תנו לי כוח

קודם כל לגבי יועצים ומטפלים לנו
גם לנו השנה שנתיים הראשונות לא היו קלים בכלל
ולא לא טופלנו אבל ברוך השם דיברנו המון עיבדנו הרבה דברים ביחד
רבנו התרגזנו והשלמנו
וכן גם לנו זה לא היה קל אני יכולה להגיד לך יותר מזה
בעלי הוא בן להורה נרקיסיסט
ומיד אחרי החתונה ממש אחרי השבע ברכות
כבר התחילו כל מיני חיכוכים ומלחמות בין ההורים שלו לבינינו
וזה יכול היה להיות על כל דבר גם אם לא הגענו לשבת כי ככה רצינו
או אם נסענו לנופש לבד או אם הדלקנו נרות מאוחר בחנוכה ובטעות זה נפלט בטלפון…
על כל דבר כזה היה מכבש עצבים
גם אם בעלי קם מאוחר לתפילה כשהיינו בשבת שם זה היתה הרפתקה מלחיצה
איך להתחמק בלי שיראו שהוא יוצא ואיך לחזור ולהגיד שהוא היה במניין מסוים
בלי כמובן לעשות פדיחות שמישהו נוסף היה במניין הזה ויגיד לא ראיתי אותך

בקיצור אני יכולה להגיד שבאמת השנה שנתיים הראשונות לא קלות בכלל בכלל
ואפשר להבין לבד גם כמה בעלי בתור בן לכזה הורה היה שבר כלי חסר כל ביטחון עצמי וחסר כל גב ועמוד שדרה שזה הדבר שאישה הכי לא אוהבת
בעל רכרוכי יותר מידיי
ואני יכולה להגיד לך שעברנו תהליכים לא קלים גם בינינו וגם מול ההורים שלו והיום במרחק של שנים זה בנה אותנו וזה נתן לנו המון המון וזה חיבר בינינו כמו ששום דבר אחר לא יכל לחבר בעזרת השם
שתעברי את התקופה הזאת בקלות ובמהירות ותראי רק טוב כל החיים!!!
🫂 🫂 🫂 🫂

קודם כל, כואב לי הלב לשמוע. מתפללת עליך שתראו את הטוב ותרגישו מאושרים.
מהניסיון האישי שלי: דווקא היו לנו 3 שנים ראשונות מאושרות ברמה לא רגילה, אבל אז היו כמה שנים של קושי גדול. עצום. קשוח ברמות שלעולם לא חשבתי שאגיע אליהם.
היום ב"ה חזרנו להיות מאושרים והחיים שלנו באמת טובים ומלאים אהבה. (נשואים 12 שנה )
למה אני כותבת את זה?

קודם כל חשוב להבין שנישואין זה דבר רגיש ויקר שנבנה מאד בעדינות, בעמל ובתפילה.
לפעמים זה נראה כאילו טבעי, החיבור הזה, אבל האמת שכל קשר נישואין טוב-יש מאחוריו המון עמל ויגיעה ותפילה והוא בכלל לא מובן מאליו.
חיבור של גבר ואישה זה בכלל לא משהו טבעי.
להתפלל על האהבה, על הבנה, על החיבור. להתפלל שתלמדו לחיות טוב ביחד.

דבר שני, קראתי בספר של הרב בן ציון שפיר, ספר מעולה ומומלץ לכל זוג, שהקשר הזה, בגלל רמת האהבה והקירבה הייחודית שלו, הוא סופר רגיש וברגע אחד האושר יכול להפוך לענות נפש, ומאד הזדהיתי עם זה.
זה לא אומר שמשהו לא תקין אם הזוגיות גורמת לפעמים לכאב לב גדול, זה דווקא בגלל האהבה והקרבה. וזה חשוב להבין את זה ולא לחשוב שמשהו לא תקין בגלל התנודות האלה בין אושר לכאב, או בגלל שהתגובות שלנו למה שקורה בזוגיות מרגישות לפעמים קיצוניות.
כן, זה הקשר הכי משמעותי בחיים שלנו, והוא הכי משפיע עלינו. לטוב ולמוטב.

והדבר הכי חשוב שאני רוצה לומר, זה שלדעתי, הגורם מספר אחד לכאב לב בנישואין, זה חוסר ידע והכנה נכון של הגבר והאישה. של המהות של גבר והמהות של אישה. של מהות הקשר והדינמיקה ביניהם.
מהצד שלי כאישה אני מרגישה שבכלל לא מחנכים את הנערות להיות נשיות באמת בהתנהגות שלהן, ובעיני זה אחד הגורמים הכי משמעותיים שיוצרים את הכאב בזוגיות וחוסמים את הדרך לאושר.
זה כואב שזה ככה, הלוואי שמישהו ירים את הכפפה ותהיה הכנה אמיתית לנישואין, במהות של מה זה להיות אישה, בבסיס שכולל את דברי הרמבם. הדברים הכי פשוטים על איך אישה מכבדת את בעלה.
כנ"ל גם לצד של הגברים, אני פשוט מדברת מהחוויה שלי ומהדרך שעברתי עד שהצלחתי להבין מה זה להיות אישה.
ובעיני יש בזה המון תקווה, כי ברגע שנפל לי האסימון, ושיניתי את ההתנהלות שלי כאישה, החיים חזרו להיות אושר צרוף. באמת.

ודבר אחרון, לפעמים הקשיים בזוגיות לא קשורים בעיקר לדינמיקה של גבר-אישה, אלא יושבים על פצעים ישנים שכל אחד הביא איתו, ואז הפתרון הוא לטפל בנפרד.
אבל תמיד, דינמיקה נכונה ביניכם תהיה מקפצה לחיים טובים ותתן לכם תמיכה ודחיפה לפריחה והתקדמות מכל בחינה.

מסייגת, שאם יש בעיה נפשית, או עיוות נפשי, ואין פרטנר אמיתי לבנות איתו זוגיות, זה סיפור אחר.

רק טוב🩷 ואם בא לך להתכתב איתי במייל, נראה לי שיש לי קצת מה לתרום מהניסיון והדרך שאני עברתי. ונראה לי שהמייל שלי מזוהה בשבי רגע.