1.
בּוֹחֶרֶת לָצֵאת
מֵהַכְּאֵב הַזֶּה
לֹא שֶׁיֵּשׁ לִי מַשֶּׁהוּ נֶגְדּוֹ,
דַּוְקָא לָמַדְנוּ לְהִסְתַּדֵּר.
פָּשׁוּט הַחַיִּים
מְחַכִּים לִי.
2.
הַיֹּפִי הַנִּשְׂגָּב בְּיוֹתֵר
שַׁיָּךְ לְאֵלֶּה
שֶׁעַל פְּנֵיהֶם
כְּאֵב.
וְהוּא מֻנָּח
בְּרָכוֹת, שַׁלְוָה
וְהַשְׁלָמָה.
3.
כּוֹאֵב,
אֲבָל כְּאֵב
הוּא חֲתִיכַת מָנוֹעַ.
יהודית,
תודה שאת אמיצה בשביל כולנו.
מעריכה את המעזה שלך!
ותדעי שזה שווה את זה.
כל כך מרפא לקרא שגם אחת כמוך מרגישה כמוני:)
בטוחה שיש לך גם תגובות שלא מבינות מה את אומרת פה,
תמשיכי למרות זאת!
בשביל כמוני שכל כך כן.
שבת שלום!
כתיבה מיוחדת, מעט מילים עם המון תוכן.
כל מילה מדודה ומכילה המון מסר שנוגע
תודה על המובאה מהר' מקוצק שמחזק .
כשרון על!
תודה על האיורים שמביעים כ"כ
תודה עליך,
את נדירה.
גם בלצאת מהכאב יש יופי. אולי הוא פחות נשגב…
והיופי הכי גדול זה המנוע שאנשים גדולים מהחיים בוחרים ליצור מהכאב.
סליחה שהתפלספתי, זה מחיבור למילים הנוגעות שלך.
תודה!