איך מתחברת השפה לחברים ולחברה?
מיום הולדתם צומחים הילדים בתוך חברה: במשפחה, בגינה, בגן ובבית ספר. הם לומדים את כישורי החברה בתנאי השטח ומתרגלים אותם בהכוונת החברה שמקבלת אותם או משפצת אותם…
תקשורת חברתית בנויה על יכולת הבעה שפתית – מילולית, "מה שלומך?" ולצידה, יכולת הבעה בלתי מילולית.
כמו בכל נושא יש ילדים שנולדו מוכשרים יותר ויש שפחות וכמו בכל נושא, אמא יכולה לפתח ולטפח גם כישורי חברה ולתת לילד שלה – חברים במתנה.
כישורי חברה מורכבים מ:
- יוזמה חברתית: היכולת להציע רעיון למשחק או לשיחה, להיכנס לתוך מעגל של חברים או ליצור מעגל כזה: "בואו נשחק באבא ואמא!"
בפעמים הראשונות שילד הולך לחבר הוא הולך עם אמא או עם אחות גדולה שמדגימה לו איך שואלים: "מוישי בבית? אפשר לשחק איתו?"
2. שיתוף פעולה: המשך של משחק ביחד לאורך זמן. שימי לב, אמא, מתי נגדע המשחק באיבו? יש ילד שלא מוכן לתת משלו: "זו המכונית שלי וזהו!", ויש ילד שלא מסוגל לחכות לתורו: "אני רוצה את זה עכשיו!" מה ימנע את החיכוך? נכון, ויתור.
כמו תמיד, חשוב לשוחח עם הילדון עוד לפני בוא הניסיון. אפשר לגלות אמפטיה: "זה באמת מאד קשה לראות ילד אחר משחק במשחק שלך / במשחק שאתה רצית לשחק בו!"
נחמד להזכיר לילד מקרים ואירועים שבהם ויתרו לו או עזרו לו. "ביום שישי יוסי נתן לך מהממתק שהוא קיבל והיום אתה מרשה לו לשחק בכדור שלך".
גננות רבות שולחות לבית שלט מעוטר לאמור: "בבית שלנו כולם מוותרים לכולם!" יתכן והאימרה הזו נותנת רשת ביטחון לילד: היום אני מוותר ומחר יוותרו לי, אלו חוקי הבית וכללי החיים.
3. כישורי שיח: כמובן, כדי לתקשר עם הזולת צריך להעביר לו מסרים ברורים, לדבר בצורה מובנת הן מבחינת המילים והן מבחינת התוכן.
אמא המתווכת מבהירה: "אתה רוצה שהוא יוותר לך אז אתה צריך לשאול אותו: "אתה מרשה לי לנסוע במכונית שלך?" לא לחטוף לו אותה…" הגננת המסורה בקושי מספיקה לומר לילד את כללי היסוד: אסור להרביץ! אסור לריב! המלאכה החיובית והעדינה יותר נותרה לאמא: ללמד את הילד איך כן לתקשר, מה מותר וצריך לעשות כדי לקבל את מה שאתה מבקש.
כישורי שיח כוללים גם את הקשב לדברי הזולת וגם את ההבנה של דבריו. הבנה של כוונה והבנה של מסר, מילים ותוכן. קרה לך שהתקשרת לבית ושאלת "אמא בבית?" ונענית: "כן", ואז הטלפון נסגר?
ישנם משפטים רבים שכוללים משמעות נסתרת כמו: "יש לך שעון?" או אמירה כמו: "חם היום" וגם משפטי נימוס: "לא, אני לא רעב". משפטים המזמינים שיעור בהבנת הנשמע…
4. אמפתיה: איך מסבירים לילד מהי אמפתיה? קודם כל הוא צריך להיות מודע לרגשות של עצמו. לשיים רגש זו מלאכה קצת מופשטת, צריך לתפוס את הרגש בשנייה שהילד חווה אותו ואז הוא מבין בדיוק למה התכוונו…
הילד חוזר מהגן מרוגש מהסוכרייה שקיבל "כי נולד לחיים אח", איזה יופי! אנחנו שמחים כי חיים שמח! ואם אנחנו שומעים חלילה סירנת אמבולנס, אנחנו מתפללים ביחד לרפואה שלימה כי אנחנו עצובים שיש מישהו שכואב לו. "אל תדאגי, אמא!" נאום בת השמונה: "זאת בטח אישה שהולכת ללדת!".
אגב סירנת האמבולנס, אני תמיד מזכירה לילדים כמה זה לא נעים למי שמובל על האלונקה שעדת ילדים צופה בו סביב, הנה הזדהות עם רגש הבושה של הזולת. וכשקנינו משקפים לילד סיפרתי לכל הילדים איך אני פחדתי שכל הכיתה (ב') תסתכל עלי וכולן תראינה שיש לי משקפים חדשות… ומה תגדנה החברות?… גם אתם הרגשתם פעם ש"כל הכיתה" מסתכלת עליכם? זה היה נעים?
ביום סוער אחד, נשבה הרוח והעיפה כובע מראשו של נער צעיר, זה היה לו נחמד? ומה עשו החברים שלו? במקרה שאני ראיתי, הם עמדו וצחקו כשהכובע נרמס ונדרס. מקווה שילדי יהיו רגישים יותר!
5. רגש מתאים לסיטואציה: לאחר שילד מודע לרגשות, הוא לומד להתאים את הרגש לאירוע וגם להביע אותו באופן הראוי. נכון שזה עצוב שנעלם הציור שציירת אבל כמה נבכה עליו? ואם אנחנו שמחים לשחק במשחק החדש, גם השכנים צריכים לשמוע את צהלות השמחה? יש דרך להביע רגשות גם חיובים וגם שלילים במידה מתבקשת.
כדי להבין רגש של אחר אפשר לאמן את הילד בפעולות שמושכות את הלב אחריהן: לגשת לתת ממתק לילד שבוכה ברחוב, לשלוח מכתב תודה לסבתא, לצייר ברכת מזל טוב לבת דודה שיש לה יום הולדת…
6. הבעת עמדה: הילד הרגיש, המתחשב והנעים, עלול להיכנע לדעת החברה גם אם היא שונה מדעתו האישית! אז לצד פיתוח היכולת שלו "לזרום" עם החברים, חשוב גם ללמד אותו לעמוד על שלו. לפעמים צריך להתעקש מול "כולם", הרוב שהוא בכלל לא קובע! לדעת לומר את שלי ברגישות וגם בנחישות.
7. התמודדות עם סמכות: מכירה את הילדים שסוברים כי גדרות נועדו כדי לקפוץ מעליהן? יש ילדים שלא מבינים שיש היררכיה בעולם, והמבוגרים מסביבם במסגרת הלימודית וגם בבית ובמשפחה הן דמויות שיש לציית לדבריהן. קבלת מרות והקשבה לבקשות האחר היא יכולת חברתית בסיסית.
8. שמירה על חוקים וכללים: לכל משחק יש כללים. בין הוא משחק רשמי כמו משחק הבנות בחבל הקפיצה ובין אם הוא משחק בלתי רשמי (שאף פעם לא אבין אותו!) כמו משחק הבנים "ללכת מכות". ילדים יאהבו את מי שישפוך עליהם רבע כוס מים ביום לוהט אבל יכעסו מאד על מי שישקה אותם בספל שלם.
ילד אמור להבין את הניואנסים הדקים הללו בעצמו וכאן אפילו אמא לא תוכל לעזור מראש בשרטוט המפה החברתית על נתיביה. נותר רק לשער מה הם חוקי הקבוצה ומהשגיאות – לומדים, גם זה חוק…
9. איזון חברתי: יכולת הכניעה והגמישות בחברה מול יכולת העמידה על שלי, דורשות איזון ושיקול דעת תמידי של הילד. האם שווה להצטרף למשחק במעמד נחות יותר או עדיף שלא להצטרף למשחק? האם לוותר על קלפים או מדבקות שלי כדי להיקרא "חבר/ה"? יש מקום גם לצרכים של הילד וגם לצרכי האחר. איזה מקום? זו השאלה ששוב ושוב נשאלת…
10. יכולת התמודדות: היכולת לשאת תסכול או הפסד בחברה, ניתנת לרוב, לתרגול רב גם בבית. כל אמא מכירה את הילד שיש לו סף תסכול נמוך והוא מתקשה לעמוד בשלווה בעובדות החיים הנוחות פחות. החברה דוחה את אלו שלא נכנעים, ילדים שלא יודעים להתמודד ובשעת כעס או אכזבה שוברים את הכלים או פורשים ובוכים.
"העיקר שהוא מצליח בלימודים!" האמנם?
הורים רבים ישקיעו בעזרה לימודית לילד שמתקשה בלימודים. הם יתרוצצו בין שיעורי עזר ויחפשו פתרון לקושי. גם בעיה רגשית תטופל ביתר מהירות מבעיה חברתית, למה?
יתכן והורים אינם רואים את הקושי החברתי כמשמעותי כל כך, הם לא יודעים כי ילד שחווה דחיה או אי הצלחה שוב ושוב חש חסר יכולת וחסר סיפוק ועלול לפתח פחדים וחרדות.
יתכן והם סובלים עדיין בעצמם מקושי חברתי או מזיכרונות הקושי שליווה אותם בילדותם. כמה מפחיד להיכנס שוב לאותו "שדה מוקשים"! ההורה מרגיש הפצצה של דאגה, צער, בלבול, כאב, תסכול.
אך אין מנוס וחייבים לעזור לילד הסובל, אף שלעיתים אינו יודע להגדיר את המצב כסבל ולספר עליו. על מנת שילד יגדל לבוגר מאושר ואחראי הוא צריך להתנסות בחיי חברה תקינים ולהתפתח כראוי גם מבחינה חברתית.
אמא מצליחה לעזור!
בואי נחשוב ביחד באהבה ובאינטואיציה של אמא איך אפשר לעזור לילד:
בשיחה: לשוחח על מיומנויות חברתיות, לנתח בצוותא מקרים שארעו: מה היה טוב? מה יכול להיות יותר טוב בפעם הבאה? המלילו את הרגשות שלכם ושל הילד. שתפו את הילד בחוויות: ראיתי ברחוב… בעבודה שלי שמעתי…
גם בכישורי חברה קיימת אפשרות של דוגמא אישית. האם לאבא ואמא יש חברים? איך ומתי ועל מה הם משוחחים? אולי יש חלקים בחברות הזו שניתן לשתף בהם גם את הילדים!
במשחק: משחקי סימולציה של חברויות שונות, משחק של דיבור בטלפון, הזמנת חבר… וגם משחקי קופסא שמתרגלים המתנה בתור, עמידה מול הפסד וכו'.
באמפתיה: המוזר ביותר קורה כשהורים רוצים באגרסיביות ובתוקפנות ללמד את הילד להיות עדין… אז גם אם הילד טעה לא כדאי להעניש אותו ולא להאשים אותו, הורים צריכים להיות מודעים ליכולת החברתית של הילד. הוא פשוט לא יודע או לא מסוגל לנהוג אחרת!
וכמובן בתפילה, שעולה על כולם הבקשה שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם ונהיה אהובים למעלה ואהובים למטה.
ועוד ועוד ממתינים לך כאן:
את לא צריכה קורס הנחיית הורים,
לא טיפול משפחתי או ייעוץ רגשי,
רק שאלה קטנה…
לשתף, לשאול אם זה נורמלי, לשמוע עוד דעה נייטרלית, אני איתך,
מילה של אמא!
יראת נתנזון מנחת "שפת אם" לשיח רגשי ומעשיר מזמינה אותך לשלוח מייל ל:
ולדבר על זה!
לחצי כאן לקבלת העלון החינמי "שפת אם" במוצ"ש,
לשיח חוויתי ומחכים, הילדים שלך מחכים : )
אוהבת לרוא את התכנים שלך, כל פעם מחדש !
וואווו מדהים!
אני הולכת לעבור על הנקודות אחת אחת עם הילדים בעז"ה:)
מחכים ומלמד מאד!
כמו כל הפוסטים שלך..
תודה, ממש מחכים וממש מתאים עכשיו לחופש, שהילדים יותר בבית וצריך לעזור להם לשמר לעצמם את קשרי החברה.
תודה רבה!
מאמר מחכים ומרתק!!
הולכת ליישם.