אני לא אוהבת את האוכל של חמותי.
היא לא מבשלת רע, ממש לא. פשוט לא הטעם שלי.
היא אפילו מגוונת באוכל, אבל הכל אותו סגנון. פחמימתי, מתובל. בלי ירקות בכלל.
ואני לא מסתדרת עם זה.
פעם הייתי מנסה לטעום, אבל תמיד חזרתי הביתה עם צרבות ועוד.
אני הייתי מסתדרת, איכשהו. מסיימת חלבית בשבת בצהריים.
התינוק שלי גם לא אוהב את האוכל שלה. מעיף הכל מהמגש, לא מוכן לאכול ואומר איכ (פדיחה, אהה).
זה גורם לנו לא לבוא שבת. (כי מה עושה ילד בן שנתיים רעב?)
בעלי מתגעגע, והיא גם כן, מאוד מבקשת שנבוא.
אה, ולא רלוונטי להציע להביא כל מיני מאכלים, היא לא אוהבת שעוזרים לה במטבח.
מה אפשר לעשות?
יאו,
לא נעים…
תביאי איתך אוכל לנשנש בין הסעודות
מזדהה…🙁
אני עדיין בלי ילד כך שזה יותר נוגע אליי.
(כ"כ הזדהיתי עם המשפט: "מסיימת חלבית בשבת בבוקר…")
מה שעזר לי זה דבר ראשון לדייק מה אני כן אוהבת/מסוגלת לאכול שם, וכך כל סעודה אני יודעת שאני אוכלת כך וכך.
חוץ מזה, וזה נוגע גם לילד, האופציה זה פשוט להכניס אוכל למזוודה. לנקר משהו בסעודה, ואחר כך, מאחורי דלת סגורה, להשלים חסכים…
מקווה שעזרתי.
בעלי גם מתחבר פחות לסגנון האוכל של הבית שלי(ולא שזה לא טעים,פשוט העדפה מסויימת)כך שאני אמרתי להורים שלי(כי שניהם מבשלים ביחד בשישי)אילו דברים הוא אוהב,איך אני מכינה אותם-והם משתדלים להוסיף אותם בתוך התפריט השבתי שלהם.
מציעה לך לעשות את זה גם(כמובן בצורה יפה,תוך כדי שיחה,אולי לבקש מבעלך…)
לגבי הילד שלך-זה בסדר גמור שהוא מסרב לאוכל מחוץ לבית,גם הילדים שלי היו כאלה בגיל כזה ואני הייתי מביאה או מבקשת להכין פסטה לבנה בשבילם(זה הדבר היחיד שהם הסכימו לאכול).
אני מאמינה שאם תסבירי שכרגע הוא קטן וא"א להכריח אותו אז לפחות שלא יהיה רעב-זה משפט שאמורים להבין אותו.
ניסית בכלל להיות כנה איתה ולהסביר לה שאת סובלת מצרבות ופשוט לא נעים לך?(או שהיא פחות מבינה את העיניין?)
יכול להיות שאם תגידי לה שבהכוונת רופא בעקבות הצרבות את פשוט בודקת מה יעשה לך טוב יותר ומה לא ומעדיפה כרגע להביא אוכל מהבית כדי שיהיה לך טוב כי את לא רוצה להטריח אותה בלהכין אוכל בכמות קטנה במיוחד בשבילך(לי אישית היה לי תקופה שסבלתי מצרבות וכאבי בטן נוראיים בגלל פחממות-הסבר קצר לסובבים אותי ודאגו לי ללחם מכוסמין מתוך רצון לעזור…)
גם בעלי לא אוהת את האוכל שמבשלים אצל ההורים שלי
בהתחלה לא היה עם זה בעיה כי בעלי נוראאא רזה אז חשבו שהוא תמיד כה לא אוכל
עד שהתחלנו להתארח ביחד עם ההורים שלי ואז גילו שבעלי אוכל יותר מאנשים אחרים:)
הבעיה אצלי שדדורא אמא שלי כל הזמן מכינה אוכל לפי האורחים, כל מנה בשביל גיס אחר:) אז למה בעיה? כי בעלי לא אוהב את זה… הוא בחיים לא מוכן שאני אגיד לאמא שלי מה הוא אוהב ושיכינו בשבילו…
אז ב"ה שזה אצל ההורים שלי ולא הפוך
וככה אני פשוט עוזרת לאמא שלי להכין אוכל
רק הבעיה היא בשבתות חורף כשאני לא מספיקה להגיע מוקדם ואז איך שאנחנו מגיעים לבית במוצש בעלי רוצה שאכין לו אוכל, הוא רעב…
אני גם לא אוהבת כמעט את כל האוכל של חמותי… ממש מעצבן
אז אוכלת בעיקר חלה
כל פעם בעלי פורס לי כמה חתיכות עבות ואני גומרת הכל
מביאה איתי מהבית "כדי לעזור" סלט אחד וזה מה שאני בעיקר אוכלת
ניסיתי להגיד לה בעדינות לדוגמא-שאני לא אוהבת שמן בסלט אבל עזר לפעם אחת בלבד…
אז אני משתדלת לא לבוא רעבה מאד ללילה, מביאה איתי כל שבת מיץ ענבים ומזונות לאכול בבוקר לפני הסעודה, ומה שאפשר לאכול-אוכלת
זה בעיה מוכרת וגם די הגיונית,
היא לא גידלה אותך אז מה יותר הגיוני מכך שלא תהיי רגילה לאוכל שלה?
אני אישית הייתי כן מנסה להסביר שאת מעדיפה להביא איתך אוכל, זה בטוח יותר קל מלהסביר מה את לא אוהבת בדיוק.
אולי לך יהיה יותר קל להסביר, ואולי לבעלך
בכל אופן, אם אומרים את זה יפה ומכובד אני מקווה בשבילך שהיא תקבל את זה ותשמח שתביאי אוכל. קשה לי להאמין שהיא לא שמה לב שאת לא אוכלת מהאוכל שלה.
בקשר לילד – הוא קטן וזה נפוץ, בטח אם כולם מסתכלים עליו ובודקים אם הוא אוכל.
(אגב, נשמע שאת כלה ראשונה שלה? ואולי הוא גם נכד ראשון? כי זה לא דבר כזה חריג ופוגע שכלה לא מתחברת לאוכל של החמות…)
מזדהה איתך חלקית
אבל
לא נוסעים לשבת רק בשביל האוכל!!
נוסעים בשביל להכיר את המשפחה
לפטפט עם גיסות
לכבד את המשפחה
לשמח את הבעל והילדים
להתאוורר
לגוון
לסגור את הבית קצת…
ולהתגעגע לבית ולאוכל הטעים שלי…
והאוכל? אוכלים את המינימום / מה שכן אוהבים בלי מידי הרבה דרמות
ובחדר יש נישנושים במזוודה… (רק תזהרי לא להשאיר עקבות, כבר קרה לי פעם… פדיחה)
אני מאוד בעד דיבור פתוח מה שנקרא לשים על השולחן זה פשוט מונע הרבה דברים.
וגם מנסיון גורם לאנשים להסתכל עליך במבט אחר מעריך יותר…
כי זה שלב שאת מסוגלת לעשות חוץ מזה למה שלא תביא איתך איזה 2 דברים שאת אוהבת גם כדי לכבד וגם בשביל עצמך…
בהצלחה
תבדקי אצל עצמך – מה המרכיבים שכל כך לא עושים לך טוב. האם זה עודף שימוש בשמן? תיבול חזק מדי?
ככה תוכלי להבין איפה את עומדת, ואיך להתקדם הלאה.
מבינה אותך
אני בהתחלה לא ידעתי איך אסתדר, מה עושים שלא אוהבים כלום וכו'
עם הזמן ראיתי שאפשר להתרגל
בקידוש בבוקר שעד היום קשה לי לאכול את העוגות שם, אני תמיד מביאה עוגות ויש לי על מה לצאת בקידוש…
ועם הזמן וההרגל, אני כבר יותר בגישה שהעיקר זה שהבעל שמח ונהנה
וההורים שמחים לראות את הנחת מקרוב
כל השאר פחות משמעותי
ותמיד אפשר באמת להביא דברים מוסתרים לנשנוש בחדר
בהצלחה!
יש מצב שאת מזמינה אותה לשבת או אפילו סתם לארוחת צהריים כדי שתראה מה סגנון האוכל שלך?
יכול להיות שהיא פשוט לא מכירה את המושג ירקות מבושלים ואם היא תטעם כזה דבר זה יעשה לה חשק להכין?
סתם כך תוך כדי סעודה כזאת אפשר להכנס לשיחה על כמה את מקפידה על שילוב ירקות בסעודה כי זה בריא לך יותר וקשה לך עם פחמימות..
לא. לא. לא.
בתור בחורה, לא סובלתתת שגיסתי מתחילה לספר מה הולך אצלם.
תאכלי ותשתקי.
אצלנו אוכלים ירקות, ואל תספרי כל שבוע על התפוחי אדמה והאורז שהולך אצלכם.
הבנו את הרמז, הכנו לך במיוחד אורז וקוגל תפוחי אדמה [אפילו שאצלנו אוכלים עוף עם שעועית ירוקה]
אל תספרי לנו עכשיו על ההורים שלך. די! נמאס!
נ.ב. קצת (הרבה) הקצנתי 🙂
אבל רק להעיר תשומת לב,
לכל הכלות המתוקות (באמת!) והיקרות והאהובות.
זה לא הבית שלכן.
ויש כאן משפחה שלמה שככה רגילה כבר 20 שנה,
אל תשנו אותנו ואל תכריחי את אמא שלי (השוויגער המסורה שלך) להתחיל לתבל חריף את האוכל כי ככה עושים אצלכם.
אנחנו זה לא אתם.
נשמח להתחשבות : )
הילדים שבבית
נו נו..
אף אחד לא מכריח מישהו לתבל בשבילו את האוכל
ומותר קצת לשנות בשביל שלשני יהיה נעים (וטעים)
גם את יום אחד תהי כלה בעז"ה, וישימו לך בצלחת קציצת גפילטע וכמעט תתעלפי (אל תתפסי על הדוגמא…) מסתבר שתשמחי אם יכינו דג אחר שאת כן אוהבת, כמובן לא צריך לשנות עקרונות, אבל מדובר על אוכל ומותר לגוון בשביל אורחים, וזו אפילו מצווה…
חכי חכי שתתחתני….
תנסי למחוק את התגובה הזו ולגרד אותה בציפורניים…
תהיה פעם אחת אצל חמותך ואז תודי לגיסות שלך שרק אלו היו הבקשות שלהן!!!
מסכימה עם כל מילה.
גם אני הייתי כזאת שנאתי שהגיסות מנסות לשנות אותנו
זה אנחנו ותתמודדו!!
וגם היום שהתחתנתי אני עדיין חושבת שכלה צריכה ללמוד להתרגל לשינויים בבית של בעלה זה חלק מהחיים שאחרי החתונה. את אמורה להשתנות אליהם ולא להפך.
זה לא אמור להגיע מהכלה זה אמור להגיע מהחמות,
אני אוהבת את האוכל של חמותי , במידה מסויימת אפילו יותר מהאוכל של אמא שלי ולמדתי ממנה המון, והסגנון מאכלים אצלה דומה ממש לסגנון שהייתי רגילה ועם כל זה כשנכנסתי למשפחה וגם כשנכנס החתן השני פשוט ראיתי איך היא מתאמצת ועושה הכל שנרגיש בנוח ולכל אחד יהיה את האוכל שהוא אוהב גם אם זה דורש ממנה שינויים קלים או להכין דברים כפול.
זה מדהים בעיני ובאמת כל כך כיף להיות אצלם, זה רק דוגמא אחת למה שהיא עושה כדי שנרגיש הכי בבית להיות אצלם.
ברור שזה לא משהו שהיא חייבת לעשות אבל זו רמה אחרת שהופכת את החתנים והכלות לבני בית ממש ממש. פשוט צריך לחשוב איזו רמת קשר רוצים, וכמה מוכנים להקריב בשביל זה, לחמי וחמותי למשל זה חשוב ממש אז הם עושים מעל ומעבר בשביל הקשר המשפחתי.
אציין שאומנם זו משפחה עם 4 ילדים כך שזה הגיוני קצת להתחשב ברמה כזו, מסתבר עם כמות ילדים גדולה יותר זה באמת היה מסובך.
וכן – חמותי באמת אישה מיוחדת מאוד מאוד!
נכון מאוד,
בתור ילדה היה לי ברור שתמיד לפני שמגיעה כלה חדשה או חתן חדש האמא מרימה טלפון למחותנת לברר מה היא אוכלת ומה לא, איזה מאכלים היא הכי אוהבת וכו…
זה מה שראיתי ועל החינוך הזה גדלתי.
לא חושבת ששויגער אמורה לשנות אל מאכליה האהובים, אבל כן להכין גם דברים שמתאימים לאורחים,
אם היא אוהבת סגנון מיוחד, מסתפקת בכמות קטנה וכו.. היא צריכה לבדוק אם זה מתאים גם לאחרים,
ואם לא אז להכין גם להם אוכל…
חוץ מזה שלא תמיד הילדים משוגעים על האוכל של אמא שלהם, לפעמים זה ההרגל וזהו
חמותי היתה תמיד מכינה עוגות מקמח מלא ומינימום שמן… בתור בחור בעלי אכל אותן והרבה.. אחרי החתונה היא היתה שולחת לנו, בהתחלה בעלי עוד אכל את זה אחרי תקופה שהוא גילה שיש עוגות טעימות באמת הוא כבר לא היה מסוגל לגעת בהן…
ממש אהבתי את מה שכתבת!!!
אישית, לא סובלת להזמין את חמותי (בעצם אני אף פעם לא מזמינה, בד"כ היא מודיע שהיא באה לשבת….) במיוחד שהיא חופרת לי בכל הארונות ובכל הבית (ובמוצש- "אל תדאגי, לא פתחנו שום ארון בחדר" כן???? אז למה ביתך שישנה איתך (חמי לא היה בארץ) סיפרה לי שהתמונה ממש מתוקה? התמונה במקרה היתה בארון??? ואיך הדף הזה הגיע לרצפה אם אף אחד לא פתח את הארון???)
ובכל אופן, אהבתי את הרעיון של להזמין אותה לסעודה כדי שתלמד מה אני אוהבת להכין…..
כמעט חשבתי שאת גיסתי,
אבל חמי לא טס לחו"ל
הפסקתי להכניס את חמותי הביתה, זה פשוט בלתי אפשרי הכניסה לכל הקישקעסססס
מה זה מעניין אותה????