היי שלום לכולם,
אני מעלה שאלה שלכאורה בטח יש כאלו שיקראו ויגידו 'נו, יש הרבה ילדים כאלו…' אבל אני מדברת על משהו אחר.
יש לי ילד מתוק במיוחד בן 3, חכם, ואפילו קצת מדי מתוחכם ושואל שאלות של ילד קצת יותר גדול…
הקושי שלנו איתו מורכב. זה מתחיל מהמרץ שכבר הופך להיות מתסכל מיום ליום. זה אומר לעשות לנו את המוות לפני שוא הולך לישון, זה יכול לקחת שעתיים, והוא ילך לישון בשמונה וחצי אחרי שבשבע הוא עלה למיטה, אבל לקום הוא יקום תמיד ב-6:00, וזה לא משנה מתי הוא הלך לישון.
וכשהוא קם כל הבניין קם… הוא עקשן בקטע אחר, עומד על שלו, ולא משנה כמה אני אהיה בטוחה בגבול שהצבתי לו.
הקטע ההזוי שבסוף הגבול שלי ישאר, אבל למחרת הוא ינסה שוב את אותו הגבול, גם כשהוא יודע שאני לא יוותר לו…
כשהוא בוכה לנו ברחוב הוא עושה את זה בצורה כל כך היסטרית וזה על דברים כל כך קטנים, כמו 'למה הפעם אחותו סגרה את הדלת של האוטו ולא הוא'… הוא בכה קרוב לשעה ליד האוטו, ניסיתי להרים אותו לבית דרך מילים, ולשכנע שמחר הוא יסגור ואפילו פתחתי את האוטו שוב כדי שיסגור הוא… כלום לא עזר עד שהרמתי בכח וכמובן כל השכונה הסתכלה…
טוב, את הפדיחות אני שמה בצד, זה כבר שייך אלי, אבל זאת רק דוגמא אחת מתוך רבות.
זה הילד הבכור שלי, השנייה שלי ממש לא דומה, ולכן אני ממש לא יודעת איך להתמודד, רק מוסיפה שהצוות בגן מתמודד עם אותו הדבר.
יש דרך להתמודד בקלות יותר?
תודה!
אסתר
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
היתה לי גם ילדה מאד לא קלה (היום היא כבר יותר גדולה.)
היא באמת סבלה כי היתה לקוית שמיעה ולא עלינו על זה עד גיל 4 , אז המצוקה שלה היתה אמיתית, וההתנהגות בהתאם..
מה שמאד עזר לי אז, מטפלת רגשית אחת לימדה אותי לתת מקום לרצון שלה. להשתדל להרגיש אותה באמת שהיא באמת רוצה לעשות כך או אחרת .
ןאז למדתי להגיד לה: אני רואה שאת מאד רוצה את זה. את באמת רוצה את זה.
אחרי שהיא תראה שאת איתה באמת, את יכולה להגיד: אפילו שאת מאד רוצה , הפעם אני לא מרשה. (אפשר אולי להציע משהו אחר אם מתאים)
אבל עיקר הרעיון לכבד באמת את הרצון של הילד לעצמאות בלי סתירה לזה שהוא חייב להשמע להוראות ההורים.
אני ממש למדתי לפתח שיחה עם הילדים על מה הם אוהבים\רוצים\חולמים וכו' , למדתי לספר שגם לי יש חלומות ושגם אני לפעמים לא מתחשק לי לעשות דברים וכו' וכו'
הרבה הצלחות!
חשוב מאוד
אני רואה שאף אחת לא כתבה את הכיוון שלי
יש לי ילד בן 3 עם סמפטומים דומים מאוד
מגיל שנה וחצי הוא מתפוצץ על כל מה שלא הולך לו
או לא הולך כמו שהוא תכנן
אחרי הרבה בושות סביב המשפחה פשוט שאלנו וחקרנו
וגם ביקשנו בגן שהפסיכולוגית תצפה בו וישבנו איתה לשיחה
ההגדרה של הילד היא "ילד פיצוץ"
שאמר לי איש חינוך- זה ילד ללא פתיל יש קושי בויסות חושי ורגשי
ויכול להתפתח להפרעת קשב
זה לא "בעיה" זה טמפרמנט של ילד ויש כלים לעבוד עם ילד עם אופי כזה
ממליצה לך לרכוש את הספר ילד פיצוץ, ויש קורס של הרב שטרן על ילד פיצוץ
ולנשום עמוק .
מזדהה איתך מאוד
במיוחד עם הרגע הזה שהוא כבר מתפוצץ על השטות ואין מה לעשות
תהי רגועה מול אנשים, את מכירה את הילד ויש לו צרכים שונים
בהצלחה!!
גם אצלנו זה היה ככה,
ילד בלתי אפשרי להתמודד איתו, שהוציא לנו את כל הכוחות מבוקר עד לילה,
אנחנו הלכנו גם להתפתחות הילד, וגם לשירות הפסיכולוגי
ולא נתנו לנו כמעט מענה,
שיחה אחת עם עוסית בקופה , מרפאה בעיסוק שלא בדקה לעומק את הנושא התחושתי
עוד 2-3 מפגשים עם פסיכולוגית וזהו..
חברה שעובדת בחינוך מיוחד שלחה אותי לא. מהרשל
להדרכת הורים מקצועית לילדים עם קשיים בוויסות
וב"ה תוך כמה מפגשים אנחנו במקום אחר מול הילד שלנו,
היום אנחנו יודעים איך להישאר רגועים ואיך לעזור לו.
ממליצה בחום:
[email protected]
וואו מזכיר את הבת שלי
אצלה גילינו שזה פשוט ברזל נמוך היא אנמית וצריכה תמיד לקבל ברזל בתקופות שאני מפספסת פה ושם לתת לה אני אוכלת את זה וכשאני מקפידה היא בובה
הייתי ממליצה לך לבצע ספירת דם
אסתר יקרה,
ראשית גיל 3 זה גיל מאתגר במיוחד והוא נשמע גם ילד חכם במיוחד, ייתכן שזה יושב על פער בין השכל לרגש אבל בלי קשר ממליצה לך ללכת למנחת הורים/ יועצת חינוכית
אני אישית הלכתי כשהבכור שלי היה בן 3 ליועצת חינוכית שמתעסקת בעיקר עם בנים.
היא קצת צחקה עלינו שאנחנו לחוצים אבל בפועל הצילה אותנו עם כמה טיפים ועצות קטנות אבל קריטיות!
אתן לך דוג שהכי עזרה לנו:
לתת לילד מרחב בחירה
לדוג, הילד צריך להתקלח? מלכתחילה לשאול אותו אם הוא רוצה להתקלח עם השמפו הזה או ההוא? לפני או אחרי א. ערב, ועדיף יוצר משתי אופציות בחירה
ממש לחפש אופציות מהאדמה😉
מניסיון אצלינו ואצל כל מי שיש לו בן ונתצי לו את הטיפ זה עבד מקסים ) יושב על מקום של כבוד כלשהו כנראה ולכן עובד בעיקר עם בנים..(
הרבה כוח ונחת! את אמא מדהימה!
דבר ראשון, בדיקות דם
ואז באמת התפתחות הילד,
חשוב לבדוק פרופיל סנסורי!
תודה ענקית על כל תהתגובות…ב"ה היינו לפני חצי שנה בהדרכת הורים וכבר אז היא דברה על קשיים בגבולות ולתת לו מרחבב בחירה רחב יותר…אבל לפעמים בשטח זה לא תמיד עובד אז תודה על כל העצות…
זה כבר מעודד לדעת שיש עוד משהו שמבין על מה אני מדברת…
במקרה בדקתי ברזל לפני שבועיים והיה חסר לו לא חלמתי שיש קשר…
אשתדל לקחת את העצות החכמות שנתתם פה…הבעיה שהתפתחות הילד לפעמים יכול לקחת חודשים…יש משהו יותר מהיר מזה?
לכי לאבחון פרטי אצל מרפאה בעיסוק טובה ממש.
תבררי לפני
ודאי שברזל משפיע, תני לו שבועיים מלא ברזל ובעז"ה תחזרי אלינו עם עדכון משמח!
אסתר היקרה,
יש לי בן שקצת מזכיר את הבן שלך,
ילד מתוק מדבש שמאד מאד מאתגר אותנו ב"ה,
דבר ראשון לגבי השינה – גם אנחנו סבלנו מזה בצורה נוראית!!!
הוא לא היה נרדם שעות ובזמן הזה הפך את הבית (אחרי יום שלם שאת רק רוצה לראות אותו ישן—-)
וקם על הבוקר יחד עם הזריחה,
ניסינו להחשיך את החדר אבל זה ממש לא עזר
ואז מצאנו את הפתרון הגאוני הזה שממש שינה את הבית – מלטונין!!!
מאותו יום שהתחלתי לתת לו הוא הלך לישון מיד וכל התמונה השתנתה לגבי השינה.
זה תוסף של הורמון שינה טבעי לחלוטין (התייעצנו עם רופא בכיר ואמר שיותר מסוכן לילד לא לישון מספיק)
לגבי ההתנהגות שלו – אנחנו באמת עכשיו ממש בודקים.
הוא עוד לא בן 4 וחשבנו לעשות לו אבחון קש"ר אך אמרו לנו שזה מוקדם עדיין.
ונראה שיותר סובל מוויסות חושי, הוא הרבה נוגע ולא יושב רגוע רגע אחד.
עוד דבר שעשינו לו ומאד עזר זה טיפול בשלושת המימדים –
הלכנו לזה בעקבות נסיגה בגמילה וזה השפיע מאד על שאר התחומים.
מקווה שהצלחתי להועיל לך במשהו.
ושה' יתן לך המון כחחח
זה לא פשוט בכלל – מי כמוני יודעת😔
בנוסף לעצות החכמות הנ"ל עוד 2 כוונים מנסיון
1. נשמע שישן מעט מידי -עיפות אולי שווה שנ"צ או איכשהו כן להתעקש איתו בבוקר לשכב לפחות עוד שעה
חושך ושקט מוחלט ורחוק מהחלנונות של אוטו פח הזבל..
2. אצל ילד שלי היה כאבי שינים ברמה של כמה כתרים וטיפולי שורש
טיפלנו בהרדמה כללית וקיבלנו ילד חדש
3. ברזל כמו שכתבו פה וגם B12 באישור רופא יכול מאד לעזור
והעיקר- בעז"ה יעבור עם הגיל
זה אחד הגילאים הסופר מאתגרים
חוזרת שוב על מה שהעלו קודמותי עם קצת הרחבה
כל אופי וטמפרמנט של ילד עובר הקצנה לווליום גבוה כאשר יש מחסור כלשהו
חוסר ברזל, B12 או אפילו קומפלקס הכולל חומצה פולית, ויטמין D, מגנזיום
כל אלו משפיעים מאוד על וויסות חושי ורגשי, קשב וריכוז, חרדה, בררנות באוכל, עצבנות, עקשנות, קשיי הירדמות ועוד…
קודם כל מתחילים עם תחזוקה מקסימלית של הגוף!
יש לדעת,
1. כי הנורמות בישראל הן נמוכות ביחס לעולם, מכיוון שהממצוע היה נמוך אז הנמיכו את הנורמה…
זאת אומרת שאם בדיקות דם הראו תוצאה בטווח הנורמה, אז אם זה לא הכי גבוה בטווח זה בהחלט מצריך תוספת.
2. בנוסף, ויטמין B קופת חולים מוכנה לבדוק רק פעם ב5 שנים בערך אלא אם כן חרום.
3. מה שוכל את המאגרים של B ומגנזיום ועוד זה סטרס וסוכר שילדים אוכלים בכמויות, וכדי להשיג רגיעה מומלץ להפחית בהחלט תזונה גרועה…
4. ברזל מותר לתת ללא בדיקת דם רק לזמן קצר מאוד, לעומת B שהעודף שלו נשטף החוצה מהגוף ואין סכנת הרעלה, לכן אפשר לתת כל פעם כשחושבים שצריך ללא היסטריה לבדיקת דם, כנ"ל מגנזיום ויטמין D, ויטמין C, אבץ ועוד. אפשר לראות מידע על זה באתרים של קופת חולים.