תינוק בן 13 חודש – מטרנה או חלב?

אני רואה שנהיה כאן דיון מענין
תרשו לו לומר את השקל שלי.
בעני – הרגלי אכילה טובים זה אבן דרך ראשונה ומשמעותית לחיים.
אני מסתכלת על השלבים האלו כאל משהו חינוכי ממש, הרבה יותר מאשר ענין בריאותי או נוחות של הדקה הקרובה. זה בריאות הנפש!
ילד שלומד ונחשף למגוון רחב של מזונות זה ילד שלומד להיחשף לדברים חדשים באופן כללי, לומד שלנסות וללמוד משהו חדש זה כיף וחוויה ולא מרתיע. זה בסיס לכל דבר שהוא ירצה ללמוד בחיים שלו. ילד כזה נהיה פתוח לשינויים ולא נשאר מקובע באזור הנוחות שלו.
ילד שלומד לאכול לבד, בין אם בהתחלה הלבד מתבטא בלעיסה באמצעות שיניו ובין אם בהמשך ממש להחזיק בכפית – לומד שהוא מסוגל ויכול לתת לעצמו את צרכיו, שהוא לא תלוי באחרים כדי לשרוד. זה אבן דרך בעצמאות רגשית.
ילד שלומד לבקש את האוכל שלו, לזהות מה הוא אוהב ומה כיף לו לבקש שוב – זה ילד שיודע לזהות את הצרכים שלו ולקרוא להם בשם, יודע לזהות רעב ולמצוא לו פיתרון – אוכל.
ילד שלומד להבדיל בין רעב לבין צורך בפינוק הוא בכלל ברמה גבוהה, זוהי למידה סופר משמעותית שלא מעט מבוגרים עוד לא למדו אותה, הזיהוי של צורך רגשי והשיום שלו. זה הבסיס לאכילה מאוזנת ולא רגשית ובלתי – מרוסנת.

למעשה כל דבר זה כך בגיל הזה, אנחנו מחנכות ילדים וצריכות להבין את זה, חינוך הוא לא משהו מילולי והוא לא מתחיל בגיל מסוים. להוציא ילד מהחדר שינה זה ללמד אותו להיות עם עצמו בלי להילחץ ולסמוך על ההורים שיבואו כשיצטרך. לגמול ילד מטיטול זה גם כן ללמד אותו לזהות את האיתותים הפיזים שלו ולסמוך על התחושות שלו וכן הלאה.
ברגע שנבין את זה נוכל גם להבין עד כמה חשוב להיות החלטיות על מה שבחרנו לעשות. לא משנה מה אנחנו מלמדים אותו – אנחנו עכשיו מחנכים, וזהו חשוב לילד מאוד!

זה נכון שילד בגיל שנה שכבר אוכל הכל, ואוכל טוב, כבר לא צריך מטרנה.
ונכון גם שאם הוא יתרגל לבקבוק יהיה קשה בהמשך לגמול אותו מבקבוק.
אישית כשאני הפסקתי להניק אפילו בגיל קצת יותר גדול, כן נתתי מטרנה פעם או פעמיים ביום בשביל הרוגע שלי שהילד מקבל ויטמינים חשובים, התייחסתי לזה כאל מולטי ויטמין… ככה הייתי רגועה שגם ביום שלא בישלתי או שלילד לא היה תיאבון הוא מקבל מה שהוא צריך.
כמובן לא לעבור לשלב 3 כי יש בו המון סוכר כמו שאמרו פה.

עוד נקודה – זה יכול לרכך לילד את הגמילה הפתאומית מהנקה…