שלום לכן,
אני ב"ה נשואה עם ילדים בגילאים שונים, עוסקת בתחום הטיפול, ומסיבות שונות שלא אפרט גרה בביתי בחורה בת 19, שמגיעה מרקע מורכב מאוד ולא יכולה לגור בביתה. היא גרה אצלי כבר שנה שבמהלכה גיליתי שהיא סובלת מאוד נפשית על רקע הילדות הקשה והחיים שעברה. היא במעקב פסיכיאטרי ונוטלת טיפול תרופתי לדיכאון וחרדות. מטופלת רגשית אצל אשת מקצוע מעולה פעם בשבוע.
הבעיה שכל זה ממש לא מספיק עבורה. היא סובלת כל הזמן, לא ישנה בלילות, בוכה, כאובה, זקוקה להמון שיחות כדי לפרוק את ליבה ואני מרגישה ממש מותשת מזה. הפסקתי כבר לנסות לפתור את הבעיות שלה כי זה “לופ” שלא נגמר. מי שמכירה פוסט טראומה מורכבת, זה הדבר. היא עסוקה מאוד בעצמה ובמצבה כל הזמן (אובססיבי) ואני כבר בלי כוח. מצד שני אין לה מקום אחר להיות ואני לא רוצה לנטוש אותה עד שיש לה בית חם לגור בו.
אשמח לשמוע מכן המלצות למה שיכול לעזור לה (וגם לי), זה מצב שברירי כי היא לא רואה ומקבלת את עצמה כ“מתמודדת נפש”. היא בטוחה שעוד רגע הכל יעבור לה. מסרבת לפתרונות שהצעתי כמו בית מאזן או אשפוז יום. היא די מתפקדת כלפי חוץ, לומדת בסמינר, יש לה חברות וכו'. הסבל הוא בעיקר פנימי ויום יומי, מחשבות קשות, ביקורת עצמית קטלנית, תחושת חוסר ערך..
בבית היא די מתבדלת מהילדים וחיה לעצמה, אך צריכה אותי מאוד ומדברת איתי שעות וקשה לי לעצור כי היא ממש “קורסת” כל העת. וגם כשאני שומעת אותה בחדרה בוכה לא פשוט לי…
תודה על תגובותיכן, שיינא.
אין לי עצה רק מילות הערכה
מעריצה אותך! את עושה דבר גדול!
השם יישלם שכרך בעולם הזה ובעולם הבא
לוואו .. נשמע לא פשוט בכלל.
קודם כל את אישה צדיקה ומיוחדת שמושיטה יד ולב במקום שאין כמעט אנשים.. כל רגע זה ממש זכות ! לדעתי אבל אם זה מגיע למצב כזה על חשבון חייך, הילדים והבעל זו ממש שאלה של דיני נפשות שנכנסת לדין חייך קודמין. כמו"כ גם מבחינה מקצועית לא בטוח שאת יכולה להיות הדמות העוזרת ( לא כי ח"ו את לא מתאימה או יכולה אלא כי אולי היא באמת כמו שכתבת צריכה סוג אחר ) לדעתי את צריכה להפנות את השאלה גם לרב , וגם לדמות מקצועית . ואחרי שיהיה לך את ברכת הדרך , תהיי רגועה ובטוחה שעשית את הצעד הנכון … כמובן שכל התהליך צריך להיות מלווה במקצועיות וברגישות. יכולה לשתף מהניסיון המועט שלי, שלי הייתה חברה מתמודדת נפש, שהייתה מטופלת באופן לא עקבי, ואחת הסיבות לחוסר העיקביות היא התמיכה והפרגון שקבלה מאיתנו החברות- היוונו מעין סוג של תחליף.. כמובן שמבחינה אישית זה היה מורכב מאוד ושתה את האנרגיה שלי ושל הבית שלי, עד שבעצת רב הבנו כמה חברות שאנחנו רק מזיקות לה,
המון המון כוח!
יקרה, איזה מדהים החסד שאת עושה איתה! נראה לי שבמצב כזה את צריכה ליווי והדרכה של איש מקצוע שמתמחה בטראומה מורכבת גם שידריך אותך איך לנהוג מולה וגם שתהיי רגועה שאת עושה את הדבר הנכון לך ולה. המון הצלחה!!
אולי תתיעצי עם המטפלת שלה?
נשמע שהיא יכולה לעזור לך מתוך היכרות איתה ועם המקרה הספציפי…
כנל
כל הכבוד לך את עושה דבר גדול
אם באמת את רוצה לעזור לה ולתת לה בית, את חיבת לשים גבולות ולעשות רק מה את יכולה כדי לתת לה ביתממליצה לך מאד להתייעץ עם משהו אם זה טוב בכלל שאת מקשיבה לה (לך) אבל גם לה, זה לופים שעוברים לה במוח ויכול להיות שההקשבה לא עוזרת להבלי קשר כדאי שתהיי בקשר עם אנשי מקצוע שמטפלים בה כדי לדעת מה נכון, ואם באמת הנקודה היא פוסט טראומה מורכבת (לא בורדר ליין וכד') לוודא שהם אנשי מקצוע טובים ומבינים בתחום כי זה תחום ספיציפי מאד (ממליצה מאד גם על טיפולים סומטיים)
מה בעלך אומר על זה?
לפעמים הבעל רואה אותנו טוב יותר ומזהה מה קורה איתנו
(וסתם, רק לי זה מזכיר את נותנת מקום?)
זה נשמע שהיא תלותית בך ואת מרגישה מחויבת אליה.
זה היה יכול להיות בסדר לו זה היה מקדם אותה, לפעמים במהלך שיקום המתמודד זקוק להישען על מישהו, השאלה אם זה באמת תורם לה או שזה פשוט לופ שלא עומד להיגמר בעוד תקופה.
אני מצטרפת לדעות שזו שאלה לאיש מקצוע שמכיר את התחום, אולי למי שכבר מטפלת בה.
ואולי המטפלת הרגשית יכולה לעזור לה להבין שהיא זקוקה למשהו יותר מקיף כמו אישפוז יום? אם היא באמת זקוקה לזה כמובן…
דבר ראשון את נשמעת אשת חסד עם לב רחב.
ודבר שני, אני לא מאבחנת כמובן אבל זה נשמע מעבר לפוסט טראומה, יותר כיוון של הפרעת אישיות גבולית
שלפחות בחלק מהמקרים מתאפיינים בחוסר גבולות כלפי השני ותלותיות קשה, וזה כמו בור בלי תחתית-כמה שתתני לה יחס והקשבה זה לא יספיק לה ותמיד היא תדרוש ממך עוד ועוד, עוד קשר, עוד קרבה,
עוד יחס, עוד תשומת לב אינסופית, עוד ועוד ועוד…
לאט לאט הגבולות שלך נשברים מולה, מבחינתה היא לא רוצה
שיהיו שום גבולות, כל גבול היא מפרשת כפגיעה.
משהו בתיאור הזה מוכר לך או שזה מוגזם לגביה?
פשוט לצערי הכרתי בעבר מישהי כזו ולא הבנתי את הדינאמיקה
וחטפתי נזק קשה ממנה והלואי ומישהו היה אומר לי תעצרי,
סביר להניח שהדמות שאני הכרתי הרבה יותר מורכבת ובעייתית
ממנה אבל נשמע לי קוים משותפים ברמה כלשהי.
אל תחשבי רק איך את עוזרת לה אלא תשמרי על עצמך
כי אנשים כאלה עלולים לגרום נזקים של ממש אם לא שמים
להם גבולות ברורים מאד.
ממליצה לך להתייעץ עם המטפלת שלה איך לשים לה גבולות,
ולעשות אולי אפילו שאלת רב בנושא.
את פתחת לה בית ולב אבל אין לך שום אחריות להיות "מטפלת"
שלה בכל שעות היממה, היא חייבת ללמוד גבולות נכונים מולך, בסוף
לדעתי זה ייטיב גם איתה.
מעריכה מאד מאד,
משתפת לתועלת-
בתור בחורה היה לנו מקרה ממש דומה
לקח לנו כ9 חודשים להבין שאנחנו עוזרים לדמות אבל בפועל כל המשפחה מתפרקת
בעצת רב ניתקנו קשר- תהליך שלקח בפועל עוד כ9 חודשים
ממליצה מאד להתיעץץ עם רב שמבין בתחום
מחזיקה לך אצבעות ושוב מעריכה עד אין קץ
איזה אישה מיוחדת את!! מעריצה ממש!!!!