יש לי בכורה חמודה בת שנתיים וקצת
שנכנסה חזק מאוד לעקשנות והמרד של גיל שנתיים.
כמעט לא קורה שהיא מצייתת להוראה שמתנגדת לרצונות שלה.
ויותר מזה- מבצעת דברים שהוריתי לה בחומרה שלא לעשות אותם.
השאלה שלי – איך להגיב בצורה חינוכית נכונה?
מילא שלא תעשה את מה שביקשתי, אבל אני לא רוצה לתת לה את התחושה שהיא המילה האחרונה
ולצערי זה מה שקורה…
לדוגמא- ״לא חמודה, אמא לא מרשה לזרוק את הכדור לרחוב״ תגובה- התעלמות מוחלטת ו-הופ, זורקת.
איך להגיב? להתעלם? לכעוס? להסביר שוב ושוב וללא הועיל?
מה הכי נכון?
תודה ששאלת!
אני בדיוק באותה סיטואציה עם הבכורה שלי…
אשמח מאד לעצות
בעיקר איך גורמים לה לעשות משהו שהיא לא רוצה (לאכול, להתקלח וכו')
יש לי המון מצפון מזה שאני די מכריחה אותה לעשות דברים לאחרונה
ולא שהכל מגיע מרצונה…
כדאי להשמיט כמה שיותר את הלא ואל תעשי
יש מספיק דרכים בלי לומר צוויים. תנסי להיות יצירתית, מבצע,תחרות איתך, עם השעון
בדיחה
ברגע שכל הזמן אומרים לילדה לא כבר אין לה כח לשמוע לאמא ואין סמכות
וגם לפני שאת אומרת לא תחשבי למה לא? זה אסור? זה עבירה?
לא כל כריזה שלנו הילדים צריכים לסבול. כדאי להיות יותר רכים ולשחרר