מקומם אותי פה ההשוואה בין הקושי של אישה ממתינה לאישה שיש לה ילדים צפופים וקשה לה.
נכון, אף אחד לא מזלזל בקושי של אמא עמוסה שעובדת ורצה ומבשלת ומגדלת את ילדיה ויש לה תינוק והיא גם בהריון וזה חולה וזה צריך טיפול שיניים וההוא הרביץ להיא… אבל עם כל הכבוד זו ברכה. ואם קשה לך – את יכולה לשאול רב ולרווח קצת בין ההריונות, ואת יכולה לקחת בייביסיטר וללכת להשלים שעות שינה או לקחת עוזרת. אין פה בכלל מקום להשוואה לאישה כמהה שממתינה! איזה צער ואיזה כאב!
עם כל הכבוד – לאישה העמוסה יש ק ו ש י, אבל לא נגדיר זאת בשום אופן – צרה.
האם בגיל 50, כשיהיה לך יותר קל משנות גידול הילדים – האם גם אז תראי את זה במבט כ"כ צר? לא אמרתי לזלזל בתחושות של אמא עמוסה, גם אני בסירה הזו, ושונאת לקבל משפטים כמו: "תגידי תודה שיש לך ילדים, יש כאלה שאין להם בכלל", אבל אל תצפו לקבל את זה מאשה שאין לה ילדים ולא יודעת אם יהיה לה בכלל. קבלו בהבנה את הכאב השורף ואת הטיפה'לה קנאה.
אישה
10 חודשים לפני
בואו נסכם שכל אישה ראויה לכבוד והערכה על המקום שבו הקב"ה שם אותה.
לא מכירה עדיין אף אחת שנפגעה שהביעו הערכה כלפיה.
אז המילים הם: אני מעריכה אותך כל כך ש…… את אישה מיוחדת!
אילו מילים שתמיד נכון לאמר.
וזה אמת צרופה כלפי כל אישה, בין אם היא אמא ובין אם היא ממתינה להיות אמא.
אני מתמודדת בהתמודדות אחרת
ילד מיוחד ובהתחלה כשקבלתי כל הזמן תגובות זה היה חלק גדול ומשמעותי מאד מהנסיון
היה לי קשה מאד מאד עם תגובות החברה
הרוב אמנם תמכו והכילו ופינקו אבל היתה מספיקה הערה אחת לא במקום שאבכה ממנה חצי יום
עם הזמן הבנתי שלמי שכואב כואב
זה לא קשור לתגובות הסביבה
כמובן שכדאי לחשוב פעמיים לפני שמגיבים ולנסות לחשוב מה ישמח ויחזק
אבל כמי שמתמודדת אני צריכה לדאוג לחזק את עצמי, לפתח אצלי חוסן פנימי שלא תלוי בחברה,להיות שלימה עם כל המכלול,להרגיש את קרבת ד'
ולנסות לעשות צחוק מכל תגובה לא לענין
מקומם אותי פה ההשוואה בין הקושי של אישה ממתינה לאישה שיש לה ילדים צפופים וקשה לה.
נכון, אף אחד לא מזלזל בקושי של אמא עמוסה שעובדת ורצה ומבשלת ומגדלת את ילדיה ויש לה תינוק והיא גם בהריון וזה חולה וזה צריך טיפול שיניים וההוא הרביץ להיא… אבל עם כל הכבוד זו ברכה. ואם קשה לך – את יכולה לשאול רב ולרווח קצת בין ההריונות, ואת יכולה לקחת בייביסיטר וללכת להשלים שעות שינה או לקחת עוזרת. אין פה בכלל מקום להשוואה לאישה כמהה שממתינה! איזה צער ואיזה כאב!
עם כל הכבוד – לאישה העמוסה יש ק ו ש י, אבל לא נגדיר זאת בשום אופן – צרה.
האם בגיל 50, כשיהיה לך יותר קל משנות גידול הילדים – האם גם אז תראי את זה במבט כ"כ צר? לא אמרתי לזלזל בתחושות של אמא עמוסה, גם אני בסירה הזו, ושונאת לקבל משפטים כמו: "תגידי תודה שיש לך ילדים, יש כאלה שאין להם בכלל", אבל אל תצפו לקבל את זה מאשה שאין לה ילדים ולא יודעת אם יהיה לה בכלל. קבלו בהבנה את הכאב השורף ואת הטיפה'לה קנאה.
בואו נסכם שכל אישה ראויה לכבוד והערכה על המקום שבו הקב"ה שם אותה.
לא מכירה עדיין אף אחת שנפגעה שהביעו הערכה כלפיה.
אז המילים הם: אני מעריכה אותך כל כך ש…… את אישה מיוחדת!
אילו מילים שתמיד נכון לאמר.
וזה אמת צרופה כלפי כל אישה, בין אם היא אמא ובין אם היא ממתינה להיות אמא.
כ"כ נכון!!
אני מתמודדת בהתמודדות אחרת
ילד מיוחד ובהתחלה כשקבלתי כל הזמן תגובות זה היה חלק גדול ומשמעותי מאד מהנסיון
היה לי קשה מאד מאד עם תגובות החברה
הרוב אמנם תמכו והכילו ופינקו אבל היתה מספיקה הערה אחת לא במקום שאבכה ממנה חצי יום
עם הזמן הבנתי שלמי שכואב כואב
זה לא קשור לתגובות הסביבה
כמובן שכדאי לחשוב פעמיים לפני שמגיבים ולנסות לחשוב מה ישמח ויחזק
אבל כמי שמתמודדת אני צריכה לדאוג לחזק את עצמי, לפתח אצלי חוסן פנימי שלא תלוי בחברה,להיות שלימה עם כל המכלול,להרגיש את קרבת ד'
ולנסות לעשות צחוק מכל תגובה לא לענין