וואי האמת כשקראתי את השאלה חשבתי שהיא תמוהה במיוחד,
לא הצלחתי להבין איפה הבעיה…
רק כשאני קוראת את התגובות אני מבינה שיש כאלה שרואים את זה כטורח.
אצל 2 ההורים מ – 2 הצדדים אצלינו זה הרבה יותר ממובן מאליו שנעשה את זה.
בד״כ אמא שלי וחמותי גם עושות לי במקביל חצי מהעבודה,
עושה רושם שזה תענוג מצידן, לאמבט ילדים עם קצף וסבון ולהלביש בפיג׳מה ריחנית.
פעם הבאה אדע להעריך שזה לא מובן מאליו ולהביע את זה בזכותכן…
כדודה (בת 39) שמארחת עם ההורים, זה ממש תלוי,
כי לפעמים יש בבית כל כך הרבה עבודה שאני חייבת עזרה.
לא עכשיו לקלח את כל המשפחה, אבל את הקטנים למה לא??
בתנאי כפול ומכופל שלא משאירים לי מים לגרוף אחרי המקלחות.
בכללי- כל דבר שזורם בטוב ולא יוצר לחץ על שום אחד, אין סיבה שלא.
כן הייתי שואלת את ההורים רשות לפני, בעניין של כיבוד הורים.
אני מנצלת את זה לומר שאני גם לא אחראית על מצב החדר הזה באופן כללי
למשל- אם יש ילדים בתהליך גמילה זה לא אחריותי לדאוג לנקיון.
בוודאי שאני עוזרת מה שאפשר, אבל קצת אכפתיות.
אישה
4 חודשים לפני
תעריכו את ההורים שלכם שמאפשרים את זה בשמחה למרות שנראה שלהם זה קל יותר.
כי זה לא באמת קל להם יותר אלא כי הם יותר עובדים על המידות שלהם!
אצלנו צד אחד שני ההורים לא עובדים ואין להם ילדים בבית ובכל זאת מאד לא אוהבים שמקלחים אצלם ילדים במוצאי שבת.
ובצד השני שני ההורים עובדים ועם קושי כלכלי ובכל זאת הם מעולם לא מראים שמפריע להם שמקלחים ואפילו מציעים עזרה במקלחות ומציעים מגבות.
את בטוחה שאין בזה שום ענין אחר חוץ ממידות טובות
מאיפה ההחלטה הגורפת הזו?
אולי יש אנשים שרגישים יותר?
שבמוצאי שבת חייבים כבר את השקט? את הסדר? את השגרה שלהם?
ואולי סיבה אחרת מפריעה להם?
איך אפשר להשוות בין אנשים ולהחליט שזה רק ענין של מידות?
יש כ"כ הרבה פרמטרים
ויש אנשים שזה באמת לא מזיז להם ולא אכפת להם ואין פה שום נושא מבחינתם
זה אומר שהמידות שלהם יותר טובות?
אולי אין להם נסיון בנקודה הזו?
אני כותבת מנקודת מבט של מארחת ומתארחת
אישית לי לא מפריע שמתקלחים אצלי,אני שמחה שאני יכולה להקל במשהוא,לא רואה שום קשר למצב הכלכלי שלי,לזה שיש לי או אין לי עבודה או למידות המתוקנות או לא שלי
ואם ההורים עם 4 ילדים מתחת גיל 10
אז לא בדיוק אמור להתאים להם לפנות לך עכשיו את המקלחת
וזה לא קשור למידות הטובות שלהם…. אלא פשוט לעובדה שהחדר נצרך כרגע…
זה המצב אצלי
ארבעה ילדים מתחת לגיל עשר ונשואים שמתארחים כל שבת ב"ה
יוצאת שבת ומתחילים להריץ מקלחות
לפעמים אני עוזרת לבנות/כלות ורוחצת ולפעמים הן רוחצות
עושים זריז,חרוב עד הבדלה כולם מקולחים
לפעמים דווקא במשפחות צעירות שיש ממילא בלאגן והררי כביסות יותר קל מהבחינה הזו
לעומת זאת כשאנחנו מתארחין אצל הסבתא המבוגרת
הרבה יותר קשה לה(ויש לה מידות שהלוואי עלי….) אז אני מביאה מגבת מהבית ומקלחת רק את שני הקטנים
וכמובן משאירה נקי ולא מזיזה כלום
תודה על התגובה הזו
כן בהחלט יש משהוא שעם הגיל מתחילים לראות את שאר הגוונים
העולם הוא לא שחור לבן
אני רוצה שיבינו אותי ומצליחה הרבה יותר להכיל אחרים
וזה גם הרבה עבודה בהחלט
מרשה לעצמי להגיב כך רק כי זה אנונימי😉
כן.
אני בטוחה בזה.
תפסיקו להתכחש לזה שיש אנשים שלא עובדים על המידות שלהם ותולים את העצלות והאגאויסטיות שלהם באלף ואחד סיבות ואסור לנו לדון אותם חס וחלילה….
מעולם לא דיברתי עם אף אחד לגבי העניין הזה שצורם לי מאד ופעם ראשונה שאני פותחת את זה פה באנונימיות בלי שתדעו לעולם על מי אני מדברת.
מנסה לדון לכף זכות את אותה אמא שדורשת שישאירו לה בית מבריק ומצוחצח ואוי ואבוי לזוג הזה שיעז להשאיר פחות מזה כי הם לא יוזמנו בחצי שנה הקרובה שוב.
ואין לה לאותה אמא עבודה שהיא צריכה לקום אליה מחר או מחרתיים ואין לה אפילו ילד אחד שדורש את הטיפול שלה (וגם לא נכדים כי זה קשה לה). והיא אישה בריאה ב"ה וגם בעלה בריא ב"ה. וכל מה שמדאיג ומרגיז אותה שחס וחלילה תהיה לה מכונה להפעיל על תחילת שבוע.
וכמובן שקשה לה מסכנה עם הבלאגן של המקלחות למרות שמשאירים לה מבריק אחר כך יותר ממה שהיה.
אני מכירה אותה מאז שנולדתי ויודעת שאם זה משתלם לה אישית אז היא מסכימה לדברים קשים יותר.
לא תשכנעו אותי שיש פה עניין אחר חוץ ממידות.
נכון שאני צריכה להסתכל בעין טובה.
אבל זה לא משנה את המציאות שההתנהגות של אותם הורים זה עניין של עבודת המידות.
לא באתי לפגוע באופן אישי באף אחד ומעולם לא באתי אליהם בטענה על זה.
אני אמרתי את זה כאן כדי שתעריכו את אותן אימהות שמסכימות לזה ולא תיקחו את זה מובן מאליו כאילו להן זה קל יותר.
לא קל להן יותר ואולי לפעמים התנאים פחןת טובים מאחרים ובכל זאת הן עובדות כל פעם מחדש על המידות שלהן רק כדי שלנשואים יהיה קל יותר.
זה אולי לא סימפטי כל כך לשמוע, אבל היא מביעה כאב. וגם אם זה מקרה שלא קיים הרבה, הוא קיים וכנראה פוגש אותה בעוד מקומות. מותר לה לכאוב. יש אנשים שלא עובדים על המידות שלהם, אגואיסטים, ו-כן, המחיר של זה – זה ילדים שקשה להם להעריך, ולפעמים טעונים מאד. כדאי שנשים לב בשביל עצמנו…
ולגבי "הם לא חייבים שום דבר" – אז תכירי, יש הורים שכמעט כופים על הזוגות לבוא למרות המאמץ הגדול מאד מאד מאד!!!!! של הילדים לבוא, ואז, לא יוצאים מגדרם לצאת בעצמם קצת מאיזור הנוחות שלהם כדי שיהיה קצת פחות נח לזוג.
מניסיון אישי, אצלנו לוחצים עלינו לבוא, מאד, כי מזמן לא באנו וכו' (אין שם כבר לא נשואים, והמשפחה לא גדולה). אנחנו גרים מחוץ לעיר, יש לי 10 ילדים ב"ה, ואין שום יחס לזה שאנחנו ישנים שם בצפיפות לא הגיונית,לא הגיונית, לא הגיונית. יש עוד כמה תנאים שהיו יכולים לשפר לנו כדי שיהיה לנו קצת פחות קשה, אבל לא עושים את זה בשבילנו, כי הם עצמם לא רגילים. (להדליק מזגנים לדוגמא – הם לא רגילים לזה… זה מיותר… גם כשאני לפני לידות וכו')
אני אישית למדתי, ולקח לי זמן, לקבל את זה ולנסות לדון לכף זכות או לפחות להגיד לעצמי מילים של הגעתי לעולם עם מטרה, וכיבוד הורים זה ערך גם אם יש פה דברים לא פיירים מצידם וכו'.
אבל לא לתת לגיטימציה לתחושות שהיא העלתה פה – קשה לי לקרוא את זה.
תקראי את מה שכתבת…הם חייבים את השקט שלהם…את הסדר..את השגרה..
יש מישהו שלא זקוק לשקט אחרי אירוח של שבת? מישהו שלא אוהב את הסדר?
זה בדיוק עבודת המידות.
לצאת מהמקום שנח לך בשביל שלשני יהיה קל יותר.
המידות הטובות שלי זה שאני שותקת כבר המון שנים ולא אומרת מילה על זה במשפחה.
וממשיכה לבוא כדי לשמור על קשר ולא לעשות נתק במשפחה למרות שזה היה הדבר הכי קל לי לעשות.
ולא לקלח את הילדים שלי במוצש אצלה גם כשאני יודעת שהם ירדמו בנסיעה ואין לי ולהם כח למקלחות בשעה מאוחרת מידי.
ואני מתאמצת לנקות אחרי ולהשאיר לה בית מצוחצח כמו שהיא אוהבת.
ולדאוג לעשות מפגשים משפחתיים אצלי בבית כי קשה לה מאד שיהיה אצלה בלאגן.
ולבלוע עוד ועוד קשיים מולה רק בשביל מצוות כיבוד הורים.
אני חושבת שאת משליכה על הדיון הזה הרבה כאבי לב על אמך.
זה לא באמת עניין של מקלחת או לא במוצ״ש.
זה כל ההתנהלות שאת מרגישה גרוע מולה.
מעריכה את המאמצים שלך לשמור על המשפחה
זה כל כך חשוב
והילדים שלך גם מרוויחים מזה המון!!
הורים שמכבדים את הוריהם זוכים להרבה נחת בעזרת ד׳.
אולי יקל עלייך לדעת שגם הורים אחרים, שלא חשוב להם כל כך הנקיון והסדר בכל יום. במוצאי שבת מאד קשה להם עם האמבטיות.
הם עייפים משבת שלמה של אירוח ומחכים לרגע של שקט. לאפס את הבית (אני מבינה שאצלך את אחראית גם על הסעיף הזה במלואו?) ולהתארגן לשבוע חדש.
וזה לגיטימי, הגיוני ומובן ביותר.
כנראה שאם תמיד מרגישים את האהבה והפרגון שלהם, כנראה הרבה יותר קל להפנים את זה. זה לא ״עוד״ משהו מעצבן שצריך לבלוע.
לא באתי להשליך כאב לב פה.
אני כבר יותר מידי שנים עם המציאות הזו וב"ה התרגלתי אליה ואני לא מנסה לשנות אותה.
יש כאן הרבה אימהות לנשואים ואני לא רואה שום בעיה להעלות את העניין הזה פה שישימו לב לזה.
לא צריך לקחת כל דבר באופן אישי.
מסכימה עם אישה. יש אנשים שרואים רק את עצמם. לא נח להם אז לא.נמצאים במשבצת שלהם. ויש אנשים שלמרות שיש קושי כלכלי , והם עמוסים ועסוקים, מכילים למרות הכל את הצד השני עם כל הקושי וזה בהחלט מראה על מידות טובות.
כותבת את זה בכאב ומנסיון. ולא כאן המקום לפרט.
זה יכול להיות בגלל מידות טובות, ויכול להיות שבאמת יותר קל להם, בגלל כל מיני נתונים משתנים.
ולשבת ולדון, אפילו בינינו לבין עצמינו, למי מההורים יש מידות יותר טובות… אהמ..
למשל חמותי לא תתן לנו לצאת מהבית שלה בלי מקלחות, אצלה זה מאסט, לא משנה אם נזיע בדרך שוב.. חובה חובה.
ובשביל זה היא מוכנה לכבס גם 20 מגבות נוספות,
אצל אמא שלי – זה נתון לבחירה, תרצו – תקלחו, לא – לא, ואני יודעת שהיא לא מתה על זה. אז ממש משתדלת שלא,
לאה
4 חודשים לפני
אם כבר העלית את הדיון
לעניות דעתי יותר קשה מקלחות לפני שבת
כשמגיעים אורחים וצריכים גם את המקלחת ובני הבית עוד לא סיימו להתארגן
אישית כמארחת מאד מלחיץ אותי
אני שמחה להקל ולעזור ומבינה שלפעמים אין ברירה אבל עדיין קשה
כמובן מאפשרת ולא אומרת מילה
הייתי שמחה שלפחות יעדכנו מראש שנוכל להתארגן
מסכימה איתך ממש!
כמתארחת פעמים רבות, יצא לי פעם אחת לעבוד ביום שישי של התארחות
ראיתי שלא אספיק להתארגן עם מקלחות לכולם וגם לצאת בשעה סבירה
אז התקשרנו מראש לעדכן שלא הספקנו, ואם יש מצב שישאירו לנו את התורות האחרונים באמבטיה
מאמינה שאם לא הייתי מעדכנת זה היה גורם לחץ מיותר לכולם
אני שמחה שיצא לי רק פעם אחת
אבל מאמינה שאם הייתי עובדת באופן קבוע בימי שישי, זה היה קורה יותר
אנ ישמתקלחת אצל חמותי ביום שיש אנחנו מגיעים ומיד מקלחות כדי לא לעשות את הלחץ בסוף
מישהי
4 חודשים לפני
דובר כאן רק על צד אחד- צד המבוגרים
מה שנח ומה שטוב ומה שנעים לו
מה עם צד הילדים?
לחזור במוצ"ש עם ילדים ממוטטים ולרחוץ אותם- לא אופציה בעיני. אני באמת לא עושה את זה לעולם… הם גמורים ועצבניים כל כך, ורק רוצים מיטה.
לרחוץ אותם בבוקר כשהם קמים גם ככה הפוכים, אחרי שהלכו לישון מאוחר יותר ממה שרגילים כל יום- גם לא אופציה
לשלוח אותם בלי אמבטיות לגנים, אחרי שבת שלמה?
בדרך כלל גם זה לא אופציה
להשאיר אותם בבית בימי ראשון אחרי שבת? אפילו לא מצחיק
אז מה נשאר לנו?
לרחוץ אותם בבית המארחים במוצ"ש
ירצו- יזמינו אותנו שוב
לא ירצו- לא יזמינו
אני אישית ממש ממש אוהבת להתארח
אבל רק אצל מי שמארח אותי ואת ילדי בכיף
מי שזה מעיק עליו יכול לוותר
הפסד שלו
הפסד גם שלנו
אבל אני לא מכריחה…
וואייי הלוואייייי והייתי יכולה לקלח את הילדים כשאנחנו נוסעים…
אבל מבינה שזה לא תמיד אפשרי.
ואומרת תודה לחמותי שאירחה אותנו שבת שלמה ומפנקת אבל לא דורשת גם מקלחות לילדים, כי ראיתי שזה מקשה עליה…
לא אוותר בגלל זה ליסוע אליה
למרות שזה סיוטטטטט לקלף ילדים מהאוטו ולקלח ולהרדים שוב
אבל לא חושבת שזה כלול באירוח…
אני חושבת שאם זה ככל ככך קשה לך אז אפשר מדי פעם לקלח אותם בראשון בערב.
לא כדאי לעשות תנאים למארחים, למה שלא יארחו בכיף גם אם קשה להם שתתקלחו שם במוצש.
צריך לראות קצת מסביב מעבר לרדיוס שלך. אפילו שזה לא הכי כיף לך בעולם.
לראות מעבר לרדיוס שלך – כולל מה שהיא ראתה את הילדים.
גם להתעלם מילד שהולך ללימודים ביום ראשון אחרי שבת קיצית ונסיעות באוטובוס הלוך חזור כשהוא דביקי ומגרד לו וצריך לחכות עד הערב – זה לא להסתכל מעבר לרדיוס שלך.
הילדים הם בני אדם גם כן.
האמת קשה לי לקרוא את התגובה הזו
באמת לא תתארחי אצל הורייך/חמותך אם לא מסתדר להם מכל סיבה שהיא מקלחות במוצ"ש?
מה עם כיבוד הורים?
באמת כזה קריטי לדלג על מקלחת יום אחד?
אהבתי את התגובה שלך, מישהי. מבט נכון ואמיתי.
אם ההכרח הוא, כמו שאת מציגה את זה, לקלח את הילדים – אז זה חלק מעיסקת האירוח. אי אפשר להזמין לאירוח ולהגיד – אבל בלי תנאים. כמו שיגידו – בואו אבל אל תאכלו אצלנו ואל תישנו.
אם קשה התנאים המינימליים של מה שאורח צריך – אל תזמינו.
וכמו שהצגת את זה, לפעמים עם ילדים שגרים מחוץ לעיר, זה הכרח.
אני הגעתי למסקנה שההורים לא תמיד מרגישים מה זה, ובדור העבר, אצל הרבה מאד מאד (לא כולם, אבל אצל הרבה) ההורים גרו יותר ליד הילדים, לפחות באותה עיר (בני ברק, ירושלים…) והם לא חוו את החוויה של ליסוע להורים עם קטנטנים וכו מחוץ לעיר, וכל הכרוך בזה (מה שתיארת, על מוצ"שים קיציים מאוחרים כל כך… וכו')
סבתא וחמות שמתקלחים אצלה המוצאי שבת
4 חודשים לפני
חייבת לומר שממש לא נראה לי שזה בגלל המידות הטובות שלי… אני אוהבת את הכלות שלי ושמחה להקל עליהן, הדודות הבחורות שמחות גם הן לעזור – יותר שמחות מאשר אם מבקשים מהן להתקלח בשישי. זה ממש לא מוצלח. אבל במוצאי שבת? הרגע שהגברים יוצאים למעריב אני שואלת אם תרצי לעשות מקלחות כאן, ואם כן מזיזים הכל וקודם כל מקלחים את המהממים האלה.
אז מי שלחמותה וגיסותיה זה לא מתאים – זה לא בגלל שאין להן מידות טובות זה פשוט לא מסתדר במערכת המשפחתית הספציפית. בטוחה שהן נתרמות מדברים אחרים שאולי אנחנו פחות מצליחים לתת.
זה לא מתאים…
זה לא מסתדר…
זה בדיוק העניין של עבודת המידות!
לעשות איפה שפחות קל ופחות מתאים לי.
וזה בדיוק מה שההורים המסורים שעובדים על המידות שלהם עושים. מוותרים על הנוחות של "מערכת משפחתית ספציפית" כדי שלנשואים שלהם יהיה יותר קל עם הגידול ילדים.
לא הבנתי למה את חושבת שמישהו חיב לך משהו?? איפה הנשואים שאמורים לעבוד על המידות פי אלף בשביל שלהורים יהיה נח ונעים איתם? ומשום מה זה גם מצוה דאוריתא ..
זה לא מתאים לא מסתדר לקלח אחכ בבית \ בראשון בבוקר? תעבדי על המידות.. איפה כתוב בתורה שההורים צריכים להקל על הנשואים?
נאום אישה צעירה שפשוט בהלםםם מהרוח פה
זה ממש מדהים לדאוג לעבודת המידות של אחרים, במקום לשים לב בעצמינו לנוחות של ההורים
אם את מבינה בעצמך שזה דורש מההורים שלך חוסר נוחות ומאמץ – מתבקש שמעצמך תמנעי מלקלח את הילדים שם.
ההורים לא צריכים לעבוד על המידות שלהם בשבילך. וזה גם לא קשור פה עבודת המידות.
תגידי תודה על האירוח.
שלום ושבוע טוב, ותגדלי את הילדים שלך בעצמך.
הם גידלו אותך או את בעלך עם שאר ילדיהם – וזה התפקיד שלהם.
לא לגדל את הנכדים, תפקידך לתת להם הנאה ונחת מהנכדים.
וזהו.
הם רוצים לעזור לך לגדל אותם? סתם, כי הם אוהבים אתכם, לא כי הם ״עבדו על המידות שלהם״.
איזה כיף. הם גם יבחרו מה הדרך שלהם לעשות את זה.
היא מגדלת את הילדים בעצמה, היא לא מכריחה שום דבר את ההורים, היא לא דורשת מקלחות, היא נתנה להם לבחור את הדרך שנוחה להם.
ורק בשקט חשבה מה שחשבה על זה, והביעה את זה פה באנונימיות.
ואיזה מן משפט זה "זה הזמן לנחת, לא למידות"? הרב פינקוס מדבר על זה אגב, על האלו שחושבות שאחרי שהן חיתנו את הילדים נגמרה עבודת החיים…
היא לא הכריחה את ההורים כלום.
אבל כשיש הורים שלא מתחשבים ושלא נותנים – צריך לכבד אותם, נכון. אגב, זה יותר קשה, כן. אבל קשה מאד לאטום את העיניים בכל מלראות את האגואיזם.
אפשר לשתוק על זה, אבל קשה מאד מאד לא לחשוב.
לא מבינה את ההתקפות שהאישה קיבלה פה.
לא היה נראה, לי לפחות, שהיא מהטיפוס שחייבים לה הכל.
יותר נראה שיש לה הורים שאכן לא קשובים לצרכי הזולת, יש כאלו בעולם.
את חמודה, סבתא וחמות.
זה שאת אוהבת את הכלות שלך ושמחה להקל עליה, ורק רואה אותם מהממים – קוראים לזה מידות טובות.
כל הגישה שלך והעיניים הטובות שלך הן מידות טובות.
ולפעמים לאנשים כמותך קשה להבין מה עוברות כאלו שלא חוות אמא וחמות כמוך…
מישהי
4 חודשים לפני
עוד משהו חשוב צריך לשים לב:
1.יש בתים עם 2 אמבטיות {או אפילו יחדת הורים} אז אוטומטית נהיה יותר קל…
2.בקיץ שבת יוצאת מאוחר יותר מסובך לעומת החורף…
אז אני רוצה שתדעי
שהורים מסורים מצליחים לעזור ולהסכים לילדים גם עם מקלחת אחת וגם כשיש להם ילדים קטנים משל עצמם.
הכל תלוי כמה הם מצליחים לחשוב על האחרים גם בתנאים לא קלים.
ואני מזועזעת אם יש באמת אישה \ אמא שמנצלת את ההורים שלה בצורה מחפירה כזו בתנאי שטח לא קלים להם. ורק מראה כמה היא לא חושבת על ההורים שלה אפילו לא במינימום אחרי שבת שלימה של אירוח! מחריד ממש
אישה יקרה!
לפי התגובות שלך פה זה נראה שזה יושב לך על משהו עמוק וכואב ממליצה לך ללכת לטפל בעצמך אולי "מאמא שלך לאמא שבך" יכול לעזור לך,
לא מכירה אותך ולא את אמא שלך אבל ע"פ התגובות שלך זה נראה שאת מאוד כועסת ופגועה ממנה וחבל לך להמשיך ככה יום אחד גם הכעס יכול להתפוצץ לך בקול רעש גדול ויפה שעה אחת קודם לכן לטפל בזה (ולא נראה שרק עניין האמבטיות מפריע לך בטוח לי שזה יושב על דברים הרבה יותר גדולים)
משתדלת לכבד הורים
4 חודשים לפני
מגיבה לכמה תגובות פה במרוכז…
הורים לא חייבים לכבד ילדים
ילדים חייבים לכבד הורים
גם אם ההורים יושבים רגל על רגל במוצש ובכל השבוע וגם אם יש להם מנקה צמודה ודרימי ורובוט ולא יודעת מה .
אנחנו צריכים להגיד להם תודה ולכבד. זהו.
וחושבת שזה גם עובר לילדים שלנו אם הם רואים שאבא ואמא מכבדים את ההורים שלהם ובסדר מה כל כך נורא שהילדים יום אחד לא יתקלחו או יתקלחו בבוקר העיקר לכבד הורים .
זה מסר שעובר לדורות … שווה…
הייתי שמחה לשמוע פה מישהי שחווה הורים שלא נותנים, שאומרת את המשפט הזה – על כיבוד הורים.
במקרים של הורים שלא קשובים לצרכים, אפשר וצריך לכבד, וזה נכון כל מה שאמרת, אבל זה לא מסיר את הקושי! הרגשי והטכני!!! ולא נכון להתכחש לזה!!!!
האישה שהביעה כאן את ההתמודדות שלה, כנראה אומרת תודה רבה ומכבדת, אבל קשה לה!!!
נכון, יש שלב בכיבוד הורים של גם הרגשת הלב ולדון לכף זכות לחלוטין,
אבל נראה לי שהזכות להטיף בנושא שמורה רק למי שמגיעה ממצב דומה למה שהיא מתארת.
מאד כיף לקבל פינוק אהבה והתחשבות מההורים, ולהטיף על כיבוד הורים במחשבה (שזו רמה גבוהה) לאחרים שלא מקבלים את זה.
מישהי
4 חודשים לפני
ואבא שלי מוריד את השלטר של הסלון אחרי הבדלה…
ואף פעם לא חשבתי שזה לא בסדר מצידו.
שבת שלימה הם סבלו אותנו ואת הרעש והבלגן והלכלוך והילדים והכל….. הגיוני שירצה כמה שיותר מהר לראות אותנו בחוץ. יש להם חיים משל עצמם! שלא לדבר על כך שהם כבר לא בני 20 ולא רגילים לרעש ולבלגן הזה כל השבוע.
מה שמספיקה עד הבדלה- מצוין, מה שלא- אחרי הבדלה בעלי הולך עם הילדים לגינה ואני נשארת לארגן את מה שנשאר (תאמינו לי, הרבה יותר מהר מאשר כשהילדים בשטח..)
מזכירה לי משהי שסיפרה לי שבערך רק פעם בשנה היא מתארחת אצל ההורים שלה יש לה משפחה ברוכה וילדים קטנים וצפופים וההורים שלה בשנות ה60 אנשים מאוד מאורגנים ונקיים וקשה להם לארח אז פעם אחת לפני אירוח כזה (וכמובן שעל שבת כזאת יודעים חודש מראש מתי בדיוק כי אין שם מרגע לרגע אפילו אם זה ביום ראשון)
אמא שלה התקשרה אליה ושאלה אותה מתי הם מתכוננים לצאת במוצ"ש? כ"כ חשוב לה לדעת. זוכרת שההיא התעצבנה מעצם השאלה, ואני באמת מבינה אותה לא עושה חשק לבוא לכאלו הורים מה גם שכל השבת היא הולכת עם הילדים לגינות וכו' כדי שלא ירישו ולא ילכלכו.
מעריכה אותה שבכל אופן היא כן באה אליהם.
ולמדתי להעריך את ההורים שלי ושל בעלי שהם ברוך ד' כ"כ מסורים עלינו, ועוזרים המון המון במה שהם יכולים ולמשל אמבטיות במוצ"ש זה אפילו בא מצדם והם בעצמם מקלחים לי את הילדים אז תודה לד' שזכיתי.
אני
4 חודשים לפני
למה כל מי שמדברת בעד הזוגות שבאים להתארח יש לה דיסלייק?
מה בעד בדיוק? לקלח את הילדים באטימות להורים זה בעד? לארח אותם כל השבת זה נגד? (כמובן לא מדברת אם ההורים רוצים \ מוכנים \ נהנים מזה)
נשמע שיש פה איזה אמירה שהורים שמארחים כל השבת זה ברור מאליו, אבל אם לאשר לקלח או לא על זה עומד הכל
וואי האמת כשקראתי את השאלה חשבתי שהיא תמוהה במיוחד,
לא הצלחתי להבין איפה הבעיה…
רק כשאני קוראת את התגובות אני מבינה שיש כאלה שרואים את זה כטורח.
אצל 2 ההורים מ – 2 הצדדים אצלינו זה הרבה יותר ממובן מאליו שנעשה את זה.
בד״כ אמא שלי וחמותי גם עושות לי במקביל חצי מהעבודה,
עושה רושם שזה תענוג מצידן, לאמבט ילדים עם קצף וסבון ולהלביש בפיג׳מה ריחנית.
פעם הבאה אדע להעריך שזה לא מובן מאליו ולהביע את זה בזכותכן…
לא מובן מאליו!!!
כדודה (בת 39) שמארחת עם ההורים, זה ממש תלוי,
כי לפעמים יש בבית כל כך הרבה עבודה שאני חייבת עזרה.
לא עכשיו לקלח את כל המשפחה, אבל את הקטנים למה לא??
בתנאי כפול ומכופל שלא משאירים לי מים לגרוף אחרי המקלחות.
בכללי- כל דבר שזורם בטוב ולא יוצר לחץ על שום אחד, אין סיבה שלא.
כן הייתי שואלת את ההורים רשות לפני, בעניין של כיבוד הורים.
אני מנצלת את זה לומר שאני גם לא אחראית על מצב החדר הזה באופן כללי
למשל- אם יש ילדים בתהליך גמילה זה לא אחריותי לדאוג לנקיון.
בוודאי שאני עוזרת מה שאפשר, אבל קצת אכפתיות.
תעריכו את ההורים שלכם שמאפשרים את זה בשמחה למרות שנראה שלהם זה קל יותר.
כי זה לא באמת קל להם יותר אלא כי הם יותר עובדים על המידות שלהם!
אצלנו צד אחד שני ההורים לא עובדים ואין להם ילדים בבית ובכל זאת מאד לא אוהבים שמקלחים אצלם ילדים במוצאי שבת.
ובצד השני שני ההורים עובדים ועם קושי כלכלי ובכל זאת הם מעולם לא מראים שמפריע להם שמקלחים ואפילו מציעים עזרה במקלחות ומציעים מגבות.
אין בזה שום עניין אחר חוץ ממידות טובות!!!
את בטוחה שאין בזה שום ענין אחר חוץ ממידות טובות
מאיפה ההחלטה הגורפת הזו?
אולי יש אנשים שרגישים יותר?
שבמוצאי שבת חייבים כבר את השקט? את הסדר? את השגרה שלהם?
ואולי סיבה אחרת מפריעה להם?
איך אפשר להשוות בין אנשים ולהחליט שזה רק ענין של מידות?
יש כ"כ הרבה פרמטרים
ויש אנשים שזה באמת לא מזיז להם ולא אכפת להם ואין פה שום נושא מבחינתם
זה אומר שהמידות שלהם יותר טובות?
אולי אין להם נסיון בנקודה הזו?
אני כותבת מנקודת מבט של מארחת ומתארחת
אישית לי לא מפריע שמתקלחים אצלי,אני שמחה שאני יכולה להקל במשהוא,לא רואה שום קשר למצב הכלכלי שלי,לזה שיש לי או אין לי עבודה או למידות המתוקנות או לא שלי
ואם ההורים עם 4 ילדים מתחת גיל 10
אז לא בדיוק אמור להתאים להם לפנות לך עכשיו את המקלחת
וזה לא קשור למידות הטובות שלהם…. אלא פשוט לעובדה שהחדר נצרך כרגע…
זה המצב אצלי
ארבעה ילדים מתחת לגיל עשר ונשואים שמתארחים כל שבת ב"ה
יוצאת שבת ומתחילים להריץ מקלחות
לפעמים אני עוזרת לבנות/כלות ורוחצת ולפעמים הן רוחצות
עושים זריז,חרוב עד הבדלה כולם מקולחים
לפעמים דווקא במשפחות צעירות שיש ממילא בלאגן והררי כביסות יותר קל מהבחינה הזו
לעומת זאת כשאנחנו מתארחין אצל הסבתא המבוגרת
הרבה יותר קשה לה(ויש לה מידות שהלוואי עלי….) אז אני מביאה מגבת מהבית ומקלחת רק את שני הקטנים
וכמובן משאירה נקי ולא מזיזה כלום
זה רק בגיל שלך שלומדים את זה?
גם להיות בשביל אחרים וגם להבין ולהכיל כשלא תמיד כולם שם בשבילינו?
איזה תגיבה מתוקה, מעריכה ולא דורשת,
הלוואי על כולנו…
תודה על התגובה הזו
כן בהחלט יש משהוא שעם הגיל מתחילים לראות את שאר הגוונים
העולם הוא לא שחור לבן
אני רוצה שיבינו אותי ומצליחה הרבה יותר להכיל אחרים
וזה גם הרבה עבודה בהחלט
מרשה לעצמי להגיב כך רק כי זה אנונימי😉
כן.
אני בטוחה בזה.
תפסיקו להתכחש לזה שיש אנשים שלא עובדים על המידות שלהם ותולים את העצלות והאגאויסטיות שלהם באלף ואחד סיבות ואסור לנו לדון אותם חס וחלילה….
מעולם לא דיברתי עם אף אחד לגבי העניין הזה שצורם לי מאד ופעם ראשונה שאני פותחת את זה פה באנונימיות בלי שתדעו לעולם על מי אני מדברת.
מנסה לדון לכף זכות את אותה אמא שדורשת שישאירו לה בית מבריק ומצוחצח ואוי ואבוי לזוג הזה שיעז להשאיר פחות מזה כי הם לא יוזמנו בחצי שנה הקרובה שוב.
ואין לה לאותה אמא עבודה שהיא צריכה לקום אליה מחר או מחרתיים ואין לה אפילו ילד אחד שדורש את הטיפול שלה (וגם לא נכדים כי זה קשה לה). והיא אישה בריאה ב"ה וגם בעלה בריא ב"ה. וכל מה שמדאיג ומרגיז אותה שחס וחלילה תהיה לה מכונה להפעיל על תחילת שבוע.
וכמובן שקשה לה מסכנה עם הבלאגן של המקלחות למרות שמשאירים לה מבריק אחר כך יותר ממה שהיה.
אני מכירה אותה מאז שנולדתי ויודעת שאם זה משתלם לה אישית אז היא מסכימה לדברים קשים יותר.
לא תשכנעו אותי שיש פה עניין אחר חוץ ממידות.
מקרה קיצון
אז רק במקרה קיצון לדעתך זה קשור לעבודת המידות?
מצטערת אבל את צריכה לעבוד על המידות להסתכל בעין טובה על אחרים. בטח על אמא שלך \ חמותך. אף אחד לא חיב לך כלום! אני פשוט בהלם מצורת הדבור.
נכון שאני צריכה להסתכל בעין טובה.
אבל זה לא משנה את המציאות שההתנהגות של אותם הורים זה עניין של עבודת המידות.
לא באתי לפגוע באופן אישי באף אחד ומעולם לא באתי אליהם בטענה על זה.
אני אמרתי את זה כאן כדי שתעריכו את אותן אימהות שמסכימות לזה ולא תיקחו את זה מובן מאליו כאילו להן זה קל יותר.
לא קל להן יותר ואולי לפעמים התנאים פחןת טובים מאחרים ובכל זאת הן עובדות כל פעם מחדש על המידות שלהן רק כדי שלנשואים יהיה קל יותר.
מישהו חייב לך משהו?
את חייבת להתארח?
את מגיעה למישהו אחר תכבדי! את אורחת!
זה לא משנה מי עומד מולך וכמה הוא צודק או לא, את לא חייבת להתארח
זה אולי לא סימפטי כל כך לשמוע, אבל היא מביעה כאב. וגם אם זה מקרה שלא קיים הרבה, הוא קיים וכנראה פוגש אותה בעוד מקומות. מותר לה לכאוב. יש אנשים שלא עובדים על המידות שלהם, אגואיסטים, ו-כן, המחיר של זה – זה ילדים שקשה להם להעריך, ולפעמים טעונים מאד. כדאי שנשים לב בשביל עצמנו…
ולגבי "הם לא חייבים שום דבר" – אז תכירי, יש הורים שכמעט כופים על הזוגות לבוא למרות המאמץ הגדול מאד מאד מאד!!!!! של הילדים לבוא, ואז, לא יוצאים מגדרם לצאת בעצמם קצת מאיזור הנוחות שלהם כדי שיהיה קצת פחות נח לזוג.
מניסיון אישי, אצלנו לוחצים עלינו לבוא, מאד, כי מזמן לא באנו וכו' (אין שם כבר לא נשואים, והמשפחה לא גדולה). אנחנו גרים מחוץ לעיר, יש לי 10 ילדים ב"ה, ואין שום יחס לזה שאנחנו ישנים שם בצפיפות לא הגיונית,לא הגיונית, לא הגיונית. יש עוד כמה תנאים שהיו יכולים לשפר לנו כדי שיהיה לנו קצת פחות קשה, אבל לא עושים את זה בשבילנו, כי הם עצמם לא רגילים. (להדליק מזגנים לדוגמא – הם לא רגילים לזה… זה מיותר… גם כשאני לפני לידות וכו')
אני אישית למדתי, ולקח לי זמן, לקבל את זה ולנסות לדון לכף זכות או לפחות להגיד לעצמי מילים של הגעתי לעולם עם מטרה, וכיבוד הורים זה ערך גם אם יש פה דברים לא פיירים מצידם וכו'.
אבל לא לתת לגיטימציה לתחושות שהיא העלתה פה – קשה לי לקרוא את זה.
תקראי את מה שכתבת…הם חייבים את השקט שלהם…את הסדר..את השגרה..
יש מישהו שלא זקוק לשקט אחרי אירוח של שבת? מישהו שלא אוהב את הסדר?
זה בדיוק עבודת המידות.
לצאת מהמקום שנח לך בשביל שלשני יהיה קל יותר.
ומה עם המידות טובות שלך? את רואה שזה קשה אז לא לבקש?
המידות הטובות שלי זה שאני שותקת כבר המון שנים ולא אומרת מילה על זה במשפחה.
וממשיכה לבוא כדי לשמור על קשר ולא לעשות נתק במשפחה למרות שזה היה הדבר הכי קל לי לעשות.
ולא לקלח את הילדים שלי במוצש אצלה גם כשאני יודעת שהם ירדמו בנסיעה ואין לי ולהם כח למקלחות בשעה מאוחרת מידי.
ואני מתאמצת לנקות אחרי ולהשאיר לה בית מצוחצח כמו שהיא אוהבת.
ולדאוג לעשות מפגשים משפחתיים אצלי בבית כי קשה לה מאד שיהיה אצלה בלאגן.
ולבלוע עוד ועוד קשיים מולה רק בשביל מצוות כיבוד הורים.
אישה יקרה!
אני חושבת שאת משליכה על הדיון הזה הרבה כאבי לב על אמך.
זה לא באמת עניין של מקלחת או לא במוצ״ש.
זה כל ההתנהלות שאת מרגישה גרוע מולה.
מעריכה את המאמצים שלך לשמור על המשפחה
זה כל כך חשוב
והילדים שלך גם מרוויחים מזה המון!!
הורים שמכבדים את הוריהם זוכים להרבה נחת בעזרת ד׳.
אולי יקל עלייך לדעת שגם הורים אחרים, שלא חשוב להם כל כך הנקיון והסדר בכל יום. במוצאי שבת מאד קשה להם עם האמבטיות.
הם עייפים משבת שלמה של אירוח ומחכים לרגע של שקט. לאפס את הבית (אני מבינה שאצלך את אחראית גם על הסעיף הזה במלואו?) ולהתארגן לשבוע חדש.
וזה לגיטימי, הגיוני ומובן ביותר.
כנראה שאם תמיד מרגישים את האהבה והפרגון שלהם, כנראה הרבה יותר קל להפנים את זה. זה לא ״עוד״ משהו מעצבן שצריך לבלוע.
לא באתי להשליך כאב לב פה.
אני כבר יותר מידי שנים עם המציאות הזו וב"ה התרגלתי אליה ואני לא מנסה לשנות אותה.
יש כאן הרבה אימהות לנשואים ואני לא רואה שום בעיה להעלות את העניין הזה פה שישימו לב לזה.
לא צריך לקחת כל דבר באופן אישי.
מסכימה עם אישה. יש אנשים שרואים רק את עצמם. לא נח להם אז לא.נמצאים במשבצת שלהם. ויש אנשים שלמרות שיש קושי כלכלי , והם עמוסים ועסוקים, מכילים למרות הכל את הצד השני עם כל הקושי וזה בהחלט מראה על מידות טובות.
כותבת את זה בכאב ומנסיון. ולא כאן המקום לפרט.
מבינה ממש על מה את מדברת
ובכל אופן כתוב אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו
למקומו ממש
ובגלל שזה לא ריאלי אולי ננסה פחות לדון?
זה יכול להיות בגלל מידות טובות, ויכול להיות שבאמת יותר קל להם, בגלל כל מיני נתונים משתנים.
ולשבת ולדון, אפילו בינינו לבין עצמינו, למי מההורים יש מידות יותר טובות… אהמ..
אני לא דנה למי יש יותר מידות טובות.
אני רק באה להגיד שצריך להעריך את אותם הורים שעובדים על המידות ומוותרים על הרצונות ועל החשקים למען אחרים.
אולי יש בזה גם הרגלים שונים בענייני ניקיון?
למשל חמותי לא תתן לנו לצאת מהבית שלה בלי מקלחות, אצלה זה מאסט, לא משנה אם נזיע בדרך שוב.. חובה חובה.
ובשביל זה היא מוכנה לכבס גם 20 מגבות נוספות,
אצל אמא שלי – זה נתון לבחירה, תרצו – תקלחו, לא – לא, ואני יודעת שהיא לא מתה על זה. אז ממש משתדלת שלא,
אם כבר העלית את הדיון
לעניות דעתי יותר קשה מקלחות לפני שבת
כשמגיעים אורחים וצריכים גם את המקלחת ובני הבית עוד לא סיימו להתארגן
אישית כמארחת מאד מלחיץ אותי
אני שמחה להקל ולעזור ומבינה שלפעמים אין ברירה אבל עדיין קשה
כמובן מאפשרת ולא אומרת מילה
הייתי שמחה שלפחות יעדכנו מראש שנוכל להתארגן
מסכימה איתך ממש!
כמתארחת פעמים רבות, יצא לי פעם אחת לעבוד ביום שישי של התארחות
ראיתי שלא אספיק להתארגן עם מקלחות לכולם וגם לצאת בשעה סבירה
אז התקשרנו מראש לעדכן שלא הספקנו, ואם יש מצב שישאירו לנו את התורות האחרונים באמבטיה
מאמינה שאם לא הייתי מעדכנת זה היה גורם לחץ מיותר לכולם
אני שמחה שיצא לי רק פעם אחת
אבל מאמינה שאם הייתי עובדת באופן קבוע בימי שישי, זה היה קורה יותר
אנ ישמתקלחת אצל חמותי ביום שיש אנחנו מגיעים ומיד מקלחות כדי לא לעשות את הלחץ בסוף
דובר כאן רק על צד אחד- צד המבוגרים
מה שנח ומה שטוב ומה שנעים לו
מה עם צד הילדים?
לחזור במוצ"ש עם ילדים ממוטטים ולרחוץ אותם- לא אופציה בעיני. אני באמת לא עושה את זה לעולם… הם גמורים ועצבניים כל כך, ורק רוצים מיטה.
לרחוץ אותם בבוקר כשהם קמים גם ככה הפוכים, אחרי שהלכו לישון מאוחר יותר ממה שרגילים כל יום- גם לא אופציה
לשלוח אותם בלי אמבטיות לגנים, אחרי שבת שלמה?
בדרך כלל גם זה לא אופציה
להשאיר אותם בבית בימי ראשון אחרי שבת? אפילו לא מצחיק
אז מה נשאר לנו?
לרחוץ אותם בבית המארחים במוצ"ש
ירצו- יזמינו אותנו שוב
לא ירצו- לא יזמינו
אני אישית ממש ממש אוהבת להתארח
אבל רק אצל מי שמארח אותי ואת ילדי בכיף
מי שזה מעיק עליו יכול לוותר
הפסד שלו
הפסד גם שלנו
אבל אני לא מכריחה…
וואייי הלוואייייי והייתי יכולה לקלח את הילדים כשאנחנו נוסעים…
אבל מבינה שזה לא תמיד אפשרי.
ואומרת תודה לחמותי שאירחה אותנו שבת שלמה ומפנקת אבל לא דורשת גם מקלחות לילדים, כי ראיתי שזה מקשה עליה…
לא אוותר בגלל זה ליסוע אליה
למרות שזה סיוטטטטט לקלף ילדים מהאוטו ולקלח ולהרדים שוב
אבל לא חושבת שזה כלול באירוח…
מזלך שיש לך אוטו תחשבי שאני נוסעת באוטובוס כי מכרנו תאוטו כרגע…
אני חושבת שאם זה ככל ככך קשה לך אז אפשר מדי פעם לקלח אותם בראשון בערב.
לא כדאי לעשות תנאים למארחים, למה שלא יארחו בכיף גם אם קשה להם שתתקלחו שם במוצש.
צריך לראות קצת מסביב מעבר לרדיוס שלך. אפילו שזה לא הכי כיף לך בעולם.
לראות מעבר לרדיוס שלך – כולל מה שהיא ראתה את הילדים.
גם להתעלם מילד שהולך ללימודים ביום ראשון אחרי שבת קיצית ונסיעות באוטובוס הלוך חזור כשהוא דביקי ומגרד לו וצריך לחכות עד הערב – זה לא להסתכל מעבר לרדיוס שלך.
הילדים הם בני אדם גם כן.
צודקת.
יש איזה עניין תמיד לתקוף את הילדים החוצפנים שדורשים "יותר מידי" מההורים.
צודקת, אישה. ככה זה תמיד… ואל תצפי שיבינו אותך יותר מידי. לא יקרה.
איתך, יקרה.
האמת קשה לי לקרוא את התגובה הזו
באמת לא תתארחי אצל הורייך/חמותך אם לא מסתדר להם מכל סיבה שהיא מקלחות במוצ"ש?
מה עם כיבוד הורים?
באמת כזה קריטי לדלג על מקלחת יום אחד?
אהבתי את התגובה שלך, מישהי. מבט נכון ואמיתי.
אם ההכרח הוא, כמו שאת מציגה את זה, לקלח את הילדים – אז זה חלק מעיסקת האירוח. אי אפשר להזמין לאירוח ולהגיד – אבל בלי תנאים. כמו שיגידו – בואו אבל אל תאכלו אצלנו ואל תישנו.
אם קשה התנאים המינימליים של מה שאורח צריך – אל תזמינו.
וכמו שהצגת את זה, לפעמים עם ילדים שגרים מחוץ לעיר, זה הכרח.
אני הגעתי למסקנה שההורים לא תמיד מרגישים מה זה, ובדור העבר, אצל הרבה מאד מאד (לא כולם, אבל אצל הרבה) ההורים גרו יותר ליד הילדים, לפחות באותה עיר (בני ברק, ירושלים…) והם לא חוו את החוויה של ליסוע להורים עם קטנטנים וכו מחוץ לעיר, וכל הכרוך בזה (מה שתיארת, על מוצ"שים קיציים מאוחרים כל כך… וכו')
חייבת לומר שממש לא נראה לי שזה בגלל המידות הטובות שלי… אני אוהבת את הכלות שלי ושמחה להקל עליהן, הדודות הבחורות שמחות גם הן לעזור – יותר שמחות מאשר אם מבקשים מהן להתקלח בשישי. זה ממש לא מוצלח. אבל במוצאי שבת? הרגע שהגברים יוצאים למעריב אני שואלת אם תרצי לעשות מקלחות כאן, ואם כן מזיזים הכל וקודם כל מקלחים את המהממים האלה.
אז מי שלחמותה וגיסותיה זה לא מתאים – זה לא בגלל שאין להן מידות טובות זה פשוט לא מסתדר במערכת המשפחתית הספציפית. בטוחה שהן נתרמות מדברים אחרים שאולי אנחנו פחות מצליחים לתת.
זה לא מתאים…
זה לא מסתדר…
זה בדיוק העניין של עבודת המידות!
לעשות איפה שפחות קל ופחות מתאים לי.
וזה בדיוק מה שההורים המסורים שעובדים על המידות שלהם עושים. מוותרים על הנוחות של "מערכת משפחתית ספציפית" כדי שלנשואים שלהם יהיה יותר קל עם הגידול ילדים.
לא הבנתי למה את חושבת שמישהו חיב לך משהו?? איפה הנשואים שאמורים לעבוד על המידות פי אלף בשביל שלהורים יהיה נח ונעים איתם? ומשום מה זה גם מצוה דאוריתא ..
זה לא מתאים לא מסתדר לקלח אחכ בבית \ בראשון בבוקר? תעבדי על המידות.. איפה כתוב בתורה שההורים צריכים להקל על הנשואים?
נאום אישה צעירה שפשוט בהלםםם מהרוח פה
זה ממש מדהים לדאוג לעבודת המידות של אחרים, במקום לשים לב בעצמינו לנוחות של ההורים
אם את מבינה בעצמך שזה דורש מההורים שלך חוסר נוחות ומאמץ – מתבקש שמעצמך תמנעי מלקלח את הילדים שם.
אני ממש ממש מוחה!!!!
ההורים לא צריכים לעבוד על המידות שלהם בשבילך. וזה גם לא קשור פה עבודת המידות.
תגידי תודה על האירוח.
שלום ושבוע טוב, ותגדלי את הילדים שלך בעצמך.
הם גידלו אותך או את בעלך עם שאר ילדיהם – וזה התפקיד שלהם.
לא לגדל את הנכדים, תפקידך לתת להם הנאה ונחת מהנכדים.
וזהו.
הם רוצים לעזור לך לגדל אותם? סתם, כי הם אוהבים אתכם, לא כי הם ״עבדו על המידות שלהם״.
איזה כיף. הם גם יבחרו מה הדרך שלהם לעשות את זה.
זה הזמן לנחת, לא לעבודה. לא מידות ולא אמבטיה.
היא מגדלת את הילדים בעצמה, היא לא מכריחה שום דבר את ההורים, היא לא דורשת מקלחות, היא נתנה להם לבחור את הדרך שנוחה להם.
ורק בשקט חשבה מה שחשבה על זה, והביעה את זה פה באנונימיות.
ואיזה מן משפט זה "זה הזמן לנחת, לא למידות"? הרב פינקוס מדבר על זה אגב, על האלו שחושבות שאחרי שהן חיתנו את הילדים נגמרה עבודת החיים…
היא לא הכריחה את ההורים כלום.
אבל כשיש הורים שלא מתחשבים ושלא נותנים – צריך לכבד אותם, נכון. אגב, זה יותר קשה, כן. אבל קשה מאד לאטום את העיניים בכל מלראות את האגואיזם.
אפשר לשתוק על זה, אבל קשה מאד מאד לא לחשוב.
לא מבינה את ההתקפות שהאישה קיבלה פה.
לא היה נראה, לי לפחות, שהיא מהטיפוס שחייבים לה הכל.
יותר נראה שיש לה הורים שאכן לא קשובים לצרכי הזולת, יש כאלו בעולם.
את חמודה, סבתא וחמות.
זה שאת אוהבת את הכלות שלך ושמחה להקל עליה, ורק רואה אותם מהממים – קוראים לזה מידות טובות.
כל הגישה שלך והעיניים הטובות שלך הן מידות טובות.
ולפעמים לאנשים כמותך קשה להבין מה עוברות כאלו שלא חוות אמא וחמות כמוך…
עוד משהו חשוב צריך לשים לב:
1.יש בתים עם 2 אמבטיות {או אפילו יחדת הורים} אז אוטומטית נהיה יותר קל…
2.בקיץ שבת יוצאת מאוחר יותר מסובך לעומת החורף…
אז אני רוצה שתדעי
שהורים מסורים מצליחים לעזור ולהסכים לילדים גם עם מקלחת אחת וגם כשיש להם ילדים קטנים משל עצמם.
הכל תלוי כמה הם מצליחים לחשוב על האחרים גם בתנאים לא קלים.
ואני מזועזעת אם יש באמת אישה \ אמא שמנצלת את ההורים שלה בצורה מחפירה כזו בתנאי שטח לא קלים להם. ורק מראה כמה היא לא חושבת על ההורים שלה אפילו לא במינימום אחרי שבת שלימה של אירוח! מחריד ממש
אישה יקרה!
לפי התגובות שלך פה זה נראה שזה יושב לך על משהו עמוק וכואב ממליצה לך ללכת לטפל בעצמך אולי "מאמא שלך לאמא שבך" יכול לעזור לך,
לא מכירה אותך ולא את אמא שלך אבל ע"פ התגובות שלך זה נראה שאת מאוד כועסת ופגועה ממנה וחבל לך להמשיך ככה יום אחד גם הכעס יכול להתפוצץ לך בקול רעש גדול ויפה שעה אחת קודם לכן לטפל בזה (ולא נראה שרק עניין האמבטיות מפריע לך בטוח לי שזה יושב על דברים הרבה יותר גדולים)
מגיבה לכמה תגובות פה במרוכז…
הורים לא חייבים לכבד ילדים
ילדים חייבים לכבד הורים
גם אם ההורים יושבים רגל על רגל במוצש ובכל השבוע וגם אם יש להם מנקה צמודה ודרימי ורובוט ולא יודעת מה .
אנחנו צריכים להגיד להם תודה ולכבד. זהו.
וחושבת שזה גם עובר לילדים שלנו אם הם רואים שאבא ואמא מכבדים את ההורים שלהם ובסדר מה כל כך נורא שהילדים יום אחד לא יתקלחו או יתקלחו בבוקר העיקר לכבד הורים .
זה מסר שעובר לדורות … שווה…
800%
מסכימה כ"כ!!
הייתי שמחה לשמוע פה מישהי שחווה הורים שלא נותנים, שאומרת את המשפט הזה – על כיבוד הורים.
במקרים של הורים שלא קשובים לצרכים, אפשר וצריך לכבד, וזה נכון כל מה שאמרת, אבל זה לא מסיר את הקושי! הרגשי והטכני!!! ולא נכון להתכחש לזה!!!!
האישה שהביעה כאן את ההתמודדות שלה, כנראה אומרת תודה רבה ומכבדת, אבל קשה לה!!!
נכון, יש שלב בכיבוד הורים של גם הרגשת הלב ולדון לכף זכות לחלוטין,
אבל נראה לי שהזכות להטיף בנושא שמורה רק למי שמגיעה ממצב דומה למה שהיא מתארת.
מאד כיף לקבל פינוק אהבה והתחשבות מההורים, ולהטיף על כיבוד הורים במחשבה (שזו רמה גבוהה) לאחרים שלא מקבלים את זה.
ואבא שלי מוריד את השלטר של הסלון אחרי הבדלה…
ואף פעם לא חשבתי שזה לא בסדר מצידו.
שבת שלימה הם סבלו אותנו ואת הרעש והבלגן והלכלוך והילדים והכל….. הגיוני שירצה כמה שיותר מהר לראות אותנו בחוץ. יש להם חיים משל עצמם! שלא לדבר על כך שהם כבר לא בני 20 ולא רגילים לרעש ולבלגן הזה כל השבוע.
מה שמספיקה עד הבדלה- מצוין, מה שלא- אחרי הבדלה בעלי הולך עם הילדים לגינה ואני נשארת לארגן את מה שנשאר (תאמינו לי, הרבה יותר מהר מאשר כשהילדים בשטח..)
ממש עשה לי רע לקרוא את מה שכתבת
"שבת שלמה הם סבלו אותנו" "יש להם חיים משל עצמם" – לא יודעת לא אהבתי
מקווה שאני אהיה אמא וחמות יותר טובה
מי שהיא בת \ כלה טובה, יש לה סכוי להיות אמא \ חמות טובה, הרגישות מתפחת לא רק כשמתחתנים ילדים.. תמיד צריך לדאוג לטובת השני, גם אם זה ההורים..
מה לעשות שאנשים בגילאי 60-7- עם בית ריק ומבריק לבלות שבת שלמה עם חבורת זאטוטים מיוזעת ונמרצת ,זה לא קל..
אז סבלו.. זה ודאי במרכאות,
וכל אחת מכירה את הורים שלה, מתי נגמרת להם הסבלונת, וזה מאה אחוז בסדר,
מזכירה לי משהי שסיפרה לי שבערך רק פעם בשנה היא מתארחת אצל ההורים שלה יש לה משפחה ברוכה וילדים קטנים וצפופים וההורים שלה בשנות ה60 אנשים מאוד מאורגנים ונקיים וקשה להם לארח אז פעם אחת לפני אירוח כזה (וכמובן שעל שבת כזאת יודעים חודש מראש מתי בדיוק כי אין שם מרגע לרגע אפילו אם זה ביום ראשון)
אמא שלה התקשרה אליה ושאלה אותה מתי הם מתכוננים לצאת במוצ"ש? כ"כ חשוב לה לדעת. זוכרת שההיא התעצבנה מעצם השאלה, ואני באמת מבינה אותה לא עושה חשק לבוא לכאלו הורים מה גם שכל השבת היא הולכת עם הילדים לגינות וכו' כדי שלא ירישו ולא ילכלכו.
מעריכה אותה שבכל אופן היא כן באה אליהם.
ולמדתי להעריך את ההורים שלי ושל בעלי שהם ברוך ד' כ"כ מסורים עלינו, ועוזרים המון המון במה שהם יכולים ולמשל אמבטיות במוצ"ש זה אפילו בא מצדם והם בעצמם מקלחים לי את הילדים אז תודה לד' שזכיתי.
למה כל מי שמדברת בעד הזוגות שבאים להתארח יש לה דיסלייק?
מה בעד בדיוק? לקלח את הילדים באטימות להורים זה בעד? לארח אותם כל השבת זה נגד? (כמובן לא מדברת אם ההורים רוצים \ מוכנים \ נהנים מזה)
נשמע שיש פה איזה אמירה שהורים שמארחים כל השבת זה ברור מאליו, אבל אם לאשר לקלח או לא על זה עומד הכל