כשאני חושבת על חנוכה, התמונה הראשונה שעולה לי מול העיניים,
היא זו שבה כל המשפחה מצטופפת על הספה מול הנרות.
גשם בחוץ, חם בפנים, השלהבות מרצדות וכולם שרים ביחד…
משהו בזמן הקסום הזה, תמיד גורם לי אושר גדול.
אבל, אחרי כמה שניות, הקסם נשבר, אני כבר לא שם, על הספה.
אני במטבח, מתכוננת להגיש לשולחן את מה שהכנתי עוד לפני ההדלקה.
משהו משמח, מטוגן, מלא בשמן, משהו, שאני לא רוצה לאכול.
משהו, שאני לא אעמוד בפניו. משהו, שאני עומדת רק לטעום.
משהו, שהולך להציף אותי ברגשות אשמה. כי אסור לי.
למה??? למה זה חייב להיות כך?
למה, בכל שנה בחנוכה, אני מוצאת את עצמי שוב בסיבוך הזה?
למה רגעי הקסם שעל הספה, לא יכולים להימשך אל המטבח ואפילו אל השולחן בסלון?….
לפני שאציע לך יקרה, את הפתרון האמיתי שאני חיה לאורו, בואי נדבר קצת על שמן ושומן.
שומן מהחי, שומן מהצומח
השומנים הם קבוצה מאבות המזון שלנו.
הם נמצאים בפירמידת המזון ותורמים את חלקם בהרכב התזונה של כל אדם, בכל גיל.
לשומנים תפקידים חשובים, כמו:
– שמירה על עור חיוני וגמיש
– יצירת שיער בעל מרקם סמיך ומלא ברק
– אספקת אנרגיה לתאים
– ריפוד האיברים הפנימיים
– ייצור הורמוני האישה.
אבל, וכאן בא האבל הגדול, תלוי אילו שומנים את צורכת וכמה.
אם תבחרי בשומנים מעולם הצומח – שומנים בלתי רווים, הם יכנסו אל גופך, יתמזגו עם זרם הדם בקלילות,
בחופשיות, יחליקו לאורך העורקים, הורידים והנימים ויגיעו לכל המקומות בהם הגוף שלך זקוק להם.
אם חלילה תבחרי בשומנים מעולם החי – שומנים רווים, הם יכנסו אל גופך בכבדות.
מסורבלים, הם ישקעו בכלי הדם, יצרו מעין בליטות בצנרת הגוף.
וכך תתגבש לה שכבה מעל שכבה ותיווצר הסתיידות, סתימה, טרשת.
הצילו!!!
אז משומנים מהחי אני מתרחקת….
כאן נכנסים לתמונה – האבוקדו. הזית. השקד.
האגוז וכל בני משפחתו – לוז, מלך, פקאן, קשיו, ברזיל, פיסטוק, צנובר.
כל אחד מהם הוא קפסולה, המכילה ויטמינים, מינרלים, סיבים, אנזימים.
ועוד חומרים מופלאים שהמדע עוד לא גילה…
כל אחד מהם מכיל שפע אנרגטי טהור, גולמי, מושלם.
אם תבחרי לאכול אותם כך, כמעט ישר מהעץ, מיצית מהם את המקסימום.
אם תמעכי את האבוקדו, תסחטי את הזית, תטחני את האגוז, תכיני ממרח מהשקד, עדיין תקבלי שומן מובחר.
אבל פחות. סוג ב'.
למה? כי בתהליכי עיבוד, בעיקר בתהליכי חימום ועוד יותר בטיגון – השומן מתחמצן.
הוא מאבד מערכיו ובסופו של דבר הופך למזיק.
הדבר הכי הרסני לשומן מן הצומח הוא חימום.
תיקחי זית ותכבשי אותו בחום – איבדת את כל ערכיו.
תיקחי אגוז ותקלי אותו על אש גבוהה – הרסת אותו.
לכן, רוב בקבוקי שמן הזית בסופר נושאים את התווית "שמן זית בכבישה קרה" ומגיעים בבקבוקי זכוכית.
פלסטיק הוא חומר שמתחמם יותר מזכוכית.
ואם הבקבוק שלקחת מהמדף הוא גם כהה – אז יש לשמן שבו, הגנה מחום השמש.
ושמן הקנולה? שנמצא אצל כולנו במזווה שבמטבח.
מה דינו?
שמן קנולה, מופק מצמח הליפתית. פחות בריא משמן הזית, אבל מתאים יותר לאפייה וטיגון קל.
היתרון שלו הוא שטמפרטורת העישון שלו גבוהה, יחסית לשמנים אחרים.
מה שאומר שאם השתמשנו בו בטיגון, כל עוד הוא לא הגיע לטמפרטורה של 205 מעלות, אנחנו בסדר.
לא הרסנו אותו והוא אינו מזיק.
ארוחה מפנקת, משחק משפחתי
ובחזרה לחנוכה – הנה כמה טיפים היישר מהמטבח שלי:
1) הדבר היחיד שאני מטגנת הוא בלינצ'ס ופנקייקס.
וגם אז, אני לא שמה שמן במחבת, אלא רק "מלטפת" אותה בנייר סופג שנגע בשמן.
2) לביבות תפוחי אדמה אני מכינה בתנור. יוצא מעולה!
פורשת נייר אפיה, על תבנית תנור מורחת אותו בטיפת שמן וצרה מעליו את הלביבות.
3) אף פעם, אף פעם לא מכינה סופגניות.
אלו הביתיות טעימות מידי ורבות מידי ולכן כל כך מסוכנות…
פעם אחת בחנוכה, אני הולכת עם הילדות למאפיה, כל אחת בוחרת לה סופגנייה ואוכלת. כיף גדול!
4) אחרי ההדלקה, יש ארוחה. הפינוק מגיע כחלק אינטגרלי מהארוחה.
לדוגמא: לביבות תפו"א עם סלט חסה וחזה עוף. בלינצ'ס פטריות, דג אמנון, בטטות בתנור וסלט כרוב.
אני תמיד מזכירה לעצמי, יש המון פינוקים בחנוכה ולא כולם חייבים להיות קשורים באוכל –
משחק קופסא, טיול חנוכיות, שירה, נגינה וריקודים.
אם אני ממש חייבת להגיש שוב, עוד משהו לשולחן – אז אלך על שייק מרענן, או יוגורט עם גרנולה ופרות.
כך נעבור את חנוכה בשלום.
