ילד שלא יודע להתנדנד בנדנדה או לרכב על אופניים

אם יש באמת קושי בשיווי משקל, זה ללא ספק משהו שכדאי לטפל בו….
ילד שיש לו קושי בשיווי משקל ינסה להימנע מלצאת למסדרון עמוס בילדים רצים בהפסקה וכו', הימנעות ממגוון פעילויות שחשובות להתפתחות החברתית, המוטורית והקוגניטיבית.
הייתי בודקת מול מרפאה בעיסוק.
(אגב, האם הוא נהנה להתנדנד כשמישהו אחר מנדנד אותו? נהנה לרכב עם גלגלי עזר? יכול להיות שזה לא שיווי משקל אלא קואורדינציה ביליטראלית, תיאום מוטורי)

שלום לך אמא יקרה, מהזווית שלי בתור מרפאה בעיסוק בתחום הילדים, פעילויות כמו קפיצה בחבל או נדנוד בנדנדה הן לא “רק משחק”, אלא תרגול משמעותי של מערכות חושיות ומוטוריות חשובות להתפתחות:
קפיצה בחבלקואורדינציה דו-צדית – הילד צריך לתזמן בין תנועת הידיים לסיבוב החבל לבין הקפיצה של הרגליים.ויסות קצב ותזמון – הילד מתרגל לזהות מתי לקפוץ כדי לא לפספס את סיבוב החבל.כוח וסיבולת – חיזוק שרירי הרגליים, הזרועות והליבה.תפיסה חזותית-תנועתית – הילד מתרגל לעקוב בעיניים אחרי החבל ולחבר את זה לתגובה המוטורית.נדנדהמערכת וסטיבולרית (שיווי משקל) – הנדנוד מפעיל את מנגנון שיווי המשקל באוזן הפנימית, דבר חיוני לוויסות תנועה וליציבה.ויסות חושי – תנועת הנדנוד עוזרת להרגעה או לעוררות, תלוי בילד ובקצב הנדנוד.שליטה בגוף ותכנון תנועה – הילד לומד לדחוף ברגליים, לשמור על יציבה ולתאם תנועות כדי להניע את הנדנדה.תחושת ביטחון במרחב – הילד מתנסה בשליטה על גופו במצבים משתנים, ומפתח תחושת ביטחון ותחושת גבולות הגוף.באופן כללישתי הפעילויות האלו מפתחות מיומנויות יסוד שחשובות ליכולת לשבת, להתרכז בכיתה, להשתתף במשחקי ילדים אחרים, ולבסוף גם לפעילויות יומיומיות וללמידה.ולכן, חשוב מאוד ללכת לאבחון ריפוי בעיסוק בו יעשו לילד הערכה מקיפה וייזהו מהם הגורמים המעכבים והמסייעים.בהצלחה !!