אני נותנת לכל ילד מטבע של שקל חצי שקל או 10 אג וכולם נותנים
כך אני מחנכת למצוות צדקה
יהודית
9 חודשים לפני
אגב- הרב יחיאל יעקובזון (מחנך ומרצה לעניני חינוך ידוע) מספר באחת ההרצאות על נער שגנב.. ומחקירה שלו הכול התחיל מזה שההורים שלו הרגילו אותו לאסוף כסף, בשביל צדקה, אבל היה נושא שלם, כמה אספת וכו'… וזה חינך אותו לאסוף כסף..(לא מדייקת בפרטים ממליצה מאוד לשמוע את ההרצאות שלו)
מיד שראיתי את השאלה התחלתי לכתוב את התגובה הבאה,
אך מחשש שאולי יפגע ממבקשי הצדקה הפסקתי.
אבל בעקבות התגובות כאן אני כן מעלה את הנקודה הבאה,
בתפילה שרק יעורר לזהירות ולא יפגע במצוות הצדקה.
ובכן-
דפיקות בדלת (באשר הן) לאיסוף צדקה זה דבר מסוכן,
לתת לילדים לפתוח ולתת צדקה זה דבר מסוכן מאד!
לתת לילדים לאסוף צדקה זה דבר מסוכן מאד מאד!
אני לא מעונינת לפרט מידי אבל התרחש אצלינו מקרה של פגיעה
בקומה… וד"ל ואכמ"ל.
לא! אי אפשר להפוך את העולם למסוכן בגלל מקרים שקרו.
גם באוטובוס יכולים להיות מקרים כאלו, וגם בבית הכנסת, וגם ברחוב.
וזה לא הופך את כל המציאות מסביב ל"מסוכנת". אוי ואבוי לילדים שגדלים ככה.
וזה לא משנה אם את מכירה מקרה כזה.
ילדים לא פותחים את הדלת לאנשים זרים – נקודה.
נשים פותחות כשהבניין ערני וחי.
יש כללים ללמוד ולהפנים, אבל נא לא להפוך את כל המציאות מסביב ל"מסוכנת", מאד לא בריא.
בהקשר הזה, אני רוצה לציין תופעה שזעזעה אותי. בעיר שבה גרתי לא נתקלתי בכך מעולם והיום במקום מגורי זה דבר שבשגרה.
איסוף כסף בפורים ע"י ילדים לצרכי עצמם מבלי שיש צורך כלכלי!!!
הזוי הזוי הזוי.
איך זה נהיה נורמה המצב החולה הזה???
כל הפושט יד מתיר לך להזדקק לבריות שלא לצורך??
איזה חינוך קלוקל לתת לנער לקבץ נדבות לפחית קולה! נורא ואיום!
במקום שיתבייש לקחת מהצדקה, שיבין את חומרת העיניין. הוא מפתח עזות פנים וחוצפה.
וזו נורמה בערים חרדיות הארד קור שרק מדיין לשון הרע אני לא מזכירה פה.
אני יכולה לומר שהצור אברכים צעירים הלכנו ברחוב ופנו אל בעלי המוני נערים בדרישה לכסף. גם ככה אין לנו מיותר.
וזו לא היתה פחות מדרישה. ילדח השכנים הרגישו בנוח לפנות אלינו עם יד פשוטה בחצר הבניין. ילדים ונערים בני 4-20!! בזיון.
היו כאלה שהגדילו לעשות וכשבעלי אמר שהוא אברך, הם לא ירדו ממנו. ליוו אותו כברת דרך ואמרו לו 'מה אתה עני? אין לך שקל בשבילי?'
אין לי מילים לתאר את הזעזוע שלנו.
תמי
9 חודשים לפני
מנסה לחשוב מה עומד מאחורי השאלה, זו שאלה מעניינת שכנראה עומד מאחוריה משהו שהוא יותר מכמה מקובל לתת עשר אגורות או חצי שקל.
אבל ברגע שקראתי את השאלה קפץ לי משפט שאמרה לנו פעם מורה בסמינר, רבנית יקרה וחשובה וחכמה וצדיקה מאד מאד. היא אמרה זאת באופן חד משמעי, והיינו אז נערות וכנראה פחות הבנו את המשמעות ונושא המוגנות היה פחות במודעות. המשפט הוא:" אישה לא פותחת את הדלת לגבר זר, גם לא לתת צדקה וגם אם יש לו פאות עד לכתפיים וזקן עד המותניים" אני בטוחה שיש כאן נשים נוספות ששמעו את זה, בכל מקרה ככה אני מרגילה את הילדים שלי- אנחנו נותנים צדקה כמה שאפשר וכמה שיותר אבל לא במקום כללי זהירות ואני לא פותחת דלתות לאנשים זרים ומזהירה גם את הילדים ולצערי במסגרת עבודתי נחשפתי הרבה מאד מאד לארועים קשים וטראומטיים התרחשו בנסיבות כאילו.
לצד זאת, כשבעלי או הבחורים הגדולים בבית אנחנו נפתח ונתן בדרך כלל לא יכולה לתת מעבר לחמישה שקלים ולעיתים פחות אבל תמיד תמיד בכבוד וברגישות, כי מי שנמצא או היה בצד הנזקק יודע עד כמה נורא ומפרק זה, אבל התמודדות עם עוני ממשי זה כבר נושא לדיון אחר. לא מאחלת לאף אחד אבל זו חוויה נוראית וחובה לנהוג ברגישות מקסימלית.
לא צריך להיות נחרצים כל כך, זה לא שחור לבן.
בלילה שחור ונטול ירח – אכן לא מומלץ לפתוח.
בבניין שוקק חיים עם המון אנשים מסביב – אני פותחת.
להזהיר את הילדים לא לפתוח – מאסט.
זה יכול להיות גם עם השליח שאת חייבת לפתוח לו, וגם באוטובוס, וגם בסמטה חשוכה.
וזה לא יגרום לי לא לפתוח את הדלת בשעות אחרי צהריים שהבניין הומה אדם. לא להיסחף.
ילדים – לא פותחים בכלל.
אגב עצה פרקטית, בדרך כלל אפשר לבקש מכל שליח להשאיר מאחורי הדלת
דינה
9 חודשים לפני
קחו בחשבון שהיום ברוב המקומות יש קופות צדקה שכונתיות, ומי שבאמת נזקק לא נצרך ללכת לדפוק בבתים, יש לו דרך לקבל בכבוד..
מלכי
9 חודשים לפני
האמת היה על זה דיון ארוך בבית של ההורים שלי .באמת לא דופקים אצלי ב12 בצהריים בשישי אלא שעה לפני שבת בשרשרת. אז אני ממש מעריכה באמת שאוספים אבל אני בלחץ גדול מאד וממש לא נותן לי חשק לתת צדקה ככה . גם אין לי כח אדם שיפתחו כל שניה את הדלת . שיש מלא קטנטנים ולתזז בינהם והסירים ולפתוח דלת . או למשל אצלי שזאת סיבה למסיבה לצאת החוצה ולחגוג עם השכנה \ השכן התורנים שדפקו לאסוף אותם חזרה הביתה . כי זהיום שישי וצריך להספיק המון . ולא אחד דופק אלא 4 או 5 .
אז נכון שכל אמא מתמסרת לשלוח את הילד שלה אבל למה כולם בשישי? ואגב מי שנוהג לתת צדקה לפני הדלקת נרות יש קופות צדקה…..
סליחה שאני נשמעת צינית אבל ממש מתסכל אותי שאני באמת רוצה לתת בלב שלם ואוהב ולהביא הרגשה טובה לילד שדופק אבל בשישי ממש ממש קשה אולי יום אחר ?
אישה
9 חודשים לפני
בקשר לנושא המוגנות,
כשדופק אדם בדלת לאסוף צדקה ואת אומרת בעלי לא בבית, את מגבירה את הסכנה!! וד"ל.
ועוד זכור לי מקרה של בחורים שהגיעו לאסוף צדקה בדלת ונתנו להם שנקל כנראה. והם לא שחררו. הפצירו והפצירו רבע שעה בבעלי שיתן הו"ק. בעלי אדם עדין, אומר להם ברכות 'תראו, גם אני אברך. ויש לי הו"ק אחרות. לא שייך. תודה.'
הם הניחו רגל בדלת! והמשיכו.
אנחנו זוצ באמצע א.ערב! תכף הוא בכולל שוב!
סוקרים לנו את כל הדירה ומדברים איתו על כל הסםרים בספריה.. וגם אצלנו ולומדים את הספרים של הרבה שלכם.. מה לא תיתן? אתה ממש דחוק? מה אתה אומר? אז איך אתה גר פה בבניין?
לא נעים לומר על בחורי ישיבה חצופים. אבל חד משמעית טקט אין.
יהודיה בת מלך
8 חודשים לפני
אצלנו במשך השבוע שמים כסף קטן בצלוחית
וכשדופקים ביום שישי-יש מן המוכן
אני נותנת לכל ילד מטבע של שקל חצי שקל או 10 אג וכולם נותנים
כך אני מחנכת למצוות צדקה
אגב- הרב יחיאל יעקובזון (מחנך ומרצה לעניני חינוך ידוע) מספר באחת ההרצאות על נער שגנב.. ומחקירה שלו הכול התחיל מזה שההורים שלו הרגילו אותו לאסוף כסף, בשביל צדקה, אבל היה נושא שלם, כמה אספת וכו'… וזה חינך אותו לאסוף כסף..(לא מדייקת בפרטים ממליצה מאוד לשמוע את ההרצאות שלו)
מיד שראיתי את השאלה התחלתי לכתוב את התגובה הבאה,
אך מחשש שאולי יפגע ממבקשי הצדקה הפסקתי.
אבל בעקבות התגובות כאן אני כן מעלה את הנקודה הבאה,
בתפילה שרק יעורר לזהירות ולא יפגע במצוות הצדקה.
ובכן-
דפיקות בדלת (באשר הן) לאיסוף צדקה זה דבר מסוכן,
לתת לילדים לפתוח ולתת צדקה זה דבר מסוכן מאד!
לתת לילדים לאסוף צדקה זה דבר מסוכן מאד מאד!
אני לא מעונינת לפרט מידי אבל התרחש אצלינו מקרה של פגיעה
בקומה… וד"ל ואכמ"ל.
לא! אי אפשר להפוך את העולם למסוכן בגלל מקרים שקרו.
גם באוטובוס יכולים להיות מקרים כאלו, וגם בבית הכנסת, וגם ברחוב.
וזה לא הופך את כל המציאות מסביב ל"מסוכנת". אוי ואבוי לילדים שגדלים ככה.
וזה לא משנה אם את מכירה מקרה כזה.
ילדים לא פותחים את הדלת לאנשים זרים – נקודה.
נשים פותחות כשהבניין ערני וחי.
יש כללים ללמוד ולהפנים, אבל נא לא להפוך את כל המציאות מסביב ל"מסוכנת", מאד לא בריא.
לא נכון, זה דבר ידוע כבעייתי במיוחד
בהקשר הזה, אני רוצה לציין תופעה שזעזעה אותי. בעיר שבה גרתי לא נתקלתי בכך מעולם והיום במקום מגורי זה דבר שבשגרה.
איסוף כסף בפורים ע"י ילדים לצרכי עצמם מבלי שיש צורך כלכלי!!!
הזוי הזוי הזוי.
איך זה נהיה נורמה המצב החולה הזה???
כל הפושט יד מתיר לך להזדקק לבריות שלא לצורך??
איזה חינוך קלוקל לתת לנער לקבץ נדבות לפחית קולה! נורא ואיום!
במקום שיתבייש לקחת מהצדקה, שיבין את חומרת העיניין. הוא מפתח עזות פנים וחוצפה.
וזו נורמה בערים חרדיות הארד קור שרק מדיין לשון הרע אני לא מזכירה פה.
אני יכולה לומר שהצור אברכים צעירים הלכנו ברחוב ופנו אל בעלי המוני נערים בדרישה לכסף. גם ככה אין לנו מיותר.
וזו לא היתה פחות מדרישה. ילדח השכנים הרגישו בנוח לפנות אלינו עם יד פשוטה בחצר הבניין. ילדים ונערים בני 4-20!! בזיון.
היו כאלה שהגדילו לעשות וכשבעלי אמר שהוא אברך, הם לא ירדו ממנו. ליוו אותו כברת דרך ואמרו לו 'מה אתה עני? אין לך שקל בשבילי?'
אין לי מילים לתאר את הזעזוע שלנו.
מנסה לחשוב מה עומד מאחורי השאלה, זו שאלה מעניינת שכנראה עומד מאחוריה משהו שהוא יותר מכמה מקובל לתת עשר אגורות או חצי שקל.
אבל ברגע שקראתי את השאלה קפץ לי משפט שאמרה לנו פעם מורה בסמינר, רבנית יקרה וחשובה וחכמה וצדיקה מאד מאד. היא אמרה זאת באופן חד משמעי, והיינו אז נערות וכנראה פחות הבנו את המשמעות ונושא המוגנות היה פחות במודעות. המשפט הוא:" אישה לא פותחת את הדלת לגבר זר, גם לא לתת צדקה וגם אם יש לו פאות עד לכתפיים וזקן עד המותניים" אני בטוחה שיש כאן נשים נוספות ששמעו את זה, בכל מקרה ככה אני מרגילה את הילדים שלי- אנחנו נותנים צדקה כמה שאפשר וכמה שיותר אבל לא במקום כללי זהירות ואני לא פותחת דלתות לאנשים זרים ומזהירה גם את הילדים ולצערי במסגרת עבודתי נחשפתי הרבה מאד מאד לארועים קשים וטראומטיים התרחשו בנסיבות כאילו.
לצד זאת, כשבעלי או הבחורים הגדולים בבית אנחנו נפתח ונתן בדרך כלל לא יכולה לתת מעבר לחמישה שקלים ולעיתים פחות אבל תמיד תמיד בכבוד וברגישות, כי מי שנמצא או היה בצד הנזקק יודע עד כמה נורא ומפרק זה, אבל התמודדות עם עוני ממשי זה כבר נושא לדיון אחר. לא מאחלת לאף אחד אבל זו חוויה נוראית וחובה לנהוג ברגישות מקסימלית.
לא צריך להיות נחרצים כל כך, זה לא שחור לבן.
בלילה שחור ונטול ירח – אכן לא מומלץ לפתוח.
בבניין שוקק חיים עם המון אנשים מסביב – אני פותחת.
להזהיר את הילדים לא לפתוח – מאסט.
היו פגיעות באמצע היום בבנין שוקק חיים
את לא באמת רוצה שנתאר לך מעל גבי במה מכובדת זו את השיטות של הפוגעים להתמודד עם נושא "השוקק חיים"…
זה יכול להיות גם עם השליח שאת חייבת לפתוח לו, וגם באוטובוס, וגם בסמטה חשוכה.
וזה לא יגרום לי לא לפתוח את הדלת בשעות אחרי צהריים שהבניין הומה אדם. לא להיסחף.
ילדים – לא פותחים בכלל.
אגב עצה פרקטית, בדרך כלל אפשר לבקש מכל שליח להשאיר מאחורי הדלת
קחו בחשבון שהיום ברוב המקומות יש קופות צדקה שכונתיות, ומי שבאמת נזקק לא נצרך ללכת לדפוק בבתים, יש לו דרך לקבל בכבוד..
האמת היה על זה דיון ארוך בבית של ההורים שלי .באמת לא דופקים אצלי ב12 בצהריים בשישי אלא שעה לפני שבת בשרשרת. אז אני ממש מעריכה באמת שאוספים אבל אני בלחץ גדול מאד וממש לא נותן לי חשק לתת צדקה ככה . גם אין לי כח אדם שיפתחו כל שניה את הדלת . שיש מלא קטנטנים ולתזז בינהם והסירים ולפתוח דלת . או למשל אצלי שזאת סיבה למסיבה לצאת החוצה ולחגוג עם השכנה \ השכן התורנים שדפקו לאסוף אותם חזרה הביתה . כי זהיום שישי וצריך להספיק המון . ולא אחד דופק אלא 4 או 5 .
אז נכון שכל אמא מתמסרת לשלוח את הילד שלה אבל למה כולם בשישי? ואגב מי שנוהג לתת צדקה לפני הדלקת נרות יש קופות צדקה…..
סליחה שאני נשמעת צינית אבל ממש מתסכל אותי שאני באמת רוצה לתת בלב שלם ואוהב ולהביא הרגשה טובה לילד שדופק אבל בשישי ממש ממש קשה אולי יום אחר ?
בקשר לנושא המוגנות,
כשדופק אדם בדלת לאסוף צדקה ואת אומרת בעלי לא בבית, את מגבירה את הסכנה!! וד"ל.
נכון!!!
אומרים אני לא יכולה כרגע וסוגרים את הדלת.
מסכימה ממש!
ועוד זכור לי מקרה של בחורים שהגיעו לאסוף צדקה בדלת ונתנו להם שנקל כנראה. והם לא שחררו. הפצירו והפצירו רבע שעה בבעלי שיתן הו"ק. בעלי אדם עדין, אומר להם ברכות 'תראו, גם אני אברך. ויש לי הו"ק אחרות. לא שייך. תודה.'
הם הניחו רגל בדלת! והמשיכו.
אנחנו זוצ באמצע א.ערב! תכף הוא בכולל שוב!
סוקרים לנו את כל הדירה ומדברים איתו על כל הסםרים בספריה.. וגם אצלנו ולומדים את הספרים של הרבה שלכם.. מה לא תיתן? אתה ממש דחוק? מה אתה אומר? אז איך אתה גר פה בבניין?
לא נעים לומר על בחורי ישיבה חצופים. אבל חד משמעית טקט אין.
אצלנו במשך השבוע שמים כסף קטן בצלוחית
וכשדופקים ביום שישי-יש מן המוכן