על קו השפיות: המסע המפרך למציאת המטפלת המושלמת

למה מטפלות לא יכולות לקבל את זה שיש, כמה לא נעים, מטפלות גרועות?
לא קשור לכימיה, לא קשור לסגנון טיפול, פשוט מטפלות לא מוצלחות.
בכל מקצוע יש אנשי מקצוע לא מוצלחים, ק"ו במקצוע כל כך מורכב שתלוי גם בלימודים, גם באישיות של המטפל, וגם בתבונה בסיסית אנושית.
יצא לי לשמוע כמה פעמים מטפלות מסבירות ש"אין כזה דבר מטפלת לא טובה, זה רק עניין של כימיה", או גרוע מזה – מאשימים את המטופלת שהיא עם נפש לא יציבה לכן הטיפול לא הצליח…
ייתכן שיש כאלו מקרים, אבל למה זה כל כך מביך לומר: אכן, ייתכן שיש נשות טיפול לא מוצלחות / מקצועיות או פשוט לא חכמות?

אהבתי את התגובה שלך,
יישר כח!
אמרה לי פעם מישהי שהמליצה לי על מטפלת
שחשוב מאד לא ללכת בעיניים עצומות ולא "כצאן לטבח"
והיא אומרת תמיד למי שהיא נותנת הפניה-לכי עם הלב שלך.
משהו מרגיש לך לא נכון-אז לא.
אין שום עניין להיות בטיפול אם הוא לא מקדם או גרוע מזה לוקח
לכיוון הפוך.
הייתי בעבר בטיפול אצל פסיכולוגית קלינית נחשבת מאד במשך חצי שנה, הרגשתי רע מאד
אבל מכיוון שלא ידעתי שיתכן מטפלת לא טובה אם יש לה תארים,
נשארתי ולא מיהרתי לעזוב. אין לתאר כמה נזק היא עשתה לי.
אם הייתי שניה אחת שם מקשיבה לעצמי ומאמינה לי כמה לא טוב וגרוע לי אצלה-ולא רק אחרי חצי שנה הרסנית,
הייתי קמה ועוזבת מקסימום אחרי חודש. הסימני
אזהרה היו כבר אז: היא הכל יודעת, אני הבעיה, אסור לומר מילה וחצי מילת ביקורת כי מיד זה נזרק עלי, והבעיה שאז שהאמנתי לה ולא לי.
אלוקים ריחם עלי שאחרי חצי שנה הרגשתי שאני לא מסוגלת טכנית
להגיע לפגישה כי אני לא מתפקדת יומיים אחריה, ולכן עזבתי.
כמובן מבחינתה זה היה סימן לכך שאני לא בשלה לעשות עבודה-
זוכרת את האמירה שלה כששקלתי לעזוב, שיש לה רשימת המתנה ארוכה
שמחכה ששעה תתפנה. אמירה שבלבלה אותי נוראות וגרמה לי לחכות חודש נוסף לפני שעזבתי סופית.
למעשה, זה לא רק שהיא לא קידמה אותי, היא הובילה אותי
לכיוון ההפוך בדיוק ממה שהייתי צריכה. במילים אחרות: נזק של ממש.
ומתוך זה אתן המלצה לכל מי שבצומת כזו, לברוח מכל מטפלת
שמשדרת לך שהיא יודעת על חייך יותר ממה שאת יודעת,
שאסור לומר אצלה שום מילה שתתפרש בכך שהיא לא טובה מספיק,
שמתעקשת לעבוד איתך בצורה שלא עוזרת לך ומאשימה אותך
בכך שזה לא עוזר , אפילו אם את שומעת עליה מאה המלצות,
תקשיבי ללב שלך. זה עוזר? זה מקדם? זה מרגיש נכון אפילו אם כואב?
אם לא, אז לא.

היי
חייבת לומר שהתשובה שלך מאוד סיפקה אותי
יש בזה משהו ממש נכון
לפעמים אני חושבת שהמטפלת תפטור לי את כל הקשיים ואז אני מגלה שיש לה רק יכולות לפטור חלק או לתקופה מסויימת
כאילו מכל המטפלות רק המטפלת מספר 3 עזרה לי אבל הרגשתי שזה מספיק לי
והמטפלת מספר 5 שהגעתי אליה הרגשתי שהיא נגעה לי בנקודות שאפילו המטפלת מספר 3 לא נגעה בי והיא נתנה לי משהו שאני לא הכרתי או שלא פגשתי
אבל יש קטע כזה בעולם הפסיכולוגיה שכאילו אומרים שזה חשוב להיות הרבה אצל מטפלת אחת ולא להחליף מטפלים כמו גרביים
אבל גם יש משהו שממש ממש מעצבן אותי בטיפולים זה שאני מאוד מחפשת לשמוע על השקפת העולם כי פסיכולוגיה חוץ מזה שזה מרפא את הנפש יש פה איזו שהיא השקפת עולם ואם אני רואה פסיכולוגית שעוזרת לי אבל היא נגיד רחוקה מהשקפת העולם על פי היהדות אז זה מרגיש לי מוזר? כאילו מי את שתעזרי לאנשים אחרים אם את רחוקה מהיהדות פסיכולוגיה שאין בה יהדות ותורה זה מרגיש לי לא נכון אני חושבת שאול אפילו הפסיכולוגיות כבר לא יודעות איך להסתכל על העולם- ואני מדברת על פסיכולוגיות שרחוקות מהתורה לא רק בקטע של חילוניות אפילו בקטע של חרדיות שאם תסכלי עליהם טוב טוב תראי שהם רחוקות מהתורה