מתנות לגננות לר"ה

אינני אמא ל5 צפופים, רק ל2 (אם זה נראה למישהי קצת), ואני דווקא אוהבת לאפות, אבל יש לי עוד המון דברים לעשות חוץ ממה שאני אוהבת, לצערי ולשמחתי (ילדים זה שמחה הרי).
אני לא יפרט את כל הסיבות שלי לעומס, כי לכל אחת יכולות להיות סיבות, ובכלל – עומס זה עניין מאוד אינדיבידואלי, יש נשים שקשה להן עם דברים רגילים ויומיומיים שלאחרות זה קל, ואין לשפוט אף אחת.
לפחות שתים מהגננות שלנו בוודאות לא יאכלו את מה שאביא
אני ממש לא חושבת שזה מאמץ שכל אישה חייבת לעשות אותו, בטח לא כשלא עושים מרוכז אלא כל אחת מביאה מעצמה
אני מקווה שהגננות של הילדים שלי אוהבות אותם בזכות שהם חמודים, חכמים, מטופחים ובאופן כללי נשמות קטנות וזכאיות לאהבה…
ואני בהחלט מביעה הערכה, הרבה. כל יום בבוקר ובצהרים, ובפתקים בתדירויות גבוהות, ובמתנות פורים וסוף שנה.
הגיע הזמן שנרגע כולנו מהסחף החברתי הזה, ואולי-אולי ירגעו הגננות מתחושת ה"מגיע לי" הסידרתית.
כן, עם כל הכבוד לך גננת יקרה, לכולן מגיע עוגות גבינה בשבועות ודבש בראש השנה, ורוב הנשים לא מצפות לזה, אם קיבלת זה מקסים וכל הכבוד לאימא הנחמדה, אבל – זה ממש לא חייב להיות כך והאימא שמביאה היא בהחלט לא בהכרח האמא הכי טובה ומשקיעה בגן!

אבא שלי רבה, הוא מאוווווווד משקיע בכל ילד וילד, הוא לא אדם צעיר והוא משקיע עליהם המון כוחות וב"ה רואים תוצאות וכנראה שגם ההורים רואים כי כל ערב ר"ה וכל ערב ופורים (ולא משנה שאיזה ת"ת, הוא עובר מידי כמה שנים) תמיד השולחן בסלון מפוצץ במשלוחים. הוא מלמד אותיות, ועובר בכל הגנים וכיתות א', אז יש לו המון תלמידים כל שנה והמון הורים מביאים לו, ותדעו שזה מחמם לו את הלב בצורה שאין לי איך לתאר. כשאמא שלי מקבלת מתנה שהיא לא צריכה היא מעבירה הלאה, אבל היא יודעת שאם זה משהו שאבא שלי קיבל- היא לא נוגעת בזה. הרבה תמונות אבא שלי מסדר להן מקום בקיר (מסגרת עץ עם טס זהב חרוט, הוא מקבל הרבה כאלה). ואת המכתבים שכתובים מהלב הוא בד"כ שומר. שמעתי פעם על רבה- לא יודעת אם אמיתי או בדיחה- שקיבל קוקה קולה ועוד משהו לא זוכרת, ובאמת הרבה אמר- בתכלס זה מה שמשמח אותי, מה אני יעשה עם מגש זכוכית? אז זה ממש לא נכון. אם יש לך אפשרות- נצלי את ההזדמנות ו הראי הערכה!!! אגב, באחת השנים הוא קיבל איזה מתנה והכל היה לאמא שלי- אשתו של הרב, כי האמא הרגישה שזה לא מתאים לשולח לרב כי בתכלס זה מהאמא… אמא שלי כ"כ שמחה!!! כי כמובן שגם היא מקדישה המון למען מטרה קדושה זו. דבר נוסף, אני כסייעת בגן- היו שנים שכלל אף הורה לא הביא כלום בשום הזדמנות והיו שנים שהביאו רק לגננת. כ"כ הרגשה מזלזלת!! אני אויר? אני לא עשיתי כלום בגן הזה? מי מקבל כל בוקר את הילד שלך במאור פנים אם לא אני??? אז אם את חושבת על הגננת אל תשכחי את הסייעת. ואם בכל אופן בחרת לא להביא לסייעת, אז תרבי לעצמך זכויות ודווקא אל תביאי לגננת. או הכל או כלום. שנה טובה לכולם.