נשים מופלאות
איך אתן מצליחות הכל?
כותבת בתסכול
אני ב"ה אמא לשניים, מתחת לגיל שנתיים. מתוקים חמודים ועליזים
עובדת במשרה מלאה
בעלי אברך יום שלם
והבית……. בלאגן מאורגן
אני פשוט לא מספיקה כלום כלום כלום
ספרו לי איך אתן מצליחות גם לבשל גם לכבס גם לגהץ גם לקפל גם לסדר גם לשטוף
גם וגם וגם
מרגישה שחסרה לי שיטה
שיש לי אולי איזה חור בהשכלה
אשמח לעצותכן 🙂


אני אישה מופלאה ורוצה לגלות לך את הסוד שלי,
אני פשוט לא מספיקה, כן אני מוצלחת, אימא טובה, בית מתפקד ב"ה ואני לא מספיקה,
אני עושה רק מה שאני מצליחה ומהשאר אני מרפה,
תדאי לך סוד,
כשמרפים מגלים שהעולם לא מת, גם אם אלתרתי ארוחת צהרים, וגם אם הרצפה מלוכלכת, גם אם הילדה לקחה תלבושת מסל הגיהוץ, וגם אם חיפשו גרביים בערימה ההממתינה לקיפול, הכל טוב , ב"ה חיים, ולא מתים מזה
דבר נוסף שקורה כשמרפים, הלחץ נעלם והקב"ה שולח סיעתא דשמיא מיוחדת ואז קורה לפעמים שמספיקים הרבה יותר.
זה באמת בלתי אפשרי
ויש לי כפול ילדים ממך
אבל בעלי בפירוש נושא בעול של הבית, בבישולים ובסידור, ועם הילדים
אין לי ברירה כי אני ממש לא סופר וומן
ואני עובדת כשכירה וגם עצמאית
אני אספר לך מה חסר לך – ההבנה שלא כולן מספיקות הכל 😉
את אמא ב200% משרה לשני פצפונים, בעז"ה הם יגדלו ותראי שיהיה לך קל יותר להספיק עוד דברים חוץ מלגדל אותם.
טכנית, אצלי הגיהוץ יצא מסדר היום מהרגע שהשני הגיח לאוויר העולם, אולי בעתיד הוא יחזור (אני אוהבת לגהץ!)
סדר וניקיון בד"כ בליל שיש ובמוצ"ש ומשתדלת לתחזק מראה סביר וניקיון בסיסי תוך כדי היום, ואם לא מצליחה – אז לא, לא קורה כלום עם כל המשחקים הפוכים בסלון (או שיש כלים בכיור)…
בישולים – אני מבשלת לשבת כפול ומקפיאה לכל השבוע + ארוחות מהירות (מושטים / טוסטים / חביתות טונה וכד' ותוספות של פתיתים, פסטה, אורז וכו')
וכן, בעלי בהחלט מושיט יד בהכל.
המון נחת וגידול קל!
אמא לשני פצפונים (שניהם מתחת לגיל שנתיים!!) + בעל אברך יום שלם + לא כתבת, אבל מתארת לעצמי שאת עובדת במשרה מלאה או כמעט מלאה + חוסר ניסיון בעבודות הבית (אמנם את כבר שנתיים "בעסק", אבל יש המון קיצורי דרכים שלומדים עם השנים)
= עושים את המינימום!!!
בצומת של החיים שלך עכשיו, נשים אמורות להספיק את המינימום הנדרש, ממש!
הילדים עוד יגדלו, וילמדו לעזור, ואח גדול ישים מוצץ לאח קטן, ואת תלמדי לאלתר ולבשל הרבה יותר מהר וכו' וכו' וכו' –
ועד אז, בבקשה, תעשי את המינימום (ותורידי מתחת למה שנראה לך מינימום…) ותשמחי בצומת המופלאה שאת נמצאת בה – כמעט בלתי אפשרית……! ובכל זאת את צולחת אותה באופן יומיומי!
תזהרי,
כתבת אח גדול שם מוצץ ללאח קטן, יכולים להאשים אותך בניצול קטין, בחוסר אחריות ועוד 🙂
(ראי דיון איפה עובר הגבול)
לא מספיקות 🙂
את בחברה טובה
תזכרי,
שבית מסודר זה לא ערך בפני עצמו
בטח ובטח לא מעיד עלייך שום רע שיש בלגן
נכון שיש נשים שמצליחות הכל
ואפילו עושות את זה באוירה טובה ורגועות.
אבל הרבה לא מספיקות הכל
לפי הענין
זה רק אנחנו שרואות כל אחת ביום הטוב שלה וחושבות שתמיד הכל טוב אצל כולם כל יום…..
תכלס,
תרגישי הכי טוב עם עצמך (אלא אם את בכונה מבלגנת כדי להציק למישהו, בהומור)
נורמלי לא להספיק הכל
לא נורמלי כן להספיק הכל
הילדים בעז"ה עוד יגדלו (קלישאתי, אבל נכון)
את תלמדי להכיר את עצמך ואת הבית ואת המקום והנוחות שלך בטיפול בהכל
ו.מקסימום יש נשים שהבית שלהם מבולגן עד.. ועד בכלל
והן חיות באושר
התמודדתי ממש כמוך
גדלתי בכל המובנים
היום קל לי יותר
וגם ימים שאני לא משתלטת,
ויש ימים של בלגן אדיר
אני רגועה עם עצמי
מבינה למה ואיך זה קרה
אם טעיתי – לומדת לפעם הבאה
ואם ככה סידר ד' באילוצי החיים – מה טוב מזה? להוריד ראש ולקבל באהבה
ולשמוח שהשקענו בדברים היותר חשובים.
והיות שבאמת בית נקי ומסודר עושה טוב לנפש
תנסי, אבל בנחת
לחשוב על משהו קטן שאת יכולה לעשות
וצעד ועוד צעד מגיעיםם רחוק
אל תנסי הכל בבת אחת –
זה עצת היצר נופלים חזק וקשה לקום
עד כאן הגיגי
עלי והצליחי
מעריצה את נשות ישראל המדהימות והיקרות
אני שלושה חודשים אחרי לידת הילד השני,
ושבת אחת אצל ההורים התלוננתי שחלמתי להספיק הרבה יותר בחל"ד,
אמא שלי ואחותי ענו לי ביחד במקהלה-
למה חשבת להספיק??? 🙂
אז זהו, אני לא מנסה להספיק,
רק משתדלת לעשות מה שבמסגרת היכולות שלי
רק ההתעסקות סביב הילדים לוקחת המוןןן זמן אז מה זה אם לא הספקים??
אני כמעט לא מגיבה אבל הייתי חייבת.
את אמא ל2 מתחת גיל 2?
אלופת על!!!
ובאמת –
זה גיל דורש דורש
ומתוק בטירוף
תהני מהם
ותזכרי שאת מדהימה!
אין מלאכיות יש סדרי עדיפיות ,
גם אם נראה לי שכולן מסתדרות מסבבי מעולה ,
קודם כל אין מלאכיות ,
אלא יש סדרי עדפיות ,
ותחשבו ביחד מה הכי חשוב ועל מה לוותר ,
ובעיקר תחפשי את הדברים הקטנים שחשובים לך ואפשר לייעל ,
תכנון נכון וסדרי עדיפיות יעזרו לך מאד ,
בתור תומכת לידה שרגילה לחיות פנויה להקפצה בכל רגע נתון ,
למדתי לבשל שבת ב20 דקות או ארוחה בתנור ב10 ד'
וכן על זה הדרך ,,
וכמובו לא לשכוח ששתי פיצקאלאך זה יותר ממשרה מלאה
הרבה כח
חיה
יאו אני בדיוק באותה סיטואציה.
אמא ל-2 צפופים פיצים
אני איתך בסיטואציה מכל הלב!
אספר לך, שעד לפני תקופה כל יום כשבעלי חזר מהכולל הרגשתי מאוד רע עם מה שמקבל את פניו-
בלאגן, אין מה לאכול, ילדים מרוחים בכל דבר אפשרי, ואישה עייפה וגמורה שלא נראת משו.
החלטתי לבקש ממנו שיתן לי משהו אחד מתוך הרשימה הנ״ל שהכי חשוב לו שכן יהיה בסדר.
הוא אמר שיהיה לו נחמד שהבית יראה קצת שפוי ולא סדום ועמורה, לפחות מה שרואים מול הדלת:)
ומאז במקום לנסות להספיק את כל העולם, זה הדבר היחיד שאני מתמקדת בו עד 7 בערב-
לא מקלחות, לא כביסות, לא אוכל ולא ניקיון,
רק – סלון מסודר (בגדול ממש!! לא ברמת הספונג׳ה כמובן)
הזוי כמה שזה שינה לי ולו את החיים
אי קטן של שפיות שאותו החלטתי שאצליח לעשות, וזה משפיע מאוד
כי דבר ראשון- זה נותן סיפוק מידי, ואז זה נותן חשק גם לנסות לקלח את הילדים,
או לסדר גם טיפונת את המטבח או אפילו אפילו את החדר.
אחרי שבעלי חוזר אנחנו משתלטים ביחד על מקלחות-השכבה
נחים קצת מעמל היום, ואז אני מבשלת ארוחה מינימליות ביותר.
לעיתים רחוקות יש לי כח אחרי הארוחה גם לקפל כביסה או לגהץ
כל שאר סידורי הבית קורים איכשהו בימי – חמישי לילה-שישי- מוצאי שבת.
חחח,
יום אחד בערב שבת שאל אותי בני החמוד:
" אמא, למה רק בשבת הבית שלנו מסודר?"
חחחחחח
בדיוק אתמול הילדה שאלה אותי בתמיהה – אמא, למה את שוטפת כלים? את אף פעם לא שוטפת כלים!
כן בטח, הם הרי נשטפים לבד…
כנראה היה חופש אתמול אז היא ראתה…
אצלי קמים בעיניים פעורות: מי סידר את הסלון??? לא יודעת… כנראה מלאכים, כשישנתי..
בשבת?
מצב מעולה
אצלינו רק בהדלקת נרות
כשאני מסדרת ומנקה הבן שלי שואל אם היום בלילה שבת
איזה מעודד!!!!
גם אצלינו מסדרים 'לכבוד שבת..'