עקרונות ההתנהגות האנושית נחקרו לאורך שנים, הם אוניברסליים, כוללים את כל הגילאים והמעמדות, חוצי מגזרים ומגדרים, די פשוטים ומוכרים לכולנו, הרי זה אנחנו בעצמינו, הלא כן? די מעניין לראות את עצמינו דרך המחקר ולהגיב בהפתעה: "מה באמת? לא שמתי לב לכך" או: "וואו, נכון, זה בדיוק אני!" ויש גם התנגדויות, ויכוחים וקצת חוסר אמון, אבל בסוף, הכל מתיישב ומובן, ולוקחים את הידע הזה לעבודה, ולעבודת החיים שלנו, שמשמעותה לצאת מפה אחרי 120 בנאדם הרבה יותר טוב ממה שהייתי מאז שהגעתי לגיל מצוות.
לו היה בית ספר לאימהות, אלה היו השיעורים הראשונים שהייתן אמורות ללמוד שם, דרכן, הייתן מבינות את התנהגותכן כילדות, כאימהות, כבנות זוג, כחברות, כמועסקות או יזמיות – מפנימות את העובדה שאתן הסביבה המשמעותית ביותר של הילד, ולכן אתן הכי משפיעות על ההתנהגות שלו. אח, איזו עוצמה יש לנו!! זה משמח אבל גם קצת מלחיץ, ולנו, אין ברירה בכלל כי אנחנו אימהות וזהו!
בניתוח התנהגות בוחנים תחילה את הנסיבות לכל התנהגות, וגם את התוצאה הנוכחית שלה, וחושבים איך ניתן לגרום לילד לשנות את ההתנהגות שלו על ידי זה שאנחנו, הסביבה, נערוך שינוי בנסיבות (כלומר בטריגרים או ברקע) ונערוך שינוי בתוצאות ובתגובות שלנו להתנהגות (כלומר באיך שנגיב להתנהגות, במה שיוצא לילד מאותה התנהגות).
אנחנו יכולות לרכוש את ההבחנה הזו, את הזיהוי ואת עקרונות ההתנהגות, ולהשתמש בהם כדי להביא רוגע שלווה וביטחון אל תוך הבית. בזמן קצר ובחוויית הצלחה משמעותית עבורנו ועבור ילדינו.
רק אני מזהירה…. הטור הזה מיועד לאימהות מסורות שמוכנות לטרוח ולעבוד כדי להשיג שינוי, ואין הכוונה לעבודה פיזית כמובן, כי אם זמן, מחשבה ותשומת לב, של התבוננות פנימה, התכווננות ורכישת הרגלים שיזיזו אותנו לפעמים מאזור הנוחות שלנו, אבל יעניקו לנו חווית אימהות מסוג אחר, מסוג יוזם, משפיע, חווה הצלחה ומלא סיפוק.
בניתוח התנהגות השאלה הראשונה שנשאלת היא: "מתי ההתנהגות הזו קורית?", ואין הכוונה דווקא לעיתוי, כמו למה שקורה מסביב בסמוך להתנהגות. ורק אחרי שיש לנו מספר דוגמאות ותצפיות מהחיים האמתיים, אנחנו יכולים להבין את השאלה הבאה: "בשביל מה היא קורית?", כי ההתנהגות אמורה להביא תועלת כלשהי עבור המתנהג. ובכוונה אני אומרת מתנהג, אנחנו אומנם נדבר על הילדים אבל העקרונות הם גם כלפינו. גם להתנהגויות שלנו יש נסיבות, (כשאני עייפה, וגם צריכה להספיק המון דברים וגם ממורמרת על זה שאני לבד עם הכל אני מתפרצת וכועסת, או כשאני מרגישה לא מוערכת אינני מוכנה להיענות לשום בקשה, אני עונה מיד לא!) וגם אצל ילדים נבחין בהקשרים בין הנסיבות להתנהגות.
לדוגמא: "תמיד כשאני מטפלת בתינוק הוא מבקש דברים ברצף ומנדנד ללא הרף". וכן, הדרישה להכנת שיעורי בית תהיה הנסיבות להתנהגות מתחמקת- "הוא מורח את שיעורי בית על פני כל אחר הצהריים."
ואז מתבוננים על תוצאות ההתנהגות או תגובות הסביבה להתנהגות: "לאורך כל זמן הטיפול בתינוק אני מנהלת דיאלוג עם הגדול יותר, מבקשת שימתין, מפצירה שיבין, מתחננת שיתאפק, כועסת שיסתדר לבד, אולי מרשה דברים שלא הייתי רוצה להרשות…" והתוצאה של ההתחמקות משיעורי הבית היא: "אני קוראת, מבקשת, משכנעת עוזרת מזהירה וזה מתיש אותי מאוד וגוזל לי זמן רב!"
כשאנחנו מציפים בעיה שדורשת פתרון, עלינו להיות מדויקים ולדעת להגדיר את:
א. ההתנהגות הלא נאותה שאותה אנחנו רוצים לשנות, להגביר או להפחית.
ב. העיתוי והנסיבות שבה היא מתרחשת למצוא את המכנה המשותף ביניהם, להבין מה מבקש הילד להשיג דרך ההתנהגות
ג. לראות כיצד תוצאות ההתנהגות אכן מביאות לו את אותו הישג.
שלושת ההישגים המרכזיים סביבם מתרכז הניתוח הם בדרך כלל:
- השגת תשומת לב – חשוב להבחין גם ממי.
- בריחה מדרישה – ניסיון לחמוק ממשימה קשה, לא מתגמלת או מתסכלת.
- חיזוק אוטומטי – השגת דבר מה מתגמל, כמו ממתק, או תחושה פיזית (תנועה אצל ילדי היפר או מגע אצל ילדים תחושתיים).
ולסיום כלל חשוב:
תמיד נבחר התנהגות אחת לבד לטיפול, ובכל השאר נרפה. כדי להשיג את השינוי המיוחל יש להיות ממוקדים, מכוונים ולא להתפזר, מה שאומר שחסל סדר לוח נקודות עם טבלאות עמוסות בעמודות שמעבירות את החייל הקטן טירונות מזמן הקימה בבוקר ועד לכתו לישון 
, גם אם זה עבד לכם והוא זכה בפרס המיוחל, ביום שלמחרת הפרס מסתיים מצב החירום וחוזרים לשגרה המוכרת…
נ.ב. אתן מוזמנות לשלוח שאלות מפורטות ברוח הדברים שלעיל, אשתדל להתייחס אליהן להשתמש בהן כדוגמאות ולשלב את התשובות עליהן במשך הזמן.
כי שינוי בהתנהגות צריכים להפנים ולהתעסק בה ובתדמית שהיא מייצרת. על כך ועוד בטורים הבאים בעזרת ה' יתברך.
להארות הערות ושאלות –
יעל סלע – YAELSELA9@GMAIL.COM
יעל סלע היא מנתחת התנהגות ומומחית להדרכת הורים וצוותי הוראה, בתחום מניעת נשירה אקלים משפחתי ובית ספרי, הנעה ומוטיבציה.
2 Responses
נניח אצל ילדה בת 8, שאוטומטית כשמשהו לא מוצא חן בעיניה עם האחים שלה היא ישר מרביצה להם, חוטפת את מה שנמצא אצלם וכו'- איך עוזרים לה לשנות תגובה? להשתמש בדיבור במקום בידיים?
מהמם!
מענין ממש להבין מהצד של אשת המקצוע.
משתפת מהנסיון שלי: אני בהתיעצות קבועה אחת לשבועיים עם מנתחת התנהגות מעולה לגבי ילד שלי שמאובחן עם ASD בתפקוד גבוה מאד, ברוך השם.
בעזרתה הרבה התנהגויות בעיתיות – למדנו ב"ה איך למנוע.
איך לעזור לילד לא להרתע מתחפושות, איך להגיע למצב שהוא עוזר בבית בלי שזה כרוך במרמור ומאבקים, ועוד.
הרבה דברים קטנים כביכול, שבעצם חשובים מאד ועוזרים לו בסופו של דבר להסתדר עם החברה, להביע את עצמו יותר ויותר, לגדול בעז"ה בריא בנפשו.
אגב, הייעוץ הוא במסגרת הת"ת, והמימון הוא מהעייריה, כחלק מסל השעות של הילד.
וזו גם תשובה לכל מי ששואלת על הסיבה לאבחן ילדים. בלי אבחון, כל דבר כזה יצטרך להיות פרטי, ומדובר בהון תועפות.