את זוכרת את התרשים שמסביר באיזה תחומים אנחנו בוטחות בהשם? עד עכשיו הסברנו את החלק הראשון. איך נבטח בהשם בכל הנוגע לענייני הגוף. כעת נעבור לחלק השני – הפרנסה.
מה זה כולל ענייני פרנסה? כל מה שקשור לרכוש של האדם ולהתנהגות שלו בדרך להשגת הרכוש. כמו – מסחר, מלאכה, נסיעה בדרכים, שכירות, סוכנות, קבלנות, מסחר באשראי, הלוואות, פקידות, נסיעות לחו"ל, וכל הדברים שבני האדם עושים כדי לצבור הון.
איך נבטח בהשם בכל זה? האם גם בזה צריך לעשות מקסימום השתדלות?
הצורה הנכונה של ביטחון בהשם בדברים האלו היא, להתאמץ רק על המחיה הבסיסית.
המחיה הבסיסית שייכת לקטגוריה הקודמת – קטגוריית צרכי הגוף. ועליהם יש להתאמץ. מעבר לזה – כל שאר צרכי הפרנסה שייכים לקטגוריה השנייה.
אם יגזור עליך הבורא יותר ממחיה בסיסית היא תבוא אליך גם בלי שתתאמצי כל כך.
התפקיד שלך זה לבטוח בהשם שיביא לך את התוספת הזאת. את מה שאת צריכה גם מעבר למזון והצרכים הקיומיים – זה לא התפקיד שלך להתאמץ על התוספת הזאת. אל תתאמצי עליהם ואל תשתגעי. אם בורא עולם גזר שיהיה לך שפע ופינוקים – יהיו לך. גם בלי מאמצים מיוחדים כדי להביא אותם. אבל אם בורא עולם גזר שלא יהיה לך יותר מהמחיה הקיומית שלך – גם אם כל הברואים שבשמים ובארץ ינסו להוסיף לך יותר – הם לא יצליחו.
בשבילי זה ממש תובנה משנה חשיבה.
את מכירה אנשים שמתאמצים מאד על הפרנסה שלהם, ולכאורה מכניסים יפה, אבל בכל זאת הם לא מצליחים להתרומם? את מכירה אנשים שעובדים באופן סביר ועדיין יש להם שפע?
זה בדיוק זה.
כל מה שאת מתאמצת על פינוקים, על רמת חיים גבוהה, זה מאמצים לשווא. אם בורא עולם יחליט לתת לך את זה זה יגיע מאליו, ואם לא – אז פשוט לא.
ממש יפה איך שאת מסבירה פשוט ואמיתי כל פעם מחדש!