שלום, אני רוצה להתייעץ-
לבת הגדולה שלי בכתה ב', יש מורה מלחיצה מאד..
הבת שלי בסיוטים מלא לדעת בתורה,
אם נאבדת לה מחברת- בכיות ולא רוצה להגיע לבית הספר,
על כל פעמיים ששוכחים ספר, מחברת, סידור וכדומה-
המורה כותבת במחברת קשר שהאמא תתקשר אליה..
שנה שעברה הייתה להן מורה חכמה, גמישה ומאפשרת והבת שלי פרחה.
השנה – עומס לימודי, כל שבוע יש 2 מבדקים בממוצע,
שעתיים שיעורי בית כל יום,
ואיך הבת שלי הגדירה את זה – המורה הזאת לא מראה את החיוך שלה בבית הספר..:(
תכלס, הילדה לחוצה, היסטרית מהלימודים, ומחפשת כל הזדמנות להישאר בבית..
בהתחלה ניסיתי לעזור לה ליישר קו עם הדרישות של המורה (והילדה חכמה וממושמעת מאד!!)
ראיתי שזה גורם לה ללחץ אמיתי, ועכשיו אני פשוט מנסה להוריד לחץ,
אבל משתדלת לא לצאת על המורה בגלוי…
אשמח לשמוע עצות איך לעבור את השנה בשלום,
לא רוצה שהבת שלי תלמד לשים פס על מורות, ולא רוצה להרגיל אותה לזלזל בלימודים,
אבל מצד שני הדרישות מלחיצות אותה מאד,
ולא נראה לי נכון שילדה תתפקד בכתה ב' כאילו היא מתכוננת לחוצים…
אני כן מרגישה צורך לנרמל את זה איכשהו..
אגב, זו מורה ותיקה מאד, וההנהלה לא רוצה להתערב לה..
משיחות עם המורה (שחצי מהאימהות בכתה עשו) היא בכלל לא מבינה שיש עומס,
בטוחה שאלו הדרישות הבסיסיות..
תודה רבה!



מבחינה חוקית אסור היום לעשות מבחנים בכיתה ב'. רק מבדקים שבודקים את הרמה ללא למידה בבית, מה שנקרא מבדק פתע.
לגבי כמות ש.ב. – נשמע לי גם שזה מוגזם מאד,
בד"כ בכיתה ב' יש פחות ש.ב. מכיתה א', אין את הלחץ של הקריאה.
אם הילדה קוראת טוב ומבינה הוראות, היא אמורה להכין ש.ב. כמעט לבד, במשך לא יותר מחצי שעה. ואין כל יום ש.ב.
עצוב מאד לקרוא
לא יודעת מה הייתי עושה במקומך
אני גם נתקלת לפעמים בדברים שלי לא נראים תקינים
הילדות מספרות מחויותיהן
משתדלת תמיד לתת גיבוי למורה תוך כדי תמיכה ועזרה לבת ומנסה לברר בעדינות אצל אמהות אחרות
אם משהוא נשמע לי חריג אני פונה למורה
לא תמיד זוכה בשיתוף פעולה
ההרגשה שלי שאם רק אמא אחת פונה הענין לא מטופל,מתיחסים פחות ברצינות לפניה
מצד שני לא חושבת.שיפה מכובד וראוי(אולי גם בעייתי מבחינה הלכתית) לדבר כל פעם עם עוד אמהות
במקרים חריגים מאד אפנה להנהלה וגם כשמגיעים למקרי קצה כאלו לא תמיד יש מענה
עונים לי מאד יפה ונותנים הרגשה טובה אבל בתכלס די מטייחים וחבל