שלום!
יש לי בעיה שמחריפה עם הזמן מחפשת פתרונות.
אני ממש מפחדת מערבים.
אני גרה אמנם בירושלים אבל קרוב לערבים. וכל לילה עולים לי פחדים מעוד שביעי באוקטובר או אפילו סתם פיגועים (לא סתם). אני גם מפחדת לעלות על אוטובוסים בין עירוניים כי אני מפחדת ממש מהנהגים או אם עולה מישהו שלדעתי מחשיד אני ממש מאבדת את שלוות הנפש ורק רוצה לגמור את הנסיעה.
באוטובוסים עירוניים זה יותר טוב למרות שלפעמים אם יש משהו מחשיד אפילו קטן אני פשוט יורדת מהאוטובוס בתחנה הקרובה. גם אם משהו משפץ קרוב אלי זה מעורר פחד…
מרגישה לפעמים שזה לא משהו שאני ממש יכולה לשלוט עליו.
אמנם, זה נכון ובאמת יש מה לפחד כמו שידוע לכולנו. אבל זה משתלט עלי יותר מדי.
כל ספרי האמונה והביטחון שראיתי לא ממש מדברים פחדים כאלה. או שכותבים שצריך לזכור שהכל לטובה ומה שה' עושה זה מה שטוב. אבל זה לא מרגיע אותי. כי גם אם בעקרון זה טוב, זה ממש מפחיד.
מה אפשר לעשות?
תודה!!
אני כותבת כאן משהו קצת לא סטנדרטי, אבל אולי זה יעזור?
אני עובדת בבית חולים, איתי עובדים ערבים וערביות, חלקם אנשים נחמדים, עדינים ולבביים (וחלקם לא). יש להם ילדים קטנים, הם אוהבים את המשפחה שלהם, מכבדים מאוד את ההורים שלהם, שמרנים, לא מעניין אותם פוליטיקה, הם רק רוצים לחיות את החיים שלהם בשקט ולהתפרנס..
ולפעמים בין כל החילוניות הפתוחות שאי אפשר להרים את העינים אליהן מבלי להחשף לפריצות משוועת, או להקשיב לשיחותיהן המתובלות במילים מזעזעות, אני מוצאת את עצמי מעדיפה לשבת ליד ערביה צנועה…
כמובן שגויים הם גויים ו"בשרם בשר חמורים", אבל רציתי רק להזכיר שלא כל הערבים הם מחבלים בפוטנציה.
ממש מסכימה. מהיכרות דומה
ר חיים מבריסק כותב
שכל ערבי שלא הורג יהודי זה כי הוא עצלן.
לא אומרת את זה כדי להפחיד
אבל צריך להבין שזה הטבע שלהם
זה חוק שהשם קבע
עשו שונא ליעקב
צר לי לאכזב. כולם מחבלים בפוטנציה.
גם אלו שעבדו במסירות במשק בית אצל יהודים בעוטף עד 7.10 ואחכ שחטו את המעסיק שהכין להם א.בוקר והסיע את הילד החולה שלהם לטיפולים רפואיים בבתי חולים בישראל.
אותו דבר חשבו בחברון לפני תרפ"ט ואפילו אפילו באירופה שלפני השואה.
אין אמונה בגויים, יהיו צבועים ונחמדים ככל שיהיו.
לפני כמה שנים קראתי ספר קומיקס, מהספרים שנמכרים ב-10 ש"ח ביפה נוף כמדומני
קראו לו "המושך בחוטים" או משהו כזה
מתאר חווייה של ילד שהיה עד לפיגוע, הסתתר מאחורי איזה פח וראה משם איך כל האנשים שנמצאים בפיגוע כולל המחבל יש להם חוטים על הידיים והם קשורים כמו בובות תיאטרון
ואז אבא שלו הסביר לו שכל מה שקרה בפיגוע הכול מכוון מלמעלה כי ה' מושך בחוטים
זה ספר עם מסר מאוד עוצמתי, כדאי לך להשיג לקרוא ולחשוב
הי
את ממש מתארת אותי!
אני מרגישה בדיוק כמוך!
הפסקתי לנסוע באוטובוסים בין עירוניים- נוסעת ברכבת (ממליצה לנסות אם זה רלוונטי)
וכן- כשאני רואה שממתין איתי מישהו חשוד בתחנה- אני מעדיפה ללכת משם למקום אחר.
לא יודעת לגבי טיפול רגשי- אני פחות בנאדם שמשתף פעולה עם דברים כאלה
ניסיתי. אחרי טיפול אחד הפסקתי. זה היה ממש מטופש ומתסכל.
אם יש משהו שעזר לך- אשמח שתשתפי!
פתרון מושלם!!!!
שבגלל הדעות הציבוריות אולי לא ירוץ, אבל אפילו אם למישהי אחת זה יעזור, דיינו…
אני הייתי בסירה הזאת (כמו הרבה מאד אנשים שמפחדים),
הייתי בטיפול רגשי
והמטפלת המוסמכת, המקצועית, עם התארים… המליצה לי על זה
כדור. קטן וחמוד שלוקחים פעם ביום,
בדר"כ לא עושה תופעות לוואי (לי בכלל לא)
ומקבלים מרופאת משפחה באופן הכי פשוט וקל
לא צריך פסיכיאטר ולא כלום
את הולכת לרופאת משפחה ומספרת על פחדים וחרדות בהתאם למצב
ומבקשת את המרשם לכדור-
נקרא: סרנדה / לוסטרל/ סרטרלין – כמה שמות לאותו דבר.
למעלה ממליון איש ברחבי הארץ לוקחים אותו (!) ומסתבר מאד שגם הרופאה החמודה נוטלת אותו, כי אמרה לי שרב צוותי הרפואה בישראל על זה.
אף אחד לא צריך לדעת מזה, איכות חיים ממש!
לוקח לזה כמה שבועות עד השפעה מלאה
אני הגעתי למצב של רוגע ושמחה
עוברת את התקופה בצורה מהממת ברוך ה',
מרגיעה את הסביבה והילדים…
תודה לה' על השליחים הטובים
אני יודעת שיש אנשים שנבהלים מזה מאד (תרופה, התמכרות וכו) אבל איך אמרה לי אותה מטפלת רגשית?
חרדה ופחד גורמים לגוף ולנפש דברים הרבה יותר גרועים ממה שגורם הכדור הזה.
בברכת "ונתתי שלום בארץ…"