דיסוננס בן אלפיים שנה
אבא אוהב,מותר להגיד שכואב?כואב לי ששוב,בפעם המי- יודע- כמהגנזת את התוכנית.אני בטוחה בוודאות מוחלטתשכואב גם לך.מאוד.שוב בית המקדש לא עומד על מכונו,שוב לוויים לא משוררים בהיכלו,שוב עשן הקטורת לא יתנשא מעל הרי ירושלים השגיאים.אבא,ירושלים שלך עדיין חרבה.רעבה.כל כך רצינו. רצינו באמת.אנחנו אפילו לא יודעים מה לרצות.לא יודעים לדמיין איך נראה בינהזמנים אחר.אבל רצינו אחר!שוב,כמו ברוטינה […]
מחבקת ת'כאב
יש אנשים שחושבים שקל לכאוב, אפילו יותר מלשמוח, אבל אני אחרי דבר או שניים, הבנתי- קל הכי לברוח. לברוח מעבר למסך הדמעות, לברוח מכאן ועכשיו, לברוח ממה שסוער לו בפנים, משבר, ומחורבן. לברוח-לשכוח. ומגיע לו שוב ט' באב ועוזר לי להיות. להיות בכאב של היום, לספוג לתוכי את השכול, להסתכל לחורבן בעיניים, […]
