למה הורים מסתירים ממוסדות החינוך את האבחון של הילד?

קצת קשה לי לקבץ מקורות עכשיו כי זה מהרבה מקומות וחלק משאלות ששאלתי רופאים (גם טבעיים וגם שאינם וגם שבאמצע).
הבסיס העיקרי למידע נגד החיסונים הוא הספר של ד"ר רוזנטל "האמת על החיסונים" שאגב הוא לא קיצוני מאד, גם הוא בסוף מגיע לתובנות מסוימות של להפריד מי נחשב אוכלוסיות בסיכון ומי לא.
ז"א – לא "לא לחסן" גורף. אבל לדעת לשקול החלטות ולהכיר שיש כל מיני שיקולים בחיסונים מעבר לרק בטיחות הילד עכשיו (שיקולים נכוניים לכלל אבל פחות לפרט. כמו: חיסון שחייבים לתת במקרים של תינוקות לאימהות מלוכלכות שעושות מעשים שאצלנו כחרדים אין מקום לחשוש לזה כלל, אבל אתית אין אפשרות לתשאל כל אמא בדברים האלו אז נותנים לכולם, ועוד כל מיני שיקולים כאלו) .

מה ההשלכות על הילדים שלי?
אני מפחדת שיחשדו אותי כמתנגדת חיסונים מטורללת אם אגיד…
יש לי ב"ה הרבה ילדים, שתי ספרות.
בערך בשלב האמצע נכנסתי לנושא והתחלתי לחסן בשלבים מאוחרים (בגיל בית ספר להשלים לאט לאט את החיסונים החסרים, במקום בטיפת חלב).
הילדים הראשונים שחיסנתי בשגרה בטיפת חלב- אחד מהם טיפטיפה על הרצף. לא אומרת שום דבר בקשר לחיסונים!!! יש לנו במשפחה את הגנטיקה.

החצי השני שקיבלו חיסונים באיחור – אין אף אחד על הרצף.
ו – כולם היו הרבה יותר בריאים כתינוקות ולא פיתחו כמעט שום מחלות חורף וכאלו. ממש ראיתי מערכת חיסונית בריאה יותר בצורה משמעותית. האם קשור? אין לי דרך לדעת.
החיסרון – שני ילדים קיבלו אבעבועות רוח, אחד מהם נשאר לו צלקת קטנטנה…
וגם – פחד מסוים בתור תינוקות על כל פריחונת או חום שאולי ומי יודע מפתח משהו שאחרים מתחסנים נגד זה… צריך לקחת את זה בחשבון.

לא יודעת אם זה חומר ספציפי. לא יודעת לענות על זה.
ואני דיברתי על תינוקות עם גם ככה נטייה לאוטיזם, לא תינוקות באופן כללי.
ותמיד יש ריזיקות, סיכונים, וכל אחד לפי הנתונים שלו משקלל את רמת הסיכונים בשבילו.
לכי תעקמי את האף למשפחה שיש לכם חולה אונקולוגי ללא מערכת חיסונית, למה הם לא מחסנים – הם לא מודעים לכך שהדבקות ח"ו במחלות חמורות מעלה את הסיכון לפגיעה מוחית?
הם כן. אבל ספציפית בשבילם, לא לכל שכניהם, הסיכון כן לקבל את החיסון גבוה יותר. מאשר אולי לקבל את המחלה (הלא חמורה בעצמה, פעם כל הילדים היו מקבלים את המחלות האלו. הסיבוכים שלהם קשים, כן. אם יש סיבוכים). אולי המחלה תסתבך. אולי ישאר נזק.

מה כל כך מכעיס כאן, שאמא במשפחה עם קוים אוטיסטים חוששת יותר מהאוטיזם? גם אם לך זה נראה מוגזם, אבל היא פוחדת! למה זה מקפיץ? כי יש כמה מטורללים לגמרי מתנגדים משוגעים, אז לאף אחד אסור לחשוב בהיגיון? אסור לנו לחכות למשיח כי ראינו פעם חבדניק מוזר שעושה את זה בצורה שלא מקובלת עלינו? אסור לנו לאהוב את ארץ ישראל כי המזרחיסטים עושים את זה עקום? אסור לנו לדבר נגד הצבא ומדינה כי העצניקים עושים את זה בצורה שלא מקובלת עלינו?
אם יש אחרים שעושים משהו שנראה לנו קיצוני, זה לא אמור לקחת לנו לחלוטין את זכות הבחירה לעשות את זה בצורה ובמידה שנראית לנו נכונה.

אגב, לא לשכוח שהחיסונים הם השתדלות גרידא, הם לא חבל ההצלה שבהם יש לנו לבטוח. אין להם כח משל עצמם.
ומתוקף היותם רק השתדלות, כל אחד מתאים לו צורה אחרת של השתדלות. לאמא שמפחדת נורא מהנזקים של החיסון – מי אמר שבשבילה ההשתדלות הנכונה היא לחסן??? גם אם זו חרדת יתר.

לא כל כך ברור לי למה הנושא הזה כל כך מקפיץ אנשים, כאילו כל אמא שדוחה קצת את החיסונים או מחליטה לא לחסן, מזהמת את האויר כאן.
רוצה שנדבר קצת על המעשנים? אליהם את גם מדברת ככה?
לא נראה לי שיש בכלל ספק מה נזק גדול יותר לסביבה, המעשנים או הלא מחסנים.

זה לא מדויק.
כאחת שדוחה את החיסונים לאחרי גיל הינקות, אחרי בירור וגיבוי מרופא (ד"ר פקטרוביץ) בגלל סיבות אישיות כפי שפירטתי (אם נהיה כנה -ד"ר פקטרוביץ לא אמר לי בפירוש "את צודקת" ולתחושתי כי יש לו אחריות ציבורית על מילה כזו, אבל כן גיבה את ההחלטה-השאלה ששאלתי אם עדיף לדחות. וגם רופאה רגילה מהקופה הסכימה איתי בסוף (לא אמרתי שבהתלהבות) שאפשרי לדחות, ועל כמה וכמה חיסונים היא אמרה לי – עליהם אני מוותרת לך לגמרי, הם לא קריטיים).
וכשאנשים מגלים שעדיין לא חיסנתי, ואני לא חייבת להביא לאף אחד פירוט למה (החיים הן לא אנונימיים כמו פה, נכון?), אני נפגשת עם כל כך הרבה בוז ועקימת אף ותגובות כל כך שליליות ולא יפות.
גם אם את חושבת שאני לא צודקת –
לא, לא, לא ככה את מגיבה לאחת שמספרת לך שבעלה מעשן. לא נכון!!!! גם לשכנה שלך שקנתה פאה לא צנועה את לא ככה תעקמי את האף.

וחרדת יתר היא לא שיקול להכרעות רפואיות כשהן חשובות, את צודקת כשהנזק המוכח ברור.
בואי, אל תיסחפי. חרדת יתר כן שיקול להכרעות בסיכונים רחוקים.
החיסונים מחסנים למחלות שלא חייבים לחלות בהם אם לא מתחסנים – רוב הסיכוי, רוב הסיכוי לא לחלות בהם.
ואם כן מקבלים אותם – רוב הסיכוי, רוב הסיכוי, שעוברים אותם כמחלות חורף קלות.
הסיכון הרחוק של לקבל אותם – לקבל אותם קשה – לא לטפל בזמן – לקבל סיבוך, הוא מספיק סיבה להציע את החיסון לכלל הציבור, כדי להגן על המיעוט.
הוא לא הופך חובה קדושה לכל אמא שיש לה חששות יותר קרובים ומוחשיים (יודעת מה? שקולים אותו דבר) שמאיימים עליה – כמו גנטיקה של אוטיזם.

איכשהו בנושא הזה, בלי ללמוד את הנושא לעומק, אנשים כל כך מזלזלים ומאד מאד בוטים כלפי כל מי שמעז לחשוב טיפטיפה אחרת מההמלצה הגורפת של כלל הציבור. גם אם הוא חושב את זה כלפי עצמו ומשפחתו בלבד, בלי לנסות "לחנך" את כל הציבור.

מעצבן נורא.

אז רק בשביל לאזן את התמונה,
ילד שאני מכירה מקרוב אובחן בגיל 8
עשה את כל החיסונים מאוחר ממש אחרי גיל 5 עקב דלקות אוזניים חוזרות ונשנות…
היו בעבר סיפורים על חיסונים פגי תוקף שהזיקו
ומאז הוחמרו מאוד הנהלים