אנחנו רוצים לעבור דירה מהצפון לאזור ירושלים / מרכז הארץ.
מחפשים אזור מגוון – חסידים, ליטאיים, ספרדים וכו', עם אווירה טובה ולא מלחיצה, כמו שהתרגלנו עד עכשיו.
חשוב לנו מאד מוסדות איכותיים ושמורים (ליטאי) – ללא מכשירים חכמים וכדו', צוות מקצועי וירא שמיים, רמה לימודית גבוהה באופן כללי ובפרט בכל מה שקשור לאידישקייט.
כמו כן אשמח לשמוע מה עוד עלינו לקחת בחשבון לפני שעושים צעד כזה, חוץ ממחירי הדיור.



תחשבו טוב טוב אם זה באמת מה שאתם רוצים כי במרכז זה לא רק מכירי הדיור זה גם מחירי החיים הקייום הפיזי והנפשי חברתי…
אה ואני ירושלמית שאין לי אפשרות כרגע לעבור …
שמעתי כבר מכמה שמחירי החיים במרכז גבוהים יותר, למה? גם אנחנו משלמים על ביגוד, מזון וכו', על מה אתם משלמים יותר?
הביגוד והמזון עולים יותר,
ויש הרבה יותר סחף אחרי המודה וכו…
כך שכל בת חייבת שיהיה לה את כל החידושים האחרונים וזה עולה לא מעט..
עברתי מהמרכז לפריפריה ושום דבר לא יותר זול כאן, זאת אמירה שלא מבוססת על עובדות
כי את עם אותה מנטליות של המרכז!! לא ביום אחד משנים סגנון..
אני עברתי מהפריפריה למרכז והמחיה שלי הבסיסית של היום יום יותר זולה משמעוית יש הרבה אפשריות גם באוכל וגם ביגוד הנעלה בעיקר אם את מחפשת ביגוד חרדי
זה נכון לגבי חנויות גדולות שהרבה יותר זמינות וזולות במרכז. אני גרה מאז שנולדתי בדרום ויש אצלנו הרבה מאוד דברים שנקראים "מס דרום"- מלא דברים שאם היתה פה תחרות ומגוון חנויות- היינו קונים יותר בזול. גם האפשרות לחכות לסופי עונה לא תמיד קיימת. עד שאני מגיעה ליום קניות בירושלים בחנויות החרדיות (שאין פה כמעט) אני קונה בכל מחיר שאני מוצאת. כי אם לא פשוט לא יהיה לי.
מה שכן- הסחף החברתי אכן נמוך יותר אז קונים פחות ומבלים פחות.
לא מסכימה איתך,
אני מהפריפריה והגעתי למרכז.. אז כמובן שתלוי במה.. בגדים- לפעמים יותר זול במרכז
אוכל קנוי (מסעדות וכו)- הרבה יותר יקר במרכז
הבעיה העיקרית שזה מה שמעלה את רמת המחייה במרכז לדעתי, זה המחוייבות, בפריפריה אין לך את אןתו לחץ לקנות סטים חדשים ויפים יש שם משהו רגוע יותר, חופשי יותר..
מוסיפה – לא בני ברק או מודיעין עילית.
מעדיפים ירושלים – השאלה באיזו שכונה?
פתוחים לשמוע גם על מקומות נוספים.
אז ספק אם תמצאי מקום שמור בלי מכשירים..
אולי רמת שלומה? זה נראה לי מקום לא מלחיץ ויש בו הרבה סגנונות- אם תבחרו לגור בבניינים הישנים שם גרים אנשים יותר פשוטים ופחות טלפונים לא כשרים.
אגב לא חושבת שיש שכונה שנקייה מטלפונים כאלו…
שימי לב שאם את לא רגילה לגור במרכז את יכולה להרגיש הרבה פעמים מחוץ לעניינים, אני לפעמים שומעת נשים שעברו למרכז שאומרות שאנשים מהמרכז סנובים- יכול להיות שזה נכון ויש לנו מה ללמוד מהפשטות שבפריפריה אבל התרבות טיפה שונה… רק שלא יהיה לכם בהפתעה…
לא רשמת מאיזה אזור את מגיעה,
באופן כללי בפירפיה יש יותר קהילות סגורות עם ועדת קבלה וכללי קהילה, מה שפחות מצוי במרכז, אלא אם כן את שייכת לחסידות ספציפית,
במודיעין עילית את יכולה למצוא ציבור איכותי ושמור, אבל,
חיידר את יכולה לבחור לפי הציבור שמתאים לך – בלי מכשירים , בבתי ספר – זה אזורי ויש לך שם את כולם… אומנם כנראה הרבה פחות פתוחים משכונות בירושלים אבל עדיין יש גם משפחות עם מכשירים ויש מכל הסגנונות, אלא אם כן את שולחת לבית חנוך שזה מאוד שמור וסגנון ספציפי.
מוסדות טובים לליטאים יש בבני ברק וגם בירושלים זו בחירה שלך לאיזה עיר את יותר מתחברת..
בתור אחת שעברה בילדות מצפת לבני ברק קחי בחשבון את פערי המנטליות את סגנון הלבוש (תצטרכי להלביש את הילדים הרבה הרבה יותר מושקע ויפה! זה קריטי!!!!) יחסי שכנים במרכז הרבה יותר קרירים ויבשים לעומת הפריפריות ששם שכנים זה כמו משפחה, אם בעלך "נחשב" בקהילה שלכם עכשיו בב"ב/ירושלים הוא סתם עוד אברך.. אני אולי נשמעת קצת קיצונית אבל בתור אחת שעברה את זה כן חושבת שכדאי שתהיי מודעת לזה..הפאה צריכה להיות מסורקת ואת צריכה להתלבש לפי האופנה אחרת הילדים עלולים קצת להתבייש באמא שלהם..
בקיצור יש המון מעלות במרכז זה נראה שאמרתי רק את החסרונות אך פשוט רציתי להכין אותך..
המון הצלחה ואל דאגה לכל דבר מתרגלים בסוף..
כשאומרים 'רמת חיים יותר יקרה' מתכוונים גם למחירי הבייביסיטר,התופרת,התחבורה,המטפלת..
נכון שזה קשה יותר,ועלולים למצוא את עצמינו 'זנב לאריות' ופחות מעמד גבוה בחברה,אבל לפעמים נדמה לי שי-ם נקנית ביסורים כמו שא"י נקנית ביסורים וזה שווה ,זה כמו לשחות בים ולא בבריכה..
ולא, אני לא זכיתי לגור בי-ם ואפי' לא בב"ב,האמת שגם לא רוצה, לי זה לא מתאים,אבל מעריכה את מי שכן-העיקר שתצליחי איפה שד' ישים אותך,ותיזכי להודות לו על כך.
פירןט של השכונות החרדיות מנקודת מבטי כירושלמית לשעבר:
רמת שלמה – מתחלקת לאזור הישן ולאזור החדש. הישן יותר סגנון ליטאי (יש גם אזורים ספרדיים וחסידיים). האזור החדש כולל משפחות בסגנון יותר פתוח ומגוון. אם אתם עוברים תבררו לפני על האזור ממישהו שמכיר טוב. לדוגמה רחובות הרשלר, חזון איש, כהנמן – סגנון ליטאי מאד שמור. לובביץ, פטאל ודרוק – יותר מגוון וכולל גם סגנון מודרני יותר. גם רחוב חזון איש שהזכרתי קודם מתחלק לאזור יותר חסידי ירושלמי ולאזור יותר ליטאי.
שכונות נוספות:
סנהדריה, רמת אשכול, רוממה, גאולה- נהייה מאד אמריקאי ופתוח. תרבות של אייס קפה וגלידה. ברור שיש גם משפחות מאד שמורות ופשוטות אבל זה בכללי.
גבעת שאול – מהתחלה מאד מגוון וכולל גם סגנון דתי לאומי ויותר פתוח, אך כן הרבה משפחות איכותיות ושמורות.
עזרת תורה – שכונה מאד שמורה, אך לדעתי גם בשנים האחרונות הסגנון האמריקני התרחב קצת גם לשם.
הר נוף – מגוון
בית וגן – מגוון, בשנים האחרונות הרבה עולים חדשים בעיקר מצרפת.
נווה יעקב – מגוון, סגנון יותר פשוט ויותר מזכיר בסגנון פריפריה. גם מחירי הדירות שם זולים יחסית. יש אזורים חרדים ואזורים מתחרדים.
רמות – מאד מגוון. החל ממשפחות שמורות מאד ועד סגנון פתוח. תלוי באזור.
יש גם קהילות חרדיות באזורים נוספים: קרית יובל, פסגת זאב, גילה, הר חומה. בחלק יש יותר קהילות ליטאיות ובאחרות יותר ספרדיות.
אשמח לתיקונים ולהוספות.
בתור אחת שמכירה את רמת שלמה ונווה יעקב מצוין
רמת שלמה זו שכונה יותר מזדקנת בכל רחובות הישנים שלה.
גם אם פעם זה היה מחולק לפי המפלגות- דגל שזה ציבור ליטאי. אגודה שזה חסידי וש"ס שזה ספרדי.
היום זה פחות משמעותי.
הרחובות החדשים- חזו"א יש שם קרית בעלזא
ושאר הציבור יותר אמריקאי…
כנ"ל על הרב שך- שם יש הרבה מחיר למשתכן זה ממש משפיע על אוכלסיית הרחוב.
טולדנו יש מגוון אבל שוב זה ציבור ממש מודרני. או מחיר למשתכן
נווה יעקב כיום האזור שנקרא 'מתחרד' הוא חרדי ממש.
השכונה למטה- קמניץ הוותיק יותר זה גם אנשים יותר מבוגרים כמו רמ"ש.
במתחרד מתוך בניין של 30 דיירים יש אולי 2 חילונים וגם הם זקנים ממש, ובכלל אין אוכלוסיה חילונית צעירה.
מבחינת בתי הספר יש 3 של החינוך העצמאי והם ממש בתי ספר גדולים וטובים
מבחינת מה שרשמת בצרכים שלך זה הכי מתאים מכל שכונות ירושלים.
רק אין שם חסידים…
מה שבעיקר את צריכה לקחת בחשבון שגם בשכונה כמו נווה יעקב צריך לחשוב על פערי המנטליות כמו ש123 כתבה פה למעלה. על המראה שלך ושל הילדים…
יכולה לומר מנסיון- עברתי מננוה יעקב לצפת ובהחלט יש פערים אבל גם הרבה דברים שמזכירים… אם עוברים לירושלים- ממליצה על נווה יעקב בחום! רב ככל השכונה ליטאית, לא יכולה לומר שאין פה ושם טלפונים חכמים, אבל במוסדות החזקים בהחלט פחות.. גם פה אנחנו שולחים למוסדות חזקים יחסית ואין מקום נקי לגמרי ממכשירים…
ירושלים – עיר שחוברה לה יחדיו!
מלאה בכל הסגנונות, באמת שכונת נוה יעקב פחות חשופה וגם מחירי הדיור שם יחסית לכל ירושלים מעט זולים יותר.
רמה ד' בבית שמש מלאה בכל הסגנונות מחסידים על כל גווניהם ועד בכלל.
ויש מוסדות חינוך איכותיים וקהילות, ואולי פחות חשוב אבל גם מרכזי קניות נגישים.
בהצלחה וישוב טוב היכן שיוביל אתכם ה'.
רמה ד בבית שמש לא נחשב שמור (אני גרה שם)
כל הבניינים מכילים הכל כולל מודרנים שלבושים בחוסר צניעות ממש.
בתי הספר מכילים את כל המשפחות כולל משפחות ממש לא טובות עם אייפונים ואפילו כלבים.
אני גם גרה ברמה ד' ואני לא יודעת באיזה אזור את גרה כירמה ד' ענקית ונכון היא מאד מגוונת אבל יש כאן המון חסידים , קהילות אברכיות ליטאיות איכותיות בסדר גודל, נכון, יש גם משפחות מודרניות אבל לדעתי הם מיעוט בכל אופן איפה שאני גרה (וכלבים וכד' זה ממש ממש מיעוט)
תודה רבה לכולן!
כשכתבתי בלי מכשירים – לא התכוונתי שכל השכונה כזו, אלא בית ספר יותר שמור.
אני חושבת שנוה יעקב זה באמת יותר הסגנון שאנחנו מחפשים אבל אין שם חסידים ובעלי חייב את הגיוון.
מכירות מקום אחר עם מוסדות איכותיים כמו נווה יעקב?
רמות א'
רמות א' כיום היא לא כמו בעבר
רמות א' למטה מלאה באנשים שפחות עונים על ההגדרה שלה
לדעתי כבר רמות ד' יותר שמורה מא'
רמות ג' די סגנון פתוח, יש שם גם בנות מהר שמואל וגבעת זאב
ברמות א' כמעט ואין חסידים…
האמת שמה שאת מתארת נשמע שמתאים לך יותר את בני ברק.
מצד האיכות היא בהחלט עוברת את ירושלים.
בקטע הקהילתי יש כמה קהילות סגורות, כמו הקהילה של ר' יעקב אדלשטיין זצ"ל (לא זוכרת את שמה המדויק), אזור רחובות יואל והסביבה.
כמו"כ פחות תמצאי שם מכשירים וכו', מה שבירושלים כמעט לא קיים.
לגבי נווה יעקב- קחי בחשבון שהיא שכונה יחסית מרוחקת ממרכז ירושלים
אני נווה יעקובית וכן יש ממש מעט חסידים בקמניץ.
יש מעט חסידים
אין מוסדות חסידים
לי יש כמה שכנים,
הכל פה מאד נחמד, יש מלאא בתי ספר (6)
3 חינוך העצמאי- שהם כלליים מאד
אחד ליטאי סגור
ו2 ספרדיים..
ש את כל הסגנונות, גם מודרנים וגם שמורים
אך הצביון של השכונה ליטאי מאד
אנחנו נהנים מאד דוקא בגלל שהיא לא מידי מרכזית,
ומצד שני היא מלאה ילדים ככה שבטוח תמצאו עם מי להתחבר מכל הסגנונות…
מה אתן מתכוונות כשאתן כותבות להשקיע יותר בביגוד –
רק סטים ומותגים?
מלבושי כבוד / לידר – לא עובר אצלכן?
כל ילד חייב להיות תצוגת אופנה עדכנית או שאפשר להעביר בגדים מילד לילד (או לקבל מגיסה)?
אני מאד מקפידה שהילדים יהיו לבושים בטעם טוב, צבעים תואמים, נקי ושלם, סיכות תואמות וכו'. אני קונה סטים לשבת, וסט אחד או שניים ליום יום שיהיה למפגש משפחתי וכדו'.
וחוץ מביגוד, איפה זה עוד מתבטא?
יש לי בת בכיתה ו' שמאד אכפת לה מהנראות וכו'. למה עוד אני צריכה להכין אותה?
תודה רבה לכולן על התשובות המפורטות!
מלבושי כבוד הולכים בהחלט- יותר לגיל הצעיר.
נראה לי בעיקר בנווה יעקב (שם החנות שלהם)
אבל יש הרבה את עניין המותגים והאופנה,
היום הולך נעליים כאלו, מחר תיק כזה וקליפסים דווקא בצורה כזו.
מעניין אותך לשמוע שטויות מהשנה האחרונה?
אז אני ממודיעין עילית:
הולך במקום תיק קטן – שקיות קנבס מודפסות
קליפסים – אבל לא כל סוג – דווקא האלו בצורת פרח
עגילים שרשרת – אסור בבית הספר – אז לובשים אחרי צהריים
נעלים לבנות עם שרוכים..
מגפוני גרב שחורות
וכשזה הולך אז המחירים גם בהתאם – מעבר לכל פרופרציה
בירושלים שמעתי שהולך עכשיו גומיה שחורה ספציפית שעולה 100 ש"ח…
וואווו… איזה תיאור! הצלחת להצחיק…..
אני ירושלמית מלידה. בתוך הניואנסים.
לא חושבת שצריך להיסחף. נשמע שתסתדרי מצוין בעז"ה.
גם אם הולך גומיה כזו או תיק כזה לא חייבים להתיישר על כל דבר כזה.
במיוחד אם את מחפשת את המוסדות השמורים יותר.. לרוב ההיסחפות המוגזמת אחר פריט זה או אחר מגיע מאוכלוסיה חלשה יותר.
וכן, בהחלט "מותר" להעביר בגד מילד לילד. אף ילד אינו תצוגת אופנה. מלבושי כבוד בהחלט "עובר" ונותן את האפשרות לסטים בלי לשלם משכנתא. בבי"כ אצלינו בשמחת תורה (שכונה חרדית ליטאית שמורה בירושלים) הסטים של מלבושי כבוד נפוצים מאוד.
אני חושבת שהכל תלוי באזור מגורים
יש מקומות שבאמת ההסחפות הזאת מוגזמת
שאם אין לך נעליים ותיק וסיכת שיער ומשחקים את לא שווה כלום
מה זאת השכונה?
וברור שלא חייבים הכל, אבל יש דברים שזה חשוב במיוחד כשבאים בתור חדשים
בכיתה ו' כבר מלבושי כבוד רקק ל'יאכנה'
בגיל הקטן מקובל מאד
כיתה ו' זה הזמן לתחרות קליפי בת מצווה מפוצצים
וככל שתשקיעי יותר- כך הבת שלך תעוף על זה יותר:)
(למרות שמבחינתי אני נוראא אוהבת השקעות
ובאמת השקענו על קליפ מדהים ב"ה
אך העלות- בהתאם)