויש… יש ברוך ד' גם את הצד השני…
כמו אמא חמודה ומתחשבת שסיפרה לי שרצתה לתת לילד חטיף לגן ושכחה מהאלרגיות (מותר, אנחנו בני אדם) ואז הבן שלה הזכיר לה שאת הממתק הזה אסור להביא לגן, איך אומרים- חינוך מתחיל ונגמר בדוגמא אישית.
תודה לכן על תשומת הלב, ולמי שכתבה על שילוט בביה"ס, אפשר לראות כזה שילוט בעוד מקומות, ראיתי בעיר שלי- בביהס ממ"ד אבל אצלינו פחות רואים את זה.
מעניין, הרי זה חינוך ל'ואהבת לרעך כמוך', לא???
לא חושבת שבריכוזים אחרים לא נותנים לילד לאכול במתקים או שמנקים אחריו,
ההבדל בנקיון הוא לדעתי מספר הילדים שנמצאים בגינה בריכוזים חרדיים לעומת אחרים…
טועה!
תעשי סיבוב בגינות בערים לא חרדיות
בהרבה מקומות מבקשים מהציבור להתחשב באלרגיים!
רק אצלינו זה לא קיים
🙁
אני גרה בבני ברק והולכת לפעמים בערב ל"הליכה" ברמן גן,
ונתקלתי שם בשילוט גדול על השער של ביה"ס "נא לא להכניס שום מוצר שמכיל בוטנים אגוזים חלב לבית ספרנו כי יש כאן תלמידים אלרגיים" (לא בלשון זו, זה כמובן מסוגנן אחרת)
כנ"ל בגינה הענקית במרום נווה יש על כל מתקן בנפרד שלט:
"גינה ידידותית לאלרגיים – נא לא לאכול ברחבי הגינה מאכלים המכילים……"
אני חושבת שזה מופיע גם בגינות אחרות ברמת גן, לא בדקתי,
אז זו דוגמא שאפשר, וחושבתני שאנחנו עם כל הערכים האמיתיים של חסד והתחשבות וויתור וחמלה,
יכולים לעשות זאת ביתר שאת וביתר עוז – מידה טובה מרובה
ולילדים שלנו מותר לשמוע – אנחנו לא אוכלים במבה/חלבי/חביתה מחוץ לבית כי אנחנו אלא רוצים חלילה לצער או לגרום נזק לילדים אלרגיים, זה חינוך לאהבת ישראל ולמידות טובות נוספות, וזה מקנה לילדים מבט רגיש ומתחשב בזולת,