חרדה מחסכי ילדות לילדים שלי

מאמינה שכל ילד נולד בהשגחה פרטית ומופלאה להורים מסוימים
וכל הורה קיבל ילד בהשגחה פרטית ומופלאה
אין טעויות אצל הקב"ה
כל ילד שגדל במשפחה מסוימת עם אתגרים מסוימים,זה לא סתם
הוא יכול להשבר מזה ויכול לבחור לצמוח מזה
לא תמיד בקלות,לפעמים נדרשת דרך מפרכת אבל אם הקב"ה בכבודו ובעצמו שם אותו במקום הזה מסתבר שהוא מסוגל
ולעצם השאלה שלך
מבינה את הפחד שלך אבל תשאלי את עצמך האם זה מוביל אותך למקום טוב
אם בגלל החרדה את מנסה להיות אמא טובה יותר,קשובה יותר,לומדת,מתקדמת,מתיעצת כשצריך
אז את במקום טוב
אבל אם את כל הזמן דרוכה וזה גורם לך להיסוס מול הילדים ולמחשבה כל הזמן שלא יהיו להם חסכים זה פחות חיובי,בלשון המעטה
אנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו מסוגלים בכל שלב
אם לילדים יהיו טענות עלינו בהמשך החיים?
יתכן
זה שלהם
בחירה שלהם והתמודדות שלהם
העבודה שלך היא לעשות את הכי טוב שאת יכולה ונסוגלת מתוך הכרה שהקב"ה בחר בך לגדל את הילדים המסוימים האלו ונתן לך את הכוחות והיכולות לעשות את זה בצורה הטובה ביותר
הרבה נחת

אמא שלי תמיד אמרה לי-צה שלא תעשי יהיו לילדים שלך תלונות, פשוט תשלימי עם זה וטתעשי מה שאת חושבת שהכי טוב להם,

כנראה שיהיו לילדים שלך חסכים,
כמה שאת אמא מושלמת ומדהימה.
וזה בסדר,
גם זו דרך לגדול.

יש איזו טזה שמאוד אופנתית, לומר שמי שאני היום הוא תוצאה ישירה ובלעדית של ההורים שלי ואיך שהם גידלו אותי.
אי אפשר לומר שזה לחלוטין לא נכון, להורים יש הרבה השפעה על חיי הילד, אבל זה ממש לא מוחלט.
העובדות הפשוטות הן שיכולים שתי ילדים לגדול ביחד באותו הבית, אצל אותם ההורים, ולצאת שונים לחלוטין, וגם עם הסתכלות שונה על חיהם.
החיים שלי לא נשענים רק על הצורה שבה גדלתי, יש לי בחירה להשפיע על חיי, יש לי בחירה לגדול ולהשתנות ולצמוח.
ובאותו הצורה, גם לילדי יש בחירה.
אני עושה את הטוב שביכולותי, אם הם ירצו לראות את הרע הם תמיד יוכלו, אינני מלאך, אבל אני בטוחה שהם יוכלו לראות גם את הטוב.

ועוד משהו, לא פחות חשוב –
בשורה התחתונה – עדיפה אימא שבטוחה בעצמה ולא נבהלת מטעויות, מאשר אמא שפוחדת להיות 'אמא לא טובה' ועל כן היא בלתי יציבה והחלטית על עקרונותיה…

תודה לכולן!!! עזרתן לי מאוד