יש לנו נופש מהעבודה – כל המשרד שלי יוצא מחר לשלושה ימים.
כולם פה מתכוננות במרץ לנסיעה ומדברות רק עליה.
ואני לא מגיעה 🙁 מורכב מידי בשבילי לעזוב את הבית לשלושה ימים,יש לי ילדה בת שנה וחצי שעדיין יונקת וילדים שלא מסתדרים עם שום בייביסיטר, ובעלי ממש לא רצה שאני יסע, וקשה לי ממש.
כולם פה מתרגשות ומפטפטות מה יביאו, איך יסדרו תילדים – מתי בדיוק יוצאים, וההכנה היחידה שלי זה לקחת את המחשב הביתה לעבוד מהבית בימים שכל החברות שלי יחגגו.
אני כמעט היחידה שלא נוסעת, חוץ מזוצית ואחת שצריכה ללדת כל שניה. ממש ממש מתחשק לי לנסוע, היה כל כך מתאים לי נופש עכשיו וזה עוד בלי לשלם ובלי לקחת ימי חופשה, אני מרגישה שאני כועסת על הילדים, כועסת על בעלי שלא יכול לשחרר אותי, כאילו יש עוד במשרד במצבי, וכולם מסתדרות ונוסעות ורק אני לא יכולה לשחרר.
מעוצבנת שעכשיו אני שלוש ימים יעבוד לבד ויתמוך בכל מה שיתקע, כדי שהם ינפשו וביום חמישי ישמע כמה כיף היה וכמה חבל שלא באתי.
וואו…
קשה!!!
בלי לדעת בדיוק מה הם פרטי החיים של כל אחת מהעובדות איתך,
רוצה לחזק אותך שהקב"ה סידר לך את מה שהכי טוב בשבילך!
את לא באמת יודעת מה קורה בבתים של האחרות, גם אם מבחוץ נראה לך שכן…
אשרייך שאת משקיעה בבית שלך, ובזוגיות,
בסוף זה הכי חשוב, וזו השקעה ארוכת טווח!!
אם זה מנחם אותך..
אם היה במשרד שלי נופש, גם לא הייתי מצטרפת, ודי מהסיבות הנ"ל…
הרבה כח!!
אני חושבת שאת צריכה יותר לדבר עם בעלך,
להסביר את הצורך שלך והתסכול,
לשאול אותו איך הוא יכול לעזור לך, אולי לארגן לך משהו נחמד במקום?
ומוסיפה בזהירות – תבדקי באופן כללי שאת לא מוותרת בשיטתיות על הצרכים והרצונות שלך, כי נשמע שיש הרבה תסכול בשאלה שלך.
היא הסבירה שגם טכנית היא לא יכולה,
תינוקת יונקת, ילדים שלא מסתדרים עם בייביסיטר…
מאוד יכול להיות שהתשובה על השאלה שלך- האם היא מוותרת בשיטתיות על צרכים ורצונות תהיה – כן. ונכון לחיים היפים והעמוסים מאוד שלה – זה לא בטוח ישב על בעיה!
כי מה לעשות, יש שלבים קצרים או קצת יותר, בחיים של אמא יהודיה-
שהיא צריכה לוותר, להקריב ולהתאמץ ולהדחיק את הרצונות שלה.
עכשיו יקפצו על התגובה שלי ויכתבו- ״הי הי, אסור אסור! זה לא נכון ולא יהודי״
אז נכון שאישה לא אמורה להרגיש מחוקה ומרוקנת. אסור לה להרגיש כבויה, והרצונות שלה חשובים ויש להם מקום.
אבל לפעמים החיים מזמנים תקופות מאוד אינטנסיביות ואמא חכמה יודעת גם לשים את הרצונות שלה ב״hold" עד שיתאפשר.
ולפנק את עצמה בינתיים בדברים קטנים יותר, שכן מתאפשרים, לא ״או הכל או כלום״, אבל גם לא הכל 🙂
ברור שאמא צריכה לדעת לוותר ,
אך לא היה נשמע מהשאלה שזה ויתור ברצון ומבחירה,
זה היה נשמע מקום מחוק..
היא בחרה בזה מרצון,
בהבנה שזה מה שנכון עבור הבית שלה וגם עבורה.
ועדיין זה קשה!!!!
זה קושי שנכון וכדאי להכיר בו ולהקל ממנו,
זה לא אומר שההחלטה לא נכונה או שהיא הגיעה ממקום מחוק.
וואו את מהממת, אני כ״כ מרגישה אותך.
אולי תפרגני לעצמך משהו שווה אחר במקום?
קחי יום חופש-שתיים ותסעי במסגרת הזמן ובתקציב שמתאים לך לטיול קליל ונחמד עם חברה בחל״ד, או עם אחות, אמא, בת דודה…
אולי את יכולה לנסות לסדר יציאה בערב עם בעלך? כותל, אייס קפה ופטפוט משוחרר – יכול לתת כ״כ המון.
דבר שני-
אם נעים לך ואת מרגישה בנוח- את יכולה לבקש מהחברות (בטון לא מתמסכן)-
אכפת לכן לא לדבר לידי על החוויות המרגשות שאני מפסידה?
גם ככה יוצאות לי העיניים…
אם יש להם שכל וטאקט, הן אמורות לכבד ולתת לך תחושה טובה.
אולי יסתדר לך להגיע למקום לא כולל הלינה?
לקפוץ לכמה שעות מדי פעם, ולחזור הביתה עם תחושה של ״בעניינים״
קשה ממש ממש!!
מחזקת אותך כשמוותרים על משהו בשביל שלום בית זה חוזר אלייך ובגדול!
אולי תבדקי אפשרות של להצטרף אליהם לכמה שעות…
מעריכה אותך מאוד, את עושה את הדבר הכי חשוב!
מעוצבנת שעכשיו אני שלוש ימים יעבוד לבד ויתמוך בכל מה שיתקע, כדי שהם ינפשו וביום חמישי ישמע כמה כיף היה וכמה חבל שלא באתי.
לא הבנתי . גם לא לנפוש וגם לעבוד במקום כולן ?
אם המשרד לא פעיל היות והחולט על חופשה ….. אז למה שגם את לא תהיי בחופשה ?
מסובך להשאיר בית וקטנים – אני מבינה – – – –
אבל למה לעבוד כשהמקום החליט על נופש משותף = משרדים סגורים ?
ככה זה בהרבה משרדים , גם אצלינו אם את לא מצטרפת לטיול את צריכה להיות במשרד ולגבות …
אז אולי תקחי ימי חופש
אני גם בעד שתקחי חופש בימים האלו או אפילו יום אחד על מנת לעשות לעצמך כיף!
אפילו אם יורידו בשכר לדעתי זה שווה..
זה בד"כ ככה ויש לזה הרבה סיבות
הי זה קרה לי בדיוק לפני כמה חודשים.
לא הצטרפתי בגלל תינוק יונק וילדים בבית,
וכולם דיברו בהתרגשות רבה על הנופש- לפני ואחרי…
ואני עבדתי בימים האלה.
לקום בבוקר ולדעת שכולם בנופש ואת עובדת עכשיו במקום כולם היה מתסכל מאוד מאוד.
אבל תכלס בכל פעם שהנקתי את הילדון חשבתי כמה אני אוהבת אותו ואיך אני מוכנה להישאר בשבילו בבית.
מצד שני גם פינקתי קצת את עצמי הזמנתי לי ארוחת בוקר לבית ואכלתי לי ברוגע.
עבדתי קצת יותר בסלואו מושן כזה כי אין דיילי ואף אחד לא מטריד אותך בשאלות.
בצהריים הלכתי עם הילדים למשחקיה שיהנו והרגשתי אמא הכי טובה בעולם,
ובערב יצאתי עם בעלי להליכה מרעננת.
זה היה כל כך טוב עד שבעלי אמר לי-
תשלחי את חברות המשרד שלך כל יום לנופש, תראי איך כל הבית הרוויח מזה ואיך את משוחררת….
הדבר היחיד שהיה בסופו של דבר מרגיז מאוד מאוד-
זה ביום שחזרו היה דיילי והשאלה הראשונה של הר"צ הייתה-
אז תראי לנו מה הספקת בכל הימים האלה 🙂 זה כמעט הצליח לעצבן אותי אבל עניתי לה בטון רגוע שעבדתי על באגים קטנים פה ושם וסידרתי קוד יפה בכל מיני מקומות וניסיתי התכתבויות בAI כדי ללמוד אותו, ככה שלא התקדמתי בדברים משמעותיים. וזה הרגיע אותה.
כמובן שלא בזבזתי זמן, אבל לא ראיתי צורך בדיוק בימים האלה לעבוד על המשימות הכי גדולות שלי.
בקיצור תעשי לך כיף,
ותזכרי שאחרי יומיים כולם שוכחים מזה ולא תרגישי שונה יותר
חמודה שאת
את בנ"א בריא בנפשו
ואולי ליום אחד בעלך כן היה מסכים?
3 ימים זה באמת הרבה,
לינה של לילה אחד,זה לא נשמע נורא כל כך
ותלמדי מבת דודה שלי-כבר בפגישות היא הבהירה לבעלה ש3 ימי הנופש זה חלק מהעבודה ( אצלם זה נופש בחו"ל)
למה לעורר דובים לפני חתונה? ועוד בחו"ל?
לגמרי לא הגזימה, הבת דודה שלך…
ועדיין הוא הסכים להתחתן איתה?!
אחרי כאלו הכרזות…
חיים של זוג ומשפחה הם לא חוזה
והם גמישים וכוללים הרבה צרכים והפתעות
הבהירה לבעלה!
לא פחות!
ועוד חו"ל לאישה לבד…
ממש לא ללמוד ממנה
זה תנאי לחתונה ?…. אתמהה
לא נראה לי שהיא התכוונה שזה התנאי לחתונה, אלא אולי אמרה שאחד מהצרכים שלה זה פעם בשנה חופש שלושה ימים, ישנם מגזרים מעט יותר פתוחים ששם זה לגיטימי
בחו"ל?
אולי מגזר ממש פתוח
חרדי?
לא ממש..
סבתא שלי עבדה בבנק פאג"י
הם כל שנה מארגנים נופשים, פעם זה היה בארץ ובשנים האחרונות בחו"ל
אני לא יודעת אם כולם הצטרפו, בטוח שנשים צעירות פחות, אבל הרבה מאוד מעובדי הבנק נסעו. ולפחות בערים החרדיות-העובדים חרדים.
וואו, נראה לי שהקושי הגדול זה שאת מרגישה מחוץ לעניינים. זה באמת לא נחמד!!!
יש הרבה מאוד אנשים שלא נוסעים לנופש מסיבות שונות ומגוונות. בזה את לא יחידה. אבל ברגע שזה נושא שיחה בעבודה זה ממש לא נעים להרגיש שאת שונה, שאת אחרת, שאת לא חלק מטיול… ועוד שאת נשארת לעבוד 🙁
אני הייתי עושה דברים נחמדים בימים האלה, אם יש לך אפשרות, אולי משהו בארוחות לגוון ולערוך שולחן יפה, אולי איזה תחביב או פאזל או כל דבר שאת אוהבת (אני יודעת מה אני אוהבת, אבל לא יודעת מה את אוהבת 🙂 )