אולי במקום לזלזל קמעה כל אחת בתשובה ובדיעה ששונה ממנה,
תעצרו רגע, תחשבו על זה, יש לך דירה? משלך? ארבע קירות, דלת, חלונות?
את קמה בבוקר פותחת עיניים יושבת על קפה במטבח משלך?
את זוכרת להודות ולהגיד מזמור לתודה?
כי לא משנה איפה בחרתם לגור ואיפה אלוקים שם אתכם (בינינו זה שיח נשים פה, וכל אחת תעשה מה שבעלה יחליט ונוח לו, לא משנה מה כותבים בשבי רגע:) אפילו אם זה נורא משכנע, כל עוד בעלך לא מסוגל לחשוב על לעזוב את הכולל שלו או את החברים או ההורים לא משנה מה בדיוק, זאת הזכות שלך לקום גם ביחידה 30 מר ולהיות מאושרת…) פשוט תגידי תודה
כי חברות, לידיעתכן, גם בפריפריה המחירים לא זולים כל כך ולא נגישים לכולם…
אולי חוץ מדימונה וירוחם (שאחי אגב גר שם ומרוצה ממש)
זוג עם 2 במעון כשהבעל אברך, וההורים ברוך ה׳ חיתנו כבר כמה וכמה כך שלתת להון עצמי כבר קצת גדול עליהם, גם דירה באופקים עולה מיליון שקל, חשבת על זה? שלא לדבר על דירה חדשה וגדולה ומרווחת (עוד עם חצר) כמו שמדברים עליה בהתכתבות למעלה.
אז יש לך? פיסת אדמה, או גג באמת שזה לא משנה. תגידי תודה
טוב לך שמה? באיכנשהו שהיא ממוקמת? תצעקי את התודה שלך, תשירי אותה…
זה לא מובן מאליו,
ואולי במקום לדבר על כל אילו שכן עוברות לפריפריה או לא עוברות
תתפללי על אילו שאין להם עדיין…
(ואגב, גם שכירות בפריפריה לא תמיד משתלמת לכולם, רק הנסיעות פה ושם לשבתות להורים, והקניות שיוצאות יותר יקר בחנויות מכולת במקום בסופרים גדולים, פלוס המשכורת שבפריפריות לצערנו נמוכה משמעותית מהמרכז כבר אין הבדל בתוצאה הסופית בסוף החודש…)
יתכן באמת שהתוצאה הסופית בסוף חודש היא זהה, השאלה מהי רמת חיים– כי דירה 3 חדרים בבני ברק בקומה רביעית בלי מעלית עולה כמו דירת 5 חדרים בנתיבות בבניין חדש…
ויש גם סופרים גדולים בפריפריה 🙂
אברכית
1 שנה לפני
שלום,
קוראת את המילים של כולן. קודם כל מתפעמת מאתנן.
מהדור הזה, שבואו תראו מה הולך בחוץ, איזה חולין, ומדבר. וכמה קודש אצלינו פנימה.
איפה נחנך יותר. איך נשמור יותר. איך החממה שלנו תהווה כלי קיבול לשכינה בצורה המיטבית.
וזה קודם כל וואו. ורצה לטפוח לכל אחת על השכם באשר איפה היא גרה.
תורה תנאי אחד לה ליטול אותה. ואין מקום להגיד רק שם אפשר לקחת אותה. או רק בבני ברק. או בעפולה.
זה כל אחת איפה שמחכה לה. לבוא. לקחת. להקים לה בית ומרחב.
ולא קשור איפה צמח X ואיפה יש יותר ישיבות. לכן שם התורה שלך? לכן שם תראי יותר נחת?
אני חושבת שזה ממש מבדק פנימי ונתוני חיים שה' נותן לכל אחת.
אחת- תתן לבעלה ללמוד בשישי ואחת לא. ואז מה? אולי זה הכח שישי לה, וככה הבית שלה עובד את ה' בדרך שלה.
אולי במקום זה כל את כל השבת היא מפנה לו? ואולי גם לא.
אני חושבת שמרב שברוך ה' יש כל כך הרבה תורה היום. זה נהיה כאילו משהו צבורי ולא אידי. וזה טעות.
התורה של הבעל שלך היא פרטית ואישית ואין בלעדיה.
והבית שלך הוא גם.
ותעשי מה שנכון בלי שיקולים של מה יגידו. כי זה לא נכון.
מאחלת לך. שתזכי לקצור בכל מקום שהוא. ברינה.
מעריכה כל אחת ממכן ממש ממש.
ירושלמית בעבר (ולתמיד), פריפרית בהווה
1 שנה לפני
שלום לכולן!
נראה לי כל מה שהיה יכול להיאמר כבר נאמר, וכמניין הנפשות כך מנין הדעות בעד או נגד הפריפריה.
אבל יש דבר אחד שלא נראה לי שאפשר להתווכח עליו:
בדר"כ מי שגרה במרכז, גרה שם מאז ומעולם, והיא לא מכירה שום מציאות אחרת.
לעומת זאת, הרבה מאלו שגרות כיום בפריפריה כן גרו בעבר במרכז, ויש להם הסתכלות ודעה הרבה יותר רחבה וכוללנית, כי הן יודעות בדיוק מה קורה ב 2 המקומות ויודעות להשוות בין הנתונים הקודמים לחדשים.
כך שבעיני, כדאי לתת לאמירה שלהן מקום של כבוד ולא לפטור אותה בתגובה מבטלת של: אנחנו יודעים מצוין מה קורה בפריפריה וברור ששם זה פחות כי…
אם אתם באמת רוצים לדעת מה יותר טוב, אין תחליף מלברר, לדבר עם אנשים שגרים שם, ללכת לראות ולהתרשם בעצמכם, לבדוק לעומק את נושא האוכלוסיה/הכוללים/המוסדות/העבודות/הרבנים וכו', וגם אז – תדעו רק בכלליות.
וכאחת שמעולם לא חשבה שאפשר לעזוב את ירושלים ויש מה לחפש במקומות אחרים, אני יכולה לומר בגאווה ובהנאה שיש חיים (ואיכות חיים) אחרי ירושלים.
בנוגע לנושא של השתייכות לקבוצה מסויימת בציבור וכו' – נראה לי שכיום כמעט אין קבוצה/מגזר שאין להם קהילה באחת מהפריפריות. בין אם זה חסידויות שונות שבהרבה מהן קיימות קבוצות ברחבי הארץ, ובין אם זה בציבור הספרדי או הליטאי ובקבוצותיו השונות – שגם אצלם כמעט אין קבוצה שאין לה קהילה ברחבי הארץ. וכמובן איפה שיש קהילה מקבוצה מסויימת בדר"כ גם יש רב שפוסק לפי אותה קבוצה. שווה לבדוק לפני שקובעים בוודאות. לא תמיד אם אני לא מכירה זה אומר שבאמת אין…
וכמובן מסתייגת – גם פריפרית יודעת מה קורה בדיוק בפריפריה שלה וזהו, וכידוע פריפריה היא מושג רחב וכוללני שכולל כמעט כל עיר בארץ חוץ מי-ם, ב"ב, (ויש מכניסים בפנים גם את מ"ע, ביתר, בי"ש ואלעד), כך שגם דעת של פריפרית על פריפריה אחרת היא בעיני נוגעת באותה נקודה של חוסר ידיעה.
מקווה שהועלתי למישהי בתגובה הזאת…
לא מסכימה איתך.
גרה בבני ברק מאז החתונה,
וכל חיי לפני כן גרתי בפריפריה מקסימה.
אני מתגעגעת אליה כל יום. כל היום.
עושה את זה, בשביל בעלי שפה ה-כולל שלו (מהחתונה עד היום). שהוא כל חייו.
עדיין לא השלמתי עם זה.
אז מה תגידי, מי יותר מבינה מהחיים?
ל בני ברקית מאז החתונה, פריפרית במקור: א. אשרייך, את אישה כשרה שעושה רצון בעלך, ובמיוחד שאת עושה את רצונו לדבר הכי מהותי ונעלה שקיים. כל הזכויות שמורות – לך. ב. שימי לב: לא כתבתי שאף אחת מהמרכז לא יודעת מה קורה בפריפריות, וגם לא שכל מי שגרה בפריפריות היא מרכזניקית בדימוס. כתבתי שבדר"כ אלו שגרות בפריפריות עברו לשם מהמרכז, כך שהן מודעות ל 2 הצדדים, ורוב אלו שבמרכז לא היו גרות בפריפריות, ולכן הן רואות צד אחד בלבד.
בניברקית לשעבר שמודה לד' שנתן לנו שכל לעבור לפריפריה
1 שנה לפני
חברות, טיפה היסטוריה לכל אלה שבטוחות שגדו"י גדלו במרכז, אז לא, גם גדולי הדור הליטאיים לא גדלו מראש בב"ב ובירושלים,
מי שלא יודעת, אז הרב דב לנדו גדל ברחובות, הרבנים אדלשטיין גדלו ברמת השרון, והרב שטיינמן אם אני לא טועה בשנותיו הראשונות אחרי הנישואין היה בכפר סבא, ואז הפריפריות היו הרבה פחות ממה שהם היום,
ותתחלנה להפנים, גידול וחינוך ילדים הוא בעיקר מהבית, אני כל הזמן משננת לעצמי ולבעלי שבאחריותנו לייצר לילדים את הנוסחא של דמות דיוקנו של אביו נראתה לו, ושמעתי פירוש לזה, שהסמל והדמות של אביו נכנסה בו כ"כ חזק עד שלא היה מסוגל לחטוא,
וזה לא משנה היכן גרים, הרחוב היום כ"כ מפתה, וזה התפקיד שלנו בחינוך, לייצר בבית אוירה שתמיד כשיגיע לילד פיתוי הוא יזכור ובעיקר ירגיש שהבית שלו זה השווה, ואין לו שום תחליף אחר שמשתווה לו ושווה להחליף (ואל תגידו לי שהפיתויים במרכז הם פחות, לפעמים יותר, האפשרויות יותר גדולות,ולצערינו נוער על ברזלים יש בכל מקום ולפעמים אפילו יותר במרכז…) ברור שלחברה יש השפעה, השאלה מה עומד מנגד,
ובעיקר להתפלל כי אף אחד לו מחוסן מזה בשום מקום,
הרבה הצלחה לכולן!
בניברקית לשעבר שמודה לד' שנתן לנו שכל לעבור לפריפריה
1 שנה לפני
ואגב, חבל להתבכיין…
כל אחד מוותר משהו בשביל הבחירה שלו,
קשיים ניתנים לנו כדי לגדול, ולא כדי להתבכיין,
ואם זה לא קורה אולי צריך לחשב מסלול מחדש, ולחשוב האם ההקרבה שווה את הרווח?
אנחנו לו אמורים לחיות בתחושה של קושי והתבכיינות בגלל הבחירות שלנו..
נכון מאד.
זוכרת שבזמנו לפני יותר מ4 שנים כשהתלבטנו איפה לקנות דירה , אמא שלי אמרה לנו משפט חכם שאני זוכרת עד היום..
איפה שלא תקנו דירה- תצטרכו לוותר על משהו-אם זה בפירפריה רחוקה וזולה ותבחרו נניח לגור שם, זה חיסרון של מרחק מהמשפחה, ואם תבחרו לשכור ולהשכיר זה גם החסרונות של זה. אם תקנו בעיר שאתם רוצים לגור בה- זה יותר יקר וגם לזה יש מחיר, וגם בעיר עצמה אולי שווה לקנות דירה בקומה רביעים בלי מעלית ואז זה יור זול מבניין עם מעלית / קומה יותר נמוכה
וכו'
לכל בחירה שנעשה- וזה נכון לכל דבר בחיים יש מחיר ..
בדיוק,
כל אחד יודע מה יותר חשוב לו ועל זה הוא מוותר..
אני לדוגמ החיים במרכז חשובים לי אז אני מוותרת על רוגע וכו'
בני ברקית
1 שנה לפני
רוצה להוסיף עוד נקודה שלא עלתה פה.
אמא שלי פריפרית בעבר, והיום גרה בבני ברק.
היא מאד אהבה את המקום שגרה בו עד שהגיעה לסמינר בבני ברק
ומאז לא מסוגלת לחזור לשם—
ולא רק היא. מכירה עוד כמה שגרו שם בבחרותן ולא רצו להמשיך לגור שם אחרי החתונה.
אצלה ספיציפית – לא התאימה לה הקהילתיות, החיים המאד משותפים וכו'
מבחינתה, דווקא בבני ברק יש יותר רוגע ומרווח נשימה…
האם אין עוד כאלה? אני בטוחה שיש הרבה מאד משפחות שבאמת יותר טוב להן (נפשית) לגור דווקא במרכז.
נכון, יש לחץ מסוג מסוים, אבל יש גם רוגע ושקט מסוים.
לא לכולם מתאים להיות ב'פרונט'.
שרי
1 שנה לפני
אף אחד לא מדבר על הבעיה האמיתית בפריפריה – אם את לא עוסקת בחינוך או היי טק, או עצמאית
מאדדדד קשה למצוא עבודה
אם את גרפיקאית, חשבת שכר וכד'
הרבה סיכויים שתמצאי את עצמך מזכירה בשכר מינימום
איך משהי מאופקים אמרה לי – כדי להיות קופאית אני צריכה לעמוד בתור
בעיקרון ספציפית בנתיבות נפתחים המון מוסדות חדשים בעקבות העומס וגם בבתי ספר הוותיקים נפתחים עוד כיתות בכל שכבה (מגיעים המון חדשים כל שנה)
אז לדעתי יש משרות (אולי יש גם הרבה קופצות, זה אני כבר לא יודעת כי אני עובדת בתחום אחר)
גרה בפריפריה ומאושרת!!!
1 שנה לפני
איזה שיח מרתק!
מרגישה צורך לשתף ולפרוק,
אני מהמרכז בילדותי ולאחר נישואי עברנו לפריפריה.
לדעתי, בכל מצב אנחנו יכולים לראות את הטוב ואת הרע והבחירה בידינו במה להתמקד.
אז נכון עברנו רחוק ויתרנו והרווחנו! אנחנו בחרנו להסתכל על ה-הרווחנו!
הסתכלנו על בריאות הנפש
לימוד מתוך שלווה ורוגע
גידול ילדים בשמחה ובבריאות בלי מה יגידו ומה ילבשו
זוגיות שרק כשגרים רחוק יכולה להבנות בבריאות!
דירה רחבה ומרחיבת דעת
אויר ואווירה
בגרות אישית
הסתפקות במועט
אילטור וגמישות במצבים שקשה יותר
ו- טוב שכן קרוב מאח רחוק- השכנות משלימות את האחיות
מה לא?
אבל,
הכי כואב לשמוע את התגובות שלכן "המרכזייות"
כשאני פוגשת חברה ששואלת איפה אני גרה ואני עונה ב xxx
והיא בודקת אותי מכף רגל ועד ראש כאילו הגעתי מהודו ושואלת אם יש שם יהודים?!
אתן הזויות!!!
נראה לכן שיש רק ירושלים, בני ברק ק"ס וזהו???
מי שהלך "רחוק" הוא מסכן ואומלל ? מוזנך ואולי עני?
ככה ההרגשה שלי מחברותי שגרות במרכז.
ולשאלותיכן:
כן יש כאן מוסדות מעולים!
כן יש כאן ישיבות וכוללים
כן יש כאן חנויות ומבחר
וכן, יש כאן עבודות!
כמו בכל מקום- סיעתא דישמיא והרבה תפילות
אז לסיכום:
חינוך מתחיל מהבית
פרנסה -משמיים
דירה רחבה- משמים! ו… זה עניין של ויתור ובחירה
בהצלחה לכל אחת במקומה!
ירושלמית בדרך לקצה הארץ.....
1 שנה לפני
גם בהייטק השכר הרבה הרבה יותר נמוך
צריך פשוט לשקלל כמה ההוזלה בשכר לעומת ההוזלה במחיר הדיור…
ובתור אחת שהולכת לעבור בעז"ה בקרוב לפריפריה (האמת לא עם המון שמחה בלב…)
מאחלת לכן ולי –
שתהיו מאושרות במקום שלכן!
אל תחשבי על כמה טוב או רע פה יותר ממקום אחר
אלא כמה טוב לך.
ואיך יהיה לךךך טוב יותר.
ואיך תהיי אתתת טובה יותר.
בעז"ה
בהצלחה לכולן ויישוב טוב!
וואו המון המון בהצלחה המעבר!!!
אהבתי מאוד את המסקנות שלך בסוף…
הלואי
1 שנה לפני
אהובות,
רוצה להעיר משהו קטן-
העיקר שיש לנו בית!
בית זה לא רק דירה זה הרבה מעבר.
בואו נעצור רגע ונחשוב על כל אלה שעדיין חולמים\ות להקים את הבית שלהם
אולי את תהיי השליחה?
עם הצעה ופרק תהילים…
שלכולנו יהיה רק טוב
אולי במקום לזלזל קמעה כל אחת בתשובה ובדיעה ששונה ממנה,
תעצרו רגע, תחשבו על זה, יש לך דירה? משלך? ארבע קירות, דלת, חלונות?
את קמה בבוקר פותחת עיניים יושבת על קפה במטבח משלך?
את זוכרת להודות ולהגיד מזמור לתודה?
כי לא משנה איפה בחרתם לגור ואיפה אלוקים שם אתכם (בינינו זה שיח נשים פה, וכל אחת תעשה מה שבעלה יחליט ונוח לו, לא משנה מה כותבים בשבי רגע:) אפילו אם זה נורא משכנע, כל עוד בעלך לא מסוגל לחשוב על לעזוב את הכולל שלו או את החברים או ההורים לא משנה מה בדיוק, זאת הזכות שלך לקום גם ביחידה 30 מר ולהיות מאושרת…) פשוט תגידי תודה
כי חברות, לידיעתכן, גם בפריפריה המחירים לא זולים כל כך ולא נגישים לכולם…
אולי חוץ מדימונה וירוחם (שאחי אגב גר שם ומרוצה ממש)
זוג עם 2 במעון כשהבעל אברך, וההורים ברוך ה׳ חיתנו כבר כמה וכמה כך שלתת להון עצמי כבר קצת גדול עליהם, גם דירה באופקים עולה מיליון שקל, חשבת על זה? שלא לדבר על דירה חדשה וגדולה ומרווחת (עוד עם חצר) כמו שמדברים עליה בהתכתבות למעלה.
אז יש לך? פיסת אדמה, או גג באמת שזה לא משנה. תגידי תודה
טוב לך שמה? באיכנשהו שהיא ממוקמת? תצעקי את התודה שלך, תשירי אותה…
זה לא מובן מאליו,
ואולי במקום לדבר על כל אילו שכן עוברות לפריפריה או לא עוברות
תתפללי על אילו שאין להם עדיין…
(ואגב, גם שכירות בפריפריה לא תמיד משתלמת לכולם, רק הנסיעות פה ושם לשבתות להורים, והקניות שיוצאות יותר יקר בחנויות מכולת במקום בסופרים גדולים, פלוס המשכורת שבפריפריות לצערנו נמוכה משמעותית מהמרכז כבר אין הבדל בתוצאה הסופית בסוף החודש…)
יתכן באמת שהתוצאה הסופית בסוף חודש היא זהה, השאלה מהי רמת חיים– כי דירה 3 חדרים בבני ברק בקומה רביעית בלי מעלית עולה כמו דירת 5 חדרים בנתיבות בבניין חדש…
ויש גם סופרים גדולים בפריפריה 🙂
שלום,
קוראת את המילים של כולן. קודם כל מתפעמת מאתנן.
מהדור הזה, שבואו תראו מה הולך בחוץ, איזה חולין, ומדבר. וכמה קודש אצלינו פנימה.
איפה נחנך יותר. איך נשמור יותר. איך החממה שלנו תהווה כלי קיבול לשכינה בצורה המיטבית.
וזה קודם כל וואו. ורצה לטפוח לכל אחת על השכם באשר איפה היא גרה.
תורה תנאי אחד לה ליטול אותה. ואין מקום להגיד רק שם אפשר לקחת אותה. או רק בבני ברק. או בעפולה.
זה כל אחת איפה שמחכה לה. לבוא. לקחת. להקים לה בית ומרחב.
ולא קשור איפה צמח X ואיפה יש יותר ישיבות. לכן שם התורה שלך? לכן שם תראי יותר נחת?
אני חושבת שזה ממש מבדק פנימי ונתוני חיים שה' נותן לכל אחת.
אחת- תתן לבעלה ללמוד בשישי ואחת לא. ואז מה? אולי זה הכח שישי לה, וככה הבית שלה עובד את ה' בדרך שלה.
אולי במקום זה כל את כל השבת היא מפנה לו? ואולי גם לא.
אני חושבת שמרב שברוך ה' יש כל כך הרבה תורה היום. זה נהיה כאילו משהו צבורי ולא אידי. וזה טעות.
התורה של הבעל שלך היא פרטית ואישית ואין בלעדיה.
והבית שלך הוא גם.
ותעשי מה שנכון בלי שיקולים של מה יגידו. כי זה לא נכון.
מאחלת לך. שתזכי לקצור בכל מקום שהוא. ברינה.
מעריכה כל אחת ממכן ממש ממש.
שלום לכולן!
נראה לי כל מה שהיה יכול להיאמר כבר נאמר, וכמניין הנפשות כך מנין הדעות בעד או נגד הפריפריה.
אבל יש דבר אחד שלא נראה לי שאפשר להתווכח עליו:
בדר"כ מי שגרה במרכז, גרה שם מאז ומעולם, והיא לא מכירה שום מציאות אחרת.
לעומת זאת, הרבה מאלו שגרות כיום בפריפריה כן גרו בעבר במרכז, ויש להם הסתכלות ודעה הרבה יותר רחבה וכוללנית, כי הן יודעות בדיוק מה קורה ב 2 המקומות ויודעות להשוות בין הנתונים הקודמים לחדשים.
כך שבעיני, כדאי לתת לאמירה שלהן מקום של כבוד ולא לפטור אותה בתגובה מבטלת של: אנחנו יודעים מצוין מה קורה בפריפריה וברור ששם זה פחות כי…
אם אתם באמת רוצים לדעת מה יותר טוב, אין תחליף מלברר, לדבר עם אנשים שגרים שם, ללכת לראות ולהתרשם בעצמכם, לבדוק לעומק את נושא האוכלוסיה/הכוללים/המוסדות/העבודות/הרבנים וכו', וגם אז – תדעו רק בכלליות.
וכאחת שמעולם לא חשבה שאפשר לעזוב את ירושלים ויש מה לחפש במקומות אחרים, אני יכולה לומר בגאווה ובהנאה שיש חיים (ואיכות חיים) אחרי ירושלים.
בנוגע לנושא של השתייכות לקבוצה מסויימת בציבור וכו' – נראה לי שכיום כמעט אין קבוצה/מגזר שאין להם קהילה באחת מהפריפריות. בין אם זה חסידויות שונות שבהרבה מהן קיימות קבוצות ברחבי הארץ, ובין אם זה בציבור הספרדי או הליטאי ובקבוצותיו השונות – שגם אצלם כמעט אין קבוצה שאין לה קהילה ברחבי הארץ. וכמובן איפה שיש קהילה מקבוצה מסויימת בדר"כ גם יש רב שפוסק לפי אותה קבוצה. שווה לבדוק לפני שקובעים בוודאות. לא תמיד אם אני לא מכירה זה אומר שבאמת אין…
וכמובן מסתייגת – גם פריפרית יודעת מה קורה בדיוק בפריפריה שלה וזהו, וכידוע פריפריה היא מושג רחב וכוללני שכולל כמעט כל עיר בארץ חוץ מי-ם, ב"ב, (ויש מכניסים בפנים גם את מ"ע, ביתר, בי"ש ואלעד), כך שגם דעת של פריפרית על פריפריה אחרת היא בעיני נוגעת באותה נקודה של חוסר ידיעה.
מקווה שהועלתי למישהי בתגובה הזאת…
לא מסכימה איתך.
גרה בבני ברק מאז החתונה,
וכל חיי לפני כן גרתי בפריפריה מקסימה.
אני מתגעגעת אליה כל יום. כל היום.
עושה את זה, בשביל בעלי שפה ה-כולל שלו (מהחתונה עד היום). שהוא כל חייו.
עדיין לא השלמתי עם זה.
אז מה תגידי, מי יותר מבינה מהחיים?
ל בני ברקית מאז החתונה, פריפרית במקור:
א. אשרייך, את אישה כשרה שעושה רצון בעלך, ובמיוחד שאת עושה את רצונו לדבר הכי מהותי ונעלה שקיים. כל הזכויות שמורות – לך.
ב. שימי לב: לא כתבתי שאף אחת מהמרכז לא יודעת מה קורה בפריפריות, וגם לא שכל מי שגרה בפריפריות היא מרכזניקית בדימוס. כתבתי שבדר"כ אלו שגרות בפריפריות עברו לשם מהמרכז, כך שהן מודעות ל 2 הצדדים, ורוב אלו שבמרכז לא היו גרות בפריפריות, ולכן הן רואות צד אחד בלבד.
אחת התגובות החכמות פה…
תודה
חברות, טיפה היסטוריה לכל אלה שבטוחות שגדו"י גדלו במרכז, אז לא, גם גדולי הדור הליטאיים לא גדלו מראש בב"ב ובירושלים,
מי שלא יודעת, אז הרב דב לנדו גדל ברחובות, הרבנים אדלשטיין גדלו ברמת השרון, והרב שטיינמן אם אני לא טועה בשנותיו הראשונות אחרי הנישואין היה בכפר סבא, ואז הפריפריות היו הרבה פחות ממה שהם היום,
ותתחלנה להפנים, גידול וחינוך ילדים הוא בעיקר מהבית, אני כל הזמן משננת לעצמי ולבעלי שבאחריותנו לייצר לילדים את הנוסחא של דמות דיוקנו של אביו נראתה לו, ושמעתי פירוש לזה, שהסמל והדמות של אביו נכנסה בו כ"כ חזק עד שלא היה מסוגל לחטוא,
וזה לא משנה היכן גרים, הרחוב היום כ"כ מפתה, וזה התפקיד שלנו בחינוך, לייצר בבית אוירה שתמיד כשיגיע לילד פיתוי הוא יזכור ובעיקר ירגיש שהבית שלו זה השווה, ואין לו שום תחליף אחר שמשתווה לו ושווה להחליף (ואל תגידו לי שהפיתויים במרכז הם פחות, לפעמים יותר, האפשרויות יותר גדולות,ולצערינו נוער על ברזלים יש בכל מקום ולפעמים אפילו יותר במרכז…) ברור שלחברה יש השפעה, השאלה מה עומד מנגד,
ובעיקר להתפלל כי אף אחד לו מחוסן מזה בשום מקום,
הרבה הצלחה לכולן!
ואגב, חבל להתבכיין…
כל אחד מוותר משהו בשביל הבחירה שלו,
קשיים ניתנים לנו כדי לגדול, ולא כדי להתבכיין,
ואם זה לא קורה אולי צריך לחשב מסלול מחדש, ולחשוב האם ההקרבה שווה את הרווח?
אנחנו לו אמורים לחיות בתחושה של קושי והתבכיינות בגלל הבחירות שלנו..
זה נטו בגלל שהכותרת היא 'מותר להתבכיין היום' אז ניצלו את זה
אחרת אף אחת לא היתה מתבכיינת חח 😜
נכון מאד.
זוכרת שבזמנו לפני יותר מ4 שנים כשהתלבטנו איפה לקנות דירה , אמא שלי אמרה לנו משפט חכם שאני זוכרת עד היום..
איפה שלא תקנו דירה- תצטרכו לוותר על משהו-אם זה בפירפריה רחוקה וזולה ותבחרו נניח לגור שם, זה חיסרון של מרחק מהמשפחה, ואם תבחרו לשכור ולהשכיר זה גם החסרונות של זה. אם תקנו בעיר שאתם רוצים לגור בה- זה יותר יקר וגם לזה יש מחיר, וגם בעיר עצמה אולי שווה לקנות דירה בקומה רביעים בלי מעלית ואז זה יור זול מבניין עם מעלית / קומה יותר נמוכה
וכו'
לכל בחירה שנעשה- וזה נכון לכל דבר בחיים יש מחיר ..
בדיוק,
כל אחד יודע מה יותר חשוב לו ועל זה הוא מוותר..
אני לדוגמ החיים במרכז חשובים לי אז אני מוותרת על רוגע וכו'
רוצה להוסיף עוד נקודה שלא עלתה פה.
אמא שלי פריפרית בעבר, והיום גרה בבני ברק.
היא מאד אהבה את המקום שגרה בו עד שהגיעה לסמינר בבני ברק
ומאז לא מסוגלת לחזור לשם—
ולא רק היא. מכירה עוד כמה שגרו שם בבחרותן ולא רצו להמשיך לגור שם אחרי החתונה.
אצלה ספיציפית – לא התאימה לה הקהילתיות, החיים המאד משותפים וכו'
מבחינתה, דווקא בבני ברק יש יותר רוגע ומרווח נשימה…
האם אין עוד כאלה? אני בטוחה שיש הרבה מאד משפחות שבאמת יותר טוב להן (נפשית) לגור דווקא במרכז.
נכון, יש לחץ מסוג מסוים, אבל יש גם רוגע ושקט מסוים.
לא לכולם מתאים להיות ב'פרונט'.
אף אחד לא מדבר על הבעיה האמיתית בפריפריה – אם את לא עוסקת בחינוך או היי טק, או עצמאית
מאדדדד קשה למצוא עבודה
אם את גרפיקאית, חשבת שכר וכד'
הרבה סיכויים שתמצאי את עצמך מזכירה בשכר מינימום
איך משהי מאופקים אמרה לי – כדי להיות קופאית אני צריכה לעמוד בתור
זה באמת נושא חשוב מאוד
אולי מישהי יכולה לתת פרטים יותר על כל מקום איזה תחומי תעסוקה מפותחים/מתפתחים יש באזור ולמי אפשר לפנות
גם בחינוך אין כמעט עבודה ברב הפריפריות.
למעט, אולי, לפתוח גנון/ מטפלת בבית
בעיקרון ספציפית בנתיבות נפתחים המון מוסדות חדשים בעקבות העומס וגם בבתי ספר הוותיקים נפתחים עוד כיתות בכל שכבה (מגיעים המון חדשים כל שנה)
אז לדעתי יש משרות (אולי יש גם הרבה קופצות, זה אני כבר לא יודעת כי אני עובדת בתחום אחר)
איזה שיח מרתק!
מרגישה צורך לשתף ולפרוק,
אני מהמרכז בילדותי ולאחר נישואי עברנו לפריפריה.
לדעתי, בכל מצב אנחנו יכולים לראות את הטוב ואת הרע והבחירה בידינו במה להתמקד.
אז נכון עברנו רחוק ויתרנו והרווחנו! אנחנו בחרנו להסתכל על ה-הרווחנו!
הסתכלנו על בריאות הנפש
לימוד מתוך שלווה ורוגע
גידול ילדים בשמחה ובבריאות בלי מה יגידו ומה ילבשו
זוגיות שרק כשגרים רחוק יכולה להבנות בבריאות!
דירה רחבה ומרחיבת דעת
אויר ואווירה
בגרות אישית
הסתפקות במועט
אילטור וגמישות במצבים שקשה יותר
ו- טוב שכן קרוב מאח רחוק- השכנות משלימות את האחיות
מה לא?
אבל,
הכי כואב לשמוע את התגובות שלכן "המרכזייות"
כשאני פוגשת חברה ששואלת איפה אני גרה ואני עונה ב xxx
והיא בודקת אותי מכף רגל ועד ראש כאילו הגעתי מהודו ושואלת אם יש שם יהודים?!
אתן הזויות!!!
נראה לכן שיש רק ירושלים, בני ברק ק"ס וזהו???
מי שהלך "רחוק" הוא מסכן ואומלל ? מוזנך ואולי עני?
ככה ההרגשה שלי מחברותי שגרות במרכז.
ולשאלותיכן:
כן יש כאן מוסדות מעולים!
כן יש כאן ישיבות וכוללים
כן יש כאן חנויות ומבחר
וכן, יש כאן עבודות!
כמו בכל מקום- סיעתא דישמיא והרבה תפילות
אז לסיכום:
חינוך מתחיל מהבית
פרנסה -משמיים
דירה רחבה- משמים! ו… זה עניין של ויתור ובחירה
בהצלחה לכל אחת במקומה!
גם בהייטק השכר הרבה הרבה יותר נמוך
צריך פשוט לשקלל כמה ההוזלה בשכר לעומת ההוזלה במחיר הדיור…
ובתור אחת שהולכת לעבור בעז"ה בקרוב לפריפריה (האמת לא עם המון שמחה בלב…)
מאחלת לכן ולי –
שתהיו מאושרות במקום שלכן!
אל תחשבי על כמה טוב או רע פה יותר ממקום אחר
אלא כמה טוב לך.
ואיך יהיה לךךך טוב יותר.
ואיך תהיי אתתת טובה יותר.
בעז"ה
בהצלחה לכולן ויישוב טוב!
וואו המון המון בהצלחה המעבר!!!
אהבתי מאוד את המסקנות שלך בסוף…
אהובות,
רוצה להעיר משהו קטן-
העיקר שיש לנו בית!
בית זה לא רק דירה זה הרבה מעבר.
בואו נעצור רגע ונחשוב על כל אלה שעדיין חולמים\ות להקים את הבית שלהם
אולי את תהיי השליחה?
עם הצעה ופרק תהילים…
שלכולנו יהיה רק טוב
נכון, את ממש צודקת, אבל כמשהו מדבר על משהו שקשה לו, לא צריך להגיד לו שהשני סובל יותר..
גם רווקה לא תרצה לשמוע: העיקר את בריאה ב"ה, נכון?
מאיפה הבנת את זה?
הכוונה היתה לעורר אותנו למחשבה, לחשוב על הצעות
לא רואה כאן שום הטפה או תגובה על מי סובל יותר,
רק רצון לגרום לנו לחשוב