הי בנות,
אשמח לשמוע את דעתכן או לקבל קצת תובנות,
אני אמורה ללדת בעז"ה בחופש (בין הזמנים) לידה ראשונה שלי! אני בשיא ההתרגשות
אך דמיינתי את תקופת ההחלמה המושלמת והמפנקת אצל ההורים שלי, עם כל העזרה והשקט שאצטרך
(ההורים שלי כבר מבוגרים ואין כבר ילדים קטנים בבית)
אלא שלאחרונה התברר לי שאחותי אמורה ללדת ממש באותו הזמן (לידה חמישית שלה).
בלי להיכנס ליותר מדי פרטים, האופי שלה הוא כזה שתמיד תופס את כל הפוקוס ותשומת הלב מהסביבה.
תמיד לה קשה יותר מכולם, תמיד מגיע לה יותר, אצלה כל דבר קטן הופך לוויכוח, ובנוסף להכל היא רגישה מאוד,
רק מלחשוב על זה, כל הדמיונות שלי על החלמה רגועה הפכה לסיוט,
זה ממש מוציא לי את החשק ומעיב על השמחה.
מצד שני, אני ריאלית – זו לידה ראשונה,
ואני יודעת שלא יהיה לי קל בכלל להיות בבית ולהתמודד לבד עם ההתחלה של האימהות.
אני ממש בדילמה, מה הייתן עושות במקומי? איך הייתן מתמודדות?
תודה מראש!
איידי



2 תזכורות בעקבות התגובות פה
(אולי פחות רלוונטיות לשואלת, יותר לאמהות כמוני עם ילדים קטנים וצפופים)
הורים לא צריכים לכבד את הילדים שלהם, ולא חייבים לנו כלום!
כתוב בתורה שהילדים מכבדים את ההורים (פשוט, לא?)
אני אישית גיליתי על עצמי ששהות ממושכת בבית ההורים, במיוחד בזמנים של חולשה, גורם לי להיכשל בחמור שבחמורות-בכיבוד הורים
מאז ששמתי לב, אני משתדלת לא לשהות בבית ההורים יותר מיומיים ברצף (אני גרה רחוק)
לבורא עולם יש מלא דרכים לעזור לי אחרי לידה, לא חייב לעבור דרך האמא…
ובעניין אחר-
תזכורת – חשוב מאוד לנוח אחרי לידה
לידה חמישית לא מפרקת את הגוף פחות מלידה ראשונה…