הילדים שלי בגילאי 10 ומטה,
וצריכה רעיונות לתעסוקה בשבילם לראש השנה.
אולי אצליח אפילו להתפלל
ואולי עוד יותר ללכת לבית כנסת,
יש מצב כזה?
אתן כאימהות לילדים, מצליחות ללכת להתפלל בבית הנכנסת?
לידיעתך, האתר עושה שימוש במיץ כדי לשפר את השירות ולהציע חוויה מותאמת אישית. הגלישה באתר מהווה הסכמה לתנאי השימוש
היי, רגע אחד!
אנחנו רוצים להכיר אותך קצת יותרכדי להפוך את הגלישה שלך לאישית ומדויקת יותר
אולי יש אימהות שהולכות להתפלל בבית הכנסת עם הילדים
אבל אני אישית מרגישה שזה לא נכון, לא כלפי הנשים האחרות שמופרעות, לא כלפי כבוד בית הכנסת והתפילה, ולא כלפי הילדים – שמוצאים את עצמם במשך כמה שעות עם רשימת כללים מכובדת של "אסור לדבר, אסור לרוץ, אסור לשאול מתי הולכים הביתה…"
ואם הם מחוץ לבית הכנסת – אז מה, לא חם להם? הם לא צמאים? הם לא עלולים לנסות ללכת הביתה לבד? נשמע לי מאוד בלתי אחראי…
אם יש לך אפשרות לעשות תורנות עם שכנה זה הכי טוב, ואז כל אחת מכן מקבלת תפילה שקטה כשהילדים נשארים במקום שמתאים להם באמת…
אם לא, אז בסדר – אלו שנים שהמלכת ה' שלך מגיעה מתוך הטיפול בילדים, הם לא רק שלך אלא גם של הקב"ה, ואם לחלוטין שותפים 🙂
בשביל לנסות להתפלל בבית אולי אפשר להכין מראש חטיפים ועוגות, גם אם תמיד את מקפידה על הבריאות, התפילה חשובה יותר, אבל תכיני את עצמך לכך שזה לא תמיד מצליח.
אופציה נוספת ולפעמים הכי הכי טובה – לקום בנץ בשביל להתפלל בשקט לפני שכולם מתעוררים ודורשים אותך.
צדיקה, את לא צריכה ללכת להתפלל, את שומרת לאבא על הבנים שלו, את יותר קרובה אליו מאשר מי שנמצא בבית הכנסת, שבי עם ילדייך בבית , בשמחה ואם את לא מצליחה להשחיל תפילה, דברי איתו מהלב!!
מחילה אבל הרחקת לכת עם "את יותר קרובה אליו מאשר מי שנמצא בית כנסת"… מי שעושה את תפקידו בבית כנסת קרוב להקב"ה בדיוק כמו שעושה תפקידו ונשאר בבית. בדיוק כשם שמי שאוכל ביום כיפור כי כך פסק הרב והרופא קרוב לד' בדיוק כמו שעושה את תפקידו וצם…
אישה קרובה לאלוקים יותר מגבר
ואישה שמטפלת בילדים ולכן היא לא הולכת לבית הכנסת התפילות שלה מתקבלות הרבה יותר מהר (בשם כל הרבנים..)
כן ולא
יש מקור למשפט "קרובה יותר", ובאופן כללי – ידוע שנשים לא חייבות במצוות מסוימות כי הן מטבען רוחניות יותר כבר כך ופחות צריכות מצוות שנועדו לקרב רוחנית.
בכלל – נשים מקבלות עול מצוות שנה לפני גברים, וזה בהחלט עקב היותן בשלות יותר לזה…
לא!
ולמיטב הבנתי זה ממש לא התפקיד שלנו.
אנחנו שומרות על הנסיכים של המלך ולתפילה שלנו יש קו ישיר אליו.
מגוונת במשחקים שאני מלווה וכך יותר מעניין להם.
לדוג' משחק קשקשים שאני לוקחת מאימא שלי לימים אלו וכו'
לא מתכננת בכלל ללכת
גם לתקיעות, בעלי דואג שמישהו יבוא לתקוע לי ולילדים
הוא לא בבית, בתפילות.
ואני עם כל הקטנים ובהריון, ורק המחשבה על להלביש את כולם מתוקתק + את עצמי + לסחוב את כולם ואת הבייבי 2 קומות במדרגות + להצטופף בתקיעות בחום בעמידה על הרגליים מינימום 20 דקות גומרת אותי.
אני יודעת שיש גם את הפתרון של לקום בנץ ולהספיק להתפלל לפני הילדים.
אישית, לא מסוגלת לזה, אם אני לא אשן טוב, אין לי הרבה סיכויים לשרוד יום שלם עם כולם בכיף ובחוויה. (גם ככה הילדים מעירים ב 6)
מה שאני באה לומר זה, תעיפי את הנקיפות מצפון הכי רחוק שאת יכולה
אל תלחיצי את עצמך לא לקום לנץ ולא לצאת לתפילות.
פשוט תהיי עם הילדים, תטפלי בהם הכי הכי שאפשר
כל כך הרבה פעמים אפילו רק הלחץ של להתפלל עכשיו כמה דקות גומר את כל היום
כי זה באמת לא תמיד אפשרי לילדים קטנים להעסיק את עצמם אפילו 10 דקות
וגם עם השכנה או החברה מצליחות לצאת והילדים שלהם שומרים על עצמם בחוץ והם הספיקו שחרית + מוסף בבית כנסת, אל תסתכלי על זה בכלל
הרבה יותר קשה להרגיש את ההתרוממות ואת גדלות היום מהמקום הזה, של טיפול שעות רצופות בילדים, (במיוחד אם פה ושם גם הם לא מתנהגים הכי יפה ויוצא לך לצעוק עליהם וכו) מאשר כשנמצאים בבית כנסת ומתפללים ומזילים דמעות ומתחברים לאוירה וכו וכו אבל תעשי את התפקיד שלך הכי טוב שאת יכולה ותהיי הכי גאה בעצמך! זה הכרטיס שלך לשנה הכי טובה שיכולה להיות לך! פשוט להיות בשמחה מהתפקיד החשוב שקיבלת.
ואל תתני לשום דיבורים ומחשבות מחלישות דריסת רגל פנימה!
את בעלי אני שולחת שיעתיר תפילות בשם כולנו…
בהצלחה!
אצלנו בעלי יוצא להתפלל בנץ,
עד שהוא חוזר יש תקיעות שופר בפארק (גינת משחקים גדולה) לידינו שאליו אני יוצאת עם הילדים (רעיון גאוני!!! ממליצה לכל מי שבעלה גבאי\ בעל תוקע להציע שיתנדב לזה. מאות ילדים ועשרות אמהות מגיעים לפארק בראש השנה בבוקר לשמוע את השופר).
כשבעלי חוזר אני יוצאת ומצטרפת לחזרת השץ של מוסף במניין המאוחר יותר.
התפילה בבית הכנסת היא כמובן לא חובה בכלל ואין צורך בכך אבל מניסיוני האישי זה נותן לי כח להמשיך להיות סבלנית לאורך היום, כשהרוח של יום הדין בבית הכנסת ממשיך ללוות אותי לאורך החג.
אפילו אם זה 10 דקות בבית כנסת זה שווה לי.
עוד דברים לחשוב עליהם: מתי מכניסים קידוש בבוקר כזה? באיזו שעה סעודה?
הדברים האלו גם צריכים ארגון וקשה להתארגן לבד עם הקטנטנים.
מה שאני קונה כדי להקל עלי: ארוחת בוקר קלה לביצוע ומפנקת לקטנים (דגני בוקר מיוחדים, שקיות יוגורט למציצה) מכינה עוגיות או קונה עוגיות שלא אצטרך להתעסק עם עוגה ופרורים וכל המשתמע מכך.
בנוסף קונה "שטויות" ומשתדלת שזה יהיה כמה שפחות לא בריא כדי שלא ארגיש רע לתת בלי חשבון. לדוג': שלוקים, צ'יפס קידס, מחית פרות למציצה. את הסוכריות על מקל שומרת לזמן של תקיעות שופר וזמני מצוקה של צורך דחוף בשקט:)
עוד משהו: משקיעה במשחק חדש לחג. השנה פלימוביל יהודי של בית כנסת.
מציירת לילדים על הדלת של הבית את הסדר יום כולל אוכל,
לדוג': קמים בבוקר נוטלים ידיים שותים שוקו ועוגיה
משחקים משחקי הרכבה (עם פרוט) אוספים ואוכלים דגני בוקר
מתלבשים ומתפללים ואוכלים יוגורט מציצה
יוצאים לפארק לשמוע שופר
משחקים בפארק עד שאבא מגיע…… וכו'
בדר"כ ראש השנה הוא החג היותר רגוע אצלינו בזכות ההתארגנות המוקדמת.
עוד מישהי שאלה משהו דומה –
https://shvirega.co.il/%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94/
יש משהו שהרבה נשים לא מודעות אליו וחבל,
במגזר החסידי נשים הולכות להתפלל בסביבות 12,בזמן שאנחנו עדות המזרח כבר חוזרים הביתה מהתפילה ואילו הציבור הליטאי יש בערך עוד שעה לסיום,אם את גרה ליד מגזר חסידי תעשי החלפות היא תשמור לך עד 12,ואת תשמרי לה עד 4,( שהייתי נערה ככה הינו עושות באופן קבוע) היום אין לי באזור מגורי מהמגזר הזה כלל וחבל,וגם אם יש בקושי הם נוסעים לרבה..
בכל אופן משאירה את ילדי הקטנים עם הילדה הבוגרת באותו זמן בבית ( השנה זה בת ה8,)עם מלאי של משחקים חדשים ומדי פעם קופצת לבדוק שהכל בסדר, גם ככה התפילה מתחילה ב5,ועד שהם קמים זה בסביבות 8,
לי קשה מאד לוותר על תפילה בראש השנה וביום כיפור כי בעלי הוא החזן,כמעט ולא היו לי שנים שלא הלכתי להתפלל,אני חושבת שזה ענין של התארגנות מראש ואם יש לך שכנה בת 9,10 שיכולה לשמור תמורת תשלום מועט אז למה לא,
אבל ברור שלהביא ילדים לתפילה זה עוול של ממש למתפללים והמתפללות,ומי שאין לה אפשרות הדבר שהכי מצופה ממנה זה להשאר בבית גם כלפי שמיא
לי נשמע קצת לא אחראי להשאיר ילדים קטנים למשך שעתים ויותר עם ילדה בת 8. גם אם את מגיעה כל רבע שעה לבדוק. מצטערת.
כל כך הרבה דברים קורים ברבע שעה.
והתפקיד שלך כרגע הוא לשמור עליהם גם אם נורא מתחשק לך להתפלל. אולי קורים דברים גרועים, ואת בכלל לא יודעת? מה, סתם ה' פטר נשים מתפילה בציבור? איפה האחריות ההורית?
קופצת על הדיון,
אמא לילדון בן כמעט שנתיים, ולא- לא בהריון…
פשוט לא יישומי לו להיות בביהכ"נ, אנרגטי ופעיל.
אני מרגישה שברור שאמא ל-5 קטנטנים אין מקומה בבית הכנסת, ומגדלת את הילדים של המלך וכו'..
אבל אני מרגישה בזבוז כ"כ גדול, שרק ילד אחד וכבר מתנהגת כאילו יש לי 5…
את מרגישה ביזבוז, אבל יודעת שזה הנכון. ככה כתבת…
אז אין מה לעשות, תעבדי על זה 🙂
לדעתי דווקא בשלב שלך זה הכי קשה, זה גיל שלא מבין הסברים ולא מסוגל להתאפק בכלל כשהוא צריך משהו, ואם יש לך ילד אחד אז הוא גם בד"כ לא מצליח להעסיק את עצמו לבד וצריך אותך להפעלה כל הזמן…
כשיש כמה ילדים זה יותר קל כי יש להם חברה.
גם אני הייתי לפני שנתיים בדיוק במצב כמו שלך, והאמת שאפילו תפילה קטנה בבית בקושי והצלחתי להתפלל, הילדה שלי לא נתנה לי חמש דקות שקטות, וכשנעמדתי לשמונה-עשרה (בסלון, אפילו לא העזתי להיכנס לחדר) היא פשוט התישבה לידי ובכתה עד שסיימתי…
זה היה ממש קשה ומתסכל…
ליום כיפור הגעתי לאחותי, ככה הצלחנו שתינו לעשות רוטציות על תפילה בחדר, חלילה לא בבית כנסת… אבל לפחות תפילה בחדר, זה המון!
גם השנה אני אהיה בבית כמובן, אבל יש לי קצת יותר תקווה שבת הארבע תואיל לפרגן לי תפילה של כמה דקות, והקטן של היום הוא טיפוס עצמאי הרבה יותר שלא דורש אותי נון-סטופ…
חמודה,
ברור שיותר קל להרגיש שאין בררה כשיש לך כמה קטנים
אבל בינינו, כמה ילדים יכולים להעסיק את עצמם ולשחק כמה דקות ביחד יפה מאוד
ושובבון אחד בן שנתיים בד"כ לא יכול להעסיק את עצמו לבד אפילו דקה
והוא צריך השגחה צמודה, כי מניסיון ילד אנרגטי בגיל הזה, אסור להוריד ממנו את העיניים ליותר מ 2 דקות רצוף, זה פשוט סכנה!
אז נכון שיותר קשה לך להרגיש את זה כשיש ילד אחד ולא כמה. והתחשוה היא בזבוז, אבל כשיהיה לך כמה קטנים, היצר הרע ימצא דרכים אחרות להסביר לך למה הכוונה לא בדיוק אלייך, אלא לאחרות מסביבך ולמה זה עדיין בזבוז.
אז תזהי את הקולות המחלישים האלו שבאים ממנו ותסבירי לעצמך וליצר הרע בצורה יפה וברורה, שזה התפקיד שקיבלת השנה, והוא הרבה יותר חשוב מתפילה.
ותקיימי את התפקיד שקיבלת בשמחה גדולה ובהכנעה, גם אם זה יותר קשה הרבה יותר (וברור שזה הרבה יותר קשה) להפנים את משמעות התפקיד לעומת מי שיש לה כמה קטנים / היא בהריון
אמא לילדים הולכת לבית כנסת
זה כמו לברוח מהחתונה שלי
לחתונה של השכן….
קצת יותר להתחבר
למשמעות ולתפקיד שלי כאמא
תרגישי מגוחך לברוח לבית כנסת.
אולי יחזק מישהי…מהרשימה החינמית של אימהות זו שליחות.
הי זה לא ברור יש לך אופציה להעלות שוב?
תודה רבה