תחילת שנת לימודים אצל עובדת בהוראה מקדמת (קרי: אני), היא תקופה עמוסה.
מתחילה באבחון של כל ילד באופן אישי במגוון תחומים, ממשיכה בכתיבת תוכנית עבודה יחידנית וכללית וכמובן מלווה בפגישות עם הורים לפני ואחרי.
באופן בלתי מודע כמעט, אני מוצאת את עצמי מבצעת את אותו תהליך גם בבית.
סוף-תחילת שנה, הילדים התמקמו במסגרות הלימוד, זה בדיוק הזמן לסכם "אבחונים" שערכנו להם בחופש ולתכנן שנה חדשה מתוקה ופוריה יותר.
- מוקדי כוח ומוקדים לחיזוק
באבחון של כל תחום, אנחנו מוצאים מוקדי כוח – חלקים חזקים יותר אצל הילד, שאיתם הוא יוכל לגייס כדי להתקדם ולשפר את המוקדים לחיזוק – את החלקים החלשים יותר.
יש אימהות (פסימיות? ביקורתיות?) שרואות בילד רק את הנקודות הבעייתיות, כמה מבולגן החדר שלו, כל כך בקלות הוא מתרגז ומרים ידיים…
קחי בדיוק את התחום שנראה לך דורש טיפול, הגדירי אותו, רוצה לעזור לו להתקדם בנושא הסדר? השליטה העצמית?
לפני הכל, מצאי באותו תחום את נקודות הכוח של הילד!
נכון, הוא מברך מתוך ברכון, זה מיוחד וראוי להערכה, אבל לא זו הנקודה כעת!
דיברנו על הסדר בחדר שהוא בתוכנית העבודה, אמרת שהחדר זקוק לישועה, מה בנושא הסדר כן טוב ובסדר אצל הילד הזה?
המדף שלו מסודר? הוא זוכר לצאת בבוקר עם כל מה שצריך היום? הוא לבוש בצורה מסודרת?
תוכלי לכתוב לך כדי לעבוד בצורה יסודית. שלושה מוקדי כוח ושלושה מוקדים לחיזוק.
על האימהות שרואות את הקושי של הילד כבר דיברנו, מה עם אימהות מהסוג ההפוך? רואות רק טוב ש"על כל פשעים תכסה אהבה"?
אם את כזו ששומעת הערה על הילד שלך ויש לך מיד הסבר בהיר מה בדיוק קרה "רק היום כי הוא היה רעב / עייף / נעלמו לו האופניים —-" כדאי לך לדעת שאמא טובה היא אמא שמכינה את הילד שלה גם לימים שבהם היא לא תעמוד לצידו להגן עליו…
כשמוקדי הכוח והמוקדים לחיזוק מוגדרים, נמשיך הלאה לכתיבת המטרות.
2. איך זה יראה אחרי? מטרת על
'מטרת העל' היא המטרה החשובה שאותה אנחנו מקווים להשיג בסוף השנה.
בתיה תזכור להוריד את המשקפיים לפני השינה, מאיר לא ירים ידיים על האחים שלו, דיני תלמד להקשיב לאחים הקטנים בסבלנות, מיכל תבצע מטלות בבית בצורה יסודית. עוד?
הליטוש של ההגדרה של מטרת העל הוא חשוב מאד. דיברנו, לדוגמה, על החדר המבולגן של נתי, אם המטרה היא 'שהחדר של נתי יהיה מסודר תמיד' הרי שאנחנו צריכות להציב שם סרילנקי צמוד שיסדר את החדר – תמיד.
אהה, מתברר שהמטרה היא 'ללמד את נתי לסדר את החדר' או 'לשמור על החדר בסדר' או 'לקחת אחריות על החפצים שלו שלא יתגלגלו בחוסר מעש'….
בכתיבת מטרת על מקצועית יש נתונים מדידים, האם החדר יהיה מסודר לכבוד שבת? פעמיים בשבוע? כל בוקר / ערב?
ומהו 'חדר מסודר'? רצפה ריקה? מצעים מקופלים? מדפים מאורגנים? עוד?
ועד כה דיברנו על מטרה טכנית, מה עם המטרה של: להעלות את הביטחון העצמי של… לעזור ל… לכעוס פחות? איך נגדיר ונמדוד אותן?
3. דרך הערכה. איך נדע שהצלחנו?
כעת מגיעה שורה של: 'דרך הערכה'. לדוגמה של נתי: אולי הצלחה מבחינתנו תהיה: חדר מסודר 80%, 3 פעמים בשבוע.
כלומר, זהו המקום האידיאלי בו אני מצפה לראות את הילד בסיומה של השנה או מחציתה.
בשלב הזה, שלאמא ברור ומסודר מה היא רוצה ואיך, אפשר לשתף את הילד.
במילים מכבדות, להסביר לו שכעת מתחילה שנה חדשה, אמא רוצה שהוא יהיה בוגר, אחראי, אהוב, שמח, כל מה שתוכנית העבודה רוצה לקדם – יותר.
כמובן שמומלץ לשתף אותו במוקדי הכוח שלו. הנה אתה כבר מצליח ויכול ועושה… ובעז"ה מעכשיו אתה גם…
4. מה עושים? דרכי העבודה
איך מתקדמים מכאן? האם אמא תפצח במבצע מרשים? תיידע על פרסים ועונשים?
עוד לפני השלב הזה, צריך להיות מובן לילד מה כוללת ההתקדמות המיוחלת.
כמו שניתן להגדיר 'חדר מסודר' אפשר להגדיר 'ילד מתחשב' [שלא פוגע באחרים…] 'ילד אחראי' [שלא פועל בלי רשות…]
רק לא להשאיר את הילד עם כותרת כוללנית ומעורפלת: 'ילד טוב', 'התנהגות מתאימה' וכד'…
אפשר ללמוד עם הילד ספר מוסר תואם גיל על הנושא שבחרנו, לספר לו סיפורי צדיקים וכמובן להתפלל עליו ואיתו להצלחה.
שימי לב, אמא, שכל התהליך עד כה היה בשפה חיובית. לא דיברנו על הפסקה של מעשים שליליים, לא על מה לא לעשות אלא מה כן ואיך כן.
הערת אגב: פרסים לא חייבים להיות מתנות יקרות ומרשימות. ילד צריך את ההכרה במאמצים שלו ואת המשוב, יציאה להליכה עם אמא, ממתק חדש ובלתי מוכר, מאכל אהוד שהוכן במיוחד בשבילו, לא השווי הכספי הוא החשוב כאן, העיקר הכוונה.
5. צעד צעד, יעדים.
את התוכנית היפה שלנו, נחלק לצעדים קטנים, שלב אחר שלב.
נחלק לחודשים, מה נקווה שיקרה בכל חודש, או כשהשלב הקודם יסתיים בהצלחה.
נקבע זמנים לעצירה ובדיקה מחודשת, עוד חודשיים או שלושה, האם השלבים הקודמים הושגו או שהמטרה גבוהה ורחוקה מידי?
בספרי הילדים הדג הסקרן נקלע למערה מסוכנת, הטלה שלא רצה לגזוז את הצמר סבל מחום, הילד הבדאי נפגע שלא האמינו לו ויש עוד… ומאז ועד היום הם שומעים בקול אבא ואמא והם כמובן חיים בעושר ובאושר עד עצם היום הזה.
ממש זוכרת את הרגע שבו נפלה ההכרה הזו אל מוחי בקול רעש גדול. לא, עם ילדים אמיתיים זה ממש לא עובד ככה. לצערנו ולעמלנו הרב.
יהיו לנו יעדים בתוכנית, תשובה ותפילות וגם צדקה, מזל שהם עדיין לא מושלמים ואנחנו יכולות להתפלל, שיהיו לנו חיים ארוכים כדי להספיק לחנך אותם!
את לא צריכה קורס הנחיית הורים
לא טיפול משפחתי או יעוץ רגשי
רק שאלה קטנה…
לשתף, לשאול אם זה נורמלי, לשמוע עוד דעה ניטרלית,
בשביל זה אני כאן, אמא כמוך,
בגובה העיניים ובראש פתוח, מכל הלב!
מילה של אמא!
יראת נתנזון מנחת "שפת אם" לשיח רגשי ומעשיר מזמינה אותך לשלוח מייל ל:
ולדבר על זה!
לחצי כאן לקבלת העלון החינמי "שפת אם" במוצש,
לשיח חוויתי ומחכים, הילדים שלך מחכים😊
מקסים! לוקחת לי לשיעורי בית..