שלום לכל החכמות והמנוסות כאן
קצת מתביישת להעלות את השאלה הזאת –
אני אישה צעירה עם שני ילדים, ולמרות זאת לא מצליחה (!!!) להדליק נרות מוקדם אלא רק 2 דקות לפני השקיעה… יום שישי שלי לחוץ משהו מפחיד, ואנחנו נכנסים לשבת עם הנשמה ביד.
ואם תגידו מה, את מתארחת, את אפילו לא צריכה לבשל, אז זהו שזה בדיוק רק מקשה עליי יותר כל האריזה והיציאה מהבית והכל …
אשמח ממש לטיפים ועצות להתארגנות נכונה ובכללי להזדהות 🙁
רציתי רק להגיד תודה לפותחת הנושא ולמגיבות היקרות!
בזכותכן יום שישי האחרון היה הרבה יותר רגוע ושליו…
האמת שחשבתי שיהיו יותר תגובות מזדהות. אבל הרב כנראה מסתדרות.
אז אני מזדהה לגמרי. כבר 10 שנים אנחנו מכינים שבת וכמעט תמיד מכניסים ברגע האחרון.
ואני לא מצליחה להניח אצבע על למה זה קורה
כי זה לא תלוי בכמות האוכל וההשקעה לפעמים משקיע ופתאום מכניסים יותר בנחת ולפעמים מכינה מינימום ומכניסים בלחץ
בעלי כל הזמן אומר את חייבת להעביר חלק מההכנות לחמישי אבל אני לא מבינה איך. זה לא שיום חמישי זה איזה יום ריק שאפשר לדחוף אליו דברים. ביום חמישי יש את העבודה של יום חמישי ואת הילדים של יום חמישי ואת ה(אין) כוחות של סוף שבוע
ניסיתי במאמץ לנקות בחמישי וזה לא עזר לבשל בחמישי וזה לא עזר
אני די מתוסכלת ומיואשת ופשוט זורמת עם איך שזה קורה וזהו
כן מה שראיתי שמשמעותי זה לוודא שכל הבגדי שבת מוכנים כבר ביום שלישי. פעם ביום שישי בצהריים הייתי מחפשת בסל כביסה איזה פריט של שבת ומהר מכניסה מכונה מהירה.
ועוד משהו- תינוק קטן זה קשההה. אי אפשר בכלל להעריך את הזמן שיקח לך לעשות משהו (הרבה מהעצות פה זה לחלק את היום ולהחליט כמה זמן מנקים וכזה) כל שניה אפשר לעצור למשהו אחר, אוכל, החלפה, שינה, הרגעה.
זה נורא נורא קשה
מסכימה איתך!
תודה על העידוד!
אלו הדברים שאצלי עוזרים לי לא ליפול ללחץ של הרגע האחרון , אולי יעזור לך , מקווה ..
א. רשימה של כל הדברים שחייבים לעשות ברגע האחרון (כמו להעביר את האוכל לפלטה) ומשאירה לזה את הזמן אם ארצה ואם לא – זה חובה. משתדלת לשים שעון מעורר כך שיחייב אותי לעבור פאזה.
ב. שמתי לב שכאמא נעלמת דקה לפני שבת – זה מכניס את כולם לעצבים, זה הזמן של הבלתמים, מה לעשות. לכן אני תמיד תמיד עוצרת שעתיים לפחות לפני שבת, ומתקלחת, מתלבשת, מתאפרת ומתפללת מנחה, ככה צמוד לשבת אני זמינה במאה אחוז לכל הבלתמים ורק צריכה לשים פאה ונעליים ולהדליק נרות. זה דורש טיפה, כי צריך לעשות את סוף הבישולים עם בגדי שבת, אבל בעיניי שווה את זה.
ג. עבודה פיזית מאומצת (כמו ספונג׳ה, מקלחות לקטנטנים אם אפשר) – תמיד תמיד ביום חמישי או בשישי על הבוקר ממש. אחרת מדיי הרבה זמן הולך על התאוששות, והתחושה העצמית היא של מריחה.
מזדהה איתך מאד אפילו שאני בשלב אחר לגמרי בחיים(כבר מחתנת…אבל עדיין עם קטנים)
להתארגן לשבת זה לא פשוט
זה פרויקט רציני
אבל כיון שהוא חוזר על עצמו כל שבוע יש דברים שאפשר להערך וללמוד מהנסיון
יכולה להגיד לך שבתקופות שיש תינוק עד גיל שנה וחצי שנתיים ההתארגנות הרבה יותר קשה ומתישה
אין סדר יום,יש הרבה יותר בלתמ"ים
ואת עדיין בשלב שאין ילדים גדולים שיכולים לעזור אז מאד הגיוני הקושי שלך
כולן כתבו לך על התארגנות מוקדמת וזה באמת יכול להקל,לא למנוע לגמרי אבל להקל
מה שלי עזר זה ממש לעשות רשימה מפורטת מה כולל הכנה לשבת
ולהצמד לרשימה הזו,לא להתפתות להכין עוד דברים
להתייחס ליום שישי כאילו לא קיים ולנסות לעשות כמה שיותר במהלך השבוע
יש שבועות שזה הולך טוב ויש שבועות שלא
ציינת שאתם מתארחים הרבה אז בעצם הפרויקט הגדול שלך הוא לארוז
אריזה יכולה לקחת הרבה זמן אם הבגדים לא בארון
אבל אם תכניסי ללוז שלך שכביסות של בגדי שבת נעשות בתחילת שבוע,זה דבר שיכול להקל עלייך?
תחשבי על ההבדל בין לפתוח ארון ולקחת ערימת בגדים נקיים ומסודרים לבין התרוצצות בין מתלי הכביסה,המייבש וסלסלת הבגדים המלוכלכים כשתוך כדי את מגלה בגדים שעדיין לא כובסו או גוהצו
אם תקפידי אפילו רק על זה כבר יהיה לך הרבה יותר קל
בנוסף יש את זמן ההתארגנות שלך ושל הילדים
מה יכול להקל עלייך בשלב הזה?
אולי שאת תתארגני לפני שהם חוזרים?
אולי ליסוע מוקדם ולארגן את הילדים אצל המארחים?
תנסי לחשוב עם עצמך מה לוקח הכי הרבה זמן ומה תוקע אותך ועם זה להתחיל לעבוד
וכמובן לזכור ששבת היא מקור הברכה וזמן הדלקת נרות הוא עת רצון ואפשר לבקש כ"כ הרבה בשעה המיוחדת הזו אבל אם מגיעים עם הנשמה ביד זה כמעט בלתי אפשרי
תתפללי על זה שתזכי תמיד לקבל שבתות מתוך רוב שמחה
הרבה הרבה הצלחה
טיפ קטן בהמשך למה שכתבת על הכביסות- ממליצה ממש:
אני התחלתי לכבס את בגדי השבת כבר במוצ"ש, בעיקרון כדי שלא יתקבעו הכתמים על בדים עדינים שקשה יותר לטפל בהם
עם הזמן התרגלתי וזה כל כך נח… מיד אחרי המקלחות אני מכניסה אותם לכביסה
ועכשיו – מוצאי שבועות ושבת- הבגדים לשבת הבאה כבר מכובסים ומקופלים… (הגיהוץ יגיע בעז"ה ביום-יומיים הבאים…)
מאד מאד חוסך בלת"מים באריזות לנסיעה, וממש נח וקל!
אגב לגבי כביסת בגדי שבת מיד- אני גם מאד משתדלת,
ועושה זאת גם בשביל שאם המשיח יגיע פתאום- יהיה לנו מוכן את הבגדים הכי יפים
(גם בכל פעם שאני קונה בגדים חדשים לשבת אני והילדים בוחרים את ההכי יפה ומתכננים שאותו נלבש לכבוד המשיח)
אמן ובקרוב ונזכה כולנו בעז״ה!
איזה מתוקה את
אשרייך!
מצחיק אותי שאומרים ששבתקופות שיש תינוק עד גיל שנה וחצי שנתיים ההתארגנות הרבה יותר קשה ומתישה
כי ברוב המשפחות החרדיות וגם בשאיפה שלי התקופה הזאת היא בערך 15+ שנים…
ולמה זה מצחיק?
אני כתבתי ואת צודקת
זה אכן ככה בהרבה משפחות
המטרה שלי היתה למנוע את התסכול של חוסר ההספקים
להתייחס אל עצמינו בקצת יותר קבלב והכלה ולהבין עד כמה המשימות שלנו הן לפעמים בלתי אפשריות ואוביקטיבית באמת קשות
וכל מה שאנחנו מצליחות לעשות להחמיא לעצמינו ולא לנסות להשוות למשפחות עם ילדים בוגרים יותר
ואצלי התקופה הזו ב"ה כבר יותר מ20 שנה
ועדיין תופסת את עצמי עם ההשוואות המחלישות הללו
שמתי לב,
שככל שאני מחוברת יותר לשבת מבחינה רעיונית,
רוחנית, בלב…
מחוברת לפרשה,
למהות,
לנשמה היתרה…
אז בהתאמה יש לי יותר רצון, כח ומוטיבציה –
להכניס שבת בזמן
להיערך אליה כראוי
להתכונן בכיף!
זה יפה מאוד,
השאלה בה' הידיעה- איך עושים את זה?
היומיום כל כך תובעני ושוחק……
מרגישה קרירה יותר לכל העניין לצערי
מבחינה טכנית או רעיונית?
מבחינה טכנית-את ממילא מכבסת כל יום,מה אכפת לך לכבס קודם את בגדי השבת?
זו רק דוגמא כמובן
יש הרבה דברים שלמרות היום יום הדוחק אפשר להגניב במהלך השבוע ואז מגיעים ליום חמישי עם קצת יותר אויר לנשימה
ומבחינה רעיונית- לנסות למצוא ספרים או הרצאות שמדברים אלייך ודרך זה להתחבר
בדיוק שמעתי על מיזם חיזוק בשם "מבורכת" שהמטרה שלו לחבר את השבת לכל השבוע…
זה מעניין השבוע אחרי שקראתי את המיילים שלהם באמת הרגשתי קצת יותר קשורה לשבת, זתומרת, קשר חם כמו שאת כותבת שאת מחפשת…
ממליצה לך להתחבר לכאלו מיזמים יפים
בסופו של דבר זה פשוט מחבר…..
נשמע טוב
אשמח לקבל פרטי קשר להתחברות
לפעמים אפילו דברים פיזיים קטנים יכולים לעשות את זה. ואחרי הפעולות נמשכים הלבבות.
לנסות להכניס למחשבה ששבת זה היום החופשי בעצם ומה שאנחנו רוצים לעשות בו זה להתענג ולנוח.
למשל כמו עוגה מפנקת ליד הקפה לשבת בבוקר, או פיצוחים לאחרי הסעודות או חד פעמי יפה.
למצוא מה שנותן הרגשה מאירה יותר וגורמת לך יותר לחכות לשבת.
ולשים דגש על זה בהכנות. לא לוותר דוקא על הדבר הזה כי הוא קטן ויש דברים חשובים יותר וקודם נכין חלות וסלטים…
ששבת תהפוך להיות יום שמצפים לו, כי הוא מרגוע ותענוג. וכשהלב פנוי יותר אפשר להכניס גם דברים נוספים.
לא יודעת אם קשור אלייך או לא,
אחד הדברים שהנחתי את האצבע וכנראה גם רוב הנשים קורה להם
יום שישי הוא היום חופשי שלי בעצם
ואז מהבוקר אני במלחמה עיקשת
בין יוכבד המותשת, שעבדה כל השבוע וכולה מה רוצה? לשתות קפה יותר ברגוע, בוקר אחד בלי המרוץ האדיר
ויוכבד האמא, שצועקת עליה – נו -נו -נו תשטפי! תקלפי! תאפי! תארזי!
וממתי שהכרתי בזה, שככל שאני מרגישה שעשקו לי את היום החופשי
לא אצליח להתארגן נורמלי לשבת
יש שבועות שאני מצליחה להחזיר לי את הרגשת החופש בצורות אחרות – כמו חמישי בלילה
ויש שבועות שפחות
אבל עצם המודעות קטלה את הנקיפות מצפון ויש בי חמלה על המצב הזה
גם תפילה לשינוי, אבל בלי כל כך הרבה ביקורת
תודה על כל העיצות, הטיפים והעיקר, לדעת שיש עוד כאילו…
הטיפ שלי בעיני, מנצח ממש ועוזר לכל ההתארגנות הכללית.
ממה שראיתי, חוץ מהשוטף היומיומי- עבודה, אוכל, תחזוק הבית, ילדים- להעסיק, מקלחות, השכבה ו…ו…ו…יש לנו עוד שני פרויקטים- שבת קודש והכביסות!! אני חילקתי את השבוע לשתיים- מוצ"ש, ראשון שני שלישי- כביסות, ומרביעי מתכוננת לשבת, ובפועל זה נראה כך, בעזרת ה': ממוצ"ש מכבסת ללא הפסקה (כמעט…)עד שני בלילה, אז אני מכניסה מכונה אחרונה לשבוע זה!
לפעמים, צריך לקנות עוד בגדים ובמיוחד פרטים אישיים אבל זה שווה. עד שלישי משתדלת לקפל ולהכניס הכל לארונות, מה שגורם לי לנפנף בשמחה למרפסת השרות עד שבוע הבא!
לסיים עד שני בלילה זה למתקדמות בלבד, אבל גם עד שלישי זה טוב.
ולפנות לפרויקט הבא שלי- להכניס את המלכה הביתה בנחת ושמחה!
וכך, בעצם הרווח כפול- גם רוגע נפשי, הבגדים לשבת בארון, נקיים, מקופלים ומגוהצים. וגם זמן פנוי- לא צריך תוך כדי הנקיון, בישולים והתארגנות לשבת לרוץ להוציא מכונה, לתלות, לקפל, לגהץ.
ממליצה בחום! שבת שלום ומבורך!
וואי נושא שעמוק בליבי!
כותבת לך כאחת שהייתה נראה לי הכי רחוקה שיש מהתארגנות נורמלית לשבת ולאט לאט הגעתי למצב שהיום אני יכולה לפעמים גם להדליק אחרי פלג המנחה.
מה עזר לי?
א. המון תפילות ששפכתי על זה (מרוב תסכול:-)
ב. להחליט על משהו שבלעדיו לא הולכים לישון בליל שישי. כל אחת ומה שאצלה יעבוד,
אצלי תקופה זה היה להכין לפחות דבר אחד לשבת (אם אין גרם כוח אז נגיד לבשל ביצים לבוקר או לשטוף חסה, אם יש כוח אז משהו יותר רציני) ותקופה אחרת זה היה לערוך שולחן.
זה יכול להיות כל דבר שנראה לך יעיל לבית שלך, לארוז מזוודה, לסיים קניות וכו'
ג. להתחבר למקדימים וזוכים. זה מיזם שהתכנים שלו ממש בנושא הזה, הוא יפה, שיתופי ובגובה העיניים. לא יודעת איך זה עובד אבל כנראה יש איזה כוח לרבים כי באופן מפליא זה הריץ לי את התהליך והרבה יותר הצלחתי מאז שהצטרפתי.
ד. להעריך ולהתלהב מכל התקדמות שלנו בכבוד שבת ולייקר כל הצלחה אפילו ממש קטנה!
כי לפעמים מרוב שיש לנו איזו תמונה אוטופית בראש של איך מתארגנים לשבת בצורה מושלמת – כל עוד אנחנו לא שם – אנחנו באכזבה.
אז זהו שלא, התרחיש המקסים הזה שיושב לך בראש בע"ה יקרה גם אצלך מכל הצעדים הקטנים שהשקעת. וההצלחות הקטנות מביאות אותך לאט אבל בטוח למטרה שאת כ"כ רוצה.
בטוחה שתצליחי!!!!!!!
אני כל כך מזדהה איתך!
גם לי יש שני ילדים מתוקים ב"ה, ואני מרגישה שאני רודפת אחרי עצמי, לא רק בשישי. מרגישה שכמה שאני מתארגנת מראש וכמה שמתכננת אני נכנסת בלחץ לשבת (כמעט תמיד) ולא מספיקה כל מה שתכננתי. ולא רק לפני שבת אלא גם במשך השבוע אני כמעט תמיד לא מספיקה כל מה אני צריכה.
לגבי שבת, למדתי עם הזמן לעשות לעצמי כללים: יש דברים שאני ממש משתדלת לעשות בחמישי, כמו עוגות, מנה אחרונה וכו, ואם את אופה חלות אז גם להכין בצק ולשים במקרר ללילה ובשישי נשאר לקלוע ולהכניס לתנור. ואם נגיד לא הספקתי להכין עוגה בחמישי (או במשך השבוע ולהקפיא) מקסימום קונים עוגה מוכנה, או מנה אחרונה-מכינה שניה ג'לי למנה אחרונה ולא משהו מושקע. כלומר כללים ברורים שעליהם את לא עוברת-לא מכינים עוגה בשישי וכדו'. תשאירי מינימום לשישי.
ועוד משהו חשוב-תעבדי לפי סדרי עדיפויות, תתחילי ממה שאת חייבת-לדוגמא להכין אוכל בסיסי וכו וכך מה שישאר לסוף (נגיד קיפול כביסה למשל)-מקסימום לא תעשי וישאר למוצ"ש, לא כיף אבל לא נורא ושווה את הלהכנס שבת בצורה רגועה.
כשאת נוסעת ואורזת מזוודה שווה לארוז כבר בחמישי, לפחות את הרוב. כנל אם את מביאה משהו למארחים-אל תשאירי לשישי, אלא תכיני קודם. בשישי של חורף אפשר לקלח את הילדים בחמישי (לא מדי מולהבת על זה אבל שוב-לפעמים זה שווה את התמורה של רוגע בשישי). ומבחינת להשאיר את הבית נקי כשנוסעים, אני גיליתי על עצמי שנורא קשה לי בשישי לעזוב בית לא נקי או כלים לא מודחים וכו, אבל זה קשה רק באותו זמן, בפועל כשחוזרים במוצ"ש לא באמת מציק שככה השארתי את הבית.
ראיתי שביקשו פה את הפרטים של "מבורכת"
אני גם ממש ממליצה להתחבר אליהם, תוכן מושקע וברמה
עם נשות מקצוע לגבי מה שדיברו פה על התארגנות נכונה….
קיבלת את המייל מחברה ורוצה גם? כאן מצטרפים למעגל הברכה