שלום לכולן
ותודה על האופציה להתייעץ 🙂
אמא שלי נפטרה כשהייתי ילדה ונהיה לי בעקבות זה קשר קרוב וחזק מאוד עם אבא שלי
אממה – התחתנו, גם אני וגם הוא
והיום עם 4 קטנים אני פשוט לא מצליחה למצוא את הקשר שלנו חזרה…
קצת מורכב לבוא לשבתות שם, אז אנחנו מדברים מידי פעם בטלפון,
אני מנסה לתכנן מראש נושאי שיחה אבל הוא ת"ח וצדיק בסדר גודל ככה שבאמת אין לנו תחומי ענין משותפים כ"כ 🙂
יכול לצאת לנו חודש לא לדבר או לדבר שיחות חטופות של 2 דקות
ממש קשה לי הריחוק הזה
גם בקטע של כיבוד הורים, גם ככה יש לי רק אותו…
וגם חסר לי מאוד דמות הורית בחיי היומיום
אשמח לרעיונות, עצות ותקווה לחזוק הקשר
עלו מספר נקודות משמעותיות, גם אני הקטנה מעלה כאן כמה נקודות:
עברתם מסע לא פשוט, גם את, גם אבא…
-הקשר עם האמא החדשה, אולי היא "גנבה לך את אבא?" תזכרי שאבא הוא לא רק אבא שלך, הוא גם אדם לעצמו, בעל לאישה חדשה שהוא לומד להכיר…
-לא פעם הקשר שלנו עם ההורים משתנה, מכל מיני סיבות, לעיתים הקשות שבהן, הן כאשר הם מזדקנים, ומתהפכות היוצרות. הילדים תומכים בהורים, וההורים הופכים לסיעודיים ח"ו, ובמצבים כאלו ניתן לפגוש את שתי נקודות הקיצון, מצד אחד את הילדים שאומרים אני אתמסר להורים שנתנו לי הכל, ומצד שני, ילדים שמתמרמרים על העול שנפל עליהם…
-לא זוכרת את המקור המדוייק- על כך שאישה מוצאת מנוחה בבית בעלה… הקשר עם ההורים הופך למשני, ההשקעה בנישואין הופכת לעיקר
-לגבי דמות הורית להתייעץ איתה- כתוב אשא עיניי אל ההרים= אשא עיניי אל ההורים. בתחילת החיים אנחנו נושאים עיניים להורים, ומשם אנחנו לומדים לשאת את תקוותנו אל מי שברא אותנו ואת ההורים שלנו, ה' שהוא כל יכול….
שאי תפילה אליו… הוא ינחה אותך בעיצה טובה,
או דרך השליחים שלו- אחות גדולה/ שכנה קרובה/ בת דודה/ אשת מקצוע…
תודה לכל מי שהגיבה כאן באופן אישי,
עקבתי בענין אחרי העצות ויישמתי חלק מהן (כמו לקבוע חברותא למשהו שמענין את שתינו.. אפילו שהיה מוזר לו בהתחלה ..)
ויכולה לומר שלאט לאט חל שינוי לטובה משמעותי
גם עבורי וגם עבורו ב"ה אז תודה!
ותודה לשבי רגע, אתת שליחות טובות:)