לא מסתדרת עם המשמעת בכיתה : (

שלום לך קודם כל את מצליחה ! בכיתות הגבוהות!
תיזכרי את זה גם כשקשה לך! זה נותן ביטחון וכוחות בימים פחות מוצלחים!
כיתה ט בתחילתה מאופיינת בחוסר בשלות בגרותית ומשמעתית. הרוחות בכיתה סוערות ותחרותיות הן לימודית והן חברתית.
אנחנו עוד די בהתחלה. הייתי ממליצה לך לעשות שיעורים חווייתיים שיועברו על ידי זוגות זוגות מהבנות ושיעורי חקר וידע שיעוררן מוטיבציה אצל הבנות .כשהן יהיו חלק מהבניית השיעור הן תיקחנה אחריות .עד שתמצאי את הדרך בניסוי וטעיה. בהצלחה!

דבר ראשון -משהו יפה ששמעתי ולי באופן אישי נותן תחושה טובה-
גם כשמורה לא מצליח ללמד ומרגיש שבא סתם ומה עשיתי פה היום והן לא צריכות אותי…
הסדר של יום הלימודים, ההתנהלות, שיעורים, עבודות, מבחנים.. חשובים ליציבות של הנפש, ילד צריך להרגיש ולדעת (לפעמים זה רק בתת מודע) שגם אם כל העולם מתהפך, ויש בלאגן אישי\ משפחתי\ חברתי \עולמי -המורה עדיין פה והבי"ס ימשיך וחוקי האלגברה \הדקדוק קיימים ויציבים (ודאי וודאי שתורה, רק מחזקת גם את החול..) , גם אם אני במערבולת יש עוגן בעוה"ז, יש יציבות, יש סדר.
לכן גם- אל תפחדי לתת עונש אם צריך ולהיות קשוחה, זה טוב לילדים שיש סמכות וגבולות,
לפני שאת אומרת משהו תחזקי את עצמך מבתוכו "אני המורה ויש לי סמכות ואת צריכה להיות בשקט, זה ברור." תאמיני בזה וכך תאמרי את זה, זה עובד,
דבר שני- בתור אחת שעברה מוסד, אני יודעת שלא תמיד זה אפשרי לעבור, אבל תבדקי, אולי זה משהו כושל בהתנהלות של ההנהלה? יש לך עזרה ושיתוף פעולה?

שלום תמר,
מזדהה איתך, בעבר הייתי במקום שלך, וב"ה למדתי להסתדר מצוין עם הבנות.
הנה כמה דברים שעזרו לי:
1. הלכתי בלי להתבייש למורות שלימדו אותי – אלא שהיו מעולות במשמעת, וממש למדתי מהן את העקרונות שעזרו להן.
הרמתי טלפונים, ניגשתי אליהן פיזית ופשוט למדתי מהן את השיטה. כנ"ל גם למורות שהיו איתי בצוות (כולל המנהלת!) ושאלתי אותן על הנושא הזה. מכל אחת למדתי עצה טובה חזקה אחרת.
מה שכן – חשוב מאד לראות מה שמתאים לך לאופי. לא לכל אחת מתאים כל דבר כמובן.
צריך לקחת את מה שמתאים לך, ומה שמתיישב לך טוב במח ובלב – זה הכי חשוב. חיקוי לא יועיל כאן. זה צריך להיות מונח אצלך טוב.
2. ולטיפים בעצמם: הדבר הראשון זה לדעת שהסמכות היא לא בגללך, ולא משהו כלפייך, המקום החזק שלך הוא מעצם היותך המורה כרגע. ולכן הסמכות אצלך. זה לא ישתנה גם אם התלמידות ירעישו / יפריעו / את תראי חלשה. את הסמכות, כי את המורה.
בפועל – חשוב מאד להכניס את לראש שלך, וגם לשדר לבנות שאם יש כלל, עומדים בו – זה לא קשור אלייך. ככה זה. קיר. עובדה קיימת כמו שהשמש זורחת. ולכן, אם למשל אמרת שמי שנכנסת באיחור מביאה אישור מהסגנית – זה יקרה. ואת אומרת לה בצורה כזאת: "את יודעת שיש לנו כלל שמי שמאחרת צריכה לגשת לסגנית, אז אין ברירה ותצטרכי לגשת לסגנית".
ואם התלמידה אומרת: "אבל שהמורה תכניס אותי בבקשההההה"
את חוזרת שוב ואומרת: "אני ממש מצטערת, אבל זה הכלל, אין מה לעשות. משתתפת בצערך אבל את תצטרכי לגשת לסגנית"
כביכול – הכלל הוא ניטרלי, אין אפשרות להזיז אותו. הוא קיר. הוא חומה. זה לא תלוי בך ולא תלוי בתחנונים שלה.
אחרי זה, וגם בתוך זה את יכולה וצריכה אפילו להשתתף בצערה, "אוי ממש חבל שאיחרת, בפעם הבאה תדאגי שזה לא יקרה שוב, חבל…"- אבל בלי לוותר על הכלל!
השדר תמיד: הכלל הוא כלל – הוא לא משתנה, אבל זה בלי לוותר על האמפתיה, ההזדהות וכו'.
כיכול את תמיד בצד של התלמידה. הכלל הוא חיצוני לשתיכן.
3. כלל חשוב ששמעתי ממורה חכמה מאד – עיסוק במשמעת הוא דבר משעמם מאד. נאומים ארוכים / קריאת שמות ארוכה / ענישה שלוקחת זמן – גוזלת זמן מהשיעור, וכמובן גורמת לששון ושמחה בכיתה… כל הדברים הטכניים האלו צריכים להיעשות במהירות גדולה, מהירות שיא הייתי אומרת. אלא אם כן תוך כדי קריאת שמות את אומרת מילים טובות, מתייחסת רגע לילדה שלא הייתה אתמול וכו' – חוץ מזה – בטיסה— וברגע שמתחיל השיעור – מרתון! הן צריכות לרוץ אחרייך! את מובילה בראש ומכאן – מרתון של הספקים.
4. להיות מעניינת!!!! זה הדבר כמעט הכי חשוב. לדאוג שכל שיעור שלך יהיה חוויה חד פעמית! ליצור גיוון בשיעור! זאת עבודה – אבל זה הדבר אולי הכי חשוב והכי מתגמל במקום. לא יודעת מה את מלמדת, אבל צריך כל הזמן שתהיה אווירה של דרמה ועניין. אני מלמדת מקצועות הומניים שם זה מאד קל. אני רגע אחד מספרת סיפור מותח, רגע אחרי מקריאה קטע, מראה סרטון מרתק ומעורר מחשבה, רגע אחרי יכולה להשמיע הקלטה ישנה, ורגע אחרי זורקת לחלל האוויר פצצה שהם לא חשבו עליה מעולם – השיעור דינמי, מושך ומרתק. אין אפשרות לדבר גם אם רוצים. וכמו שמישהי כתבה פה – אם את צריכה לנוח רגע – את אומרת להוציא מחברות ומתחילה להכתיב – הכל בריצה… כל זה גורם לשיעור להיות דחוס, עמוס, גדוש—– ואין מקום לזליגות ובעיות.
5. להיות מוכנה פיקססססס לשיעור. כשאנחנו מגיעות לא מוכנות פיקס, ופותחות את הספר לימוד בדרך לכיתה – זה ניכר. אנחנו פחות בטוחות, פחות יודעות מה אנחנו הולכות לומר – וזה מתבטא מצוין בחוסר הביטחון שלנו. אם אנחנו מוכנות היטב אנחנו הרבה יותר בטוחות.
6. לעשות קצת רושם : )
אין מה לעשות, אבל אנחנו בעולם הזה, וחשוב שיכבדו אותך כבן אדם כדי שירצו לשמוע ממך. לכן, את יכולה תוך כדי לספר משהו מעניין שהיית שותפה בו פעם. עובדה "אגבית" שתעלה את קרנך בעיניהן, לתקוע מילה בלועזית 😉, ועל הדרך גם להתלבש טוב ונאה. להיות שווה במושגים שלהן – אנחנו בעולם השקר, והרושם החיצוני הזה חשוב כדי שיעריכו אותך. על הבסיס הזה תוכלי ללמד טוב, ולהקנות להן ערכים טובים וחשובים באמת!
6. להיות אכפתית לבנות. להראות להן שהן חשובות לך. לזכור עליהן פרטים חשובים. ושיהיו באמת חשובות לך : )
לשים לב מי הייתה חסרה ולומר לה שהיא הייתה חסרה, להחמיא על קלמר חדש, על תיק חדש וכו' וכו'.
וכמו שכתבתי בהתחלה – לא הביישן למד, זה תקף גם למורות : )
משמעת זה לגמרי מיומנות נרכשת, שבי ליד מורות חזקות בחדר מורות – ותבררי מולן איך הן עושות את זה. גם הן לא נולדו ככה. פשוט תלמדי : )
והכי חשוב, באמת!
תפילה!!!! פשוט לבקש על זה מעומק הלב! ה' יכול לגמרי לתת לך יכולת, חוזק ואומץ, תכלס את מחנכת את הבנות שלו, מה יותר חשוב מזה? תבקשי ממנו עזרה….
בהצלחה רבה!!