אחת הברכות שבלעם מברך את עם ישראל בפרשת השבוע היא "מה טבו אהליך".
רש"י כותב על זה את הפירוש שכולנו מכירות מהגן: "על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה".
כל משפחה היא יחידה, כל משפחה היא עולם, כל משפחה היא אי פרטי, בודד, צנוע.
בלעם, ככל הנראה, לא חלם על דור הסטטוסים, והפייסבוק, והאינסטוש.
הוא כנראה לא חלם על דור שבו לא יצטרכו פתח, יהיה מכשיר שיתעד כל דבר שקורה בבית, וכמובן ישתף, קבל עולם ועדה.
לא צריך יותר שהפתחים יהיו מכוונים זה מול זה, כשמול הסיר שמבשלים לארוחת ערב, מונחת המצלמה של הטלפון – מצלמת ו… משתפת.
כשכל חכמה שהילד אמר, מתועדת ונשלחת לעשרות אלפי עוקבים, שלא לדבר על נשים חרדיות שמראות את עצמן מול המצלמה של הטלפון בתוך שמלה/ חצאית/ נעליים ו/או איפור של…
נראה לי שגם בלעם לא יכל לחלום על תקופה כזאת שבה אנשים ישתפו את כל העולם בכל מה שקורה אצלם בבית, בצורה כזו שלא צריך יותר פתח –
כי בתוך הבית נפער בולען ששואב לתוכו כל בדל מידע – ואחר כך פולט אותו החוצה בקול תרועה.
מה נשאר באוהל הפרטי שלי, אחרי שקרעתי את היריעות והפשטתי את כל נבכי הבית החוצה?
מה נשאר לי בעצמי? יש שם בכלל אני בעצמי?
17 Responses
מאוד נהניתי מההגדרה שלך על הנשים המשפיעניות שמגדירות את עצמן חרדיות…
לצערנו זה נראה כל כך פשוט ולגיטימי
יש כאלו שלא מבינים בכלל מה הרעש.
סליחה שאני שואלת…
אבל זה לא קצת קיטרוג על עמ"י (בייחוד בתקופה הזו…)?
חובה להוקיע את התופעה הזאת!
תודה שאת כותבת על התופעה ההזויה הזאת.
הנה מה שכתבה על זה סיון רהב מאיר (שכותבת מלכתחילה לקהל רחב יותר, חרדי/ דתי/ מסורתי/ חילוני)
אנחנו חיים במציאות מתועדת, לפעמים חסרת פרטיות וגבולות. הנקודה הזו עולה בפרשת השבוע:
בלעם מסתכל בפרשה על האוהלים של בני ישראל, ולא יכול שלא להתפעל ולברך ולומר: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל". רש"י מסביר ממה בלעם כל כך התרשם: "ראה פתחיהם שאינם מכוונים זה מול זה".
כלומר, כל אוהל נפתח לכיוון אחר, כך שאף אחד לא יכול להציץ לאוהל של חברו.
בלעם הגיע מתרבות בוטה של פריצות וחשיפה, ופתאום הוא ראה פרטיות, אינטימיות, מרחב אישי מקודש שניתן לכל אדם ולכל משפחה. זו ברכה שמלווה את עם ישראל אלפי שנים, והיא אתגר גדול גם היום.
בשבוע שבו אנחנו מתברכים בפרשה בברכת הפרטיות, אנחנו מוזמנים לחשוב: יש הרבה כפתורי "פרסם" ו"שתף", אבל איפה אנחנו יכולים ללחוץ על כפתור "אל תשתף" ולשמור דברים לעצמנו?
אתם מוזמנים לנסות את זה היום: איזה תכנים ורגשות וחוויות לא שייכים לכולם, אלא נשארים שלנו בלבד, או של הקרובים לנו באמת?
אהבתי ממש!
אני אוהבת את הרעיונות המדהימים שלך בכל פעם,
אישית, הפריע לי שבמענה לנקודה כל כך יפה ואמיתית, מצטטים שוב :
"נשים חרדיות שמראות את עצמן מול המצלמה של הטלפון בתוך שמלה/ חצאית/ נעליים ו/או איפור של…"
ושימי לב גם, שאכן כמו שאת כותבת, זה נכתב לציבור הרחב, ואפשר לראות את זה בקלות מהסיגנון- ממתי כותבים באתר חרדי את המילה "אינטימיות"?
היא לא כתבה את המילה אינטימיות…
המילה אינטמיות אכן לא כתובה בקטע,
אבל זה בדיוק ההקצנה שגורמת לצד השני להקצין עוד יותר!
אין שום פסול במילה "אינטימיות"!
זה ההגדרה של המילה ע"פ מילון בגוגל – קִרְבָה, מִשְׁפַּחְתִּיּוּת, רוּחַ שֶׁל יְדִידוּת וְרֵעוּת קְרוֹבָה.
זה בדיוק כמו להגיד שהמילה "אהבה" פסולה.
לא להיסחף!
קל להפנות אצבע מאשימה ל"אושיות", שמשתפות בכמות גבוהה.
אני חושבת שיותר אפקטיבי לחשוב על עצמנו, איפה אנחנו משתפות יותר מדי? גם אם זה פחות לעומת אושיות. אולי זה יותר מדי ביחס למצב הרצוי?
איפה אנחנו שמות את עצמנו בעמדה שמציצה לחיים של אחרים (אפילו שהם משתפים אותם בעצמם)?
רק לומר שאפו על האומץ ולחזק את ידייך!
קול קורא במדבר—
אנחנו באמת במצב של חוסר שפיות בנושא הזה. פשוט. אין לי מילה אחרת.
מבייש מה נשים מוכנות לעשות בשביל פרנסה.
הלוווו,
תעצרו רגע ותחשבו,
איזה תמונה יש לכם בפרופיל של המייל,
הילדים – אלא מה?!
וזה בשביל מה?
למה זה טוב,
איפה הצניעות, המוגנות!
למה הילדים שלנו צריכים להיחשף לעיני כל העולם???
וגם השיתופים במייל, גם אם זה לא בסטטוס, למה כל המשפחה אמורה לבקר בצלחת שלי/ בעלי???
זה ההפך מצניעות להוציא הכל החוצה.
הגיע הזמן לעצור ולחשב מסלול מחדש!
עם בלעם לא קילל אותנו,
אז למה דווקא את (ועכשיו, במיוחד) סליחה שאני אומרת,
צריכה לקטרג.
המצב בעמ"י קשה, עדיף להסתכל על היופי,
שמתן לב כמה נשים חרדיות ומדהימות מצליחות להמשיך לשמור צניעות לגמרי? עם העידן המתפתח?
תאמיני לי שהיא כתבה הכי בעדינות שיש…
המצב מטורף, ואולי פוסט כזה ישים אצבע קטנה בסכר. הלוואי.
ומה פירוש קטרוג?
אי אפשר לכתוב על שום דבר בעייתי כי זה "קטרוג"?
הפוך – במקום שאין אנשים השתדל להיות איש!
הפוך בדיוק!
כל הכבוד על השימוש בבמה המכובדת הזאת, לומר באומץ את מה שכולן חושבות בשקט…!!!
מסכימה עם מי שכתבה – להתחיל את בדק הבית אצלינו
כתור אחת שלא מחזיקה אייפון
ואין לי פתח לסטטוסים ואושיות וכן הלאה (בקושי יודעת מה זה)
אבל גם אלי, האישה הקטנה
חדרה אוירת הרחוב
וגם אני חוטאת לצערי בשיתוף יתר
ואי שמירת פרטיות כמו שהיה ראוי
לא בדברים גדולים בכלל
אבל בסיפורי היום יום הקטנים
כן, גם בהם נדרשת שימת לב – מה אני מוציאה מפי או ממקלדתי
איזה סיפורים מוטב שישארו אצלי בלב
ולא יצאו החוצה
אז תודה על העלאה הנושא הכה חשוב
הלוואי ונתעורר!!
ב"ה שזכינו לתיבת נח בתוך המבול הזה..
עכשיו כל מי שיש לה טלפון כשר, ואני מניחה שיש כאן הרבה כאלו
יודעות להעריך מה חסכו מאיתנו גדולי ישראל שהורו להשתמש רק בו.
אשרינו!!!!
ומי שמחזיקה לצרכי פרנסה
לפחות תדע איזו מפלצת יש לה בבית
טוב שלפעמים מישהו מעמיד לנו מראה
כדי לדעת, לעצור, להתבונן.
ועוד נקודה למחשבה:
אנחנו צריכות לגדור את עצמינו
כדי שלילדים שלנו יהיה לאן לרדת!
וידעת… והשבות.
באמת המצב הזה של שיתוף כל פיהוק וכל הפטצ'י מזעזע!
נוכחתי בסיטואציה שממש הותירה אותי המומה:
הייתי בכנס של הרבה בעלות עסקים חרדיות,
דברתי על נושא רציני עם מישהי די מוכרת מהתחום של הבמה,
ותוך כדי שיחה נכנסת לנו באמצע אחת (מנהלת בית ספר למחול כלשהו)
עם מכשיר ענק וקול מתקתק וצועקת למצלמה שבסמארטפון:
"ועכשיו אני כאן עם XXX המהממת! ובלה בלה בלה…."
ההיא ששוחחתי איתה ראתה את ההלם שלי
מהחוצפה שבדיוק באמצע השיחה היא פולשת לנו יחד עם עוד אלפי צופים
ועשתה לי כמעין חיוך מתנצל, אבל לגמרי זרמה וגם היא הוסיפה פלפל לתיעוד…
תוך כדי ה"מופע" המשותף שלהן קלטתי כמה היום הוא חיצוני והצגה מוחצנת של כל דבר
והאמת – זה הגעיל אותי ברמות וגרם לכל הערך של המנהלת ההיא לרדת בעיני…