כמה זה חמש כפול חמש??
או יותר מדויק,
כמה זה 45 ועוד 25?
כמה זה יוצא בדיוק?
שבעים??
זהו.
אפרת,
עכשיו כבר כולם יודעים.
גם רואים, ולראשונה גם שומעים,
אני שוקלת שבעים.
קילו. תמים.
לא נורא, לא נעים,
בטח אתן מחייכות מתחת לשפם,
אז אני רק רוצה לדייק,
אני, אפרת, מטר חמישים ושש, שוקלת שבעים קילו גרם, נקודה שש-
-מאות גרמים נוספים.
תזנה את הנתונים בגברת בינה, ותקבלנה את התמונה –
אני קצת שמנמנה.
אבל מזה, מזה חמודה.
פנים נאות,
עיניים בורקות,
חיוך עם גומות,
ולחיים מאוד, מאוד,
עגולות.
תודה להשם הטוב,
שלא חיסר בעולמי דבר,
ובשנים האחרונות נתן לי ולכל מכריי,
עוד קצת ממני, ועד קצת, ועוד קצת,
עד שנהיתה כאן הרבה, הרבה, אפרת.
והיום אני רוצה שנדבר עליה,
על האפרת הזאת, שנישאה 45 קילו-גרמים חפים מכל משקל יתר,
שנדבר על מה קרה לה יום אחד, כשהיא קמה בבוקר,
וגילתה, שהיא כבר לא דקיקה ושדופה כמו שהיא חשבה וחלמה להיות,
וכמו שכל העולם ציפה שהיא אכן תהיה.
הרזה הזאת, שלא משמינה חרף הלידות, השוקולדים והעוגות,
שהיא אופה אגב במרץ, ואיזה חלות…
לעד היא תישאר רזה, זה גנים כאלו, וואו מרגיזה,
אז,
זהו שלא,
יום אחד זה קרה,
זה היה עצוב נורא,
ואז הבנתי שממש כדאי לי להתנזר מן המראה,
כי למרות בטחוני העצמי המופרז,
והדימוי העצמי הגבוה,
כרגע,
המראה לא מיטיבה איתי, בלשון המעטה.
ואם אני כבר כן נתקלת בה, אז אני צריכה מיד לאכול שוקולד טוב,
ולעוף למיטה עעעעד לנחיתה –
הבאה.
וככה לידה, ועוד לידה, ואם נודה על האמת אז עוגה, ועוד עוגה,
חלה ועוד חלה,
ואני הולכת ומתמלאה –
בשנאה עצמית קשה, בהאשמה בלתי פוסקת,
ובתגובות,
של כל מיני נשים שמתיימרות להיות חברות,
ואין להן בעולמן אלא מה שעיניהן רואות,
והן רואות בי רק עודף קילו-גרמים מיותרים,
לא רואות את הגוף היקר הזה, שסחב, והרים, וחיתל, וליטף, ואילף בינה לאלפים,
לא רואות את מלאי הספוקנים, שככל שאני מתרחבת הוא הולך וצובר תאוצה,
לא רואות אותי, אפרת המתוקה, מבעד למחיצה –
העבה למדי.
"וואי אפרת בסמינר היית כזו דקיקה, אבל האמת מתאים לך גם ככה",
"חשבתי שאת בחיים לא תשמיני…"
איזה קטע?
גם אני!
ויש את אלו שממש ממש נדיבות – – –
"טוב אפרתוש, קיבלת כל כך הרבה מתנות, נו נו… מה לעשות…"
ואני רק רוצה לבכות,
תגידו לי נשים יקרות,
מתי?? מתי היה הרגע הזה בו התחייבתי לעולם, תחת כיפת השמיים, ועדים, ושמלה לבנה,
ואיה היא הכתובה, בה הבטחתי שאני, אפרת, לעולם אהיה חטובה??
ולמה נולדנו לדור אכזרי כל כך,
שהכל, אבל הכל חייב להיות פה מושלם ומוצלח,
וכל שאלתי בחיי,
היא ללדת ילדים, להאכיל ולהשביע אותם, ולהישאר לעד מידה אקסטרה סמול?
ובכלל, אני רק רוצה לשאול,
איך אישה שרצה כל בוקר לעבודה, וחוזרת לשאריות ארוחת צהריים בלתי מזוהות,
מאכילה את התינוק התורן, ותוך כדי מקפלת כביסות, אמורה לעשות דיאטה???
באיזה חלק של היום אני אמורה להשרות קינואה במי מלח, ולקצוץ זרעונים לארוחה מזינה???
ולמה כשאת פוגשת אותי ככה בגינה, את לא מבינה את כל זה לבד?
ומה אני אשמה שלך זה עבד?
ולמרות שאת יושבת בגינה,
עם שקית בייגלך דשנה, ורוגלכים ששנוררת מהשכנה –
את לא שמנה?!
אגב, אני ממש מרגישה שהספוקן הזה ממש יוצא לי מהבטן,
ולא, זו לא מטאפורה,
אלא מציאות עגומה שיום יום אני עולה איתה על במה….
וכאן, על במה זו,
אני פונה אליך חמותי היקרה,
שתדעי שכל פעם שאת שואלת אותי אם התחלתי דיאטה,
אני פשוט מתה,
על הקפוצ'ון ההוא,
שאני מקפידה ללבוש היטב הדק,
טרם אני נכנסת לביתך או פוגשת בביתך.
כי לפעמים גם לי אין לי מספיק שומנים כדי להתחבא מאחוריהם…
אז בבקשה, שעינייך לא תצאנה מחוריהן,
ותודי שאני כלה מושלמת גם ככה.
מה, לא ככה?
וכבר אמרתי לאחיותי באחת משיחותינו הסגורות,
כשניסינו ככה ביחד, למצוא כמה נקודות של אור בפטירה המוקדמת של אימי היקרה –
מיד הצהרתי בהומור שחור ומנופח,
ש"איזה נס שהיא נפטרה,
לפני שהשמנתי כל כך,
היא לא היה עומדת בזה היום, אם היא היתה רואה אותי, ככה בתפארתי".
ואני באמת שואלת,
למה כל אוהבי ומכרי, אוהבים אותי יותר כשאני פחות??
תנו לי הסבר אחד לפחות,
אני מבטיחה להקשיב ולקבל עלי צום ותעניות,
אני מבטיחה להפנים,
אני.
אני.
אני.
רוצה,
מאוד רוצה, להיות עכשיו יפת נפש כזו,
והירואית,
ולומר קבל עם ועדה,
אני שלימה עם עצמי, ככה, איך שאני, בגולמי,
אני יודעת שהרווחתי כל קילוגרם ביושר, בעשר שנות אימהות יקרות.
אני זוכה לגדל חמש נשמות, אני,
הייתי מאוד רוצה להיות כזאת,
אחת שמשלימה,
שמפנימה את השליחות והזכות, שמבחינה בין טפל לעיקר,
ולהצהיר שאני לא הולכת לעשות שינוי ניכר…
הייתי מאוד רוצה להשלים עם עצמי בכל רמ"ח עצמותי הנחבאות אל הכל… הקפלים!
אבל אני,
רק רציתי לצעוק,
אתן מקשיבות?
ואולי,
אולי,
בכל זאת,
יום אחד,
יהיה לי מספיק מקום בלב,
להיות שמנה.
ויש ספוקן מוקלט! בלחיצה פה >>>
—

אם גם את צריכה ספוקן שייגע בדיוק בקהל שלך, בשילוב שירה סוחפת,

28 Responses
וואוו!! מאוד מזדהה עם התחושות! למרות שלי אף אחד לא זרק עקיצות בנושא!
אבל זה יותר תחושה פנימית שמבאס אותי לפגוש אנשים ישנים שהכירו אותי רזה ופתאום אני שמנה..
יאוו
זה גדול
הרגשתי את הלחיים שלי גם(בלי גומות אבל בהחלט עגולות)
מזדהה מאד
במיוחד נשים שצריכות לקחת הורמונים
מה רוצים מאתנו?
איך אפשר להיות אמא רזה, אה???????
תודה אפרת!
עשית לנו טוב בנשמה!
יאו אפרת זה כל כך טוב, ונכון, ואמיץ .
פשוט מושלם.
אהבתי
תודה לך.
אוהבת.
מטר 53
משקל 78
מה לי יש להוסיף…
בדיוק היום חשבתי מה רע שיש אותי בעולם קצת יותר..
מה שמבאס זה כל הבגדים היפים שיש לי בארון ואני לא יכולה ללבוש..
וגם זה שחברה זרקה לי שהיא לא ידעה שזה עניין של נטיה מולדת
חשבה שאני באמת אוכלת יותר מכל אחד אחר…….
מהממם
כנה ונוגע
למה הקישור למוקלט לא עובד?
הרגת אותי! מצחוק! מהזדהות! הכל!
יש לך זהב בלשון!!!
זה גם חלק מהמופע המורחב שפירסמת עם הרכב זמרות וכלים חיים?
זה יהיה בפסח לקהל הרחב כמו ששמעתי?
תביאי פרטים!!!!!
וואו ממש מרגש!
רציתי רק להעיר שלהיות רזה זה גם בריאות!!
את צריכה לרצות זמן לעצמך ולהכין לך אוכל כמו שצריך
חסכים בגוף של ויטמינים זה צורך לא פחות חשוב מלהאכיל ילדים!!
{ולא… אני לא רזה אני רק הכנסתי לעצמי למודעות שאני כמו אחד מהילדים רק עם אוכל מיוחד}
אכן ואכן
ממש כפי שכתבת
רציתי אף אני להגיב כך
אני לא חושבת שצריך להתייחס להשמנה מהיבט של יופי
אלא מהיבט של חולי
גם של אמא וגם של הילדים.
אמא שיש לה עודף סוכרים בגוף
לא תהיה מספיק בריאה עבור ילדיה בבוא הזמן
וייתכן שלעיתים אף מעניקה לעוברים שלה פוטנציאל התפתחותי יותר נמוך
בעקבות מחסור בחומרים מזינים התורמים להתפתחות המח
צריך למצוא זמן לבריאות
כדי שלא יצטרכו להקדיש יותר מידי זמן למחלות ח"ו
כל מילה!!!
ממש הזדהתי והסכמתי
זה כ"כ מתסכל לקום יום אחד ולגלות שפתאום עליתי ב 25 קילו בלי לשים לב,
ולא זה לא יורד!!!!!!!!!!!
ובהחלט אני אמא וטרודה בלגדל את הילדים ולא יכולה להשקיע את כולי בדיאטה, התעמלות, ריצות וכו…
אז אני שמנה
זאת אומרת מלאה
זאת אומרת מקווה שאני יפה
מהממת אחת!
זה באמת לחץ חברתי מוגזם וחבל לעשות את זה בשביל החברה
אני מרגישה שאפשר אחרת כי אני רוצה להיות בריאה יותר
עכשיו אני מבררת על בקרמן
אפרת
מילה במילה
כולל הגובה והמשקל!!!!
ואני שואלת אתכן, מה? מה עושים??
מחפשת עצות, טיפים ותמיכה מהקהל
כי לא
אני לא רוצה להשלים עם הק"ג העודפים הללו
מאמינה ורוצה להיות 10 ק"ג פחות
וזה לא הזוי!
תודה לה' שהסביבה שלי לא אומרת מילה
אבל לגמרי מספיקים לי התחושות שלי…
תודה על השיתוף.
ואואואוו
אני רזה ממך בפער, סה״כ נראית חמודה ויפה
אבל לעצמי זה שמן יחסית לאיך הייתי לפני… הלידות והחלות
ואני משתגעת מכמה אני משקיעה בזה, ומדי שבוע אומרת לעצמי
בט נהיה שמנים, נאכל מה בא לנו ונספיק כבר עם הכושר הזה….
אהבתי כללל מילה!!!
תודה אפרת, את חמודה וכנה!!!
תודה
מטר חמישים ושש ואת שוקלת שבעים קילו ?
מה יש לך , את ממש רזה
ואיך אמרה לי משהי, כייף לילדים שלך, יש להם הרבה אמא!
מזדהה לגמרי בתור בחורה הייתי מלאה ועגלגלה
אבא שלי קרא לזה מלאה במקומות הנכונים…
ונורא נורא הפריע לי שישר מסתכלים על החיצוניות כאילו שאם אני מידה סמול אני חכמה ומוכשרת יותר…
דוקא היום אחרי לידות אני דיי רזה… אולי זה ההנקה או אולי שאין לי זמן לאכול…..
חשבתי שאני רק קצת מלאה, אבל לפי מה שאת כותבת אם אני אצליח להוריד 20 ק"ג אני אגיע למה שאת כותבת על עצמך שמנה…
תודה על העידוד
לא יודעת למה מעצבן לשמוע ממי שלא כזה שמנה, רק לא דקיקה, "וואו איך אני שמנה…"
חחח.. אפרת היפה והרזה(!!!!) כן.. את עדיין היית ועודנה רזה בעיני.
ואל תעיפי אותי מפה גם אם אני רזה בעיניך.. כי לפי הפרמטרים שלי -אני לא.
צריך עוד הרבה מאפרת כאן בעולם הזה… אז כל גרם הוא חיוני מאד בשבילנו!!!
תודה אפרת על הלגימציה להיות מהממת וגם שמנה!
את נותנת לי אויר!
אין מילים!
מושלם!
וכן, אמא שלי הכי מפחידה אותי עם כל קילו שאני עולה,
וחמותי, אם ירדתי 3 קילו, נהיה לה אור בעיניים,
והיא לא גומרת להחמיא, כשהכוונה – זה כל כך יפה לך, תמשיכי עוד, אל תפסיקי,
ואל תעלי את זה בחזרה…!!
אני חושבת שמי שנישאת כרזה וכל ההשמנה באה לה אחר כך
הרבה יותר קשה להשלים עם זה
לעומתי שתמיד הייתי שמנה
ובהריון מרגישה כיף שיש לי רשיון להיות כזו שמנה(ואפילו לא יודעים שאוטוטו לידה…)
הספוקן המוקלט שידרוג עצום, שומעת שוב ושוב
וואו,
רוצה להגיב לכל אחת ואחת מכן באופן אישי,
גילוי נאות:
בתחילה התלבטתי רבות אם לכתוב את המשקל שלי בספוקן.
הנטייה האנושית היא אכן להיתפס למשקל לחשב לי את הנראות ולאמר לי:
"את בכלל לא שמנה"
אבל הקול שאני רציתי להביא כאן ובכלל בכל התכנים שלי זה הקול של החוויה.
באמת באמת זה לא משנה בכלל המשקל .
אלא החוויה הפרשנות שאני נותנת לו.
בשביל אחת לשקול שבעים זה שיא השיאים ובשבילי שכל הילדות רצו איתי לתזונאים כדי שאני אגדל ואשמין,
שאמא שלי עד גיל עשרים היתה בודקת אחריי את הצלחת שלי אם אכלתי או…
החוויה הזאת של ההשמנה מאוד טראומתית.
את הקול הזה רציתי להביא כאן.
ולפגוש כל אחת במקום שלה בחוויה שלה.
ותראו איך בתגובות אכן כל אחת מביאה את עצמה איפו שהיא.
באנה ננסה לצאת מהמספרים.
להישאר בחוויה של כל אישה גם אם היא שוקלת חמישים ושמונה.
רוצות לקבל עוד ווידוי מעצבן?
הספוקן הזה נכתב בדיוק ביום בו החלטתי להתחיל דיאטה!!
רציתי לתת לעצמי כח,
לא רציתי להתחיל דיאטה ממקום מכווץ, מואשם, או נחות.
ו…זו התרפיה שלי.
לגבי השואלות על המופע:
כן,
אני בהחלט שוקלת להכניס את הספוקן הזה איפושהוא במופע החדש שלי מילים שלא אמרתי.
וגבי המופע בפסח ייצאו פרסומים בנפרד.
שוב רוצה להודותלכל אחת ואחת מכן,
איזו קהילה מחבקת.
תכל'ס,
אין כמו חיבוקים של שמנים.
מנסיון.
מדויק.
הכי מדויק כולל הגובה והמשקל
הכבד של כל מילה.
ואם את בכל אופן מצליחה בדיאטה הזו, שהתחלת, יחד עם גידול ילדים ובידול תפקידים-
אז תכניסי לנו עוד ספוקן טוב על זה,
בסדר?
ווואוווו אפרתתתתתתתת
זה נשמע כאילו את כתבת את זה במיוחד עבורי
עושה חשק לצעוק לך נכככככווווון ככה בדיוק אני מרגישה!!!
חייב להעלות את זה למופע
יש איזה 50 אחוז של נשים שדיבררת פה אחד על אחד
אלו שמדברות איתך על בריאות זה לא ספוקן בשבילן…
זה פשוט לקחת את כל התחושה הרעה שעולה לי מהבטן כשאני שומעת את המילה דיאטה
ולתרגם אותה למילים
והכי אהבתי
איך זה שאנשים שאוהבים אותי יותר רוצים אותי פחות
חזק!!!
תמשיכי לעשות חייל
ותזמיני אותנו למופע!
קטע עסיסי עם מלאאא טעם טוב

צחקתי ונהננתי
וגם הזדהתי
אלופה שאת
הרבה נחת מעצמך
ואם את באמת רוצה לרזות אז שיהיה רק בנסיבות משמחות ובהצלחה
הכנות והאומץ שלך מדהימים!
מחכה בקוצר רוח איזה ספוקן תטיחי על נשות הישראל הפסחיות (כמעט יצא לי פסיכיות מרוב פסח)
תשתדלי להצחיק אותנו
בונים עלייך…!
אפשר להציע רעיונות על מה תכתבי?
אולי זו בעצם פנייה לאתר?
שבי רגע – אולי תפתחו אופציה של קוראות ש"מזמינות" ספוקן עם שיתופים שלנו
כמובן הזכויות ישארו לאפרת
בעיקר הזכויות בשמיים על שהיא משמחת ומרגשת ומרתקת
אשמח לתגובה:)
אויש רחלי,
אהבתי ממש את הצעתך!
רק בואי נחליט על בארטר?
את מגיעה לנקות אצלי את הבית ואני כותבת לכן ספוקנים בהזמנה??
עכשיו ברצינות,
תזמיני משהו.
אולי באמת ככה עם האקונומיקה והסיורים בקידי שיק,
תשרה עלי הרוח ואתפור לכן ספוקן בהזמנה?
מי יודע?