מה עושים עם ילדה בת שנה ו7 שממש קשה עם אוכל ….
אם היא פותחת קצת את הפה זה רק עם ספר משחק מעניין שירי ילדים במחשב וגם אז ‘עושה טובה’ רק לכמה כפות וזהו…
שולחת איתה לגן סנדוויץ', חוזר כמעט שלם ניסיתי כל מיני סוגי ממרחים וצורות
(לרבות לחמניה ריקה) לא עזר
מציינת שגם אמרו לי שלפעמים הילד מרגיש בלחץ של האמא ולכן משתדלת ממש להיות רגועה לידה
אבל אני לא רגועה עם זה מה עושים?
איך היא בגובה ומשקל?
אני לא חושבת שיש דרך להאכיל ילד בעל כורחו.
לכן לדעתי כדאי לעשות לה מעקב גובה ומשקל צפוף יותר מהרגיל(אפילו מדידות ביתיות ליד הקיר)
ותעקבי שהיא חיונית, פעילה, מתפתחת כל הזמן ושמחה.
אם הכל טוב- תדעי שהכל בסדר, לא להיות בלחץ. תנסי לשחרר ממקום של רוגע אמיתי, ותני לה לאכול כמה ומתי שמתחשק לה.
אבל בדגש- אם היא אוכלת מעט- שלא יהיו ממתקים וחטיפים בסביבתה!
שלא תשבע מסוכריה או ביסלי..
עדיף איזו עוגה בריאה, פנקייק, או כל מאכל שיש בו גם חלבונים ופחמימה בריאה.
אם מהמעקב שלך/של האחיות עולה שמשהו בהתפתחות או בהרגשה שלה לא מאה אחוז- תלכי איתה לרופאה
יעשו לה בדיקות מקיפות יותר, וישקלו כל מיני דרכים למנוע תת תזונה.
בהצלחה!
כל מילה
הבת שלך אוכלת עוד דברים? חטיפים /ממתקים /בסקויטים וכו?
כמה מטרנה/ חלב/מיץ היא שותה?
הבסיס הוא לדאוג שהילדה תיהיה רעבה ואז היא תאכל,
תעשי לה הפסקות של לפחות 4 שעות בין הארוחות (בלי בקבוקים ונשנושים תוך כדי) ותציעי לה לאכול את האוכל שאת רוצה שהיא תאכל, עדיף שתביאי לה וזהו בלי לעמוד עליה שתאכל.
ילד רעב אוכל!! (אלא אם כן יש לו בעיה רפואית)
אחרי שהיא אוכלת את יכולה להביא לה דברים נוספים שהיא אוהבת
ב"ה תוך כמה ימים היא תתחיל לאכול
יוו מה הבת שלי עשתה לי
בגיל יותר קטן אמנם אבל זה היה מלחיץ, + לחץ מהאחיות בטיפת חלב+ הערות מהסבתות..
הנס שלי שהיה לי רופא ילדים מעולה שהרגיע אותי
ושהתיעצתי איתכן- נשות שבי רגע המאלפות
באמת כשהורדתי לחץ מבפנים אחרי תקופה זה עבר, גם היום בגיל שנה ועשרה היא לא אוכלת המון אבל במשקל מעולה ובהחלט לא רעבה
תרפי באמת (ד"ר דופארק אומר בשביל לחיות מספיקה פרוסת לחם..) ותגידי לה- מי שלא רוצה אז לא ותקחי את האוכל ,אל תרדפי אחריה
באמת הדרך הכי טובה ללמד ילדים לאכול, זה לתת להם בלי לדחוף ולהמליץ ולעודד וכל דבר דומה
בשביל הרוגע שלך תעשי לה בדיקות, אבל באמת שזה גם גיל די מרדן, והיא קולטת איך לסובב אותך סביבה, זו מניפולטיביות שתואמת גיל 🙂
שימי לה אוכל בצלחת וזהו, אם את לא מסוגלת להיות לידה בלי לעקוב בלחץ – אפילו תסובבי גב ותשטפי כלים, תאמרי לה בשלווה שתאכל כדי שתהיה שבעה וגדולה, ולא יותר.
(אגב, אני גם לא אוהבת לומר לפעוט "תאכל זה בריא", לא, הוא יאכל ירקות כי זה כיף וטעים ונחמד, אם את אומרת שזה בריא את עלולה לשלול בעקיפין שזה טעים, בגיל גדול יותר אפשר גם לדבר על מה בריא ומה לא)
משהו נוסף שאצלי תמיד עובד – אני מתישבת לאכול לידם, כשאני אוכלת הם באוטומט רוצים גם, לפעמים אני אוכלת אפילו מאותה צלחת…
אגב אימהות – אם אתן רוצות שהילדים יאכלו בריא – תאכלו את זה בעצמכן ותגידו שזה אוכל של גדולים, תגלו את הילדים מפלחים בשקט מהמקפיא את הכדורי תמרים שלכן 🙂
וואוו,מבינה אותך לגמרי!!!
הבן שלי גם בן שנה וחצי-ורק לפני שבוע וחצי הסכים להתחיל לאכול אוכל מבושל(!!!)
כמה שניסיתי להרגיל אותו מגיל קטן(לא ילד ראשון שלי…)הוא פשוט לא הסכים לגעת בכלום(ו"כלום"-זה כולל גם גלידה ,שוקולד וכו').
עד גיל שנה הדברים היחידים שהוא הכניס זה:בקבוקים,מעדנים וקצת פירות מרוסקים(לא הביתי שלי:( רק קנוי וגם לא מרקים טחונים,אפילו לא במבה..)
תקופה קצרה מאוד הוא הסכים לאכול לחם עם ממרח חלווה-והפסיק לגמרי(וניסיתי לפורר לחם לתוך מעדן-אין,הוא פשוט הוציא את זה).
עד שקלטתי שהוא פשוט נרתע ממרקמים מסויימים והוא מעדיף לאכול דברים קשים(בייגלה,קרקר,ביסקוויט..)ולא אוהב דברים לחים(אז אני עד עכשיו מביאה לו מלפפון/תפוח שטוף ומנוגב מרטיבות).
לי אישית היה לי חשוב לחשוף אותו לאוכל ולכן העדפתי לתת לו בייגלה/קרקר רוב היום מאשר שישתה לי בקבוק אחרי בקבוק ללא הפסקה.
אני רוצה עכשיו לבדוק האם לחם כצנים הוא יסכים לקחת,אבל מציעה לך לנסות לראות:אולי יש מרקמים שמרתיעים אותה?מגעילים אותה?
זה ניסוי וטעיה אומנם אבל אני יכולה לומר לך שאני כבר שבוע וחצי באופוריה שב"ה הוא אוכל ומבקש אוכל מבושל ולא דוחה את זה-זה באמת היה לי עבודה,התמדה(גם ייאוש זמני),אין סוף של תפילות,וגם שחררתי.
תנסי אולי גם לשים לה במקום נגיש(שולחן נמוך או כיסא)מגוון של מרקמים(ירקות,פירות וכו') ותני לה לראות ולנסות בכוחות עצמה.
דיי תודה,
הבת שלי בת 10 חודשים לא אוכלת כלום (רק הנקה), את אומרת שזה עובר…
חיזקת אותי
בגיל 10 חודשים באמת לא אמורים לאכול כלום חוץ מהנקה..
אין עדיין יכולת לטחון אוכל, והנקה טעימה ומזינה הרבה יותר מכל קרקר או מרק שתצליחי לדחוף לה בעמל..
לדעתי, וככה אני עושה עם הילדים שלי-
עד גיל שנה הנקה/מטרנה, וטעימות לפי בקשתם.
בטח שלא ארוחות שלימות של מוצקים-
תדמייני את עצמך אוכלת סנדוויץ בלי שיניים:)
וברור שזה עובר..
לא ראיתי ילד בן שנתיים שמתנזר מאוכל:)
מה את מצפה שהיא תאכל בגיל 10 חודשים? עוף ואורז??
תשחררי, המקסימום זה לתת לה קצת טעימות מרוסקות מהצלחת שלך, ובהחלט יש תינוקות שנרתעים בהתחלה, בעיקר אלה בעלי האופי ה"מרובע" יותר שמפחדים משינוים.
בעיקרון בשלב שלך תנסי בעיקר לסקרן אותה עם אוכל, תראי לה שאת אוכלת, אולי תאכלי על הרצפה כדי שתבדוק לך את הצלחת, אבל אין ענין למעבר.
אוי לא הבנתן,
גם בקבוקים היא לא אוכלת ז"א צמה כל הזמן בו אני בעבודה…
זה לא היה, התחיל אחרי החגים,
עדין לא מצאתי פתרון..
תבדקי שקד שלישי מנסיון מפריע מאוד (רופא א.א.ג.)
ילדה בת 10 חודשים בהחלט יכולה לאכול,
אבל לא הייתי נכנסת ללחץ בגיל כזה,
תושיבי אותה לידך שאת אוכלת ובסעודות שבת, בד"כ זה פותח להם את התאבון (הצלחת של השני)
אצלי בגיל 10 חודשים אוכלים כמעט הכל…
אני לא מצליחה לתת הנקה מלאה בגיל הזה ואוכל נורמלי יותר בריא ממטרנה (אוכל בריא כמו מרק עוף טחון, פירות וכו)
לא מסכימה שבגיל 10 חודשים יותר בריא פירות ממטרנה, אולי יותר זול..
מה נראה לך יותר בריא, הפירות והירקות שמכילים את הויטמינים או לקחת ויטמינים כתוסף תזונה?
ברור שלאכול פירות וירקות בריא יותר מכדורי ויטמינים…
אותו דבר בדיוק גם בגיל הקטן… מטרנה זה תוספי תזונה כמו כדורי ויטמינים, למה לא להאכיל אותו את הירקות והפירות עצמם?
כמובן לגוון בצבעים כדי שיהיה מכל הויטמינים.
קודם כל תבדקי אם זה משהו תחושתי. אם יש דברים שהיא כן מוכנה לאכול יכול להיות שמפריע לה מרקמים שונים.
שנית, תבדקי ברזל- אם נמוך זה יכול לשבש תאבון. יש עוד כמה דברים כמו TSH- תבדקי אצל הרופא מה כדאי לוודא.
אם זה לא אלו- אז לא. שלא תאכל.
לא יקרה כלום אם לא תאכל שום דבר שבוע או שבועיים.
אל תציעי לה, אל תבקשי ממנה, תוודאי שבבית יש דברים בריאים ומגרים ששאר בני הבית אוכלים. היא לא תצום לאורך זמן.
אם היא בתת משקל, אחרי שהיא תתחיל לאכול קצת ותשימי לב מה היא יותר אוכלת, תוסיפי לכל דבר שמן/טחינה/חמאת בוטנים מעל כדי לעזור לה לעלות.
מה שבטוח לא תעשי- אל תביאי לה שום שירים, משחקים, סיפורים, וכו'. את בעצם משכנעת אותה שאוכל זה סבל שעושים רק כשיש פרס לצידו. כנ"ל כשאת מנסה לשכנע אותה לאכול רק את הכף הזאת או פרוסה קטנה של לחם.
ולא: את רוצה פרי? אולי ירק? או לבן? או יוגורט? יש ארוחה, או משהו אחד אחר (כדי לתת לה את ההרגשה שהיא בוחרת).
אמא מכינה ארוחה טעימה. מי שרוצה, יכול לאכול. מי שלא, יכול ללכת לישון רעב או לקחת פרי מהמקרר.
הבת שלי לא אכלה מוצק עד גיל 3, רק מטרנה. היינו במעקב אצל דיאטנית, ובמרפאת אכילה, שאמרו לנו שנפסיק לילדה את הבקבוק, וכך נשבור אותה והיא תהיה חייבת לאכול (אחרי ששללו שב"ה אין בעיה בתהליך האכילה).
ואני חששתי ליצור דרמה מאוכל, עד שהגענו לרופא ילדים ותיק, שאמר לנו תעזבו, היא לא תהיה בת מצווה עם בקבוק.. אל תעשו מזה נושא וזה יבוא לבד.
היום היא בת 11, הילדה האכלנית שלנו.. מעיזה לטעום מכל דבר, אוהבת את כל סוגי המאכלים, כולל הבריאים (של המבוגרים..).
ואני שמחה שלא עישנו מאוכל עסק, רואה הורים שעד החתונה רודפים עם הילדים שלהם על אוכל.
כן חשוב לחשוף אותה לארוחות ולסוגי מאכלים שונים, בלי לחייב, רק להציע (לפי נסיוני..)
הכי חכם
הילדים שהכי פתוחים לטעמים מפתיעים הם אלו שנתנו להם לנסות ולבקש לבד, ולא "דחפו" להם אוכל
אצלי הילדים בני שנה וחצי וארבע – אוכלים חצילים, סלק, חסה, כרוב, ובאופן כללי כל מה שיש לי בצלחת, אין כמעט משהו שלא אוהבים, אוהבים פירות וירקות, אפילו מתפנקים על סלט ירקות…
למה? כי אף פעם לא עודדתי אותם לאכול ירקות, לא הבטחתי פרס/ממתק תמורת מלפפון, פשוט חתכתי להם ואכלתי איתם, הראתי להם שאני נהנת מזה, בלי דרמות.
הבת שלי גם לא אכלה עד גיל שנה כלום חוץ מבקבוקים והנקה,
הלכתי למרפאת הפרעות אכילה,
וכמו שאמרת אמרו להפסיק את ההנקה ובקבוקים לתת רק אחרי שהיא אוכלת או בלילה לפני השינה.
תוך כמה ימים היא התחילה לאכול כמו שצריך.
(הורדתי לה בהדרגה את הבקבוקים)
לא עשיתי שום עסק מהאוכל, פשוט לא הבאתי לה בקבוק, בכתה יום יומיים והסיפור נגמר.
דרך אגב הרופא במרפאות אכילה הוא רופא מקצועי מאוד וותיק
למה הפסקת הנקה בגיל שנה אם זה מה שהיא אכלה? כנראה שהייתה סיבה.
אבל בכללי עד גיל שנתיים מעולה להניק ואם הילד דורש עוד אוכל אז להוסיף. אבל ההנקה יכולה להספיק. חבל .
וילד בן שנה שיונק אין לו שום הפרעת אכילה בעיקרון
מומלץ לבדוק חוסר ברזל- זה גורם לחוסר תיאבון
אכן, כאשר יש חוסר ברזל זה גורם לחוסר תיאבון!!
מוסיפה על השאלה של פותחת הנושא, הבת שלי גם כזו בת שנה ושמונה בדיוק לפי התיאור הנ"ל.
ההפתעה היא- שמאנשים אחרים היא אוכלת יופי!
יושבת בשולחן שבת על גיסי ולועסת בתיאבון כל מה שרק מגישים לה.
יש לה רשימה שחורה: אני ובעלי, אמא שלי וחמותי, אחותי וגיסתי הבחורה.
לכאור זה כל מי שהיא מרגישה שרוצה להאכיל אותה. כל השאר- היא מסכימה
ממה זה נובע? היא פיצית, מה זה הפוזות האלו?
איך פותרים את זה? אין לי גיס זמין בבית שיאכיל אותה…
היא פשוט לא אוכלת, לפעמים לחם עם שוקולד, גם זה לא תמיד…
יכולה ללכת לישון אחרי שאכלה במשך היום כמה כפות מרק וחצי פרוסת לחם עם שוקולד
אני כבר מתוסכלת
כל עצה תעזור לי!!
למה שלא תנסי לשים לה על שולחן נמוך/כיסא פירות,ירקות אפילו פסטה לבנה-כל מאכל שלא איכפת לך שאם היא תלכלך או תתלכך בכוחות עצמה?
פשוט תראי לה שאם היא רוצה שתיקח-אם לא,הכל בסדר וזה נכנס למקרר כשהיא הולכת לישון…
קודם כל – אם היא אוכלת מאחרים אז אין לה בעיות אכילה או תחושתיות, שללת בעיות אז תשמחי 🙂
אם היא הולכת למעון או גנון אז לכאורה היא אוכלת בחלק הראשון של היום, יופי.
בקשר למניפולציות שהיא עושה לך – זה תואם גיל, אם היא לא במשקל נמוך מדי לדעתי פשוט לחכות שזה יעבור לה, ולהשתדל לא לפתח איתה מרדפים אחרי אוכל, מה שאוכלת – יופי, מה שלא – לא…
וכן, כדאי גם לתת לה לאכול לבד, יש ילדים שאוכלים ככה הרבה יותר, אבל זה דורש נשימה עמוקה ויכולת הכלה של ליכלוך…
אני לא מבינה איך אנשים מסתובבים סביב האוכל של הילדים בד"כ נפתר מיד כשמטפלים בשקד שלישי
אני גם חושבת כך
ואני יודעת שאנשים מתנגדים לזה
אבל מניסיון של ילדת פסטה וגמל מים (גם לשתות מידי הרבה זה לא בריא)
(זה הדבר היחיד שאכלה עד הניתוח )