"מחפשים ציור לתמונה של תינוק נסיך שכבר לא איתנו"

ערב אחד לפני כמה חודשים קיבלתי הודעה דרך האתר שלי ובה היה כתוב:

"מחפשים ציור לתמונה של תינוק נסיך שכבר לא איתנו".

אאוצ'.

ישר הלב שלי התכווץ'.

לאייר דיוקן של מישהו שלא פה, זה קשה, זה רגיש, גם אם הוא מבוגר. 

לאייר ילדים זה בכלל משימה שאני צולחת בקושי עצום. 

אבל לאייר תינוק?!

(אמנם איירתי בעבר תינוק בן חודש עם הוריו – לא לכל איוריי יש אישור פרסום…)

ועדיין, הרגשתי שכואב לי שקשה לי ש….

שלחתי הודעה שאני כאן בשבילם והאם יש תמונות יפות ממנו.

ואז קיבלתי תמונה למייל של מלאך, פשוט מלאך, ישן בעריסה חמה. 

"את התמונה הזאת אנחנו רוצים שתאיירי".

לא ידעתי איך מגיבים מה כותבים.

אז רק השבתי: אין לי הרבה מילים להגיב מול הפנים הטהורות האלה…

שלא תדעו עוד צער לעולם!

וקבענו לדבר.

מיד אחר כך קיבלתי עוד תמונות וגם את הסיפור של תינוק קטן עם נשמה גדולה,

שירד לסיבוב קצר מאד.

ובגיל שנה וארבע חודשים נפטר.

נסתרות דרכי ההשגחה.

הוריו ביקשו שלא אשתף בתמונות, בפרטים מזהים ובסיפורם האישי ואני מכבדת את פרטיותם,

ומעריכה מאד שהסכימו שאני אשתף את האיור.

התבקשתי לצייר בדיוק כמו התמונה המקורית, הצבעים של הבגד, השמיכה, אפילו הדובי הקטן שהיה ליד ראשו ובו היה כתוב נסיך נולד… בציור הם ביקשו שאכתוב רק "נסיך" 🙁

חודש ימים לקח לי לאייר את הדיוקן, לאחר כחודש הציור הודפס על זכוכית ונשלח להוריו, שהודו לי מאד…

ואני גם מאמינה שתהליך האיור נתן להם מעט כח ונחמה.

לקח לי זמן לשתף.

פרצה המלחמה מיד אחרי, וגם היה לי קשה לשבת ולכתוב את הכאב של הוריו את הניסיונות הלא פשוטים שאנשים עוברים.. את צער השכינה.

עכשיו קיבלתי כח.

אם הציור עורר בכם רגש, רגע שבו הערכתם את מה שיש לכם, קיבלתם באמונה ניסיונות פשוטים מזה. חיבקתם את הילדים חזק ללב, גם אם הם הגזימו הערב…

שיהיה החיזוק לעילוי נשמתו הטהורה.

רוצים לקבל למייל מידי פעם שיתופים מרגשים ומחזקים על הדיוקנאות שאני מציירת? לחצי כאן>>>