לא יודעת האם אני ההזויה היחידה,
שבכל פעם שמסרקת פאה
או הולכת לקוסמטיקאית
מוצאת את עצמי פותחת את סגור ליבי
ומדברת על מה שלא הייתי מעיזה עם אף אחת
זה ממש לא נעים לי
ולפעמים אני מתכננת במודע להיזהר ולא לדבר
וזה לא עוזר
הגיע לרמה שאני דוחה את הדברים האלה כמה שיותר-
מפחד ששוב אני “אשפוך”…
מכירות את התופעה?
מה עושים?
היית רוצה לשכב ולשתוק?
הייתי פעם אצל קוסמטיקאית ששתקה וכשניסיתי לפתוח איתה שיחה לא עבד!! היה נורא מביך שנאתי לבוא לשם עד שהחלפתי קוסמטיקאית (לא בגלל זה אבל זה היה רווח מסוים)
כן. לפעמים אני באה כ"כ עייפה או סתם לא בקטע לפטפט. ובא לי להרגיש שזה בסדר לגמרי אם אני אשתוק. אבל מה? בשבילה זה לא בסדר. השתיקה לא נעימה לה. ובאחת הפעמים כשממש דיברתי כל הזמן, אמרתי לה- 'וואו, לא הפסקתי לדבר', והתגובה שלה- 'יופי, ככה אני אוהבת. לא אוהבת שתיקות'.
ומאז מרגישה איזה לחץ לדבר. ובואי, לא באתי לשפוך את ליבי. אם אני ארצה- אעשה את זה.
בערב פסח הלכתי לטיפול פנים לקוסמטיקאית שלא הכרתי (שמעתי המלצות) ותוך כדי דיברנו שיחת עומק רצינית (טיפול של שעה וחצי)
כשסיימנו (שתינו שיתפנו ודיברנו) הייתי כ"כ בהלם מעצמי כי אני לא אחת שמדברת על עצמה ונפתחת לאחרים מהר (בקטע רגשי) ואמרתי לה שאני ממש מופתעת מעצמי אז היא צחקה ואמרה לי שאחרי 10 שנים בעבודה היא ראתה שמגיעים אליה סיפורים הזויים והחדר שלה ספג כ"כ הרבה שהיא הבינה שהעבודה שלה כוללת גם נפש אז היא הלכה ללמוד טיפול רגשי רציני (3 שנים לימודים) כדי שיהיה לה כלים לעזור בשיחות עם הלקוחות בקליניקה (ולא כדי להחליף עבודה!!)
היא כבר כמה שנים אחרי הלימודים האלה ואומרת שאין כמעט יום שהיא לא משתמשת בכלים שהיא רכשה בתחום הנפש בעבודתה כקוסמטיקאית
בשבילי הסיפור היה הזוייי והבנתי שזה פשוט הולך ביחד- זה מציאות שנשים פותחות את ליבן דווקא במקומות האלה בלי שיש פה היגיון לכאורה….
ואוו איזה מעניין זה
אני גם הרגשתי את זה
אני דווקא הולכת לטיפול
והיה כמה פעמים שקבעתי מייד אחרי הטיפול אפילציה
אצל הקוסמטיקאית שלי.
וזה הרגיש לי כאילו מן המשך טיפול, אחר, ממש אחר, אבל גם מן טיפולי כזה
דווקא לא רק ממקום שדיברתי , לפעמים אפילו מהשקט
כמו מן שקט של טיפול כזה…
אבל זה הגיוני
זה גם קליניקה, חמימה, שקטה
את לבד אחד על אחד עם עוד משהי.
ועוד יש מגע, מה שאין בטיפול…
מאוד הגיוני שתיווצר אווירה כזאת
אם זה מפריע לך
אולי תגיעי עם עוד מישהי
וכך פחות יהיה נעים לך לשתף…
אצלי תלוי בקטע לפעמים אני ממש בקטע לדבר
לפעמים ממש בקטע לא לדבר
ואז אני מבקשת ממנה לשים מוזיקה שקטה / שירים שקטים
עוצמת עיניים
ולוקחת את זה כהרפייה כיפית באמצע יומיום עמוססססס
תנסו זה שווה!!
אחרי שראיתי את הדיון החמוד הזה קראתי בערב את "קראט" של סוכות וכ"כ נהניתי לגלות סיפור שנוגע בדיוק בנושא הזה… לכו לסיפור "התופרת הקטנה ממדריד" של מ. קינן.
יש מצב שהיא לקחה השראה מהשרשור פה?
היא כתבה אותו עוד לפני שהוא נפתח
הי
שמעתי הסבר מעניין מאד לתופעה הזו (במסגרת לימוד הדרכת כלות…)
מגע גורם לפתיחות והרפיה
מישהי שנוגעת בכם אפילו אם זה בצורה קלילה של פן וסירוק פאה ובטח אם זה קוסמטיקאית זה גורם לנו להיפתח, להרפות ולספר…
מה אומרות?
מזדהה לגמרי…
שמעתי בעבר שהתנוחה הפיזית אצל קוסמטיקאית גורמת למוח לשחרר ולהרפות כמו במצב שינה וממילא זה גורם ללב להישפך אצל אוזן קשבת…
בעלי ספר,
וגם אליו זורמים כל מיני סיפורים מענינים
לפעמים הוא משתף אותי ולרוב- הוא לא מספר כלום לאףפ אחד.
מישהו אמר לו שהוכח מדעית שמגע בראש משחרר וגורם לאנשים לשתף ולהיפתח
אני יכולה להעיד מהצד השני….
אני מאפרת ומסרקת, לפעמים אני יושבת לאפר אישה, ואלו הדקות היחידות שהיא יושבת בהרפיה…
אמא שמחתנת ויש לה ילדים בבית זה יום של הרבה לחץ ומרוץ! ( גם כשאין קטנים בבית)
פתאום יש להן רגע לעצמן…. זה מוציא מהן הכלללל, אני גם נכנסתי לבית שלהן, לטריטוריה שלהן, אני רואה את הבית, האווירה, הדמויות, וזה גם עוזר להבין את התמונה- וזה גורם להן יותר להיפתח..
אבל אני אוהבת את זה מאוד, מאוד מחוברת לתחום הנפש.
משתדלת להקשיב, להכיל ולפעמים להשתף גם משלי כשמרגיש לי נכון…
תכירו את זה ככלל! מאפרות מסרקות, פאניות, קוסמטיקאיות- מטפלות רגשיות לא מוסמכות.
לגבי מי שכתבה שאולי הן מעבירות הלאה, זה נראה לי חוסר אמון, ולא יפה.