עשה זאת בעצמך: כך הפכתי תחתיות סירים מאיקאה ליצירה על הקיר

נעים מאד, אני ברכי, רואת חשבון ביום יום, אבל בערבים, מדי פעם, אני נהנית לממש את החוש היצירתי שלי, ולעוף איתו למקומות מעניינים…

כשראיתי את תחתיות הסירים האלה באיקאה, מיד ראיתי את הפוטנציאל שגלום בהם, אם רק יצאו מהעיגול 🙂 

יש אינסוף אפשרויות.

אפשר להדביק אותם שלמים, מסגרת של חצאי עיגולים, שורה לאורך או לרוחב ועוד, כיד הדמיון הטובה.

כמובן שאפשר להשתמש גם בכל חומר אחר שממלא את המטרה הזו, בכל צורה שהיא.

והנה מה שבחרתי לעשות בסוף…

שלב ראשון:

מחליטים על דוגמה. 

זו הייתה ההשראה שלי, ואת הדוגמה הזו החלטתי לבצע:

שלב שני:

אחרי שיש לנו דוגמה ועיגולים בכמות מספיקה, נבדוק כמה עיגולים נרצה לחתוך וכמה להשאיר שלמים, נס שלמדתי גיאומטריה בחיים 😌.

עכשיו אני יודעת שאחרי שאני מוצאת את נקודת האמצע של העיגול, כל קו שיעבור דרכה יחצה את העיגול לשניים בדיוק. איזו הקלה.

שלב שלישי:

נסדר על שולחן את העיגולים בדיוק בדוגמה שבה יודבקו על הקיר, כך נוכל להחליט איפה בדיוק בקיר יהיה מונח המיצג האומנותי.

אחר כך נמדוד את אורך הקיר, ואת אורך ה…אההמ, יצירה נקרא לזה, ונשרטט בעזרת פלס קו ממורכז שיהיה הקו המנחה.

שלב רביעי:

מדביקים! סוף סוף.

בעזרת דבק סיליקון / הייטק / סופר שבע וכו'.

דוגמה מול העיניים כל הזמן – חובה.

שלב חמישי:

מתמוגגים. זה כבר יפה!

אם רוצים לצבוע – שמים פס דבק נייר וצובעים, או פס כפול של דבק נייר ומרססים. 

עכשיו לפשלות שלי, שאתן מוזמנות למנוע מראש –

אחרי שקילפתי את דבק הנייר, גיליתי כמה דברים מרגיזים:

זה לא הצבע שהייתי בוחרת מלכתחילה, בז' או סהרה היה עדיף פי כמה.

לא נורא. אתן תהיינה מלאות בסבלנות גם אם לא מצאתן את הצבע שרציתן גם בחנות השנייה ; ) 

הספריי עקף את שתי פסי הדבק ששמתי והשאיר סימנים על הקיר.

כדאי לשים יותר דבק, או לרסס יותר בזהירות.

זה כבר לא אשמתי, אבל הדבק קילף מעט מהצבע שעל הקיר 🙈

פתרתי את 2 הבעיות האחרונות בעזרת גלגלת צבע קטנה, מברשת צלליות ישנה, עברתי עם צבע בקטנה, והקיר זרח כבראשונה.

עכשיו זה מושלם!

כוס קפה,

ויאללה לפרויקט הבא 😊

("לא ידעתי שלצבוע את הקיר זה כל כך פשוט!

תשאיר לי פה את הדלי של הצבע

אם יהיה באלי על עוד קיר או שניים או את כל הסלון או…")

אגב,

תראו איזה דברים יפים אנשים עשו מזה:

ועוד אגב:

ראיתי שיש עכשיו בפוקס הום כאלה, תנו לדמיון לעוף 🙂