תקשורת עם החמות – שוויגער

הי,
אני חושבת שהדבר הכי חשוב ביצירת קשר עם חמותך-
זה לכבד אותה כאמא של בעלך.
זה לא עניין של כמה זמן כל שיחה או כמה שיחות בשבוע,
אלא מה התחושה שאת נותנת בשיחה.
אני באופן אישי ראיתי, שחמותי שמחה תמיד לשמוע מחמאות על הבן שלה (בעלי…)
לשמוע קצת מהחוויות שלי, וכמובן שאני מתעניינת בשלומה, בשלום המשפחה ושומעת אותה.
אם קשה למצוא נושא שיחה,
תחפשי מה הדבר שחמותך טובה בו, ותעזרי בזה.
למשל לבקש ממנה מידי פעם מתכונים, או עצות גם בדברים קטנים ושוליים.
זה פותח תקשורת טובה, כי היא רואה שאת מכבדת אותה ומתייחסת לעצתה.
אני ראיתי שזה ממש פותח את הקשר, אני יכולה להתקשר לספר משהו שהיה לי בעבודה, להגיד לה- הייתי חייבת לספר לך מה היה לי היום….
כמובן שזה קורה לאט לאט. כמו כל קשר שנבנה.

בכל מקרה,
גם אם אין משהו ספציפי,
אני חושבת שכדאי לשמור על שיחה אחת בשבוע, לפחות לפני שבת לומר שבת שלום….

ואגב,
ככל שאת בקשר טוב עם חמותך ועם המשפחה של בעלך, הקשר גם טוב יותר עם בעלך…
כל אחד אוהב שמכבדים ומעריכים את המשפחה שלו!
שווה להשקיע בקשר הזה, זה חוזר אלינו בחזרה…

לפני שהגיעו הילדים באמת היה לי יותר מסובך למצוא נושאי שיחה (במיוחד שנכנסתי בתקופה רגישה של גירושין של אחד מהילדים וחמותי לא הייתה מסוגלת לפתח קשרים חדשים),
כיום אנחנו בעיקר מדברות על חוכמות של הנכדים,על עבודה,בנושאים שטוב לי אני גם מתייעצת איתה.
הקשר נעים טוב לשני הצדדים,
מה שכן אני לא טובה בלהרים טלפון אליה(אני גם לא אוהבת לדבר בטלפון בכללי)אני מרגישה נתקעת בשיחות כאלו מאשר פגישה פרונטלית.

יש לי גיסה שנותנת לילדים שלה לדבר עם חמותי פעם בשבוע ולספר על הא ודא בגלל שהם פחות נפגשים עם הסבתא.

אני מדברת עם חמותי רק פנים מול פנים.
בטלפון לא יוצא לשתינו..

מאד קשה לשתף מישהוא כשיודעים מראש שהתגובה תהיה ביקורת או שיפוטיות
אני יודעת שלא כל מה שאני עושה זה מושלם ועדיין לא נעים לי לספר את זה ואז לקבל על הראש(לתשומת לב השויגעריות והאמהות….)
אז מה שקורה שהדיבור מול חמותי לרוב לא זורם כי אני ממש בוררת מראש מה לספר ואיך
עם הזמן עלה הבטחון העצמי שלי ואני פחות מפחדת מהביקורת שלה ועדיין….