בשנים קודמות השקעתי מאוד בתחפושות של הילדים,
השנה החלטתי שדי, נמאס לי לגמרי מכל הנושא הזה.
זה נראה לכם נורמלי מה שהולך?
אני רואה ילדות מחופשות הולכות עם משאות ענקיים,
של עגלות, ארונות, שולחנות ודוכנים ,
ומשנה לשנה זה תופס גודל..
אפילו ילדה אחת לא הצליחה להעביר בדלת של הכיתה את האביזר שלה…
בשביל מה מתחפשים?
בשביל לשמוח.. לצחוק… לזכור שזה פורים..
מה זה ההנחתה הזאת של הופעות תצוגה?.
יושבות אמהות טרוטת עיניים ומכינות שעוווווות תחפושות..
וההוצאה הכספית… בשביל יום אחד!!!
וזה חוץ מהעבודה והחיים שוטפים, איך?
בגלל שהיום אי אפשר להוציא איזה תחפושת מהארגז התחפושות ולהתחפש ,
כי זה הזנחה… כי הילד ירגיש שונה…
בגלל שאנחנו איבדנו את זה לגמרי…
אני חושבת שכדאי שנפנים שלכל אחת יש את החוזקות שלה ומותר לה לממש את הכישרונות שה' נתן לה על הצד הטוב ביותר,
למה זה כ"כ מפריע לנו?
למה לא אומרים לתלמידה חזקה שקוצרת מאיות מבלי להתאמץ שתוריד פרופיל כי יש בנות שכמה שהן ילמדו וישקיעו יגרדו בקושי את ה80?
אם חברה שלי חזקה במספרים ולמדה ראית חשבון ועושה בזה הון אז היא בעיתית כי לי ה' נתן ראש מסוג אחר ?
אם אחותי מסוגלת לעבוד משרה מלאה ואני מתמוטטת אחרי 6 שעות אז זה אומר שהיא מפרידה בין עיקר לטפל?
מה הקשר?
למה אנחנו יכולות לקבל בהבנה את זה שאחת מעורר אותה קפה ואחת שוקו ואחת בכלל לא אוהבת שתיה חמה….
ולעומת זאת, אם יש משהי שה' חנן אותה בכישרון וחוש אסטטי מפותח והיא נהנית להשתמש בו וזה ממלא לה את הנשמה, ולטפח את הילדים ולטפטפ אותם נותן לה כוחות,
אז פתאום כאן זה בעיה, וזה מוסכמה חברתית מעוותת, וזה עיוות של ערכים וכו'
למה?
כי לך אין את היכולת הזו ולך זה עולה במאמץ יותר?
רק מה, במקום לעבוד על ערך עצמי ועל חוסן אישי, הרבה יותר קל להאשים את הזולת שהנה היא רדודה ומה שמעניין אותה זה רק שטויות / הבלי עולם הזה / כסף / מותרות וכו'.
הכל בסדר
לכולנו יש זכות קיום פה בעולם, זה שאני בוחרת להשקיע במקומות שאת בורחת מהם לא אומר עליך ועלי כלום
אז בואו ונלמד לכבד את השני ולכבד את ההעדפות שלו זה לא בא על חשבון אף אחד והכל טוב,
ואגב, לכל מי שדואגת,
אז גם לי יש תחומים שקשה לי בהם ואני צריכה לקרוע את עצמי, ומבטיחה לך שההשקעה הנ"ל לא באה על חשבון הילדים ולא על חשבון הבעל וגם לא עולה לי הון כסף,
(אני אברכית 🙂
כן, יש לי את הכישרון למצוא סטים בזול
יש לי את הכישרון לתקן את מה שצריך
יש לי את הכישרון לדעת להוסיף את הכפתור שיתן את טאץ' המושלם לבגד כולו..
ויש לי את הכישרון להכין תחפושות מהממות מכלום כסף וכלום חומרים.
ומותר לי,
אני כמעט לא מפרגנת לעצמי כלום מחוסר תקציב וסיבות נוספות
אז גם על הדבר הזה שמשמח אותי ומפרגן לי אני אמורה לוותר????
לגמרי מותר ואני יסתכל בכיף על הילדים שלך למרות שאני לא כזו -מה אכפת לי לא גנבת ממני כלום 🙂
ממש לא
לראות ילדים שלבושים ומחופשים יפה ומוקפד ממש מרחיב את הלב…
תמשיכי ככה
למצוא את הדברים שאת חזקה בהם
ואם אני טובה בבישול ופחות בניקיון אז מה?
אז אני לא אבשל ואנקה כמו לא יודעת מה רק כי השכנה ככה?
סבתא שלי היתה מוכשרת ברמות על,
היא לקחה בגדים ישנים גזרה מהם את החלקים הטובים ותפרה לבנות שלה בגדים יפייפים,
אבל אף פעם זה לא היה בגדים של סוף הדרך, שמנקר לאחרים את העיניים,
אף פעם זה לא היה להשתגע על זה ולהשקיע בזה מאמצים ומחשבה מעל ומעבר, זה היה לדאוג לילדים לבגדים מכובדים, בגבול הנורמה, כמובן שאם היא תופרת היא לא תתפור מכוער, אלא ההפך תוציא בגד יפה מאוד, אבל מעולם היא לא חשבה לצאת מגדרה כדי למצוא את הסרט שיתאים בדיוקקק לגוון של הבד ההוא עם הגרב ההוא…
גם שתלמידה מקבלת מאיות, נכון לא אומרים לה לקבל 80 אומרים לה שלא צריך לתלות את המבחן על קיר הכיתה ומספיק שרק אבא ואמא ישמחו עם הציון שלה…
וגם מי שיש לה ראש טוב, זה מצוין שהיא עושה איתו דברים טובים ומפרנסת בית של תורה אבל שוב גם בנושא הזה לפעמים מרגיש שאבדנו פורפורציות לכי תראו בסמינרים את המסלול של המחשבים לאומת ההוראה, למה בת שיש לה ראש פחות ריאלי והתכונות שלה יותר מתאימות להוראה צריכה להרגיש טיפשה מטופשת כשהיא הולכת להוראה?
הכל זה רק דוגמאות מהבעיה העיקרית שכולם חיים את כולם, לא גומרים לדבר ולדבר ולהסתכל על כולם וזה מה שמתסכל פה…
אי אפשר לשנות את כל העולם
אבל מספיק שנלמד את עצמינו ואת הילדים שלנו מה זה חוסן פנימי, לעשות מה שמתאים לנו ולא מה שמתאים לשכנה.
נכון, את צודקת מאוד, אבל דיוק- מי שמקבלת 100 במבחנים היא גם- בדרך כלל- זאת שיודעת לענות תשובות בשיעור וחברות רוצות ללמוד איתה למבחנים…. האם אמורה לשבת בשיעור עם פה סגור?
לא עם פה סגור, אבל אחת שיותר מידי "משפריצה" את חכמתה, ממש מעבר לרף היכולות של הכיתה, אז הייתי מלמדת אותה קצת צניעות גם בנושא הזה. זה גם כדאי לה, כי בד"כ בשקט בשקט, למרות שהחברות ירצו ללמוד איתה, אבל היא הופכת להיות לא אהובה.
בדיוק כמו בתחפושות, ובשיפוץ בית, ובעוד תחומים.
לא צריך לקבל 80, אבל להשפריץ יכולות מיוחדות ולהיות בולט מעבר למקובל – אפשר להבין שזה מאד מאד קשה לכלוא את היכולות האלו בבטן… אבל בנאדם חכם וצנוע כן ישתדל לא להבליט ולבלוט יותרמידי, גם כדי לא לצער (כן!!!) ולגרום חלישות הדעת לסביבתו, וגם כי זה כדאי לו… מה לעשות, קשה, קשה לעולם לפרגן להצלחות משפריצות…
אני נהנית מהדיון כי זה מעלה נקודות מענינות למחשבה של מה אני עושה כי אני נהנית ואיפה הסביבה מפריע לשיקול הדעת האישי והמתאים לי
וכן איפה למרות מי שאני, אני מקריבה בשביל שייכות ואיפה זה נכון ואיפה זה הרסני
הי, אני מבינה שאני בשרשור משנת 2026 🙂
אבל בתור ילדה קטנה, נדהמתי מהקופסאות הענק שילדים הולכים בתוכן!
ועברו לפחות 20 שנה 😉
אני מסכימה עם-כל-מי-שציינה- שבאליאקספרס יש המון תחפושות זולות
יש גם יקרות
אבל תמיד אפשר למצוא ולבנות תחפושת יפה בלי הרים וגבעות.
אני בעד 🙂
כנסי לפוסטים שלי, אולי תאהבי משהו ❤️
ארכיון alixepress – שבי רגע
מקנאה בכן, אימהות משקיעות. כולכן שיודעות להוציא תחפושות יפיפיות ומשלוחי מנות מהגלריה. אין לי את הכישרון הזה, פשוט אין. לא יודעת לבחור את הפריטים ואני לא טובה בלבחור ולהחליט בכלל. וזה לא ענין כלכלי. פשוט לא מצליחה להתארגן עם הדבר הזה שקוראים לו פורים.
אז מה שנשאר לי זה רק להתפעל מהתוצרים ולפרגן לכן מכל הלב!. תהנו. ותמשיכו לשמח את כולם, זה כל כך יפה!
ולכל אלה שדיברו עם ה' ויודעות מהו רצונו, (ובעיקר ממה הוא לא מרוצה) בבקשה סדרו לי גם כן פגישה עם הרבש"ע, אני גם רוצה לדעת את רצונו בכמה עניינים…
פעם שמעתי ממישהי משהו יפה והתחברתי:
בשביל מי ד’ ברא את כל הבגדים היפים, הסטים, עגלות הבוגבו וכו’ אם לא בשביל הנשים החרדיות שמגדלות משפחות ברוכות ילדים? וזה מרחיב להם את הלב ונותן להם כח ושמחה באימהות?
נכון שאנחנו מגדלות ילדים כי זה רצון ד’ אבל המצווה שלנו זה לעשות את זה מתוך חשק וחיבור.
ברור שזה יוצא מפורפורציה צריך לעשות חושבים, אבל שזה בגבול הטעם הטוב אני לא רואה בזה שום דופי.
אמא לארבעה קטנים שמאד אוהבת לראות אותם לבושים יפה ובסטים.