האתר בהרצה, אנחנו יושבים על זה עכשיו...

הוא צריך אבחון. תכל'ס, למי לפנות?

אביטל כהן, פסיכולוגית

שבי אומרת שעד עכשיו עשיתי בילד אפ של הפחדה והגיעה שעת ההרגעה. 

אם גם את חושבת כך, הגיעה שעת ההבהרה – 

אם מדברים על הסבת תשומת הלב לצורך להתייעץ או לשקול אבחון, זה בסך הכל מה שזה אומר – שלא כדאי להישאר עם זה לבד וכדאי ללכת לשמוע מה אומר בעל מקצוע שזה בדיוק התחום שלו. 

האבחון הוא נקודת ציון בדרך לפתרון, הוא לא הבעיה ולא ההתמודדות, רק נסיון לפתור אותן. ולכן, אם לאורך הסדרה זיהית תיאור מוכר, את כנראה מוטרדת מההתנהגות המדוברת, לא מהעובדה שכדאי להתייעץ עם מישהו לגביה.

עם זאת, גם הפניה לאבחון מאיימת –

למי נפנה? איזה בעל מקצוע יתאים כאן? מי האיש הנכון לדבר הנכון? 

מה יידרש מאיתנו לאורך התהליך? מה צפוי לנו בסופו? האם אנחנו עלולים לקבל בשורה לא רצויה? 

האם יציעו לנו טיפול תרופתי? כמה זה יעלה? האם נרגיש חשופים או שקופים מול בעל המקצוע? ומה הטעם בנתינת שם לבעיה – זה יכול להזיק! למה להדביק תוויות על ילדים? אולי זה בכלל יעבור מעצמו? ובכלל, אם נדע מה הבעיה גם יהיה לנו פתרון?! 

חששות אלו ונוספים מעסיקים הורים, ופעמים רבות מעכבים אותם מלפעול כפי שהם רואים לנכון.

אז בואו נתבונן בזה, שלב שלב.

למי נפנה? 

לעיתים קרובות, כדאי לפנות תחילה לגורם מתכלל ולא לגורם מסוים. מעין גורם טריאז' שיוכל לעזור לכם לעשות סדר ולהבין להיכן לפנות הלאה. 

כמו מי?

בגיל הרך פנו לרופא הילדים ובקשו הפניה להתפתחות הילד. במסגרת המכון יחליטו אילו הערכות או אבחונים דרושים לילד ויפנו אתכם לגורם הרלוונטי במכון בהתאם (רופא, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים התפתחותיים או עובדים סוציאליים). המכון יכול לתת מענה לקשיי שפה, מוטוריקה עדינה וגסה, קשיי ויסות חושי ועוד. אם נחוץ אבחון מעמיק יותר, כמו במקרים בהם יש חשד להפרעה התפתחותית משמעותית, תומלץ פניה לגורם מתאים.

כאשר ישנם קשיים רגשיים כמו חרדות, קשיי פרידה, בעיות התנהגות משמעותיות, קשיי ריכוז ומשמעת וכדו', כדאי לפנות לפסיכולוג התפתחותי (עד גיל 6) או חינוכי (מגיל 3) לבירור הצרכים והבנת המקרה. במגזר הציבורי ניתן למצוא פסיכולוגים התפתחותיים בקופות החולים ופסיכולוגים חינוכיים במסגרות החינוך כמו בגן או בבית הספר. כמו כן, ניתן לפנות לאגף השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח), שקיים בכל רשות מקומית, ולבקש פגישת ייעוץ והדרכה דרך השירות הציבורי (ללא עלות) או המשלים (במחיר מסובסד, בו ניתן לבחור את הפסיכולוג נותן השירות). הפסיכולוג יאסוף מידע מן ההורים בכדי לקבל החלטה – האם דרוש אבחון, מאיזה סוג ואצל מי, או האם דרוש טיפול, מאיזה סוג ואצל מי. פסיכולוגים אלו אשר מחזיקים בידע אודות הפרעות בהתפתחות ובלמידה, נוסף על העולם הרגשי, יכולים לעזור מאד בסוגיית הניווט. 

כאשר ישנו קושי ברכישת הקריאה, הכתיבה, חשבון או הבנת הנקרא, כדאי להתייעץ תחילה עם המורה או המלמד. כבעלי ניסיון וכן כמי שרואים את הילד בהשוואה לבני גילו, הם יוכלו להפנות אתכם למורה המתקנת שבמסגרת המוסד להערכה ראשונית. המורה המתקנת תעריך את ההישגים וכן תציע תכנית הוראה מתקנת. אם בהמשך היא תראה שהתכנית אינה יעילה דיה או שדרוש אבחון מעמיק בכדי להבין את הקשיים של הילדה, היא תפנה לאבחון פסיכודידקטי אצל פסיכולוג חינוכי.

בנוסף, כאשר נתקלים בקשיים במסגרת בית הספר, כדאי לפנות ליועצת בית הספר ולבקש את עזרתה בכדי לדעת לאן לפנות. כמו כן, ניתן לבקש מבית הספר פגישת ייעוץ או הדרכה עם פסיכולוגית בית הספר. 

ומי הגורם הבא?

ישנם גורמי אבחון רבים וסוגי אבחון רבים עוד יותר, ואינני מתיימרת לכתוב את המדריך השלם לפונה לאבחון. באופן כללי ניתן לומר כי:

* קשיי שפה מאובחנים ומטופלים על ידי קלינאי תקשורת, ובכלל זאת גם קשיים בהבעת רעיונות, בחשיבה מילולית וכן ברמת ההפקה. 

* קשיי מוטוריקה מאובחנים ומטופלים על ידי פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק, ובכלל זאת קשיים בתכנון התנועה ובהפקתה, בהתמצאות במרחב, בוויסות חושי, בתפקוד היום יומי ובקשיים בתפקודים הניהוליים.

* קשיי קשב וריכוז מאובחנים על ידי רופאים או פסיכולוגים. הרופאים עשויים להיות רופאי ילדים עם התמחות בקש"ר, פסיכיאטרים או נוירולוגים. מרשם לטיפול תרופתי יינתן רק על ידי רופאים. טיפול התנהגותי מותאם לקשיי קשב או הדרכת הורים מותאמת, יינתנו על ידי פסיכולוגים או מרפאים בעיסוק עם התמחות בתחום. 

* הפרעת תקשורת (אוטיזם) מאובחנת על ידי רופא + פסיכולוג שהתמחו בתחום. להפרעה זו הוקדשו סדרה של טורים פה באתר.

* קשיים רגשיים כמו חרדות, דכאון, OCD, הפרעת התנגדות ועוד מאובחנות על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר. 

* לקויות למידה מאובחנות על ידי פסיכולוגים חינוכיים במסגרת אבחון פסיכודידקטי. 

בהמשך בעז"ה, אציג בהרחבה את האבחון הפסיכודידקטי ואת אבחון הקשב.

אביטל כהן, אמא לגיל הרך, פסיכולוגית בהתמחות חינוכית ומטפלת משפחתית

לתגובות: avitalcohen.psy@gmail.com

להצטרפות לניוזלטר שאוהב אימהות > https://lp.smoove.io/oq4w 

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוח חם

גם את רוצה למכור בסרט?

אולי יעניין אותך גם?

מתלבשת עם רותה

לפני לידה? עוד המלצות לבגדים בשבילך

רותה

אני סובלת מגלי חום קיצוניים : (

מלכה

רגע על תקשורת

ילד בן שנתיים שלא מדבר כמעט. מה עושים?

רחלי שרון, קלינאית תקשורת

מתכונים לפורים: פרלינים למשלוח, דג לסעודה

מירי וקסברגר

דגם של המח

ממומן

לבריאות!

לעזור לילד להשתנות – מהבסיס!

נחמי זלצברג